שרשור מתגלגל: ** הוצאת רישיון טיס על דאון **

מולי תודה על התגובה אבל בניסיון שלי שבוע שעבר בלי לפחות חצי מעצורים, קשה מאוד להוריד את הדאון. באתי אז בגישה שהי קצת רדודה וסגרתי מעצורים לקראת הסוף וקיבלתי מצב בו אני מרחף על אפקט הקרקע ולא חוזר אל הקרקע. בדיעבד, כנרה שההצפה היתה חדה מדיי ולא מספיק עדינה אחרת קשה לי לומר מה ההסבר.

לגבי נושא ההזדקרות - אני אנסה 💡

RF כתב/ה:מולי תודה על התגובה אבל בניסיון שלי שבוע שעבר בלי לפחות חצי מעצורים, קשה מאוד להוריד את הדאון.

אז אתה מתחיל את ההצפה מוקדם מדי.
בגישה רדודה(שטוחה) שיעור השקיעה שלך באמת קטן ולא קל לעצור את ההנמכה כי היא איטית, אם תמשוך להצפה-תתרומם.
אבל, עזוב. יש לך מדריכים. אני לא אמור לתת בכלל פידבק, סתם נדחפתי למקום לא לי

הם נותנים פידבק, לפעמים סותרים אחד את השני אבל בקוים כללים הם מנחים לנחות עם הרבה מעצורים ולבוא בגישה תלולה. לכל מקרה הפתרון הראוי לו, אם אתה בא עם מעט גובה וממש נמוך מדיי אז בטח שעם מעט מעצורים.

כך או כך, אני מתקדם. בגרמניה יהיו לפחות 15 טיסות ונוסיף על זה כל מיני הדרכות וכו וכו.. אני מקווה בחגים כבר להיות סוליסט.

ממשיכים, הרבה זמן לא צילמתי. ועוד לא העלתי וערכתי את הטיסות מגרמניה (היה כיף, ויינטש זה חוויה). אעלה בהמשך. כמו כן, בכמה מהשבועות האחרונים בארץ פשוט לא יצא לי לעלות עם המצלמה למטוס - פעם כי שחכתי את הכרטיס זכרון ורב הפעמים בגלל הרצון להמריא מהר לא היה לי זמן להתקין את המצלמה למרות שהיא היתה בכיס ומוכנה. אז הפסדתם קצת תרגולי תיבה, אני מבטיח להכניס את זה בעתיד.

אז הנה תרגול חירומים שלי (2 מתוך 4 אתמול)


עדיין זה לא מושלם, בחלק מהחירומים לא התעסקתי מספיק בהטסה אלא במה שמסביב. צריך לזכור את השילוש הקדוש לחירום Aviate, Best Alternate, Communicate.

רמי

חבר מהקורס מתקדם מהר ממני והגיע לשלב של סחרורים. הוא ביצע את זה על הדאון הרומני IS-28 וצילם הכל. וידאו נהדר

[align=center]עדכון[/align]

שלום לכולם, בטיסות האחרונות לצערי לא צילמתי. היתה טיסה אחת ראוייה לצילום שבה תרגלנו קצת טיסת מרחק וטסנו ממגידו לגלבוע, משם לתבור ובחזרה. אבל הנה עדכון מיום שבת על הטיסות שלי.

בנקודה הזו אני אחרי 71 זינוקים (הרבה, ואולי בנסיבות אחרות כבר אחרי סולו).

עליתי לטיסה עם נתן, המדריך האמריקאי. ביצעתי את הכל בעצמי , בתרמיקות למדתי שיעור חשוב, להרים את הראש למעלה. ככה שמרתי על תרמיקה כחולה במקום לקלוט ערפילית ולטפס. בסוף דפקתי את הנחיתה הכי טובה שעשיתי בחיי, עם הצפה יפה יפה ונגיעה טובה. ממש by the book. אז המדריך החליט שאין מצב שאני יוצא עם רושם כזה מהשיעור 😛

לאחר מכן נתן הבטיח לי תרגול של תיבה אחרי המטוס. חשדתי (כי אני חשדניסט 💡 ) שהוא הולך לעשות לי חירום בהפתעה. אבל כשהתיישבתי לעשות בד"ח השגרה נתנה אותותיה, התחברנו והמראנו. בגובה של בערך 5 מטרים נתן משך בכבל ותרגל חירום של קריעת כבל בגובה נמוך. היה לי ברור שנוחתים לפנים (יש המוון מסלול לפנים), הורדתי טיפה אף כדי לצבור מהירות ובאתי לפתוח מעצורים קצת , ואז הרגשתי כאילו השליטה פחות טובה (מהירות נמוכה מדיי) אז סגרתי אותם, הצפתי ואז פתחתי אותם ונחתתי (לא פיקס אבל סביר).

המראנו מאותה הנקודה שוב, והפעם המדריך עשה לי ניתוק חירום בגובה 350 מעפש. חזרתי להקפה מקוצרת, זוויות הטייה גבוהות מאוד כדי לפנות יעיל (מלמטה זה נראה ליושב בסככה קצת מפחיד אבל מהקוקפיט זה בסדר). מתיישר ונוחת. בסוף עוצרים מאיפה שהמראנו.

ממריאים שוב (אני כבר קצת עייף מכל החירומיאדה הזו) ועוברים גובה 300 מעפש 500 מעפש מגיעים ל 1000 רגל QNH ואין חירום! ואז פתאום אני קולט את המעצור נפתח לי טיפה. מוזר.. אני סוגר. ואז הוא נפתח שוב, ואני אומר למדריך והוא אומר שכן , לא לגעת ותתרגל פתיחת חופה. טוב, אני מדווח בקשר לגורר שלוקח אותי לתחילת המסלול בגובה 1000 רגל על השעון. והמדריך שיחרר אותנו בסוף בסיס (לפי התו"ל הדאון משחרר עצמו כששני הכלים מיושרים עם המסלול ומנצלים את האורך של מגידו לטובת ביצוע הנחיתה). אני נכנס לפיינל עם גובה מטורף (נכון שהמעצורים פתוחים). מתחיל לבצע צורות של S כדי להרוג את הגובה העודף. אין זמן להסתכל על המכשירים והגובה, הכל לפי הזווית והעין. פנייה לשמאל, לשמור על קשר עין עם המסלול, ועכשיו 180 דרך הימין, עדיין רואה אותו.. עוד קצת ואנחנו שם. מתיישר ונוחת.

פוו.. זה היה מתיש. בסוף אחרי התחקיר שבו המדריך (במקור אמריקאי) דפק לנו לראש שאנחנו חבורה של מפונקים שרגילים ל"מסלול של שבעת אלף רגל" כאשר ברוב המקומות בעולם זה יכול להיות 3000 ואולי טיפה פחות. לכן, בדאונים בלבד! ניתן לבצע פניית 180 מעלות כאשר אנחנו בגובה של מעל 200 מעפש ולחזור לנחיתה. זה התו"ל ברב המועדונים בחו"ל וכנראה שיהיה הכרחי כשאטוס בראש פינה, שם אמרו לי שהרבה יותר קשה.

ועכשיו לרגע המעניין מכולם. אני שואל את נתן "תגיד נתן ,אפשר לשאול שאלה?" והוא עונה "התשוה היא כן" . או במילים אחרות, בוחן רמה , הנה אני מגיע 💡

מזל טוב. ובהצלחה.
אל תשכח לצלם אח"כ את הסולו..

רמי, אמנם אין סיפורים של הפלות ונטישות, אבל אני נהנה בכל פעם לקרוא את החידושים. אולי חצי מהקורס זה רק לראות את הסרטים ולקרוא את החוויות 🙂

👏

תודה חברים התגובות שלכם מעודדות להמשיך לכתוב, תהיו בטוחים שאת הטיסה הזו אצלם.

[align=center]סולו[/align]

טוב, אז אחרי המוווווווווון עיכובים (פעמיים מז"א לא מתאים, ועוד קשיים מכל מיני גורמים) הגעתי ליום הגדול (וטסתי בסוף סולו).

איתי הגיע לקו הסיום גם חניך נוסף בשם אוהד. בהתחלה אוהד טס סולו ולאחריו אני. אחרי הטיסה המקדימה עםם המדריך הראשי (שהייתה שגרתית בסה"כ) התכוננתי לטיסת יחיד. המדריך קשר מאחור את הרצועות על הכריות. והטווין הוסב לדאון יחיד.

דוחפים אותי אל המסלול, יש קצת פרפרים בבטן. נעשה בדח בקול רם. המדריך נתן קושר אותי. הכל בסדר.. בודק שוב שאני מקוזז , שהמעצור נעול. ויוצאים!

אני ממריא, הכל כרגיל.. טיפה מתרגש אבל האוויר רגוע ואני נכנס לטיסה מאחורי הגורר, כמו שתרגלתי כבר עשרות פעמים. איפשהו בדרך נופל לי האסימון שאין אף אחד מאחורנית. בכל זאת המשכתי לדבר קצת יותר חלש לעצמי (שומעים אותי ממלמל). מישהו אמר לי פעם שתמיד כדאי לדבר עם איש חכם 🙄 .מטפסים עד לגובה 2000 רגל מעפ"ש ואני מנתק.

מנסה לתפוס תרמיקות. איפה שאני הייתי היו שאריות של משהו חלושס ולא הצלחתי להחזיק. מעל היוגב (צפון מערבית למסלול וקרוב לאזור שקרוב לרמת דוד ואסור לטוס בו) הייתה תרמיקה עצבנית שהעלתה להקת עגורים יפהפה לאוויר (איזה באסה שאני לא עגור). הסתובבתי קצת. אני מרגיש את הדאון הרבה הרבה יותר טוב עכשיו. פתאום כל רעידה בסטיק מורגשת. הדאון מגיב טוב יותר בלי עוד משקל. רב ניסיון התרמול שלי אני במהירות נמוכה של כ40 קשר בניסיון לתפוס את התרמיקות והדאון עדיין מגיב בסדר גמור. לאחר מכן ובגובה שבו כבר צריך להתחיל לחשוב על ההקפה החלטתי שאני אעשה כניסה זריזה מעל לצלע מתה כדי להסתדר לנחיתה בצורה מסודרת. היה עוד דאון בדרך לנחיתה (קראתי לו בקשר אבל הקריאה לו הובנה כראוי) . בסולו ראשון לא רציתי להכניס את עצמי ללחץ של מי אחרי מי ולכן נכנסתי לפניו לצלע "עם הרוח". פתחתי מעצורים כדי להגיע לגובה שהוא עדיין גבוה אבל עוד סביר. נכנסתי לבסיס ולאחר מכן לפיינל. נחתתי בסדר (לא בדיוק על ציר מסלול אבל עדיין קרוב מאוד) ואני בשלום על הקרקע!

היה נחמד , צריך לעשות את זה שוב.

לסרטון


אעלה עוד סרטונים וחומר מיום הפעולה בהמשך. בינתיים היה לי הכי חשוב להעלות את זה.

רמי

י פ ה - מ א ד 👏 כל הכבוד
Welcome to the club
כמו ציפור, איזה כיףףףף
היה קצת יבש בסוף, לא? או שהפסקת לצלם לפני שירטיבו ויהרסו לך את המצלמה 🙂
בהצלחה בהמשך עד לרישיון

מקווה שאתה סולל את הדרך לחברי הפורום שיבואו אחריך.

RF כתב/ה:

לאחר שהחניך השלים סולו הוא משלם דמי הצטרפות חד פעמיים בסך כארבעת אלפים שקלים + דמי חבר (כארבע מאות שקל בחודש. ניתן להזדכות על חלק מדמי החבר באמצעות ביצוע עבודות בשדה) + תשלום על טיסות. הטיסות מתקיימות בימים שישי ושבת וכן בחגי ישראל.

קודם כל תודה על המידע בשרשור, התחלתי גם להתעניין בנושא ואני בטוח שבקרוב אשב לקרוא שוב בצורה מרוכזת את כל מה שאתה ואחרים כתבתם פה וגם אצפה בסרטונים.

תוכל לפרט קצת מה כלול בתשלום החודשי של ה 400 ש"ח ומה העלות של הטיסות עצמן?
עם העלות של הקורס אני עוד איכשהו יכול לחיות, אבל העלות השוטפת כרגע די מורידה אותי מזה 🙁

אז ככה, מעבר לקורס (עד לסולו כאמור ) ישנם גם דמי הצטרפות למועדון בסך כ4500 לבוגרי קורס כמדומני . אלו דמי חברות במועדון שמשלמים על העובדה שהדאונים שייכים לכולם, קצת כמו בקיבוץ.

לגבי מיסי חבר. משלמים 400 שקל בחודש או 200 אם אתה חייל בחובה. על כל גרירה לגובה של 2000 רגיל (הגובה הסטנדרטי ) משלמים 105 שקל ותוסיף לזה 50 שקל לשעה בעבור דאון דו מושבי או30 לשעת חד מושבי. מטבע הדברים אם טסת חצי שעה חלק תשלום זה יהיה 25/;15 ש"ח בהתאמה. דהיינו תשלום של כ130 שקל לטיסה של חצי שעה או 155 לשעת טיסה. לשם השוואה, שעה בססנה 152 עולה משהו כמו 750 ש"ח כמדומני.


בנוסף, ישנן תורנויות, בהתחלה בהנגר, בהמשך אפשר לעזור ולהיות אחראי שדה וההדרכה שלך המדריכים נחשבת להם כתורנות. יש 4 תורנויות חובה בשנה. כל אחת כמשמרת, חצי יום. אם אצה מתנדב לעשות עוד תורנויות מעבר אתה תזוכה (יש תעריפים לכל תורנות )

בנוסף, יש לקחת בחשבון את הדלק בהגעה למנחת. גם זה שווה לא מעט כסף. אני ממליץ על car pool.

אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות. לדעתי, זה תחביב הטיסה שנותן מקסימום בטיחות במינימום כסף והעיקר, חוויה.

יום יבוא ואני יעשה רישיון טייס. השאלה אם ילדים יבואו קודם..