סיפורה של טיסה אחת: מס' 2

ישבתי ועסקתי בבדיקת מבחנים ועבודות אתם יודעים, מחנך, מורה...
לפתע פלאפון מצלצל, הסתכלתי על המספר, לא זיהיתי:
אני: כן, הלו
שלום כפיר (הכינוי שלי בפורום) זה אלון (VIFF "מפקד הלהק"😉
אני: אווו שלום, מה שלומך
אלון: בסדר גמור, אתה חושב שתוכל להגיע לטיסה היום ?
אני: (מהרהר במהירות, מה לענות יש לי מבחנים לבדוק להכין מערכי שיעור,שבוע הבא יוצאים לטיול שנתי יש להכין שיעור לקראתו ומחר שבת להגיד שאני בא או לא גיחה בקמפיין זה הרבה זמן...) טוב אלון אני בא
אלון: מתי אתה חושב שתוכל להגיע ?
אני: אהיה בערך ב-20:30
אלון: זה מוקדם אבל מצויין, אנחנו זקוקים לכל טייס, אז להשתמע
אני: כל טוב ותודה (ומהרהר לעצמי, מדהים "מפקד הלהק" מתקשר אלי לשאול אם אגיע משל הייתי טייס וותיק ואני בסה"כ בשלב כל שהוא של קורס הטיס, יותר תלמיד מאשר טייס מן המניין)

ערב כבר אחרי 21:30 המשימה עדיין לא התחילה
שמועות שהתבטלה
"מפקד הלהק" עדיין לא הגיע – מה יהיה ?
VIFF מגיע, מתנשף משהו, הכל נרגע
הכנות, שיבוצים, מיקומים
אייר סטארט
אני מס' 2 של VIFF איזו אחריות !!! (אולי לאמר לו שיקח מישהו מנוסה יותר ? )
במבנה נמצאים גם 'פיבולה' ו'לביו'
המטרה שהצבתי לעצמי להצמד למוביל ולא משנה מה יהיה ולחזור הבייתה – הפלות ? מי בכלל חושב על זה.
אם אסיים גיחה כשהמוביל ומס' 1 שלי ואני נחזור בשלום אהיה מאושר עד השמים.

מתחילים להגביה 4000 מ',5000 מ' מגיעים ל-6000 מ' – הנשימה קשה
אני יכול לראות את שובלי ההתעבות של חברי המבנה
אני מצליח (בניגוד למצופה) להישאר צמוד מאד למוביל, אך יש בעיות קשר... (לזכור לשלב התחקיר)
טיסה ארוכה, ים שאין לו סוף, רק ים וים, היד מזיעה, לזכור להכין בפעם הבאה כפפת נומקס או לפחות מגבת...
אני לא מרפה, צמוד למוביל, לרגע אחד לא להשאיר אותו לבד, בזה נבחן מס' 2 טוב, כך קראתי בכל סיפורי משימות וקרבות האוויר, יחד עם זאת המבנה בכללותו אינו צמוד, (גם זאת לזכור זאת לשלב הלקחים)
מצחיק, בקטעים מסויימים השמש מכה בפנים וקשה ממש לראות, האם עלי להשיג משקף טיסה,או לפחות משקפי שמש?
שום מטוס אוייב לא נראה באוויר, אך מדי פעם אני מגניב מבט לחפש japs מתגנבים משעות מתות, אבל כלום
מוביל 1 מורה על כמה פניות טאקטיות, חייב לשפר תחום זה, ת'אמת זה לא נראה כמו טקטי, אבל בסדר חזרנו כל אחד למקומו
ואני ? צמוד למוביל.

מוביל 1: מתחיל תהליך השלכת בידונים
בטעות השלכתי פצצות – איזו בושה ( לזכור לתחקיר)

מוביל 1: שעה 12 גואם
מוביל 1: אני יורד לראות אולי יש מה להשמיד על הקרקע – ואני אחריו
גובה 300 מ' 200 מ' מוביל 1 מזהה על רכס מבנה בלתי מזוהה – אני לא רואה כלום !!!
אני אחריו צמוד
מוביל 1 יורה צרור
פיצוץ, רק עכשיו אני רואה...מתברר שהשמיד ראדר יפני
מוביל 1 ממשיך בסריקה של פני השטח, בו הכל נראה לי אותו דבר, יערות וקרחות יער
מוביל 1 מזהה 4 מכלי דלק ... (עכשיו אני מבין מדוע בחיל האוויר דורשים ראיה 5/5 )
מס' 2 של הזוג השני מבקש אישור ויורד עם פצצה
אני עדיין לא מזהה כלום, רק עשן המתמר מעל המטרה שהושמדה נותן לי כיוון
אני בפנייה
מוביל 1 משמיד עוד מיכל נותר מיכל אחד
מבקש אישור לנסות מזלי, טס לכיוון היעד המשוער, עדיין לא מזהה, מתחיל להנמיך לקראת הכיוון המשוער, מגדיל כוונת, סוף סוף מזהה, צרור אחד וגם אני מצטרף למסייעים במאמץ המלחמתי – המטרה הושמדה.
מוביל 1: כל הכבוד כל הכבוד
הלב מתמלא גאווה


מתכנסים מחדש, מחדשים פטרול מקבלים כיוון חדש
מוביל 1 מזהה פעילות אויב אווירית אבל הפעם מרובה – ואני צמוד
מוביל 1 – שעה 12 מטוסי אוייב וכש- VIFF מתחיל לדבר מהר סימן שקרב עומד להתחיל
מוביל 1 מאיץ ואני אחריו
בזווית העין אני עוד מצליח לראות שמוביל 1 מאיץ עם פצצות – אני מסב את תשומת ליבו
הוא משליך – ומודה לי
אבל מה זה, איפה הוא, אני מאבד אות מס' 1 שלי, ולא רק זאת, בקשר אני שומע שיושבים עליו – את אשר יגורתי בא לי
קשה לזהות, הטיסה נמוכה צבעי ההסוואה של ה'הלקטים' בגובה הזה הופכים לרועץ, הם באמת לא נראים
רק כאשר מתרומם מטוס מעל לאופק או כאשר נורה צרור
בשעה 9 שלי אני מצליח לזהות מטוס היורה ופוגע בכנף של מטוס אחר בלתי מזוהה
המטוס שנפגע פונה לעברי האם זה מס' 1 שלי ?
המטוס היורה לא מרפה ממנו
הם חולפים לידי ואני פונה אחריהם
ממש קרוב
וכולנו עתה צוללים
3 מטוסים בצלילה – "סנדוויץ אווירי"
אני מזהה שהיורה הוא יפני, העיגולים האדומים של "השמש העולה" על כנפיו מסגירים אותו
אם כן זה שלפניו הוא VIFF מס' 1 שלי !!!
חושש לפתוח באש בשלב זה מחשש שההסט יפגע במוביל 1
לשימחתי VIFF מנער אותו מעליו במהירות
ופונה לטפל במטוס אוייב אחר
אני נשאר עם היפני האדרנלין זורם במלוא העוצמה
לחזור לתפקיד מס' 2 או להמשיך ולטפל ב - JAPS שממלא לי את הכוונת
מסתכל ימינה שמאלה לא מצליח לזהות את מוביל 1
ממשיך
היפני יוצא מהצלילה ופונה בנסיקה קלה
אני אחריו מרוגש מאד
מוזר הבחור אינו עושה שום תמרון התחמקות
הוא טס ישר
שום 'מספריים' שום כלום, הבחור כנראה אינו יודע שאני על הזנב שלו
זה רק אני !!!
אני, והיכולות שלי, ומה שלמדתי עד כה, הכל מתמצת לרגע הקטן הבא
ההתרגשות רבה, מחד מה קורה עם VIFF שרק לא יופל (לא רוצה להיות גיורא רום 2)
מאידך הבחור ממלא לי את הכוונת
צרור ראשון קצר מדי, עוד צרור גם הוא קצר מדי
זהו, עכשיו הבחור יודע
אבל הבחור ממשיך להדהים אותי, שום תרגיל התחמקות מסובך שנועד לזרוק אותי מהזנב שלו
קרב פנייה עם מעט G
אסור לטעות, אסור לאבד הזדמנות כזו (שום סיחרור ושום הזדקרות - תנאים קלאסיים)
מרים כוונת מעליו, צרור נוסף, בום, כתום צהוב מדהימים ממרכז כנף ימין
אני ממשיך מעליו
עשן שחור וסמיך מסתיר אותו
אני יורה צרור נוסף לתוך העשן, הבחור לא יחזור הבייתה
התלבטות, להמשיך בעקבותיו ו'לוודא הריגה' או לחזור לתפקידי כמס' 2
מחליט, מחפש את מוביל 1 שלי
הבנתי שגם הוא הפיל
הודעתי לו בהתרגשות שהמנוול שפגע בו הופל (מקווה שהבשורה הזו תתאמת בהמשך)
שקט, הכל נקי, כל מטוסי האוייב הופלו
התברר לי יותר מאוחר שמוביל 1 הפיל 2 japs
אני עדיין משתדל לווסת ולשלוט בהתרגשות: הפלה מבצעית ראשונה מי היה מאמין
האם זה פרס על שמירת הכלל הראשון: להצמד למוביל, אולי
מביט בזריזות לכל הכיוונים, כמה הטיות, שלא יפתיעו אותי
המשימה לא הסתיימה
מוביל 1 מודיע על קשיי הטסה, כנראה הפגיעה בראשית הקרב, לא פשוטה
ממשיכים לפטרל בסביבה, מוביל 1 עם פגיעה, ולמרות זאת ממשיך ומחפש מטרות להשמדה
מגיעים בסמוך לשד"ת יפני, מוביל 1 רוצה לטפל במטוסים הפרוסים בשדה
אנו לא יודעים מה עוצמת הנ"מ
אני, מתרחק מעט מערבה, קצת יותר חושש ממוביל 1
מוביל 1 יורד לכמה יעפים
נ"מ חזק, חזק מאד
אני מנסה להתקרב להסיט ממוביל 1 את הנ"מ
הנ"מ ממלא את השמים ולכל הכיוונים
נאלץ להתרחק, אני לא מעיז להתקרב (חבל לאבד מה שהשגתי עד כה)
מוביל 1 מגיע למסקנה "זה לא אפשרי בכוחות שלנו"
הולכים הביתה
נותרנו 3
מוביל 1 , אני
ומס' 2 של הזוג השני: 'לביו'.
מוביל 1 מודיע על קשיים הולכים ומתגברים להמשיך ולהטיס את המטוס
מקולו אני מבין שהפגיעה במטוס רצינית
מוביל 1 נוחת על המים...
אנו ממשיכים, שני ווינגמנים
מקבלים אזימוט ממוביל 1
בודקים דלק יש רבע מיכל
המרחק לנומ"ט 30 ק"מ
זה יספיק
ועתה למשימה האחרונה: להשיב את המטוס ואותי בשלום
מוביל 1 מוודא איתנו יכולות נחיתה על נומ"ט
'לביו' עונה בבטחה
אני מהסס, באימון נחיתות אישי על נומ"ט התוצאות היו 50/50
מקווה לטוב
יש מספיק זמן, מספיק דלק, אין שום איום
הנומ"ט שעה 12
מתחיל תהליך נחיתה
מחליט לנחות על הנומ"ט האמצעית
חולף אותה במקביל
מוודא שהיא הרחק ובסוף הכנף הימנית ומתחיל פנייה לפיינל
מהירות 200
מוריד קרס
מכוון למרכז הנומ"ט
אט אט היא מתחילה לגדול בכוונת
180, 170, 160 קמ"ש
מוריד FLAPS
אין רעידות הכל יציב
הכוונת על מרכז הנומ"ט
גלגלים בחוץ
מהירות 170
זה לא נראה טוב
מאמין שאסתדר הרי בכל מקרה זו "התרסקות מבוקרת"
"מת" לסיים את הגיחה המוצלחת.
מתקרב לנחיתה
עדיין לא טוב, מהר מדי גבוה מדי
לקחת הקפה נוספת ? יש מספיק דלק
מחליט במהירות שלא
נוחת קרוב מדי, כנף ימין פוגעת במבנה
אש, תמרות עשן
אני לא מאמין, הלשון יבשה, הגרון ניחר, אני לא מאמין !!!!
גיחה נפלאה מסתיימת בהתרסקות על הנומ"ט
מוביל 1 שיושב על המים וממתין ל- PBY מנסה לברר מצבי
אני בקושי מצליח להפליט מילים מפי: אני מת, פשוט מת (KIA)
מוביל 1 מנסה לעודד.
סיום גרוע למשימה מוצלחת.


תחקיר אישי עם עצמי.

יש להמשיך
1. המחשב לא קרס לי ולא נתקע (ותודה לספקית האינטרנט שלי שנתנה לי 'פינגים' טובים ול'זכרון' שעמד במאמץ)
2. טסתי והשלמתי משימה שלימה
3. הצלחתי לטוס במבנה (פחות או יותר)
4. הצלחתי להישאר צמוד למס' 1 שלי לאורך הגיחה כולה
5. שמרתי למס' 1 על הזנב כראוי (עיקר ההצלחה שלי במשימה זו)
6. השמדתי מטרת קרקע
7. הפלתי מטוס

יש לשפר
1. ללכת לרופא עיניים לבדיקה תקופתית...
2. לנקות מסך (ליכלוך נראה כמטרה אווירית/קרקעית, סתם גורם לפרפור חדרים)
3. יש לשפר טיסה במבנה ולהגיע ליכולת הדוקה יותר
4. ללמוד ולשפר פניות טקטיות
5. לבדוק מה הגדרתי כמתג שחרור בידון לעומת מתג שחרור פצצות
6. להעיר בתחקיר הכללי על הקפדה בבקשת וקבלת אישור כניסה להפצצה/ריקוט/צליפה.
7. לתרגל נחיתות על נומ"ט
8. לזכור שמשימה קרבית מורכבת מכמה משימות משנה שהאחרונה בהם להחזיר הביתה בשלום את עצמך ואת המטוס. (נזכר מאוחר במה שאמר עברי לטייסי 'אופרה' בדרכם הבייתה: תיזהרו בנחיתה...)

סיכום:

טיסה ובמיוחד טיסה קרבית, אינה אומנות.
האומנות מכילה תחת כנפיה הכל (כמעט) יכולים לחסות בה:דה ווינצ'י,מונה, גוגן וגם פיקאסו, זרמים ותתי זרמים ואין יפה ופחות יפה, הכל מותר (כמעט)
טיסה קרבית היא מדע !!! מדע מדוייק !!!
יש דברים שאינם קבילים, טיסה קרבית אינה 'גומיה' שניתן למותחה.
משפטים/מחשבות כמו: אני מאמין/משער/יהיה בסדר הם מתכונת במקרה הטוב ל-MIA ובמקרה הגרוע והנפוץ ל-KIA.
בטיסה קרבית המטוס הוא המבחנה והמדען –הטייס– מצוי בתוכה כחלק מהניסוי עצמו אם רקח את החומרים במדוייק הרי שהניסוי יצליח אבל אם טעה ולו במקצת הרי שיביא אסון על עצמו ועל המעבדה כולה.

אחרית דבר
מתוסכל ומתקשה לדבר אך בכל זאת מוביל 1 לוקח אותי לתקן את הקשר (השעה 1:30 אחר חצות....)
ולקינוח: אימון אחרון של קרב אוויר - יתכן שרצה להוציא אותי מהתחושות הנוראות שאפפו אותי.

פורפורציות
זה בסה"כ משחק, יש לקום מחר לעבודת ההוראה וללמד תינוקות של בית רבן,להתכונן לשבת.

ולסיום סרטון הממחיש את תחושותי בסיומה של אותה גיחה – לצפות עד הסוף

איזו השקעה! 🙂

כל הכבוד! איזה רהיטות... איזה יופי של ביטוי של התחושות והחוויות.... אתה כותב מדהים חיים! וגם בן זוג למבנה ברמה הגבוהה ביותר!

בנקודה הזאת אין לי אלא לומר כמו בסוף הסרט TOPGUN אחרי שנחתו חזרה גיבורי הסרט עם מטוסי ה F-14 שלהם לאחר "הקרב הגדול של הסרט", עם כמה הפלות של מיגים באמתחתם, ומתקבלים לתשואות החיילים, אומר Iceman ל-Maverick:
You can be my Wingman anytime!!! 😎 😎 😎

ולא רחוק היום שאתה תענה לי כמו שעונה Maverick בסרט:
Bullshit, you can be mine!!!! 😂 😂 😂

VIFF

כל הכבוד על משימה ועל הסיקור 🙂

השקעה מדהימה

סיקור וניתוח יפה מאד - וזה לא פחות חשוב מאשר טיסה עצמה. מאד נהניתי.
רצוני להעיר - זה לא סתם משחק! בו נתייחס עם יותר רצינות למה שאנחנו עושים! במלחמה באה - כל מיני רובוטים ובינינהם מזל''טים למיניהם יקבלו חשיבות עליונה, ואז לא יהיה מספיק טייסים שקיבלו הסבה כמפילי חוץ של מזלטים. ואז ירקאו לנו.
שווה להיות מוכנים, להרחיב פעילות, לגייס יותר טייסים, לפרסם ברבים את העיניין של הסימולטורים!

זה מה שאני מנסה לעשות כל הזמן "בחלקה בה אני עודר" כלאמר במקום בו אני מלמד.
אבל צריך להבין שתחום זה של סימולציה מצריך בגרות מסויימת ממש כמו שאמרת זה לא משחק
ורוב הנוער לאמר לו ולדרוש לבוא לקרא בד"ח וספר מטוס בעובי של מפלי השומן שלו הנובעים מרביצה חסרת טעם מול הפייסבוק זה לא בדיוק מעניין ומושך - הנוער (העתיד) מחפש קצר מהיר ומיידי והכושר להיות מטיס סימולציה אווירית זה אבי אבות האיטי, וארוך טווח.
ממש כמו טייסים אמיתיים, שיכולת ההטסה זו תכונה מולדת בין אם מודעים לה ובין אם לא אך להוציאה לפועל זה מאמץ ארוך טווח מייגע.
לחשוף למודעות כן אבל חייבים לדעת שלא רבים ירוצו לתחום הזה שמצריך מאפייני בגרות: דחיית סיפוקים, לימוד ועיון, חזרה ושינון, אימונים רבים עד שמגיעים ליכולת סבירה.
אני היום מבין שאני יכול לחשוף את העולם הזה לנוער אבל הם חייבים לבוא מעצמם, והם יבואו מעצמם, אבל במספרים נמוכים מאד - כמו במציאות.
מצד שני המספרים הנמוכים מבטיחים שאלו שמגיעים הם באמת רציניים ובעלי סגולות הנדרשות מטייסי סימולטורים.
אין מקום בטיסת/משימת קמפיין לסוליסטים זה מתאים לסימולציה מסוג אחר.
אני לא מעוניין לטוס עם בן זוג שכאשר מגיעים לאזור הקרב "לך חפש אותו" הוא רוצה להפיל מטוסים וששמו ירשם על "לוח הטייסת" שם "ברזל בברזל" ומשאיר אותי מאחור.
לכן חשתי צורך לכתוב ולהביע את שנכתב לעיל כי אני סבר שזהו אחד היסודות של הטיסה הקרבית
במציאות ובעולם הווירטואלי.
ונהנתי עד מאד להיות במיקום הזה של מס' 2 שיש בזה משהו מהכרת ערכך, מקומך, יכולתך
אני לא בטוח שלנוער הממוצע הדרישה הזו מובְנת ומוּבנת.

כך לעניות דעתי

טוב, אין מה לעשות – השיאים – בכל תחום, תמיד היו ויהיו נחלת נבחרי הסגולה. כל מה שעלינו לעשות – לפתוח שער השמים עבור אלה – בעלי אותה יכולת מולדת שעליה דיברת.
אגב – אני שם לב שבכל מקום – גם ברוסיה, גם פה – אוהדי IL2 על פי רוב זה לא נוער, או ציבור "גיימרים". זה אנשים מבוססים, רציניים, בעלי הישגים וכישורים בגיל הממוצה 35. מעיד על משהו, מה דעתך?

ViFF כתב/ה:כל הכבוד! איזה רהיטות... איזה יופי של ביטוי של התחושות והחוויות.... אתה כותב מדהים חיים! וגם בן זוג למבנה ברמה הגבוהה ביותר!


VIFF

אני יודע דבר אחד והוא כנראה נכון גם בעולם הווירטואלי (המופעל על ידי בני אנוש ולא ע"י AI)
"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" את זה אומר שלמה המלך במשלי, במילים פשוטות:
את מה שחשתי מהמוביל מבחינה מקצועית ואנושית במהלך הטיסה ובכלל זה חוזר וחזר כהד ומנביע.
ואין לי אלא רק להודות לך שנתת בי אימון, ברוח טובה ובסבלנות.
מאפיינים שהם ממעלותיו של הפורום שלנו אצל לא מעט שפגשתי.

martefi כתב/ה:
אגב – אני שם לב שבכל מקום – גם ברוסיה, גם פה – אוהדי IL2 על פי רוב זה לא נוער, או ציבור "גיימרים". זה אנשים מבוססים, רציניים, בעלי הישגים וכישורים בגיל הממוצה 35. מעיד על משהו, מה דעתך?

זהו בדיוק ראיה למה שאמרתי, גם מהקולות שאני שומע בטימספיק בשעה שאלון עורך את התיאומים מול הקהילה היגוסלבית אתה שומע קולות של אנשים מבוגרים, בוגרים.
באחת המשימות בעבר צוותתי לצוות מפציץ B24 והחברה במבנה היו להערכתי על פי קולם בני 45-50
הם גם דיברו באנגלית ולרגע ארוך היה נדמה לי שאני מאבד את תחושת הזמן ועברתי במנהרת הזמן (טוני ודאג...) לתקופת מלחמת העולם השנייה.
אם בכל זאת יש אצלנו נוער בגילאי העשרה אלו יוצאי דופן בעלי בגרות אישית שאינה מצויה.
או בו נאמר מסוגלים לעצור ממשובת הנעורים להניח בצד את התכונות המאפיינות נוער מצוי (חוסר סבלנות, ציניות, זלזול, ליצנות וכדו'😉 ולאמץ תכונות בוגרות הנדרשות לאוויאטורים ווירטואליים, יכול להיות שלמחרת בבית הספר הם יעשו שטויות כמו כולם אבל הם מסוגלים לתת מקום ולאורך זמן לדרישות בוגרות דבר שמאפשר להם להיות נמנים על מטיסי סימולטורים ואפילו מפקדי טייסות.
מספיק לראות ולקרא על הבחור שלא הכרתי אותו וששמו מונצח בפורום רועי VIPER כדי להבין למה הכוונה

יש כאלה, בטוח! צריך רק לאתר אותם ולתת להם אפשרות "להיפטר מהקליפות" ולהחשוף-להפעיל את הפנימיות האמיתית.

הגענו לחסידות הבעש"ט, קבלה וזה טוב 😛 😛 😛 אהבתי
מתוך דבריך עולות לי כבר שתי סיסמאות גיוס לפורום:
1. "לחשוף את הטייס שבך"
2. "טייס ווירטואלי - וכל השאר קליפות" - זה נשמע נורא אבל יפה ומצחיק
😛 😛 😛 😛

KFIR,אתה יודע מה? אתה כל כך ריגשת אותי עם כל הנושא ובמיוחד עם הדביקות למוביל, שאני פשוט לא יכול שלא לחשוף משהו פה... אולי בטרם עת... הינה, תסתכל, http://martefi.com/creation/music/96-iaf73.html Web Page Name

אמת היא שכאשר כתבתי את זה חשבתי על הרבה דברים, ובין השאר על אלון ועל כל שאתה כתבת כאן עליו.... אז אפשר להקדיש לו את השיר יחד עם כל אלה שאיתנו, ואשר היו, ואשר עוד יבוא, ואל כל אחד ש"לא ישוב עוד לעולם"...

יש רק בעיה אחת - אני לא כל כך זמר...

כשאני קורא את המילים אני חש שאילו מילים השייכות לדור אחר
הדור שכבר הוכיח עצמו יותר מפעם אחת, הדור של: פקר, אלון, יאק, שפירא, חץ, שניר, לניר וחבריהם סיפוריהם שהתפרסמו אכן מעידים על שהבעת בשירך.
הוא מזכיר לי במשהו את סגנון המילים והרוח של השיר "גבעת התחמושת" ודומיו

תודה על השיתוף

אחחחח....
"גבעת התחמושת"...

כולם כמעט שכנעו אותי שאני משוגע שאני מקשיב לשירים כאלה. שאני לא נורמלי...

לעתים אני גם מפזם ברחש שירים כמו "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה... את אור היום הסתירו שמי העננה... זה יום נכספנו לו........ " ואני ממשיך עד שאיזה מישהו קוטע אותי במשהו כמו "ווואט דה פאק ?! ניר ?! מה אתה שר שם ?!

תגידו שאני מיושן... לא אכפת לי. אבל יש משהו בשירים האלה. בעברית הצחה שלהם. באמיתות הנצחית שלהם שאני פשוט אוהב.

טוב לדעת שיש עוד "משוגעים" לדבר כמוני...