מדריך נחיתה ב IL-2 לחסרי רגש השראה מפותח

שלום חברים
מבוא

[marq=up]שמי אלון עודד והצטרפתי ל IL-2 בסוף שנה שעברה, ולאחר התחלה צולעת התחלתי מלהתחבר לסימולטור ולצוות ההדרכה.

למרות זאת גם אחרי זמן רב כ 1/2 שנה עדיין לא הצלחתי לבצע כמו שצריך פעולה בסיסית ראשונה: נחיתה!
מסתבר שבסימולטור הזה הדבר לא פשוט כל כך בגלל מגבלות הסימולטור עצמו כמו רזולוציה, דרגת הפירוט וכו'. בולט הדבר אצל אנשים כמוני אשר יש להם פחות אינטואיציה מרחבית בסביבה דו-ממדית כמו הסימולטור. אני תקוה שבקרוב נזכה למסכים 3 ממדיים ואז כל זה יחסוך מאיתנו. הדבר המנחם הוא שגם במציאות בזמן מלחמת העולם השנייה הרבה מטוסים עבדו בזמן נחיתה.
אם תשאל את הטייסים הוותיקים הם יציעו לך להרגיש את המטוס ולהעריך גובה, מהירות וכיוון בהל תהליך הנחיתה.
רמת ההצלחה שלי בנחיתות הגיע ל הצלחה 1 על כל 6 התרסקויות תלוי במטוס.
לכן הצבתי לעצמי אתגר : או שאני מתייאש מהסימולטור או שאני שיטה כל שהיא לבצע את הנחיתה על פי נתונים שאני אוסף מהמספרים שעל המסך בדומה ל(ILS).
אחרי כ 100 נחיתות ורובם לא מוצלחות אני חושב שהצלחתי למצוא את השיטה.
עז כל אלה שמרגישים כמוני מוזמנים (ויש כאלה) מוזמנים לנסות.


ביצוע

1. מי שלא יכול לבנות משימה ב- FULL MISSION BUILDER שיתאים לשיטה ישתמש במשימה מוכנה ב QUICK MISSION BUILDER.

2. בQUICK MISSION BUIDER נא לבחור מטוס בדרגת קושי עולה : 1. A6M5 1943 ואחר כך2. IL-2 1943, אחר כך 3. LAGG 3 1942



שלום חברים
מבוא

שמי אלון עודד והצטרפתי ל IL-2 בסוף שנה שעברה, ולאחר התחלה צולעת התחלתי מלהתחבר לסימולטור ולצוות ההדרכה.

למרות זאת גם אחרי זמן רב כ 1/2 שנה עדיין לא הצלחתי לבצע כמו שצריך פעולה בסיסית ראשונה: נחיתה!
מסתבר שבסימולטור הזה הדבר לא פשוט כל כך בגלל מגבלות הסימולטור עצמו כמו רזולוציה, דרגת הפירוט וכו'. בולט הדבר אצל אנשים כמוני אשר יש להם פחות אינטואיציה מרחבית בסביבה דו-ממדית כמו הסימולטור. אני תקוה שבקרוב נזכה למסכים 3 מימדיים ואז כל זה יחסוך מאיתנו. הדבר המנחם הוא שגם במציאות בזמן מלחמת העולם השנייה הרבה מטוסים עבדו בזמן נחיתה.
אם תשאל את הטייסים הוותיקים הם יציעו לך להרגיש את המטוס ולהעריך גובה, מהירות וכיוון בהל תהליך הנחיתה.
רמת ההצלחה שלי בנחיתות הגיע ל הצלחה 1 על כל 6 התרסקויות תלוי במטוס.
לכן הצבתי לעצמי אתגר : או שאני מתייאש מהסימולטור או שאני שיטה כל שהיא לבצע את הנחיתה על פי נתונים שאני אוסף מהמספרים שעל המסך בדומה ל(ILS).
אחרי כ 100 נחיתות ורובם לא מוצלחות אני חושב שהצלחתי למצוא את השיטה.
עז כל אלה שמרגישים כמוני מוזמנים (ויש כאלה) מוזמנים לנסות.
כמובן לא לטעות זאת לא הנחיתה הסטנדרטית שמתבצעת תוך כדי הקפה ,אלא הכנה טובה לקראתה.


ביצוע


לשם תרגול השיטה אני משתמש ב מפה שיש בה שדה תעופה מרוצף, והיציאה היא באויר (AIR START) כ 10 ק"מ מהמסלול.
מי שלא יכול לבנות משימה ב- FULL MISSION BUILDER שיתאים לשיטה ישתמש במשימה מוכנה ב QUICK MISSION BUILDER.

חלקתי את תהליך הנחיתה ל 4 שלבים לפי מרחק המטוס מתחילת המסלול:

1. ההכנה- מהנקודה שבה החלטת על רצונך לנחות ויודעה את מיקום המסלול עד ל כ8 ק"מ לפני המסלול.
2. הגישה- מ8 ק"מ עד כ4-5 ק"מ לפני המסלול
3. פיינל (FINAL) - מסוף גישה עד לתחילת המסלול.
4. הצפה ונגיעה - טיסה מעל המסלול עד לעצירה.

כדי להמחיש את התהליך אשתמש בדוגמה שהכנתי ב QUICK MISSION BUILDER.


1. בQUICK MISSION BUIDER נא לבחור מטוס בדרגת קושי עולה : 1. A6M5 1943 ואחר כך2. IL-2 1943, אחר כך 3. LAGG 3 1942 , ב LOADOUT לבחור EMPTY.
2. לבחור את מפת OKINAWA ( למטה מימין)
3. לבחור גובה תחילה 1000 מ'.(למטה באמצע).
4. FLY.

אתם נמצאים במטוס טסים צפונה בגובה 1000מ'.
1. לפתוח מפה ולסדר אותה שתראו את המטוס וגם את שדה התעופה שנמצא מדרום. אתם תראו שיש לעשות פניה 180 מעלות כדי לטוס דרומה לכיוון 170 ישר לשדה.
2. אם סופרים את המשבצות(כל משבצת 1 ק"מ) אתם נמצאים כ17 ק"מ מהשדה לכן יש הרבה זמן להכין את המטוס לנחיתה.
3. שלב ההכנה - עד למרחק של כ8 ק"מ מהיעד( איך אני יודע?-פשוט סופר משבצות במפה שפתוחה כל הזמן) יש לפתוח רדיאטור, לאזן את המטוס-מקזז גובה וכיוון,לטוס במהירות כ 300קמ"ש ,מצערת 60% גובה 1000, כיוון 170.
4. שלב הגישה - כ8 ק"מ לפני (רואים כבר את המסלול) עד לכ 4 ק"מ מהיעד: להוריד מצערת לסרק, להנמיך בצורה הדרגתית ל 500 מ' גובה ,אם צריך להוריד מדפים שלב אחד או שניים, ולהגיע לסוף השלב למהירות 200 קמ"ש,גובה 500מ,כיוון 180 שזה כיוון אמצע המסלול.
5. שלב הפיינל- כ4 ק"מ לפני המסלול ,להוריד את שאר המדפים,להוריד גלגלים,לכוון עם צלב כוונת הירי לתחילת המסלול לקו המרכזי, ולשמור עם המצערת על מהירות של כ200-180 קמ"ש,בדרך כלל 30% מצערת.
6. שלב ההצפה- (מלשון לצוף), ריחוף מעל המסלול,הוא השלב הקשה ביותר אבל אם שמרתם על כל יתר השלבים אתם אמורים להיות עם מהירות של כ180-170 קמ"ש בגובה 10 מ' מעל המסלול בדיוק בקו המרכזי. כעת יש להרים את האף בעדינות עד שהמסלול נעלם ורואים רק את השמיים תוך כדי הורדת המצערת ל20% , לא להעביר לסרק!! עד לנגיעה במסלול למען אפשרות תיקון כיוון אם יש משיכה לאחד הצדדים. זאת הדרך לנגיעת 3 נקודות(איך יודעים שנגענו? -לפי הרעש של הגלגלים). רק לאחר הנגיעה להעביר לסרק ,ואם המסלול עומד להיגמר להפעיל בלמי גלגלים בעדינות תוך כדי משיכת ההגה עד הסוף אילנו כדי למנוע נפילה על האף.

זהו זה !! אם תחזרו על התרגיל הזה כ 20 פעם עם כל 3 המטוסים ,יתכן ותהיו מוכנים לנחות גם על מסלולי עפר וגם לאחד ולקצר שלבים הכל לפי התקדמות שלכם. לי זה קרה אולי גם לכם,אבל זה לא אומר שאין לי התרסקויות פה ושם...

היי אלון כל הכבוד לך על ההשקעה והרצינות והתרגולים שלך ובכך שאתה לא מוותר.
יחד עם זה יש הבדלים בין נחיתה בפלייטסימולטור לנחיתה ב-il2. אשמח לתרגל איתך נחיתות בצורות שונות עם מנוע דלוק וכבוי ותשומת לב על ההדגשים שאתה צריך להרגיש כשאתה נוחת אפילו בלי להסתכל על המכשירים כלל.

כל הכבוד אלון!!!!!!

איזה נחישות... באמת כל הכבוד על ההתמדה.

פיני איפה אתה...

ViFF

באמת כל הכבוד, אין דבר העומד בפני הרצון 🙂

כל הכבוד אלון יישר כוח !! וכל הכבוד על ההשקעה

מספר הערות:

הגישה בפיינל שלך היא מאוד תלולה - 500 מ ב-4 ק"מ זה המון - זה זווית גלישה של 7 מעלות. הזווית הגלישה המקובלת בפיינל היא כ-3 מעלות. כך כמובן אתה צריך להפעיל את המנוע כוח גבוה יותר וזה יקל עליך.

אגב, שים לב שתשים "כוונת על תחילת המסלול יתן לך גישה מאוד תלולה, זה לא תמיד טוב.

בנוסף המהירות בפיינל נמוכה מאוד (180-200 קמ"ש) ותקשה עליך יהיה לך "מרווח מאוד קטן" בין מהירות הזדכרות לבין מהירות הגלישה. למשל מהירות הזדקרות של מוסטנג P-51D היא בכ-90-100 מייל/שעה - קרי 150-160 קמ"ש. זה יהיה לך קשה מאוד לשלוט על המטוס בפיינל - במיוחד אם תצטרך לעשות תיקונים.

ההמלצה האישית שלי - בפיינל כ150 מ"ש (250 קמ"ש) כאשר מורידים את זה בהדרגה כשמתקרבים למסלול. כך שכאשר אתה עובר את תחילת המסלול אתה תהיה בכ-180-200 קמ"ש ותעביר את המצערת לסרק - ואז תצוף על המסמול עד שמהירות תרד ותגע בעדינות על המסלול.

כך יהיה הרבה יותר קל לנחות - אפילו מטוסים כבדים ומגושמים.

במידה ואתה קופץ בצור משמעותית ברגע נגיעה עם המסלול גבוה (נחיתה קשה מידי שהקפיצה אותך לאוויר) תפתח מצערת - בעדינות - כדי לא להתהפך תעלה את הסלד לאט ולך סביב לניסיון נוסף.

כמו כן כדאי להתאמן לא על גישה ישירה מלכתחילה אלא ללמוד לבצע הקפה מסודרת לפחות 3 שלבים:

1. עם הרוח - כאשר בעם הרוח אתה צריך כבר להתחיל להוריד מדפים
2. צלע בסיס
3. צלע סופי

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%94_(%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94)

דבר אחרון - בנחיתת אונס - נחיתה ללא מנוע צריך לתכנן הקפה יותר גובהה ויותר תלולה - צריך גם להתחשב בסוג המטוס ויחס הגלישה שלו... אבל זה סיפור אחר.

תכניס גם את ה-VSI למשוואה:

(דוגמא מהזירו).
המפתח לנחיתה טובה היא זווית גלישה. כדי לקבל זווית גלישה נכונה צריך לטוס במהירות אופקית נכונה(מד מהירות) וגם במהירות אנכית נכונה(VSI). לא רק המהירות האופקית חשובה.
לכל מטוס היחידות שונות גם ב-VSI, אבל כעיקרון אם תנמיך פיינל כשמחוג ה-VSI באיזור ה-4-3(קווים בין ה-0 ל-5) במהלך הפיינל כשלקראת מפתן המסלול המחוג כבר ב-1-2 ובהצפה למעשה מתכנס קרוב ל-0 אז גם המהירות האנכית שלך תהייה כמו שצריך ולא תישתל במסלול תוך כדי התרסקות עליו ושבירת כני נסע. קצב ההנמכה הנכון תלוי במרחק ובגובה שבו התחלת פיינל, אבל לשם(איזור 3-4 בהתחלה, 1-2 לקראת הסוף, 0 בסוף ההצפה) אתה צריך להתכנס תוך כדי הפיינל.
בזווית התקפה גבוהה(מטוס טס אופקית אבל עם אף גבוה יחסית ו/או עם מדפים מלאים) כמו למשל במהלך הפיינל אז השליטה במטוס מבחינת מהירות ושיעור הנמכה/טיפוס היא הפוכה מהרגיל.
כלומר באופן רגיל המנוע שולט במהירות והסטיק(גובה האף) שולט בקצב ההנמכה/טיפוס.
בזווית התקפה גבוהה זה מתהפך, כלומר הסטיק שולט במהירות והמנוע בקצב ההנמכה. זה עיקרון מאד חשוב להבנה והפנמה בזמן הפיינל שנעשה מן הסתם בזווית התקפה גבוהה.
לכן בפיינל המטוס חייב להיות מקוזז למהירות הגישה(הקיזוז למעשה משפיע על גובה האף ולכן על המהירות) והמנוע מוצב כך ששיעור הההנמכה ב-VSI נמצא באיזור ה-3-4 .
אם התארגנת לפיינל באופן האמור, אז חוץ מנגיעות קלות לשמירת ציר מסלול ותיקונים עדינים לשמירת נתוני הפיינל אז המטוס די מנחית עצמו לבד.
ואם כבר מצאת עצמך לקראת סוף הפיינל במהירות נמוכה והמטוס קשה לשליטה-זכור את הכלל ההפוך: במצב הזה פתיחת מנוע לא תוסיף כמעט מהירות אלא תקטין את שיעור ההנמכה, הורדת אף למרות שזה מנוגד להגיון במצב הזה תגביר את המהירות ותציל את המטוס.
ואם מצאת עצמך בקצב הנמכה גבוה מדי לקראת מפתן המסלול אל תרים אף כדי להקטין את קצב ההנמכה כי תזדקר, אלא תפתח מנוע ואז המטוס יקטין את קצב ההנמכה והמחוג ב-VSI יתחיל להתרומם.
הקואורדינציה בין הסטיק(מהירות) ומנוע(שיעור הנמכה) במהלך הפיינל היא המפתח לנחיתה פשוטה ובטוחה. והכי טוב להתחיל פיינל בנתונים המתאימים למטוס עם אף מקוזז ומצערת מוצבת בכוח מנוע המתאים. הנתונים הרי די קבועים עבור אותו מטוס ואפשר לתרגל את הבאת המטוס לנתוני הפיינל גם בגובה בטוח (פשוט לתרגל פיינל-קיזוז למהירות הפיינל ומציאת מצב המנוע שמתאים לשיעור ההנמכה לפיינל). אם משתמשים במצערת X-52 עם גלגלת כמקזז אז החיים עוד יותר פשוטים ומציבים את גלגלת הקיזוז (מראש) במיקום המתאים הקבוע לקיזוז מהירות הפיינל והמטוס באופן "אוטומטי" ייתייצב במהירות הפיינל וכל שנותר הוא לשלוט בקצב ההנמכה(VSI) עם המנוע ואם צריך תיקונים עדינים בסטיק ובמקזז כדי להתיישב במדוייק במהירות הנכונה והמדוייקת
ההצצה ללוח השעונים בזמן הפיינל צריכה להתמצות בשני שעונים: מד מהירות(מהירות פיינל ולהישמר ממהירות ההזדקרות)[סטיק] ו-VSI(קצב הנמכה נכון, לא מהיר מידי שאז אתרסק למסלול ולא נמוך מידי שאז אני לא מנמיך מספיק)[מצערת].
בהצפה מנסיון בד"כ השגיאה היא להציף מוקדם מדי ואז באופן מודע אני ממתין עוד טיפה גם כשאני חושב שזה הרגע המתאים ועם הזמן והנסיון אני מכייל "בעין" את נקודת ההצפה לנקודה הנכונה.
לסיום 2 כללי אצבע לחישוב נתוני הפיינל:
מהירות הגישה מחושבת כ-1.3 כפול מהירות ההזדקרות בקונפיגורציית נחיתה(מדפים מלאים+גלגלים). את מהירות ההזדקרות בקונפיגורציית נחיתה מאד קריטי וחשוב להכיר עבור המטוס כדי להישמר מלרדת אליה או מתחתיה.
שיעור ההנמכה ברגל לדקה מחושבת כ-5 כפול מהירות הגישה בקשר. ב-IL2 משתתפים ערב רב של יחידות, לכן כדאי מראש בהתאם ליחידות המהירות וה-VSI של המטוס פשוט לחשב את הנתון כדי להכיר איך זה נראה על ה-VSI. אבל בד"כ גם "סתם" מחוג VSI בין הקו הרביעי ל-שלישי נותן קצב הנמכה מתאים בלי קשר ליחידות.

ומילה אחרונה לסיום:
גם אני הייתי באותו מקום ב-IL2, וזו לא פעם ראשונה שאני מחזיק סטיק, אבל זה היה הסימולטור הראשון שלי. הייתי חייב לעבור ל-Flight Simulator כדי "להכשיר" עצמי ל-IL2.
תחושה יש במטוס אמיתי או בדאון במקרה שלי. בסימולטור יש שעונים. תשתמש בהם. זו לא פחיתות כבוד להסתמך על השעונים בנחיתה במקום על ה"רגש". ממה שאני חוויתי לא מרגישים כמעט כלום בסימולטור גם עם סטיק פורס פידבק(בשונה ממטוס אמיתי), והשעונים הם ידידיך הטובים. עם הזמן תתרגל לאיך זה נראה בעיניים ואז תוכל להציץ בדחיפות קטנה יותר לשעונים, אבל שעוני המהירות וה-VSI קריטיים לנחיתה טובה ובטוחה גם בחיים.
טיפ קטן לשמירת זווית גלישה קבועה: שמור את מפתן המסלול בנקודה קבועה בשליש התחתון של השמשה, רוב העבודה היא עם המצערת, אגב.

תיחקור: תקליט כל נחיתה ותתחקר אותה על בסיס 2 הפרמטרים האלה: מהירות(מד מהירות) ושיעור הנמכה(VSI). אם בשני הפרמטרים אתה שולט אתה קרוב לאותם 100% נכספים ואם לא-תתחקר במה פחות אתה שולט ותעבוד ממוקד כדי לשפר את השליטה הזאת.