#1
·
לפני 18 שנים
קיבלתי לידי את ה-Template של הקמפיין ואני עומד להתחיל למקם את הכוחות הישראליים למצבם הראשוני במערכה. זה הזמן להתחיל לדבר על אסטרטגיה כללית לקמפיין וספציפית לגבי מיקום הכוחות והפעלת בשלב I (תורות 1-5).
בדיון הזה אני אשתף אתכם בשיקולים האסטרטגיים וההחלטות השונות, ואתם מוזמנים לתת את דעתכם בנושא ולהציע הצעות.
כמה נקודות בסיסיות לגבי שלב I (אתם מוזמנים לחלוק על הנקודות שנראות לכם שגויות או לא רלוונטיות):
*יש לזכור שלקמפיין יש המשך - אנחנו רוצים לצאת משלב I במצב שיאפשר לנו להשיג את תנאי הניצחון בשלבים II ו-III - הן מבחינת השרדות של כמות גדולה מספיק של כוחות עד לשלבים אלו והן מבחינת עמדות מתאימות בשטח לכיבוש היעדים.
*בעימות חזיתי על הקרקע, צה"ל בממוצע נחות לצבאות ערב, באופן הבולט ביותר מול הלגיון הערבי הירדני אך גם מול צבאות ערב האחרים.
* כוחותינו מסוגלים לנהל קרב הגנתי עיקש, אך במחיר כבד שיאלץ אותנו להעדיף להמנע ממגע.
* כוחותינו לא מסוגלים בשלב זה לצאת למתקפה משמעותית עקב היעדר שריון. צבאות מצרים וסוריה מצוידים בשריון ולמרות שהשריון הסורי מאוד חלש וניתן להשמידו מהאוויר, הם מהווים כוח התקפי מאיים מאוד. עם זה יש לזכור שעם ניצול הזדמנויות מתאימות אפשר לאגף ולבצע התקפות הטרדה (אבל כמובן עם סיכויי השרדות לא גבוהים).
* צבאות ערב מתחילים מעמדות זינוק די רחוקות, בעוד שאנחנו רשאים לפרוס את הכוחות שלנו בכל נקודה בשטח שלנו, מה שמספק מרווח נשימה מסויים.
* אספקה - קריטית עבור שני הצדדים כמובן. באופן טבעי, הצד התוקף תלוי מאוד באספקה, אבל ככל שנאריך את קווי האספקה של האויב התלות הזאת תהיה קריטית יותר. שוב, ניתן לנו מרווח נשימה מסויים בזכות העובדה שכוחותינו מתחילים במוראל גבוה לעומת האויב וקשיי אספקה פחות ישפיעו עליהם (בנוסף לכך שאנו מגנים, כמובן). אם נשכיל לפגוע בשרשרת האספקה של האויב נוכל לפחות להאט את המתקפה.
* יכולת הספיגה שלנו - שמעתי מצ'ארלי (242Sqn_Chap) הערכה שניתן יהיה להקריב לא יותר מחטיבה אחת או שתיים בתחילת המערכה בלי שהעסק יתפרק לגמרי.
* חלק מהטקסטורות של מפת איטליה מצוינות להסוואה של מטרות קרקעיות ממטוסים תוקפים. היות שמדובר במטרות רכות, פיזור והסוואה של הכוחות שלנו יהיו מרכיב קריטי בהצלחה.
* שימו לב שבמפת הקמפיין קיימים כמה נהרות וגשרים. עבורנו שמירה על צירים פתוחים למעבר אספקה וכחוחת תהיה קריטית ותהיה תלויה במידה רבה בגשרים מעל הנהר המרכזי (אם כי יש לנו שני מאגרי אספקה גדולים - חיפה ותל אביב - משני צידיו). זוהי נקודה מאוד פגיעה, ובאופן כללי ניתן להגיד שיש סיכון בפיצול כוחותינו. שימו לב שבדרום הארץ קיימים כמה נהרות וניתן להשתמש בהשמדת גשרים על מנת להאט התקדמות מצרית כבר (די עמוק) בשטח ידידותי.
* לחיל האוויר יכולת אוויר קרקע מוגבלת בדמות מטוסי p.11 שאינם יכולים מעשית להזיק לשריוניות ולטנקי אויב ובדמות כמות קטנה מאוד של מטוסי pe-3 נושאי פצצות. יש לציין שיש גם יכולת מוגבלת של הפצצה אסטרטגית עם מטוסי Li-2 (דקוטה) - מטוסים אלו חיוניים לאספקה ולכן השימוש בהם יצטרך להיות מאוד זהיר ומחושב.
* לחיל האווירית יכולת אוויר-אוויר שמופיעה בצורה ראשונית בתור 2 (4 אוויות), וקיימת בצורה משמעותית החל מתור 3. יש לציין שהאוויות תלויות בייתרון אנרגטי או מספרי, או לפחות ייתרון טקטי כלשהו על מנת להצליח בעימות ישיר מול ספיטים, ויש להשתמש בהן בהתאם.
* יש לציין, כמובן, שהאוויות די יעילות בתקיפת מטרות קרקע, אבל השימוש בהן למטרה זו בעייתי עקב העובדה שכל צד מוגבל ל-8 Fighters לכל היותר בכל משימה, ומדובר במשאב חיוני. עם זאת אני משוכנע שנראה אוויות תוקפות מטרות קרקעיות.
* חיל האוויר כמשאב יאלץ להתחלק על פני שטח רחב ולהתייחס לאירועים בכל החזיתות. מטבע הדברים לעתים איזורים מסויימים יוזנחו במודע.
* לחיל האוויר, כמובן, אין בשלב זה יכולת טובה להכנס לעימות ישיר ככנף אחת גדולה מול חילות האוויר של האויב (גם עקב הנקודה הקודמת). ברור שיהיה צורך להשתמש במידה מסויימת של הסוואה והמנעות ממגע.
* זיכרו את חוקי הקמפיין:
http://www.preflight.us/HE/ftopict-9606.html
האיסור על תקיפה אווירית בירושליים, הזזה של 30 אובייקטים קרקעיים לכל היותר בכל משימה, הגבלת התנועה על הכוחות הירדניים, מגבלות המטוסים על שני הצדדים וספציפית על חיל האוויר המצרי ועוד.
בשורה התחתונה - החשבון הכללי שצריך לעשות במהלך שלב I הוא רווח ועלות במובן הבא - האם הפעולות שלנו כרגע יקשו או יקלו על מצב העניינים בשלבים II ו-III, בהתחשב בכל הנקודות הנ"ל?
בהמשך אפרסם את התפיסה שלי לגבי האסטרטגיה שלנו בשלב זה ובכלל. אני מחכה לשמוע את תגובותיכם, רעיונות והצעות.
בדיון הזה אני אשתף אתכם בשיקולים האסטרטגיים וההחלטות השונות, ואתם מוזמנים לתת את דעתכם בנושא ולהציע הצעות.
כמה נקודות בסיסיות לגבי שלב I (אתם מוזמנים לחלוק על הנקודות שנראות לכם שגויות או לא רלוונטיות):
*יש לזכור שלקמפיין יש המשך - אנחנו רוצים לצאת משלב I במצב שיאפשר לנו להשיג את תנאי הניצחון בשלבים II ו-III - הן מבחינת השרדות של כמות גדולה מספיק של כוחות עד לשלבים אלו והן מבחינת עמדות מתאימות בשטח לכיבוש היעדים.
*בעימות חזיתי על הקרקע, צה"ל בממוצע נחות לצבאות ערב, באופן הבולט ביותר מול הלגיון הערבי הירדני אך גם מול צבאות ערב האחרים.
* כוחותינו מסוגלים לנהל קרב הגנתי עיקש, אך במחיר כבד שיאלץ אותנו להעדיף להמנע ממגע.
* כוחותינו לא מסוגלים בשלב זה לצאת למתקפה משמעותית עקב היעדר שריון. צבאות מצרים וסוריה מצוידים בשריון ולמרות שהשריון הסורי מאוד חלש וניתן להשמידו מהאוויר, הם מהווים כוח התקפי מאיים מאוד. עם זה יש לזכור שעם ניצול הזדמנויות מתאימות אפשר לאגף ולבצע התקפות הטרדה (אבל כמובן עם סיכויי השרדות לא גבוהים).
* צבאות ערב מתחילים מעמדות זינוק די רחוקות, בעוד שאנחנו רשאים לפרוס את הכוחות שלנו בכל נקודה בשטח שלנו, מה שמספק מרווח נשימה מסויים.
* אספקה - קריטית עבור שני הצדדים כמובן. באופן טבעי, הצד התוקף תלוי מאוד באספקה, אבל ככל שנאריך את קווי האספקה של האויב התלות הזאת תהיה קריטית יותר. שוב, ניתן לנו מרווח נשימה מסויים בזכות העובדה שכוחותינו מתחילים במוראל גבוה לעומת האויב וקשיי אספקה פחות ישפיעו עליהם (בנוסף לכך שאנו מגנים, כמובן). אם נשכיל לפגוע בשרשרת האספקה של האויב נוכל לפחות להאט את המתקפה.
* יכולת הספיגה שלנו - שמעתי מצ'ארלי (242Sqn_Chap) הערכה שניתן יהיה להקריב לא יותר מחטיבה אחת או שתיים בתחילת המערכה בלי שהעסק יתפרק לגמרי.
* חלק מהטקסטורות של מפת איטליה מצוינות להסוואה של מטרות קרקעיות ממטוסים תוקפים. היות שמדובר במטרות רכות, פיזור והסוואה של הכוחות שלנו יהיו מרכיב קריטי בהצלחה.
* שימו לב שבמפת הקמפיין קיימים כמה נהרות וגשרים. עבורנו שמירה על צירים פתוחים למעבר אספקה וכחוחת תהיה קריטית ותהיה תלויה במידה רבה בגשרים מעל הנהר המרכזי (אם כי יש לנו שני מאגרי אספקה גדולים - חיפה ותל אביב - משני צידיו). זוהי נקודה מאוד פגיעה, ובאופן כללי ניתן להגיד שיש סיכון בפיצול כוחותינו. שימו לב שבדרום הארץ קיימים כמה נהרות וניתן להשתמש בהשמדת גשרים על מנת להאט התקדמות מצרית כבר (די עמוק) בשטח ידידותי.
* לחיל האוויר יכולת אוויר קרקע מוגבלת בדמות מטוסי p.11 שאינם יכולים מעשית להזיק לשריוניות ולטנקי אויב ובדמות כמות קטנה מאוד של מטוסי pe-3 נושאי פצצות. יש לציין שיש גם יכולת מוגבלת של הפצצה אסטרטגית עם מטוסי Li-2 (דקוטה) - מטוסים אלו חיוניים לאספקה ולכן השימוש בהם יצטרך להיות מאוד זהיר ומחושב.
* לחיל האווירית יכולת אוויר-אוויר שמופיעה בצורה ראשונית בתור 2 (4 אוויות), וקיימת בצורה משמעותית החל מתור 3. יש לציין שהאוויות תלויות בייתרון אנרגטי או מספרי, או לפחות ייתרון טקטי כלשהו על מנת להצליח בעימות ישיר מול ספיטים, ויש להשתמש בהן בהתאם.
* יש לציין, כמובן, שהאוויות די יעילות בתקיפת מטרות קרקע, אבל השימוש בהן למטרה זו בעייתי עקב העובדה שכל צד מוגבל ל-8 Fighters לכל היותר בכל משימה, ומדובר במשאב חיוני. עם זאת אני משוכנע שנראה אוויות תוקפות מטרות קרקעיות.
* חיל האוויר כמשאב יאלץ להתחלק על פני שטח רחב ולהתייחס לאירועים בכל החזיתות. מטבע הדברים לעתים איזורים מסויימים יוזנחו במודע.
* לחיל האוויר, כמובן, אין בשלב זה יכולת טובה להכנס לעימות ישיר ככנף אחת גדולה מול חילות האוויר של האויב (גם עקב הנקודה הקודמת). ברור שיהיה צורך להשתמש במידה מסויימת של הסוואה והמנעות ממגע.
* זיכרו את חוקי הקמפיין:
http://www.preflight.us/HE/ftopict-9606.html
האיסור על תקיפה אווירית בירושליים, הזזה של 30 אובייקטים קרקעיים לכל היותר בכל משימה, הגבלת התנועה על הכוחות הירדניים, מגבלות המטוסים על שני הצדדים וספציפית על חיל האוויר המצרי ועוד.
בשורה התחתונה - החשבון הכללי שצריך לעשות במהלך שלב I הוא רווח ועלות במובן הבא - האם הפעולות שלנו כרגע יקשו או יקלו על מצב העניינים בשלבים II ו-III, בהתחשב בכל הנקודות הנ"ל?
בהמשך אפרסם את התפיסה שלי לגבי האסטרטגיה שלנו בשלב זה ובכלל. אני מחכה לשמוע את תגובותיכם, רעיונות והצעות.
