#1
·
לפני 13 שנים
הלו... אתה שם למעלה...כן,אתה !
אקדים ואומר שלמרות שבילדותי הרביצו בי תורתך תמיד היה בי ספק. הספק הזה היה מספיק גדול והפער בין חברה אנושית חילונית, קשובה ,אוהבת וסלחנית מצד אחד לחברה דתית שבה הכל שחור,שחור ולבן מאידך גרמו לי להצטרף לשורות הצד החילוני.
אני עדיין לא יודע מה יותר מצחיק , העובדה שילד בגן מתווכח עם הגננת שלו שטוענת שכדור הארץ גדול יותר מהשמש,או אולי העובדה שמורה למדעים בכתה ה' מעולם לא שמעה על הדינוזאורים. כי זה לא כתוב בתנ"ך...
(המשכתי להסביר לה על תיאורית המפץ הגדול וכו' וייאמר לזכותה שהיא ממש התעניינה... מעניין איפה את היום גברת רחל א. אבל זה סיפור אחר...)
העונשים אגב, לא היו מצחיקים בכלל.
כך התרחקתי ממך. לאט לאט... ממך וממה שאתה מייצג. דרך האנשים שמייצגים אותך. כביכול.
הפסקתי איפה שהוא להאמין בך והתחלתי להאמין באנשים. בטוב לבם. באהבה שלהם ,בחמלה שלהם וזה לא משנה איפה אתה פוגש אותם. הם שם. כמילותיה של נעמי שמר :..ואיתם כדאי לצעוד !
אני לא תמים. יש גם אנשים לא הכי טובים בדרך. מהם כדאי להמנע... ועוד לא דיברתי על הרעים.אבל זה לא העניין פה...
העניין פה הוא הקשר ביני לבינך.
הקשר שלנו שכל כך אהבתי. שכל כך האמנתי בו. כילד...
הפכתי לחסיד המדע והידע. לתורת הפשט. שיננתי משוואות פיסקליות. לקח לי זמן ופיתחתי תודעה חדשה שלך. לעצמי כמובן. תודעה מדעית.
הבית גדול. העיר - יותר.
המדינה גדולה. העולם - הרבה יותר.
מערכת השמש ענקית במונחים שקשה לתאר.
אך היקום ?! היקום אינסופי !
אז מה לומר ?!
אין אלהים ! הוא לא קיים.בני האדם המציאו אותו. אבל קיים כח מיסטי גדול שמנהל את כל ההצגה הזו. או לפחות את התפאורה בה מתרחשת המציאות הזו.
החיבור של התיאוריה הזו עם המחשבה שאתה מנהל "זירה מורכבת" שכזו עבור כל אחד ואחד מאיתנו. שחי בעולם כזה או אחר ועומד במבחן גורמת לי לחשוב לפעמים מחשבה סוציומאטית כזו. כאילו כל העולם מסתובב סביבי.
לטוב ולרע. כאילו אני השחקן הראשי במחזה הזה וכל השאר ניצבים במציאות שנוצרה מראש עבורי כמודל יחיד ומיוחד. כזה שאתה יוצר לכל אחד מאיתנו כדי לקפוץ לשלב הבא במשחק הזה. שלב שמעטים יודעים לספר עליו במעורפל אחרי שעלו וירדו במדרגות...
יותר מ 10 שנים עברו מאז אמי היקרה חלתה במפתיע. יותר מ 10 שנים בה אבי המסור דואג לה ומטפל בה לפני שהוא מטפל בעצמו.
10 שנים של עליות וירידות.וירידות וירידות...אחות שמתחתנת, ילדה ודודנית קטנה מאירות את חיינו בשמחה שקשה להסביר. ולא ממש צריך. נקודות של אור. שנותנות כח.
היה מאוד קשה ובניתי בזעת אפי בית לתפארת. אשתי היקרה, היא המלכה. רק בזכותה הממלכה הזו קיימת. עם הראש שלה והידיים שלי הצלחנו. אנחנו נושקים לגיל 35 ויש לנו בית פרטי בישראל.
לעזאזל ! אנחנו עשירים !!!!
יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. יש לי לתת לבת שלי כל מה שהיא צריכה....
אמא בת 59 וקצת. היום האכלתי אותה עם קשית. שעה שהיא בוהה בנקודה בחדר עם עיניה החלולות. שכבר כאילו אפשר לראות דרכן. מצפה לגאולה.
אבא שבור נפשית שמחזיק מעמד. עוד מעט. עוד קצת... לא המלחמות. לא החברים שנפלו והקושי היומיומי שבחיי ההשרדות מהסוג שרק הבלתי אפשרי יכול להמציא אלא אשה שהוא אוהב. אמא שלי. שהולכת ודועכת ומתה לנו בידיים בלי שאנחנו יכולים לעשות דבר וחצי דבר כדי לעזור או למנוע את זה. היא.היא הסיבה לכך שלמרות ששמו של אבי "חיים" הוא לא הצליח לחיות יממה אחת של שלווה בעשור וחצי האחרונים.
מעולם לא התפללתי אליך בעבר. אין לי מלים לכך. אז אני פשוט אבקש.
דאג ל"תפאורה" שמסביבי כמו שדאגת לי.
לי יש כבר הכל. אני לא צריך עוד.
אני רק מבקש רפואה שלמה לאמא ונחת לאבא. תן לי את זה ואני אדאג לשאר.
אגב,
שמעתי שאנשים שמאמינים בך מספרים כל מיני דברים. על כך למשל שאסור להתלונן כי יכול להיות יותר רע. הרבה יותר רע.
אבל ברשותך. אני רוצה לחשוב אחרת. מחוץ לקופסא הזו ולבקש שתשנה את הדעה הזו במיוחד בשבילי(סיכמנו שזו ההצגה שלי, נכון ?!) ותעשה שיהיה רק טוב יותר . טוב,טוב וטוב.הרבה יותר טוב לכולם ! לכל העולם.שהסיבה היחידה שאנשים ימותו בעולם היא משעמום הנובע ממחסור בבעיות או בגלל שמונה הזמן שלהם פג.
הלו ?!
אתה שם ?!
אני יודע שאתה שומע אותי.
אקדים ואומר שלמרות שבילדותי הרביצו בי תורתך תמיד היה בי ספק. הספק הזה היה מספיק גדול והפער בין חברה אנושית חילונית, קשובה ,אוהבת וסלחנית מצד אחד לחברה דתית שבה הכל שחור,שחור ולבן מאידך גרמו לי להצטרף לשורות הצד החילוני.
אני עדיין לא יודע מה יותר מצחיק , העובדה שילד בגן מתווכח עם הגננת שלו שטוענת שכדור הארץ גדול יותר מהשמש,או אולי העובדה שמורה למדעים בכתה ה' מעולם לא שמעה על הדינוזאורים. כי זה לא כתוב בתנ"ך...
(המשכתי להסביר לה על תיאורית המפץ הגדול וכו' וייאמר לזכותה שהיא ממש התעניינה... מעניין איפה את היום גברת רחל א. אבל זה סיפור אחר...)
העונשים אגב, לא היו מצחיקים בכלל.
כך התרחקתי ממך. לאט לאט... ממך וממה שאתה מייצג. דרך האנשים שמייצגים אותך. כביכול.
הפסקתי איפה שהוא להאמין בך והתחלתי להאמין באנשים. בטוב לבם. באהבה שלהם ,בחמלה שלהם וזה לא משנה איפה אתה פוגש אותם. הם שם. כמילותיה של נעמי שמר :..ואיתם כדאי לצעוד !
אני לא תמים. יש גם אנשים לא הכי טובים בדרך. מהם כדאי להמנע... ועוד לא דיברתי על הרעים.אבל זה לא העניין פה...
העניין פה הוא הקשר ביני לבינך.
הקשר שלנו שכל כך אהבתי. שכל כך האמנתי בו. כילד...
הפכתי לחסיד המדע והידע. לתורת הפשט. שיננתי משוואות פיסקליות. לקח לי זמן ופיתחתי תודעה חדשה שלך. לעצמי כמובן. תודעה מדעית.
הבית גדול. העיר - יותר.
המדינה גדולה. העולם - הרבה יותר.
מערכת השמש ענקית במונחים שקשה לתאר.
אך היקום ?! היקום אינסופי !
אז מה לומר ?!
אין אלהים ! הוא לא קיים.בני האדם המציאו אותו. אבל קיים כח מיסטי גדול שמנהל את כל ההצגה הזו. או לפחות את התפאורה בה מתרחשת המציאות הזו.
החיבור של התיאוריה הזו עם המחשבה שאתה מנהל "זירה מורכבת" שכזו עבור כל אחד ואחד מאיתנו. שחי בעולם כזה או אחר ועומד במבחן גורמת לי לחשוב לפעמים מחשבה סוציומאטית כזו. כאילו כל העולם מסתובב סביבי.
לטוב ולרע. כאילו אני השחקן הראשי במחזה הזה וכל השאר ניצבים במציאות שנוצרה מראש עבורי כמודל יחיד ומיוחד. כזה שאתה יוצר לכל אחד מאיתנו כדי לקפוץ לשלב הבא במשחק הזה. שלב שמעטים יודעים לספר עליו במעורפל אחרי שעלו וירדו במדרגות...
יותר מ 10 שנים עברו מאז אמי היקרה חלתה במפתיע. יותר מ 10 שנים בה אבי המסור דואג לה ומטפל בה לפני שהוא מטפל בעצמו.
10 שנים של עליות וירידות.וירידות וירידות...אחות שמתחתנת, ילדה ודודנית קטנה מאירות את חיינו בשמחה שקשה להסביר. ולא ממש צריך. נקודות של אור. שנותנות כח.
היה מאוד קשה ובניתי בזעת אפי בית לתפארת. אשתי היקרה, היא המלכה. רק בזכותה הממלכה הזו קיימת. עם הראש שלה והידיים שלי הצלחנו. אנחנו נושקים לגיל 35 ויש לנו בית פרטי בישראל.
לעזאזל ! אנחנו עשירים !!!!
יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. יש לי לתת לבת שלי כל מה שהיא צריכה....
אמא בת 59 וקצת. היום האכלתי אותה עם קשית. שעה שהיא בוהה בנקודה בחדר עם עיניה החלולות. שכבר כאילו אפשר לראות דרכן. מצפה לגאולה.
אבא שבור נפשית שמחזיק מעמד. עוד מעט. עוד קצת... לא המלחמות. לא החברים שנפלו והקושי היומיומי שבחיי ההשרדות מהסוג שרק הבלתי אפשרי יכול להמציא אלא אשה שהוא אוהב. אמא שלי. שהולכת ודועכת ומתה לנו בידיים בלי שאנחנו יכולים לעשות דבר וחצי דבר כדי לעזור או למנוע את זה. היא.היא הסיבה לכך שלמרות ששמו של אבי "חיים" הוא לא הצליח לחיות יממה אחת של שלווה בעשור וחצי האחרונים.
מעולם לא התפללתי אליך בעבר. אין לי מלים לכך. אז אני פשוט אבקש.
דאג ל"תפאורה" שמסביבי כמו שדאגת לי.
לי יש כבר הכל. אני לא צריך עוד.
אני רק מבקש רפואה שלמה לאמא ונחת לאבא. תן לי את זה ואני אדאג לשאר.
אגב,
שמעתי שאנשים שמאמינים בך מספרים כל מיני דברים. על כך למשל שאסור להתלונן כי יכול להיות יותר רע. הרבה יותר רע.
אבל ברשותך. אני רוצה לחשוב אחרת. מחוץ לקופסא הזו ולבקש שתשנה את הדעה הזו במיוחד בשבילי(סיכמנו שזו ההצגה שלי, נכון ?!) ותעשה שיהיה רק טוב יותר . טוב,טוב וטוב.הרבה יותר טוב לכולם ! לכל העולם.שהסיבה היחידה שאנשים ימותו בעולם היא משעמום הנובע ממחסור בבעיות או בגלל שמונה הזמן שלהם פג.
הלו ?!
אתה שם ?!
אני יודע שאתה שומע אותי.
ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי
