#1
·
לפני 13 שנים
פעם הבטחתי להעלות את התמונה הזו בפורום, והיום, בעקבות שיחה עם sleepara בונה קוקפיט ה A-10 DCS הידוע 🙂 - התאמצתי ומצאתי ...
המקרה קרה לי בשנת 1997 במאה הקודמת אחרי שיחרורי מהצבא.
חסכתי כסף לטיול אחרי צבא בארה"ב, וכמובן עיקר מטרתי היתה להגשים את חלומי לעשות רשיון טייס.
אני לא אספר פה את הסיפור המלא, אך במהלך הקורס חלק מהדרישות כוללות טיסת ניווט ארוכת טווח יחסית (cross country)
ולכן תיכננתי נתיב טיסה שיביא אותי משדה הבית (מרילנד/וושינגטון) לכיוון האוקיינוס האטלנטי.
המסלול עבר צפונית (20-30 מייל) לשדה התעופה אנדרוז בוושינגטון,
שדה צבאי מוכר יחסית, הוא בסיס הבית של אייר פורס 1 של נשיא ארה"ב.
יש בו גם מטוסי קרב...
טסתי להנאתי בנתיב, ללא בקרה אוירית כמו בארץ, פותח עיניים וסורק מכשירים.
באחת הסריקות של המרחב מולי אני קולט שתי נקודות זעירות ורחוקות, טוב, אמרתי לעצמי, יש עוד זמן עד שנתקרב ונראה מי הם ומה הם.
סרקתי שוב את המכשירים ואת הנתיב במפה והרמתי עיניים לראות מה עם הנקודות הקטנות במרחק.
הם גדלו 😱
מאד!
קלטתי שמדובר בשני מטוסי A-10 במבנה כנראה לאחר המראה שאספו גובה ופנו במקרה לכיווני.
פה הרצתי בראש מספר אופציות כשאני יודע שחוקי התעופה קובעים כי :
1. כששני מטוסים טסים אחד לקראת השני - שניהם יפנו ימינה למניעת התנגשות.
2. המטוס המתמרן יותר יתן זכות קדימה (ויפנה את הנתיב) למטוס הפחות מתמרן.
אני, טסתי בססנה 152...
היססתי שניה, הערכתי את מצבי וקבעתי לעצמי: "זכותי" לקבל זכות קדימה...
מיד פניתי לעשות את הדבר הנכון... 😉
הסתובבתי אחורה לתיק גב שלי, שלפתי את המצלמה ופתחתי אותה,
בשלב זה שני המטוסים הבחינו בי ,היו מנומסים, ונתנו לי זכות קדימה בדמות משיכה חריפה מעלי תוך פנייה.
הושטתי ידי קדימה עם המצלמה מכוונת על "עיוור" כלפי מעלה בתקווה לתפוס אותם - וצילמתי!
אז היה עדיין פילם במצלמות.
עברו יומיים עד שקיבלתי את התמונות מפיתוח וחיפשתי בכולם במתח והתרגשות לראות אם תפסתי אותם...
תפסתי! 🙂
המקרה קרה לי בשנת 1997 במאה הקודמת אחרי שיחרורי מהצבא.
חסכתי כסף לטיול אחרי צבא בארה"ב, וכמובן עיקר מטרתי היתה להגשים את חלומי לעשות רשיון טייס.
אני לא אספר פה את הסיפור המלא, אך במהלך הקורס חלק מהדרישות כוללות טיסת ניווט ארוכת טווח יחסית (cross country)
ולכן תיכננתי נתיב טיסה שיביא אותי משדה הבית (מרילנד/וושינגטון) לכיוון האוקיינוס האטלנטי.
המסלול עבר צפונית (20-30 מייל) לשדה התעופה אנדרוז בוושינגטון,
שדה צבאי מוכר יחסית, הוא בסיס הבית של אייר פורס 1 של נשיא ארה"ב.
יש בו גם מטוסי קרב...
טסתי להנאתי בנתיב, ללא בקרה אוירית כמו בארץ, פותח עיניים וסורק מכשירים.
באחת הסריקות של המרחב מולי אני קולט שתי נקודות זעירות ורחוקות, טוב, אמרתי לעצמי, יש עוד זמן עד שנתקרב ונראה מי הם ומה הם.
סרקתי שוב את המכשירים ואת הנתיב במפה והרמתי עיניים לראות מה עם הנקודות הקטנות במרחק.
הם גדלו 😱
מאד!
קלטתי שמדובר בשני מטוסי A-10 במבנה כנראה לאחר המראה שאספו גובה ופנו במקרה לכיווני.
פה הרצתי בראש מספר אופציות כשאני יודע שחוקי התעופה קובעים כי :
1. כששני מטוסים טסים אחד לקראת השני - שניהם יפנו ימינה למניעת התנגשות.
2. המטוס המתמרן יותר יתן זכות קדימה (ויפנה את הנתיב) למטוס הפחות מתמרן.
אני, טסתי בססנה 152...
היססתי שניה, הערכתי את מצבי וקבעתי לעצמי: "זכותי" לקבל זכות קדימה...
מיד פניתי לעשות את הדבר הנכון... 😉
הסתובבתי אחורה לתיק גב שלי, שלפתי את המצלמה ופתחתי אותה,
בשלב זה שני המטוסים הבחינו בי ,היו מנומסים, ונתנו לי זכות קדימה בדמות משיכה חריפה מעלי תוך פנייה.
הושטתי ידי קדימה עם המצלמה מכוונת על "עיוור" כלפי מעלה בתקווה לתפוס אותם - וצילמתי!
אז היה עדיין פילם במצלמות.
עברו יומיים עד שקיבלתי את התמונות מפיתוח וחיפשתי בכולם במתח והתרגשות לראות אם תפסתי אותם...
תפסתי! 🙂


