היי
הנה החומר התאורטי והמעשי שכתבתי לשיעור של היום, בנושא אוטורוטציה:
החומר התאורתי:
מתוך הפרק של מערכת הרוטור:
זווית פסיעת הלהב לא זהה לאורכו, אלא, בבסיס הלהב זווית הפסיעה הכי גבוהה, ובקצה הלהב זווית הפסיעה הכי קטנה(להב מפותל), זאת בכדי לפצות על המהירות הסיבובית הנמוכה בבסיס הלהב לעומת המהירות הסיבובית הגבוהה בקצה הלהב, זאת בכדי שהעילוי יהיה שווה בכל חלקי דיסקת הרוטור.
מתוך הפרק של מצבי טיסה:
אוטורוטציה:
זהו מצב טיסה בכלי טיס רוטורים, כאשר סיבוב מערכת הרוטור הראשי מופעל ע"י זרם אוויר הנע כלפי מעלה דרך הרוטור, להבדיל מהנעת מערכת הרוטור הראשית ע"י מנוע, וזרימת האוויר מטה דרך הרוטור במצב טיסה מונע.
ישנם כלי טיס אשר תמיד נמצאים במצב טיסה זה כמו כלי הטיס אוטוג'יירו(ידוע גם בשם ג'יירוקופטר\ג'יירופליין) אשר מערכת הרוטור שלו אינה מונעת ע"י מנוע, אלא ע"י אוטורוטציה.
במסוקים אוטורוטציה יכולה להעשות רק בהנמכה.
נטוס במצב טיסה זה במצבי חירום ובאימון למצבי חירום אלו.
המצבים בהם נעבור למצב טיסה אוטורוטציה הם:
1. כשל מנוע
2. כשל רוטור זנב
3. איבוד אפקטיביות רוטור הזנב(LTE)
4. אימון אוטורוטציה
5. החלצות מ-VRS, אוטורוטציה היא אחת האפשרויות להחלצות מ-Vortex Ring State, במקרה ויש מספיק גובה.
ביצוע אוטורוטציה במצבי חירום או באימון יתן לנו להנמיך עם המסוק בבטחה עד להגעה לנחיתה בטוחה. עם זאת, זו הזדמנות אחת, בדומה לנחיתת "דד סטיק" במקרה של כשל מנוע במטוס. המרת האנרגיה הפוטנציאלית לקינטית והמשך סיבוב הרוטור, ובנחיתה עצמה מסיימים את האנרגיה הסיבובית של הרוטור הראשי שנשארה לריכוך אחרון.
בנוסף, גם במקרה של כשל ברוטור הזנב(מכני או איבוד אפקטיביות) ניתן לבצע אוטורוטציה, מכוון שכאשר מערכת הרוטור הראשי מופסקת להיות מונעת ע"י מנוע, אותו הפיתול, ה"טורק" של הרוטור הראשי נפסק, או מוחלש באופן מספיק, במקרה של אוטורוטציה חלקית, ובכך ניתן לנחות בבטחה.
עם זאת, לכל מסוק ישנה טבלה, בספר המסוק, שבה מצויינים הגבהים והמהירויות בהם הכי פחות כדאי לטוס לאורך זמן, שבהם, אם יהיה כשל במנוע, לא יהיה ניתן להגיע לנחיתה בטוחה.
אוטורוטציה אפשרית מכנית ע"י כך שהתמסורת הראשית של הרוטור בנויה כך שגם כאשר המנוע לא עובד יותר, הרוטור יכול להסתובב באותו כיוון שהוא הסתובב כאשר המנוע עוד עבד.
זוהי יחידת סיבוב חופשי, סוג של קלאץ', שמנתק את המנוע מהרוטור כאשר הסל"ד של המנוע יורד מתחת לסל"ד של הרוטור, בכך נותן לרוטור להסתובב באופן חופשי, באותו כיוון.
בזמן אוטורוטציה, זרם האוויר הנע מלמטה למעלה דרך מערכת הרוטור גורם לגדילה קלה, אך חשובה, של הכוח האווירודינמי של להב הרוטור כלפי קדימה יחסית לציר הסיבוב של הרוטור, ובכך, אוטורוטציה ממשיכה לסובב את הרוטור במקום המנוע.
מכוון שהרוח היחסית, הסיבובית של הלהב שונה לכל אורכו, רוח יחסית סיבובית נמוכה בבסיס הלהב ורוח יחסית סיבובית גדולה בקצה הלהב, נוצרים 3 איזורים בדיסקת הרוטור בזמן אוטורוטציה:
1. מבסיס הלהב עד 25 אחוז מאורך הלהב, זהו "איזור ההזדקרות", באיזור זה הלהב מזוקר, אשר יוצר גרר שמעט לנו את סיבוב הרוטור באוטורוטציה.
2. מ-25 אחוז מאורך הלהב עד 70 אחוז מאורך הלהב, זהו ה"איזור המוביל", באיזור זה של הלהב זווית ההתקפה יחסית גבוהה, וזרם האוויר הנע ממטה למעלה באוטורוטציה גורם לאיזור זה את אותה עליה בכוח האווירודינמי כלפי קדימה, מה שמניע לנו את הרוטור.
3. מ-70 אחוז של אורך הלהב עד קצה הלהב, זהו ה"איזור המובל" שגורם לגרר קל שדווקא מעט לנו מעט את סיבוב הרוטור.
יש לומר שחלוקת האיזורים כפי שכתוב נכונה לאוטורוטציה אנכית, בכדי להפשיט את ההסבר, אך במצב של אוטורוטציה במהירות אוויר, מיקום 3 איזורי האוטורוטציה יוסט שמאלה בדיסקת רוטור המסוק.
החומר המעשי:
הליך האוטורוטציה:
א. כניסה לאוטורוטציה - כאשר יש סיבה להכנס למצב טיסה אוטורוטציה, כשל מנוע למשל, על הטייס יהיה מיד להוריד קולקטיב עד הסוף למטה בכדי להכניס את המסוק למצב טיסה אוטורוטציה, ובכך לשמור על סל"ד הרוטור שלא ירד מתחת לטווח התקין לטיסה.
ובמקביל, במסוקים בעלי רוטור זנב, ומערכת רוטור ראשי שמסתובבת נגד כיוון השעון, על הטייס יהיה גם להכניס רגיל ימין, מכוון שכאשר המנוע לא מניע יותר את מערכת הרוטור הראשי, הוא לא גורם לאותו פיתול, "טורק". בזמן טיסה מונעת, על הטייס להכניס רגיל שמאל בכדי להתנגד לפיתול שהרוטור הראשי יוצר, וכאשר המנוע לא מניע יותר את הרוטור, אין פיתול, לכן נכניס רגל ימין.
הורדת הקולקטיב עד הסוף למטה תגרום לאף המסוק לרדת באופן לא רצוי, מה שיגרום לסל"ד הרוטור לרדת ולמהירות האוויר לעלות מידי, לכן על הטייס יהיה למשוך את הסייסליק סטיק אחורה בכדי להתנגד לירידת אף זו.
ב. ביסוס הגלישה - בזמן האוטורוטציה, על הטייס יהיה לשמור על סל"ד רוטור בטווח התקין. זאת בעזרת הקולקטיב - עליה של הקולקטיב תגביר את העילוי, אך, סל"ד הרוטור יקטן בעקבות העליה בפסיעת הרוטור. והורדת קולקטיב תקטין את כמות העילוי, אך סל"ד הרוטור יעלה.
גם שינוי זווית האף של המסוק, בעזרת הסייקליק סטיק, ישפיע בנוסף על סל"ד הרוטור, כשנוריד מעט אף, סל"ד הרוטור יקטן, וכשנעלה מעט אף סל"ד הרוטור יגדל.
ובדרך כלל נרצה לעשות אוטורוטציה במהירות אוויר, לכן נשמור על המהירות האוויר המומלצת לאוטורוטציה לפי סוג כלי הטיס שלנו. בדרך כלל במסוקים מהירות זו היא כ-60-80 קשר.
ג. בחירת איזור נחיתה - לאחר שנכנסו לאוטורוטציה, נבחר מקום נחיתה, מומלץ שיהיה: נגד כיוון הרוח, משטח ישר כמה שניתן, ללא כבלי מתח.
ד. ציפה - לקראת הנחיתה, כאשר המסוק קרוב לקרקע, נמשוך את הסייקליק סטיק בכדי להרים את אף המסוק, מה שיתן לנו להאט את קצב ההנמכה, ובנוסף, האטה במהירות הקרקע לכמה קשרים בודדים.
ניתן להרים מעט קולקטיב בשלב הציפה.
הגובה לתחילת הציפה תלוי בדגם המסוק, קצב ההנמכה, מהירות האוויר וחוזקת הרוח.
ה. נחיתה - ראשית, ניישר את האף לאופקי, ונרים קולקטיב בצורה משמעותית, בכדי לרכך את הנחיתה.
תודה
מוביל בית הספר לטיסה במגמת מסוקים בסימולטור DCS World
נערך לאחרונה: לפני 12 שנים · 3 עריכות
