הרכישה הגדולה

אולי קצת הגזמתי הזה שאמרתי "שום עילוי", הכוונה הייתה שכאשר הרוטור מסתובב לא בגלל המנוע אלה בגלל הרוח העילוי שלו מאוד נמוך.

צריך להבין בדיוק איך עובד כל נושא המנוע/עילוי של המסוק.

הרוטור מסתובב במהירות קבוע(95-105% סל"ד), בניגוד לפלופלור של מטוס שמשתנה ביחס לדחף הנחוץ.
בזמן תיפעול הקולקטיב מה שמשתנה זה הזוית של הלהבים, וזה מה שמיצר את העילוי(כמו דחף במטוס).

לכן ברגע שהסל"ד של המנוע במסוק נופל, כמות הדחף/עילוי שמייצר הרוטור נופל(בגלל התנגדות הרוח שבולמת את להבי הרוטור במידה ולא ממשנים את הפסיעה שלהם- מורידים קולקטיב) דבר שיוצר סוג של מעגל קסמים.
אין סל"ד קבוע->הרוטור נבלם ע"י הרוח(אם לא משנים פסיעה של הלהבים)-> עיבוד עילוי-> החרפת הנפילה בגלל עיבוד העילוי.
אין סל"ד קבוע->הרוטור נבלם ע"י הרוח-> שינוי הפסיעה של הלהבים-> הקטנת העילוי בגלל פסיעה נמוכה של הרוטור-> החרפת הנפילה בגלל עיבוד העילוי.

הפטרון היחיד הינו הקטנת הפסיעה של הרוטור בזמן הנפילה עצמה ולפני הפגיעה שינוי הפסיעה לגסה ויצירת עילוי רגעי(עד לבלימה סופית של הקוטור) ובכך הקטנת מהירות נפילה ברגעים האחרונים.

כל העיקרון הזה גם מונע מהמסוק לנוע כל עוד המנוע לא עובר סף מהירות סיבוב של הרוטור(בחלק מהמסוקים זה 95-97%), שכן הרמת הקוליקטיב תגרום לייצרת פסיעה חריפה ברוטור שבגלל התנגדות האויר תגרום לבלימת המנוע ובכך תעצור את יצירת העילוי הדרוש ואף תכבה את המנוע במקרים מסוימים.

אז בסופו של דבר מה הנקודה שלנו? עדיין לא הוכחנו פה שאוטורוטציה לא עובדת להצלת מסוק מהשמדה מוחלטת אחרי תאוצה ב9.81 מטר לשניה לשניה. להיפך- היא מאפשרת למנוע את זה ולהניח את המבנה המכוער על האדמה בעדינות יחסית. וזה בניגוד למטוס שכדי לייצר עילוי מספיק הוא חייב לנוע קדימה במהירות גבוהה למדי.
זה עובד, זה מפצה על הכיעור, וזה מפצה על בעיות שנובעות מהיותו מסוק. זה "לא בלוק" באופן שמספיק למניעת תאוצה בלתי נשלטת.

וזה מחזיר אותנו חזרה לנקודה שממנה התחלנו: "מסוק בלי מנוע יפול כמו אבן".

כל מה שאנחנו אומרים כל הזמן מסתכם ב "מסוק לא דומה כל כך למטוס". וזה כבר ברור. זה עדיין לא אומר שאחד הוא מלכודת מוות חסרת תועלת והשני הוא שיא הבטיחות בתנועה באויר.

אם טיסה של מסוק היא נס כל פעם מחדש, כבר עשרות שנים, אז זה גם נס שעוד לא דרסו אותי למוות בעיר הזאת. כשהאמת היא שזה לא נס, אנחנו פשוט מאוד זהירים.

באוטורוטציה המסוק מנמיך במהירות קבועה - כלומר יש תנועה שוות מהירות => שקול כוחות = 0.

מהירות השקיעה גבוהה יותר מנחיתה רגילה, אך עדיין מאפשרת נחיתר בטוחה, בדר"כ המסוק יינזק אבל הטייסים ייצאו בחיים, זה מצב טוב יותר מאשר במטוסים, שם בדרך כלל כמות הניצולים קטנה מאוד.

הכל כמובן במידה והרוטור עצמו לא נפגע

למה שהמסוק בדרך כלל ינזק?

acef כתב/ה:באוטורוטציה המסוק מנמיך במהירות קבועה - כלומר יש תנועה שוות מהירות => שקול כוחות = 0.

מהירות השקיעה גבוהה יותר מנחיתה רגילה, אך עדיין מאפשרת נחיתר בטוחה, בדר"כ המסוק יינזק אבל הטייסים ייצאו בחיים, זה מצב טוב יותר מאשר במטוסים, שם בדרך כלל כמות הניצולים קטנה מאוד.

הכל כמובן במידה והרוטור עצמו לא נפגע

מי אמר לך את השטיות האלו?

אם המסוק ריחף, ואיבד את המנוע, הרי הוא יתחיל ליפול גם אם הרוטור ימשיך להסתובב.


דרך אגב הסיכוי להינצל מהתרסקות מסוק קטן יותר מאשר מהתרסקות מטוס.
וזה נובע מהסיבה שמבית התרסקיות המסוק מסתימות בפגיעה עוצמתית בקרקע(כמאט גם ב90 מעלות לקרקע) בניגוד למטוס ששם ההתרסקות הינה בזוית שטוחה יותר ואז האנרגיעה מתפזרת במהלך ההחלקה על הקרקע שלאחר הפגיעה בה.

תודה לכולם על ההסברים אך אני חייב להבין משהו. למה משמשת המצערת בקולקטיב אם גם ככה המסוק תמיד ב95 אחוז סלד

djmid כתב/ה:תודה לכולם על ההסברים אך אני חייב להבין משהו. למה משמשת המצערת בקולקטיב אם גם ככה המסוק תמיד ב95 אחוז סלד

הרוטור מסתובב במהירות יחסית קבועה(95-105%), מה שמבצע הקולקטיב זה שינוי הפסיעה של להבי הרוטור, כמו פסיעה משתנה במטוסים.
השינוי של הזוית של הלהבים גורמת להפניית יותר זרימת אוויר כלפי מטה מהרוטור ובכך יוצרת עיליו.

את זה אני יודע ידידי העניין הוא שחלק מהקולקטיב יש את המצערת לאורכו של המוט של הקולקטיב. למה היא משמשת?

falcononeone כתב/ה:אולי קצת הגזמתי הזה שאמרתי "שום עילוי", הכוונה הייתה שכאשר הרוטור מסתובב לא בגלל המנוע אלה בגלל הרוח העילוי שלו מאוד נמוך.

צריך להבין בדיוק איך עובד כל נושא המנוע/עילוי של המסוק.

הרוטור מסתובב במהירות קבוע(95-105% סל"ד), בניגוד לפלופלור של מטוס שמשתנה ביחס לדחף הנחוץ.
בזמן תיפעול הקולקטיב מה שמשתנה זה הזוית של הלהבים, וזה מה שמיצר את העילוי(כמו דחף במטוס).

אתה טועה בכל מילה שאתה כותב, ועוד אתה כל כך בטוח בעצמך... עדיף שתלמד קצת אווירונאוטיקה לפני שאתה כותב כ"כ הרבה שטויות.

טעות מס' 1:
הרוטור מסתובב במהירות קבוע(95-105% סל"ד), בניגוד לפלופלור של מטוס שמשתנה ביחס לדחף הנחוץ.

תשכיל:
בפרופלור של מטוס זה בדיוק כמו מסוק, משנים פסיעה כדי לקבל את הדחף הנחוץ.
במצב קרבי ה-constant speed propellor שקיים מאז מלחמת העולם השנייה שומר על סל"ד הפרופלור סביב 3000 סל"ד ברוב המטוסים. רק במצב של ירידה של המצערת לכיוון idle או כשרוצים באופן יזום להגביר חיסכון בדלק הסל"ד יורד.



טעות מס' 2:
בזמן תיפעול הקולקטיב מה שמשתנה זה הזוית של הלהבים, וזה מה שמיצר את העילוי(כמו דחף במטוס).


תשכיל:
במסוק בגלל שדיסקית הרוטור נמצאת במקביל לתנועת האוויר (ולא בניצב כמו במטוס) יש תחום של מהירות בין 40 ל 60 קשר שבו הדיסקית בעצמו מייצר עילוי ללא קשר לכמה קולקטיב אתה משתמש. אמנם זה לא מספיק עילוי שמרים את המסוק לאוויר מבלי כח מנוע, אבל זה בהחלט מודגש בזמן טיסה.למעשה זה תחום המהירות שששומרים בגישה לנחיתה במצב של אוטרוטציה, ושומרים את העלאת הקולקטיב רק לשלב האחרון של הנחיתה כשעושים flare עדין.


ראה את הסרט שמסביר איך עושים אוטורוטציה בHUEY של DCS כדי להבין את הטעויות שלך:




VIFF

ViFF כתב/ה:[quote="falcononeone"]אולי קצת הגזמתי הזה שאמרתי "שום עילוי", הכוונה הייתה שכאשר הרוטור מסתובב לא בגלל המנוע אלה בגלל הרוח העילוי שלו מאוד נמוך.

צריך להבין בדיוק איך עובד כל נושא המנוע/עילוי של המסוק.

הרוטור מסתובב במהירות קבוע(95-105% סל"ד), בניגוד לפלופלור של מטוס שמשתנה ביחס לדחף הנחוץ.
בזמן תיפעול הקולקטיב מה שמשתנה זה הזוית של הלהבים, וזה מה שמיצר את העילוי(כמו דחף במטוס).

אתה טועה בכל מילה שאתה כותב, ועוד אתה כל כך בטוח בעצמך... עדיף שתלמד קצת אווירונאוטיקה לפני שאתה כותב כ"כ הרבה שטויות.

טעות מס' 1:
הרוטור מסתובב במהירות קבוע(95-105% סל"ד), בניגוד לפלופלור של מטוס שמשתנה ביחס לדחף הנחוץ.

תשכיל:
בפרופלור של מטוס זה בדיוק כמו מסוק, משנים פסיעה כדי לקבל את הדחף הנחוץ.
במצב קרבי ה-constant speed propellor שקיים מאז מלחמת העולם השנייה שומר על סל"ד הפרופלור סביב 3000 סל"ד ברוב המטוסים. רק במצב של ירידה של המצערת לכיוון idle או כשרוצים באופן יזום להגביר חיסכון בדלק הסל"ד יורד.



טעות מס' 2:
בזמן תיפעול הקולקטיב מה שמשתנה זה הזוית של הלהבים, וזה מה שמיצר את העילוי(כמו דחף במטוס).


תשכיל:
במסוק בגלל שדיסקית הרוטור נמצאת במקביל לתנועת האוויר (ולא בניצב כמו במטוס) יש תחום של מהירות בין 40 ל 60 קשר שבו הדיסקית בעצמו מייצר עילוי ללא קשר לכמה קולקטיב אתה משתמש. אמנם זה לא מספיק עילוי שמרים את המסוק לאוויר מבלי כח מנוע, אבל זה בהחלט מודגש בזמן טיסה.למעשה זה תחום המהירות שששומרים בגישה לנחיתה במצב של אוטרוטציה, ושומרים את העלאת הקולקטיב רק לשלב האחרון של הנחיתה כשעושים flare עדין.


VIFF[/quote]

ומה עם מנועים בעלי פסיעה קבועה?

צריך להבדיל בין סוגי הנעה של מנועי פלופלור.

פסיעה קבועה- הסל"ד משפיע על הדחף(כדגמת מטוסי ססנה 172), שכן זוית הלהבים קבועה.
פסיעה משתנה- ניתן לשנות את זוית הלהבים ובכך לשנות את עוצמת הדחף, תוך שמירה על סל"ד.

אני התיחסתי למנועי פסיעה קבועה, שכן פסיעה משתנה לא מותקנת בכל המטוסים.

והאפקט של הדיסקה שנעה באויר ויוצרת עליו רק בגלל תנועתה באויר משתנה ממסוק למסוק, בחלק זה מאוד מורגש ואפקטיבי ובחלק הרבה פחות.
ולא הבנתי איפה בדיוק אמרתי שזה לא נכון(האפקט של העיליוי הזה נמוך מאשר עילוי שנוצר בעזרת המנוע).

djmid כתב/ה:תודה לכולם על ההסברים אך אני חייב להבין משהו. למה משמשת המצערת בקולקטיב אם גם ככה המסוק תמיד ב95 אחוז סלד

בראשית המסוקים הטייס היה צריך לשלוט גם בקולקטיב וגם במצערת...על כל הרמה\הורדת קולקטיב הוא היה צריך לתת מצערת מתאימה..וגם ככה להטיס מסוק זה מאתגר ודורש ריכוז מתמיד ושליטה בכל ההגאים במקביל כל הזמן..

אז המציאו את הגוברנור(GOV) בשביל להקל על הטייסים, זהו מכשיר אלקטרו-מכני, שמנהל את המצערת לפי כמות הקולקטיב, באופן אוטומטי ושומר על סל"ד תקין לטיסה.

אז המצערת במסוקים, מאז המצאת הגוברנור משמשת להתנעה, להורדת המצערת לסרק, לכיבוי המנוע, ובמסוקים מסויימים מצב ידני אם הגוברנור כשל.

אוטורוטציה זהו מצב שהרוטור של כלי טיס רוטורי ממשיך להסתובב ללא הנעה של מנוע, אלא ע"י מעבר דרך האוויר שממשיך לסובב אותו על שארית הסיבוב שנשארה, מאז שהמנוע כשל.

במסוקים מבצעים אוטורוטציה בדרך כלל במצבים שהמנוע כושל, או רוטור זנב כושל או התופעה שנקראת: "איבוד אפקטיביות של רוטור הזנב" או כאשר רוצים להתאמן באוטורוטציה.

ישנו כלי טיס ממשפחת כלי הטיס הרוטוריים, שנקרא אוטוג'יירו או בשמו השני ג'ריקופטר..שהוא למעשה כלי טיס שנמצא באופן מתמיד באוטורוטציה..שהרי הרוטור שלו לא מונע ע"י מנוע, אלא רק ע"י אוטורוטציה.

מי שאמר לי את ה"שטות" הזו, זה קורס בתואר שני שאווירונוטיקה שנקרא "דינמיקה ואווירודינמיקה של מסוקים"
קורס מספר: 086219 בפקולטה לאווירונוטיקה וחלל בטכניון....

כך לפני שאתה פוסל מידע שיש לך או מההגיון שלך ברר נתונים ועובדות קודם!

לא הייה קל להתקבל להיות טייס ב-V-22 היצטרכו לעבור כלי טייס שונים בדרך, ותואר שני אקדמי באוניוורסיטה.
מה לעשות?
אבל אני אישית לא הייתי מתכוון לגעת בהגה המטוס שהיו לו 42 היתרסקויות עד אכשיו.

עומרי11 כתב/ה: 42 היתרסקויות עד אכשיו.

42? על סמך מה מספר כזה?