קצת על האדיר

היי,
בחודשים האחרונים כתבתי מעין ערך אודות ה-F-35, וזאת מכוון שראיתי שישנו מעין חסך בנוגע לידע על מטוס הקרב החדש. ובנוסף, לא מעט מדעת הקהל העולמית לגבי המטוס, מבוססת על בורות וגם לעיתים על מידע כוזב.
אישית אני עוקב אחר הפרויקט עוד מראשיתו, ורכשתי ידע לא מועט עליו, ואם זה יענין או יחדש לאחרים אשמח בכיף.

הערה: הערך עדיין לא מוכן עד הסוף, נשאר לי עוד כמה פרקים לכתוב, ועוד לשדרג את הכתוב.

החלק הראשון הוא בנושא: סקירה ומקורות הפרויקט

[align=center]F-35 לייטנינג II[/align]



ה-F-35 "לייטנינג 2" הוא למעשה משפחה של שלושה מטוסי קרב רב-תכליתיים, דור חמישי פלוס, חד מושביים, חד מנועיים, של חברת "לוקהיד מארטין" האמריקאית. שלושת המטוסים הם למעשה אותו המטוס, אך, כל אחד מהם שונה בכך שהוא מותאם לפעול בסוג חיל אוויר אחר; ה-F-35A לחיל האוויר והוא בעל המראה ונחיתה רגילה, ה-F-35B שהוא לחיל הנחתים, אשר ממריא ונוחת ממסלולים קצרים במיוחד, ומסוגל לנחות אנכית, וה-F-35C שהוא לחיל הים, והוא פועל מנושאות מטוסים.
כאמור, ה-F-35 הוא מטוס קרב דור 5 פלוס, המטוס קרב הכי מתקדם שבנמצא כיום.

הפיתוח הבסיסי של המטוס הסתיים ב-2018. בשנת 2015 גרסאת הנחתים נכנסה לשירות מבצעי התחלתי בחיל הנחתים האמריקאי, בשנת 2016 גרסאת חיל האוויר נכנסה לשירות מבצעי התחלתי בחיל האוויר האמריקאי ובשנת 2019 גרסאת חיל הים נכנסה לשירות מבצעי התחלתי בחיל הים האמריקאי.
בחיל האוויר הישראלי המטוס נכנס לשירות בסוף שנת 2017.


ה-F-35 נוצר לתכנית ה-JSF - Joint Strike Fighter שהחלה ב-1993, ממיזוג של מספר תכניות קודמות של חילות האוויר האמריקאים למטוסי העתיד שיחליפו את מטוסי הקרב והתקיפה מהדור הרביעי שלהם. הרעיון של התכנית היה שבמקום שלכל חיל אוויר יהיו מטוסים מסוגים שונים, יהיו שלושה מטוסים מאותה משפחה, אשר חולקים אותו עיצוב בסיסי, כמה עשרות אחוזים של חלקים זהים, וכמה עשרות אחוזים של חלקים דומים בין הגרסאות, בכדי להגיע לסטנדרט אחד ולהורדת עלויות. שתי חברות גדולות התמודדו על המכרז ל-JSF, "בואינג" עם שתי גרסאות של מטוס הקונספט שלהם ה-X-32 ו"לוקהיד מארטין" עם שתי גרסאות של מטוס הקונספט שלהם ה-X-35, לאחר מספר שנות פיתוח וניסויים אשר נמדדו ונשפטו ע"י הפנטגון, בשנת 2001, הוכרזה חברת לוקהיד מארטין כזוכה במכרז.

ה-F-35 וה-F-22 הם שני מטוסי הקרב דור 5 המבצעיים היחידים שיש היום בעולם, ובארה"ב הם משרתים זה לצד זה, ומשלימים אחד את השני, כאשר, ה-F-35 הוא המטוס העיקרי שיבנה בכמות גדולה, בעוד שה-F-22 נבנה בכמות קטנה. ובסופו של דבר, הם יחליפו את מטוסי הקרב והתקיפה של דור 4. כאשר ה-F-22, שגם הוא של חברת "לוקהיד מארטין", הוא מטוס קרב עליונות אווירת דור 5, והוא נועד להיות המחליף של ה-F-15. ה-F-22 הוא המטוס קרב דור 5 הראשון שנבנה בעולם. וה-F-35 הוא מטוס קרב רב-תכליתי, והמטוס דור 5 השני שנבנה בעולם, אשר עושה את תפקיד העליונות האווירית, אך גם בעל יכולת א"ק מלאה, וגם יכולות נוספות כגון: סיוע אווירי, שליטה ובקרה, ל"א, וביון, וכאמור, הוא מחליף את שאר מטוסי הקרב של דור 4 כגון F-16, F/A-18 ועוד..
ה-F-35 מתקדם יותר מה-F-22. אך עם זאת, לרפטור מספר יכולות טיסתיות טובות יותר, מעטפת טיסה שכוללות שיוט-על מלא, וסיג רום גבוה יותר שבהם הוא בקטגוריה בפני עצמו בעולם.
ה-F-35 מתוכנן לשרת עד שנת 2070.

התכנון במקור הוא, שגרסא A (קיצור של Air Force) של ה-JSF תחליף את ה-F-16 ואת ה-A-10 בחיל האוויר האמריקאי, הגרסא B (קיצור של Beach) תחליף את ההרייר בחיל הנחתים האמריקאי ובצי המלכותי הבריטי, והגרסא (C קיצור של Carrier) תחליף את ה-F/A-18 בחיל הים האמריקאי, ושה-F-22 רפטור יחליף את ה-F-15 איגל.



מטוס F-15 לצד מחליפו, ה-F-22



מטוס F-16 לצד מחליפו, ה-F-35A

התכנון של ה-F-35 מבוסס על ה-F-22 "רפטור" של לוקהיד מארטין, אשר היה בשלבי פיתוח באותו הזמן שהחל הפיתוח של ה-X/F-35, וכך, הרבה מהניסיון והקונספטים של ה"רפטור" השפיעו על תיכנון ה-F-35.


שם המטוס הוא "לייטנינג II" כהכרה למטוס הקרב האמריקאי P-38 "לייטנינג" של חברת "לוקהיד", מתקופת מלחמת העולם השניה וכהכרה למטוס הקרב הבריטי "לייטנינג" של חברת "אינגליש אלקטריק" מתקופת המלחמה הקרה.



"לוקהיד" פי-38 "לייטנינג" מימין ו-"אינגליש אלקטריק" "לייטנינג" משמאל

עקב דרישת בעלות בריתה של ארה"ב, בתחילת פיתוח המטוס, הפנטגון, אפשר להן להכנס כשותפות לפרויקט, דבר הדורש שותפות סוד עקב כך שיכולות המטוס מסווגות. חלקי המטוס מיוצרים מלבד בארה"ב, גם ע"י בעלות בריתה, אשר חתמו בתור שותפות לפרויקט, השותפות להיום(2020) הן: קנדה, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, טורקיה(הוצאה בעקבות רכישת ה-S-400), ישראל, הולנד, נורבגיה, דרום קוריאה, יפן, דנמרקת בלגיה ופולין. וישנן עוד מדינות פוטנציאליות לרכישת ה-F-35 בעתיד(יוון, פינלנד, טייוואן ועוד..). מספר המטוסים שנחתמו\סוכמו עד כה הוא 3,473 מטוסים(נכון לינואר 2023). הערכה היא שבסופו של דבר ימכרו 2,000-3,000 מטוסי F-35 לבעלות בריתה של ארה"ב, כלומר בסך הכל כ-4,500 עד 5,500 מטוסי F-35 שיבנו בכלל.

מדינת ישראל הצטרפה לפרויקט בשנת 2003

להלן החלוקה של מספר המטוסים החתומים\מסוכמים עד כה, לפי מדינות:


עד כה נמסרו יותר מ-890 מטוסי F-35 ללקוחותיהם (ינואר 2023).


הערכה של משרד ההגנה האמריקאי להיום, היא, שבסוף תכלת החיים של ה-F-35, בשנת 2070, עלות כל הפרויקט תהיה כ-379 מיליארד דולר לפי ערך הדולר בשנת 2060+(כ-329 מיליארד דולר לפי ערך הדולר של שנת 2016), כך שזהו הפרויקט הצבאי הכי גדול בהיסטוריה אי פעם, וזאת להבדיל מבעבר, שהתקציב התחלק בין הרבה מטוסי קרב\תקיפה שונים.


רקע - מקורות הפרויקט:

הדרישה למטוס קרב רב-תכליתי הבעל יכולת המראה קצרה ונחיתה אנכית הגיעה במקור מחיל הנחתים האמריקאי בשנות ה-80. כאשר חיל הנחתים, אשר הפעיל את מטוסי התקיפה "הרייר" 2 AV8B וגם את מטוסי הקרב F/A-18, רצה מטוס חדש שישלב את היכולות של שני המטוסים הללו במטוס אחד, בעקבות אופן הפעולה שלהם מאניות סער אמפיביות, כלומר, המראה קצרה ונחיתה אנכית, ובנוסף, שיהיה מטוס רב-תכליתי - המבצע גם א"ק וגם א"א, בלי התפשרות בביצועי המטוס, להבדיל מה"ארייר", שעקב יכולת ההמראה הקצרה והנחיתה האנכית היה מטוס תקיפה תת-קולי ולא מטוס א"א.
חטיבת "סקנקס וורקס" של "לוקהיד מארטין" החלה בתכנון קונספט למטוס שכזה, והאתגר העיקרי היה ליצור מערכת עילוי לטיסה בריחוף, וזאת, במטוס שצריך להיות גם בעל יכולת טיסה על-קולית ויכולות תמרון לקרבות אוויר, והם הגיעו לקונספט ה-Lift Fan, שמשלב מנוע סילון בעל צנ"פ משתנה, בחלק האחורי של המטוס, המחובר בעזרת מערכת צירים למערכת רוטור בקידמת המטוס שמשתתפת ביצירת העילוי כך שהמטוס יכול לרחף כאשר הוא מאוזן - ישרה ואופקית, והמטוס קונספט שהם תכננו עם מערכת זו נקרא GhostHawk, אך, לחיל הנחתים היה פרוייקט חשוב מאוד, נוסף, שהם רצו לפתח באותה התקופה, מטה-רוטור רב-תכליתי(לימים V-22 "אוספריי"😉, מכוון שלא היתה להם תשובה לדרישה הזו, ומטוסי קרב ותקיפה כבר היו להם שעושים את התפקיד בינתיים.
כך, שמבחינה כלכלית, הם היו צריכים לבחור קודם בפרויקט שאפתני אחד מבין השניים, והחל הפיתוח של ה-V-22, ואת פרויקט המטוס קרב הרב-התכליתי הם נאלצו לדחות למועד אחר.

בנוסף, בשנת 1990, לחיל הים האמריקאי הייתה דרישה לפיתוח מטוס תקיפה חמקני הפועל מנושאות מטוסים, חברת "מקדונלד דגלס" פיתחה את ה-"A-12 אוונג'ר 2", אך הפרויקט נתקל בבעיות טכניות רבות, כך שחיל הים האמריקאי יצר תוכנית חדשה לדרישה של מטוס שכזה, וחטיבת "סקנקס וורקס" של "לוקהיד מארטין" החלה לפתח קונספטים לפרויקט זה.

שנה לאחר מכן, בסבב תעשיה של פיקוד האוויר האמריקאי, חטיבת "סקנקס וורקס" של "לוקהיד מארטין" הציגה לחיל האוויר האמריקאי את הקונספציה של מטוס משותף, גרסאת המראה קצרה ונחיתה אנכית לחיל הנחתים וגרסא רגילה של אותו המטוס לחיל האוויר האמריקאי בתור תחליף ל-F-16, בהבנה שלכל אחד מהחילות אין תקציב לכך, אך, בשיתוף פעולה של שני החילות זה אפשרי.
בעקבות פגישה זו, דנו בפנטגון ברעיון זה, וב-1992, הוחלט על תוכנית ה-Common Affordable Strike Fighter.

ב-1993, משרד ההגנה האמריקאי שילב את חיל הים בתכנית ושמה של התכנית שונה ל-The Joint Advanced Strike Technology.

3 חברות החלו לעבוד על קונספטים לתכנית זו: "מקדונלד דאגלס", "בואינג" ו"לוקהיד מארטין".

לתוכנית זו חטיבת "סקנקס וורקס" של "לוקהיד מארטין" שיכתבה את הקונספט המקורי עם מערכת ה-Lift-Fan, למטוס חדיש וחמקני, באותו הזמן הם פיתחו את ה-F-22, כך שהם שאבו ממנו את העיצוב למטוס החדש.
במכרז זה נשארו בואינג ולוקהיד מארטין המתחרות היחידות, לאחר שהקונספט של חברת "מקדונלד דאגלס" נדחה, והיא הוצאה מהתחרות.

שמה של התוכנית שונה ל-JSF - Joint Strike Fighter, והיא ההגדרה של משרד ההגנה האמריקאי למטוסי קרב רב-תכליתיים, ברי השגה כלכלית מהדור הבא לחיל הים, לחיל האוויר, לחיל הנחתים ולבעלות בריתה של ארה"ב. הדגש של התוכנית הוא מטוסים זולים, עלויות פיתוח, ייצור והחזקה נמוכות.

ב-26 לאוקטובר 2001, חברת "לוקהיד מארטין" זכתה במכרז, והתכנית יצאה לפועל בפיתוח של שלוש גרסאות JSF ברות השגה ואפקטיביות.

באותה השנה, צוות הפיתוח של מערכת ה-Lift-Fan זכה בפרס Collier Trophy על המצאת מערכת זו.


מדגימי הטכנולוגיה: X-35 של לוקהיד מארטין מימין ו-X-32 של בואינג משמאל


אחד מהקונספטים להוזלת המטוס הוא רכיב אחידות בין שלושת הגרסאות



חברת "פרט וווינת'ני" זכתה במכרז על מנוע המטוס ה-F135, וכך, גם חברות אחרות משתתפות בייצור ובפיתוח של המטוס, כגון "נורת'ופ גרמן", "בי-אי-איי סיסטמס", "אלביט", "אלניה", ובסך הכל כ-1,600 חברות וספקים מכל העולם. דבר שיצר וממשיך לייצר מקומות עבודה רבים ברחבי העולם.

כיום ישנם 3 מפעלי הרכבת ה-F-35, בארה"ב, ביפן ובאיטליה.


פס ההרכבה של ה-F-35 הממוקם בטקסס המשתרע לאורך מייל שלם

השותפות לפרויקט מייצרות חלקים ורכיבים למטוס, כך נוצרו מקומות עבודה רבים ברכבי העולם. בישראל IAI מיצרת חלק מכנף המטוס, אלביט מייצרת חלק מקסדת הטייס, כך גם חברות קטנות יותר משתתפות בפרויקט בחלקים אחרים של המטוס.


אפיונים פיזיים וטיסתים:


F-35A טס לצד F-22 במופע אווירי

תכנון המטוס הושפע מה-F-22 "רפטור" ושאב ממנו אלמנטים, אך ה- F-35, קטן יותר והוא חד מנועי. כמו שה- F-22 מבוסס על היכולות הטיסתיות של מטוסי דור 4 (F-16, F-18 וכו..), לצד היכולות הטיסתיות החדשות, כך גם ה-F-35 מבוסס על מטוסי דור 4 שהוא מחליף, לצד היכולות החדשות. אורכו ורוחבו הפיזיים של ה-F-35A דומים לשל ה-F-16. יחס הדחף למשקל הוא כ-1.2 בתצורת יירוט הגנתי, וכ-1.06 בתצורת א"א ארוכת טווח עם מקסימום דלק אפשרי. עומס שטח המטוס למשקל בתצורת יירוט הגנתי הוא כ-60 רגל מרובע. מעטפת הטיסה של ה-F-35 מכילה את זו של ה-F-16. אך נפח המטוס גדול יותר מכוון שמטוסי דור 5 נושאים את הדלק, החימוש, החיישנים, הל"א ועוד..בתוך גופם.
בנוסף, המטוס מכיל גם את היכולות של ה-F/A-18, שאלו הן, טיסה במהירות נמוכה במיוחד, זוויות התקפה גבוהות במיוחד(50+ מעלות אלפא) ו"היכולת לכוון אף" (היכולת לכוון את אף המטוס אל המטרה בזוויות התקפה גדולות במיוחד). ה-F-35 בעל יכולת "Post Stall Maneuvering"(היכולת לטוס טיסה נשלטת ולתמרן כאשר המטוס נמצא בהזדקרות) בדומה ל-F-22.
מכוון שהמטוס צריך להיות זול, הוחלט שלא לצייד את המטוס במערכת דחף-ווקטורי, מכוון שהיא מוסיפה משקל, עומס ותחזוקה, אשר מעלים את מחיר המטוס והחזקתו, כך שהמפתחים השתמשו בטכניקות וקונספטים אחרים בכדי להשיג את יכולות טיסה אלו, כגון, משטחי היגוי גדולים יחסית לגודל המטוס המסוגלים להגיע להטיה גדולה מאוד, תכנון צורתם ומיקומם של משטחי ההיגוי, מערכת בקרת הטיסה שפותחה ע"י אותם אנשים שפתחו את זו של ה-F-22 ועוד טכניקות נוספות.
לסיכום, המעטפת טיסה\תמרון של ה-F-35 היא שילוב של בין F-16 ו-F/A-18 נקיים ל-F-22.

גרסא B מסוגלת להמריא ממסלולים קצרים ביותר ולנחות אנכית כמו ה"ארייר", שכאמור, ה-F-35B מחליף אותו, רק בצורה הרבה יותר קלה ובטיחותית(אוטומטית למעשה).


F-35B בריחוף

גרסא C מותאמת לנושאות מטוסים, כן הנסע הקידמי בעל 2 גלגלים, הכנפיים והזנב האפקי גדולים יותר, הכנפיים מתקפלות בכדי שהמטוס יכנס למעליות נושאת המטוסים ויחסוך במקום, בנוסף לגרסא זו וו עצירה מחוזק במיוחד לפעילות על נומ"טים. לגרסא B ו-C יש צינור תידלוק נפתח באף המטוס. ומאפיין המייחד את גרסאת ה-B וה-C זה שאין להם תותח פנימי, אלא, הוא מתחבר אליהם בגחונם בהתקן חמקני.


F-35C לקראת נחיתה על נושאת מטוסים

לצד יכולות ה-א"א של ה-F-35, שממקמות אותו לשני אחרי ה-F-22 בעולם, הוא נועד גם לא"ק, לכן ישנם הבדלים בתכנון לכך, למשל, תאי חימוש לחימושים גדולים יותר מאשר שיש ב-F-22, מערכות א"ק מתקדמות, וורסטיליות לסוגי משימות שונות.

ה-ג'י המקסימלי הוא תשעה ג'י לגרסא A, שבע וחצי ג'י לגרסא C ושבעה ג'י לגרסא B.


המהירות המקסימלית שדרש משרד ההגנה למטוס היא כ-1.6 מאך עם דלק מקסימלי וחימוש א"ק\א"א פנימי מקסימלי, אך המטוס מגיע בפועל למהירות מקסימלית של כ-2 מאך. והג'י המקסימלי בתצורה זו הוא 9 ג'י.

מעטפת התמרון-אנרגיה של ה-F-35 שקולה בחלקה וטובה בחלקה מזו של מטוסי דור 4 למיניהם.
קצב הפניה המתמשך של ה-F-35 בפנית דוושות נשלטת כיום הוא כ-28 מעלות לשניה.

המטוס חד מנועי, כך שהוא לא תוכנן לשיוט-על בהגדרה(1.5+ מאך), אך יש לו יכולת כזו מסויימת, עם המנוע של המטוס כיום לפני שידרוגים עתידיים, הוא משייט עד כ-1.2 מאך לאורך 150 מיילים.

חומרי ומבנה המטוס:
המטוס מורכב משילוב של חומרים מרוכבים, סוגי אלומיניום, פלדה וחומרים אחרים, ולראשונה במטוס קרב - חומרים ננו מרוכבים. שילוב של חומרים מתקדמים אלו מאפשר חוזק מבני גדול, במשקל נמוך יותר.
עור המטוס עשוי בעיקר מחומרים מרוכבים, המבנה הפנימי מורכב בעיקר מסוגי אלומיניום, ואזורים מסוימים במבנה עשויים מפלדה.

ה-F-35 לא נושא בידונים, אלא, הוא נושא פנימית את כל הדלק הדרוש למשימה, וזאת מכוון שהוא מטוס חמקני, וזאת להבדיל ממטוסי העבר שנאלצו לשאת בידונים ומיכלים תצורתיים בכדי להשיג טווח גדול או זמן שהייה גדול. כמות הדלק הפנימית של ה-F-35 היא יותר מ-18,000 ליברות.

צה"ל שלא עושה שימוש במפציצים אסטרטגיים גדולים וארוכי טווח, אלא רק במטוסי קרב, לוקח את מטוסי הקרב מעבר למה שתוכננו והוא כבר עובד על בידונים וכנראה שגם מיכלים תצורתיים למטוס שיגדילו את כמות הדלק אפילו עוד יותר.

המנוע של ה-F-35(כיום) מייצר דחף פי 1.5 משל ה-F-16 סופה, אבל, מכוון שה-F-35 לא נושא בידונים\חימושים\פודים חיצוניים אין לו את תוספת הגרר הפרזיטי שהתקנים חיצוניים אלו גורמים, ולכן דרושה דווקא עוצמת מנוע נמוכה, מה שחוסך דלק ורעש באופן משמעותי ביותר, ובנוסף כך גם המטוס משייט במהירות גדולה יותר, מאיץ מהר יותר ובעל טווח טיסה\זמן שהייה גדולים במיוחד.
בנוסף, גם עצם היותו של ה-F-35 חד מנועי וקטן גם כן תורמת לטווח הכל כך גדול הזה.

גם במקרה שה-F-35 כן נושא חימוש חיצוני, יש לו יתרון גדול, מכוון שחלק מהחימושים בתוך תאי החימוש, ואז יש פחות חימושים חיצוניים יחסית למטוס עבר, וכאמור, הוא לא נושא בידונים\פודים חיצוניים.
בנוסף לכל זה, צריך להבין שבמטוסי דור 4, לדוגמא F-16, שכושר הנשיאה שלו הוא כ-17,000 ליברות, שזה כולל גם את הנשק וגם את הדלק החיצוני, ב-F-35 כושר נשיאת החימוש המקסימלי הוא 22,000 ליברות, וזה בנפרד מה-18,000 ליברות דלק שבמטוס.
וכמובן שלמטוסי דור 4 אין את היכולת לשאת חימושים פנימית בכלל.

במקרה שיש צורך בזריקת דלק במקרה חירום או לפני קרב אוויר צמוד, ל-F-35 מערכת Fuel Dump שבמהירות רבה זורקת את הכמות הרצויה של הדלק המיותר.

הטווח המקסימלי של ה-F-35 גדול מהטווח המקסימלי של F-16 עם דלק פנימי וחיצוני מלא.

המטוס קל להטסה במיוחד, וזאת בעזרת מערכת בקרת הטיסה המאוד מתקדמת שלו, דבר הנותן יתרון גדול, בכך שהטייס מתרכז בהיבטים הטקטיים, ופחות בהטסה.
ה-F-35 הוא מטוס הקרב בעל תאי החימוש הגדולים ביותר שקיים כיום.


תצורת דור 4 מול תצורת דור 5

אבל, במשימות אשר לא דורשות חתימה נמוכה, המטוס יכול לשאת חימוש חיצוני בנוסף לפנימי ולהפוך ל-"משאית פצצות"


הדגמה של חלק מהחימושים החיצוניים של המטוס


למטוס סולם מתקפל מובנה, בדומה ל-A-10 למשל, בנוסף, ניתן לראות את חופת המטוס אשר צירה בחזית המטוס








עלות:


הרעיון המרכזי בתכנית ה-JSF הוא כאמור, מטוס קרב דור 5 מתקדם, אבל זול.

כדי להגיע ליעד הזה, הפרויקט תוכנן לכך ע"י מספר קונספטים:

ראשית, כמות המטוסים גדולה מאוד, אלפי מטוסים שייוצרו לאורך תכלת חיי הפרויקט עד שנת 2070, שכאמור מטוס זה יחליף בסופו של דבר את כל מטוסי דור 4 למיניהם בכל המדינות הלוקחות חלק בפרויקט.

בנוסף, כמחצית מהאימון על המטוס נעשה בסימולטורים, זה מתאפשר בעקבות כך שרמת הסימולטורים היום מאוד גבוה ונאמנה. דבר שמפחית משמעותית את שעות הטיסה על המטוס האמיתי, וכך אורך חייו מאוד ארוכים.


את הלימוד והאימון הראשונים החניכים עושים על סימולטור שולחני


את האימון השותף הטייסים עושים על הסימולטור המלא, הטייס נכנס לתוך ספרה ע"י כיסא שנע פנימה


כאמור, כמה עשרות אחוזים של החלקים בין הגרסאות זהה, כמה עשרות אחוזים של החלקים דומים ורק מספר עשרות אחוזים ייחודיים לכל גרסא, דבר המוריד את העלויות ייצור, תחזוקה ועוד..

גם בתכנון הפיזי של המטוס ישנה חשיבה על איך לשמור את המטוס שיוכל לטוס הרבה שעות טיסה לאורך חייו, למשל, תכנון העילוי של המטוס - ב-F-35 ישנן הכנפיים ה"רגילות" ויש את גוף המטוס שתוכנן להשתתף בעילוי, כך גם הזנב האופקי והאנכי משתתפים גם הם בעילוי.

כאמור את יכולות מעטפת הטיסה של המטוס פיתחו בעזרת קונספציות זולות יותר מאשר מערכת דחף ווקטורי.

מחיר יחידה Flyaway Cost - כיום(ייצור התחלתי 14) ל-F-35A הוא 77.9 מיליון דולר - וזהו מטוס של 8,000 שעות טיסה לפני הארכה.

להשוואה מספר מחירי מטוסים אחרים:

מטוס F-22 - מחיר Flyaway Cost (שנת ייצור 2009) כ-150מ' דולר (ערך הדולר של 2009. כ-170מ' דולר בערך של הדולר של 2017) - 8,000 שעות טיסה

מטוס יורופייטר טייפון מחיר Flyaway Cost - שנת 2016 - 120מ' דולר - 6,000 שעות טיסה. (159מ' דולר ל-8,000 שעות טיסה).

מטוס F/A-18E/F - מחיר Flyaway Cost - שנת 2016 - 118מ' דולר - 6,000 שעות טיסה. (כ-157מ' דולר ל-8,000 שעות טיסה).


תכנון המטוס F-35 - דור 5:

חשוב להבין שמה שמאפיין מטוס קרב מדור חמישי, זהו מכלול תכונות שעובדות ביחד ולא מאפיינים בודדים שאינם קשורים אחד לשני. כלומר, מטוס דור 5 צריך להבנה לכך מלכתחילה. זה כמובן אפשרי לשדרג מטוסי דור 4 מאוד, ואף לתת להם תכונות מסוימות של דור 5, אך הם לעולם לא יהיו מטוסי דור 5.

למטוס גם יכולות מסווגות שאנחנו, מן הסתם, לא יודעים מה הן.

אחד המאפיינים המשמעותיים ביותר במטוסי דור 5, הוא חתימות נמוכות - חמקנות

חמקנות מקשה מאוד על גילוי המטוס ע"י מערכות גילוי מסוגים שונים, וכך מאפשרת למטוס החמקני חופש פעולה הרבה יותר רחב. וגם אם האויב הבין שיש משהו, קשה מאוד להבין מה הוא רואה במכ"ם, הכיוון והמרחק כלליים מידי בשביל עקיבה ובשביל שיגור חימוש אל עבר המטוס החמקני, ובינתיים שהאויב חושב שהוא ראה משהו, המטוס החמקני כבר לא שם. עם זאת, חשוב להבין שחמקנות היא לא אבסולוטית, אלא, מידתה תלויה במרחק המטוס מהאיום, הזווית שלו יחסית לאיום, ועוד.

ראשית, חתימת מכ"ם נמוכה מאוד, אשר נותנת למטוס את היכולת לפעול באזורים שמטוסי עבר לא יכולים לפעול בהם, אזורים מוגנים במערכות הגנה אוויריות על שלל סוגיהן. חתימת המכ"ם הנמוכה נעשית ב-3 דרכים עיקריות, האחת היא צורות מבנה המטוס, אשר מתוכננות היטב בכדי להפחית את החזר אותות המכ"ם, השנייה היא המעטה שהמטוס מצופה בו, שמורכב מחומרים הבולעים קרינות.


צילום מהליך ריסוס המטוס במעטה החמקני


השלישית היא שכל החיישנים, החימוש והדלק מובנים ומאוחסנים בתוך המטוס, מה ששומר על המטוס חמקני גם בתצורות קרביות.
בנוסף לזה, שיגור חימוש פנימי דורש פתיחה וסגירת תאי החימוש, כך גם, פתח התותח, פתחי אמצעי הנגד, פתח התידלוק האווירי וכו..נפתחים ונסגרים בכדי לשמור על המטוס חמקני.


מבט לתוך תא החימוש השמאלי של ה-F-35


F-35A משליח נור הטעיה, שימו לב לתא אמצעי הנגד הפתוח בעת שיגור הנור

עיצוב כונסי האוויר - כמו בכל חלק אחר במטוס, גם כונסי האוויר מתוכננים לחתימה נמוכה. תעלת כונסי האוויר במטוסים חמקניים מעוקלת ומפותלת, ומצופה בחומרים בולעי קרינות, בכדי שקרינה הנכנסת לתעלות אלו, לא תצא כהחזר החוצה. המנוע של המטוס בעל חתימות נמוכות גם הוא, בכדי להבטיח חתימה נמוכה עוד יותר.
חשוב לציין שחוץ מחתימת המכ"ם הגדולה שמניפת מנוע לא חמקני מייצר, אחת השיטות לפענוח מהו דגם המטוס הנעול במכ"ם, היא לפי גודל וצורת ההחזר של מניפות אלו.


גרפיקה המתארת את צורתם של כונסי האוויר

בנוסף, כאשר אנחנו מדברים על טיסה על קולית, ישנה חובה לגרום לזרם האוויר הנכנס למנוע להאט למהירות תת קולית בכדי שלחץ האוויר יהיה מתאים לפעילות המנוע. ישנן מספר שיטות להאטת זרם האוויר, כמו למשל מערכות הידראוליות ששולטות בפתח כונס האוויר, כמו למשל במטוס ה-F-15, או בעזרת מפצל שכבת גבול האוויר הזורם על גבי המטוס, כמו למשל במטוס ה-F-16. המחיר בשיטות מסורתיות אלו הוא שבמקרה של כונס משתנה, מדובר בעוד מערכת, שיש לה משקל, חלקים נעים, מה שאומר עוד תחזוקה ועלות גדולה יותר. המחיר במערכת השניה הוא, שהמפצל מגביר את חתימות המטוס. לכן, ל-F-35, פותחה שיטה אחרת ופשוטה יותר, שאין בה חלקים נעים, היא בעלת חתימות נמוכות יותר, היא חוסכת במשקל המטוס וחוסכת בתחזוקה, שכמובן כל אלו חוסכים גם בכסף.

השיטה נקראת Diverterless Supersonic Inlet - כונס אוויר חסר מפצל, והרעיון הוא שישנה בליטה בחזית כונס האוויר שגורמת לזרם שכבת גבול האוויר שזורם על המטוס להאט במפגש איתה. בנוסף, קווי המטוס מתוכננים ככה שחלק מהזרימה טוסת מצידי הבליטה מחוץ לכונס האוויר.


תמונה שערכתי להמחשת הרעיון. צילום: עמית אגרונוב, חיל האוויר הישראלי

שיטה זו פותחה ע"י לוקהיד מארטין בשנות ה-90 בשביל פרוייקט ה-JSF, ובכדי לפתח ולבדוק טכנולוגיה זו, הותקן על מדגים טכנולוגיה - מטוס F-16 כונס אוויר שכזה במקום כונס האוויר המקורי שלו.
שיטה זו שיפרה את ביצועי המנוע של מדגים טכנולוגיה זה.




חשוב להבין שכל חלק מזערי ככל שיהיה במטוס צריך להיות בעל חתימה נמוכה, כלומר, כל בורג, כל ידית של פנל וכו.. מתוכננים בקפידה בכדי לשמור על חמקנות המטוס כולו.


חיפויי פנלים וברגים


צנ"פ בעל חתימות נמוכות

ל-F-35 "לוקהיד מארטין" פיתחה טכנולוגיות מתקדמות כדי שהחמקנות תהיה קלה לתחזוקה וזולה, למשל חיפויי פנלים אשר מסתירים את ברגיי הפנלים. כך גם המעטה החמקני של ה-F-35 נועד להחזיק מעמד למשך זמן ארוך, גם במצבי קיצון ופגיעות פיזיות בעור המטוס, למשל, בתפעול המטוס בתוך נושאת מטוסים. וכאשר כן צריך תיקון לאזור שנחשף, החומר הזה ניתן לתיקון בקלות יחסית לעומת מעטים שהיו במטוסים חמקניים בעבר, שלפני כל טיסה היו צריכים לעבור תחזוקה מורכבת, יקרה ושלוקחת הרבה זמן.

חתימה נמוכה נוספת היא חתימת החום של המטוס, ב-F-35 מספר מערכות ותכנונים מבניים בכדי להקטין את חתימת החום של המטוס, כגון, מערכת קירור המשתמשת באוויר חיצוני דרך פתחים מתחת לכנפיים\גוף לקירור איזור המנוע, קירור המטוס ע"י שימוש במכלי הדלק לקירור המערכות, מנוע החבוי רחוק מצינור הפלטה, צינור פלטה מיוחד להפחתת חום ועוד.. בנוסף, מכוון שמטוס דור 5 נושא הכל פנימית, דרושה עוצמת מנוע נמוכה, מה שמפחית את חתימת החום משמעותית.

חתימה נמוכה נוספת היא החתימה האקוסטית, עוצמת הרעש שהמטוס מפיק. ב-F-35, חתימה זו מופחתת בכך שלמרות שהמנוע שלו מייצר דחף של פי 1.5 מהמנוע של דגם מתקדם של F-16, עוצמת הרעש נמוכה משל ה-F-16, בכל שלבי הטיסה, למעט בהמראה במבער מלא אשר ה-F-35 רועש יותר מה-F-16 בדציבל אחד, כאשר האוזן האנושית לא מסוגלת להבחין בהבדל של דציבל אחד.
בנוסף, כאמור שמכוון שמטוס דור 5 נושא את הכל פנימית, אין גרר פרזיטי של החימושים וכו..כך שדרושה עצמה נמוכה יותר של המנוע, וכך חתימת הקול של המטוס נמוכה משמעותית.

למעשה, כל חלק במטוס תוכנן להיות בעל חתימות נמוכות, כך גם המכ"ם, המשדר שידורים נמוכים שלאויב קשה להבין שצובעים, עוקבים ונועלים אותו במכ"ם.

חתימה נמוכה נוספת היא חתימה ויז'ואלית, היא נעשת בעיקר ע"י כך שהמטוס קטן, וכך קשה יותר לאתרו, בנוסף, יתכן שיש למטוס אמצעים נוספים להפחתת חתימה זו.

שילוב של כל החתימות הנמוכות הללו יחדיו מקנה ל-F-35 יכולת חמקנות ראשונה בעולם.

המאפיין השני המשמעותי ביותר במטוסי דור 5 הוא המידע וקישורו. עם כמה שמטוסי דור 5 הכי מהירים, והכי מתמרנים היטב ושאר היכולות הטיסתיות המרשימות, הדבר הכי מרשים בהם הוא כמות המידע וניהולו. מה שמגדיל בהופך יוצא דופן את יעילותו ושרידותו של מטוס הדור ה-5. בעוד שבמטוסי עבר, הטייס נאלץ לבנות במוחו את תמונת הקרב משילוב של מספר גורמים שונים, כגון; קשר הרדיו, מסך המכ"ם, מסך הניווט, ראייה מחוץ לתא ועוד.. מה שהפך את המשימה לגדולה מידי על האדם, ובסופו של דבר לתמונה קרב חלקית, וכך קבלת החלטות גם כן מוגבלת. בדור 5 כל הפעולות האלו מבוצעות אוטומטית ע"י המטוס ולטייס מגיעה תמונה אחידה וברורה של שדה הקרב, כך שהטייס יכול להתרכז במה שבאמת חשוב, בקבלת ההחלטות ע"ג תמונת קרב מלאה וברורה.
תכונה זו נקראת "היתוך חיישנים", כאשר למטוס מספר רב של חיישנים שונים שהמידע שמגיע מהם עובר את תהליך היתוך זה. בנוסף, המידע לא מוגבל למטוס היחיד, אלא, תמונת הקרב שהטייס רואה מורכבת גם מהמידע שמגיע ממטוסים אחרים במבנה וגם אלו שלא במבנה, מטוסים מסוגים אחרים, כלי קרקע, מפקדות, כלי שיט וכו..
יכולת זו קשורה ליכולת חשובה נוספת והיא השיתוף, למטוס מערכת שיתוף MADL ייחודית ומתקדמת ביותר, המאפשרת שיתוף ברוחב פס עצום ביותר בין מטוסי ה-F-35, ובנוסף המטוס מצויד במערכת שיתוף קודמות כגון ה-Link-16 שמטוסי דור 4 משתמשים בה, ובמערכות תקשורת נוספות, וכך המטוס יכול לתקשר מול כל הגורמים בשדה הקרב.
בחיל האוויר הישראלי למטוס גם תוספת של מערכת השיתוף שצה"ל משתמש בה.

יש לציין שלמטוס מערכת טייס אוטומטי מתקדמת, כך שהטייס מתרכז בקבלת ההחלטות ופחות בהטסת המטוס.


מסך המטוס בסימולטור השולחני של המטוס


כל היכולות הללו מתקשרות ליכולת עיקרית נוספת והיא מחשוב המטוס. המטוס ממוחשב ע"י מעבדים חזקים ותוכנה הראשונים בעולם. המחשוב הוא מה שמאפשר את חיבור כל המערכות ל-"מוח" של המטוס, וכך מתאפשר היתוך החיישנים, שיתוף הנתונים, מערכת בקרת טיסה מתקדמת, תחזוקת המטוס, אינטליגנציה מלאכותית ולמעשה כל מערכת הקיימת במטוס.
בבלוק התכנה של המטוס כיום יש יותר מ-8 מיליון שורות קוד תוכנה.
כאמור המטוס מבצע בצורה אוטומטית ויוצאת דופן את העבודה של זיהוי האויב, פענוח, הצעות מה הפעולות הכי כדאיות לטייס לבצע וכו..

תא הטייס:
ממשק אדם-מכונה, תא הטייס ב-F-35 רחב ונוח. ולהבדיל ממטוסי עבר, אשר אופיינו במספר גדול של מסכים שונים, מתגים, מחוונים אנלוגיים ותצוגה עילית, ב-F-35 תא הטייס בעל מספר קטן של מתגים ומחוונים אנלוגיים שמשמשים כגיבוי. המכשיר העיקרי בתא הוא מסך מגע צבעוני וגדול(טכנית מורכב מ-2 מסכים צמודים) בגודל 20 על 8 אינץ' המאפשר תצוגה ברורה במסך אחד וגדול, אשר הטייס יכול לסדר את מיקומי החלונות במסך על פי נוחיותו, ע"פ תו"ל וכו..


השוואה בין תא טייס של F-16 מול תא הטייס של F-35

כמובן שהמטוס מצויד בבקרי טיסה - HOTAS ודוושות אשר הטייס מטיס ושולט במערכות שונות דרכם.
ב-F-35 הסטיק נע, להבדיל מב-F-16 שבו הסטיק מופעל לחץ.

בנוסף, למטוס מערכת פקודות קול, שמיועדת בעיקר לדברים המנהלתיים של הטיסה.

קסדת הטייס ב-F-35 משמשת גם כתצוגת קסדה עילית וגם כתצוגה עילית וירטואלית, קסדה זו, שהיא המתקדמת בעולם, מאפשרת נעילת מטרות, צייני מטרות, אינפורמציה רבה מאוד, הקרנת תמונה\וידאו על המשקף, צילום וידאו, תצוגת ה-DAS - שהיא גם ראיית הלילה - מערכת זו מאפשרת לטייס לראות בקסדה את כל הספרה(צורת כדור) שמסביב מטוסו, כך גם הטייס רואה מה נמצא מאחורי חלקי תא הטייס, "רואה דרך המטוס".

מערכת ה-DAS - מערכת ה-DAS היחידה בעולם, מורכבת מ-6 חיישנים אלקטרו-אופטיים המובנים בתוך עור המטוס, כך שהם חופפים ומשלימים שדה ראיה של כל ספרת המטוס. חיישנים אלו רואים תמונת FLIR, אינפרה אדום, וכך מתקבלת גם תמונה ויזואלית וגם חתימות חום. מערכת זו היא למעשה ה"עיניים" של המטוס, ודרכה הוא מסתכל על כל הספרה שמסביבו, את המידע על כלי הטיס, כלי הרכב, כלי השיט, איזה דגם כל אחד מהם, איזור הטיסה, האיומים וכו..מעובדים ע"י מחשבי המטוס, וכך בתהליך היתוך החיישנים מגיעה לטייס תמונת קרב במסך וגם בציונים\הנחיות בקסדה של אילו מטוסים נמצאים סביבו, אילו טילים, המרחק שלהם, המהירות, מי מאיים ומי לא, מאיזה דגם המטוסים, כלי הקרקע, כלי השיט, הטילים וכו..ובנוסף, כאמור, מערכת ה-DAS מאפשרת לטייס לראות ראיית לילה ודרך המטוס בכל ספרת המטוס.
למעשה, מערכת זו מבצעת את תפקיד ה-MWS - מערכת הזהרה מטילים, רק שבמקרה זה, היא לא רק מפני טילים, והיא הרבה יותר מתקדמת. וכך, גם חופפת בתפקיד פוד הניווט.


קסדת הטייס והדגמות של מערכת ה-DAS ממבטו של הטייס

מערכת ה-EOTS - מערכת אלקטרו-אופטית לרכישה וציון מטרות. להבדיל מבדור 4, אשר תפקיד זה נעשה ע"י TGP, פוד חיצוני שמחברים למטוס, מערכת ה-EOTS, כמו כל המערכות ב-F-35 מובנת בתוך המטוס, וממוקמת בחלק התחתון של חזית המטוס, מערכת זו משמשת למציאת, זיהוי, עקיבת ונעילת מטרות, ובנוסף, גם לציון לייזר להכוונת חימוש מונחה לייזר, מדידת מרחק ועוד.. להבדיל מ-TGP, מערכת ה-EOTS בעלת שדה הראיה של כל חצי הספרה(חצי כדור) התחתונה של המטוס, וזאת ללא עצמים המסתירים, כמו שהיה במערכות\טוסי עבר.
למערכת מצבי סריקה, כך שהיא מסתובבת אוטומטית וסורקת את כל שדה הראיה שלה, וכך נותנת תמונה רציפה ועקיבה של מספר מטרות במקביל, בכל שדה הראיה שלה.
מערכת ה-EOTS היא הגרסא הבסיסית והפשוטה יותר מתקופת פיתוח המטוס, ובייצור בקצב המלא של המטוס ב-2019, המטוס יקבל את ה-AEOTS אשר בעלת רזולוציה ואיכות תמונה ראשונים בעולם.


מערכת ה-EOTS

ל-F-35 נשקי אנרגיה, כאשר אחד מהם הוא נשק לייזר שבתחילתו הוא ברמה ההגנתית המשבש טילי אויב, נשק זה הוא כנראה חלק ממערכת ה-EOTS. מעט מאוד מידע פורסם על יכולת זו. אך, הכוונה בעתיד שנשק הלייזר ישודרג לרמה של נשק תוקף ולא רק הגנתי.

בנוסף, למטוס מערכת DIRCM - המפותחת למטוס ע"י "נורת'ופ גראמאן", ומערכת זו היא בעיקר מערכת הגנתית מפני טילים, שעובדת בעזרת לייזר המשבש את פעולת הטיל המאיים על המטוס, ובכך מגדילה עוד יותר את שרידותו של המטוס.
לא נאמר אם המערכת כבר קיימת במטוס או תתווסף בבלוקים העתידיים.


מכ"ם - מכ"ם המטוס - ה-AN/APG-81 הוא מכ"ם AESA, המכ"ם הוא ממשיך דרכו של המכ"ם של ה-F-22. מדובר במכ"ם המתקדם בעולם במטוסי קרב, בעל מצבי ה-א"א של המכ"ם של הרפטור, אך גם מצבים מתקדמים מאוד לא"ק, שכוללים מיפוי קרקע ברזולוציה יוצאת דופן, טווח גדול מאוד, זיהוי מטרות מתקדם, עקיבת מספר רב של מטרות נעות וסטטיות, באוויר, בים וביבשה במקביל, וזאת בצורה חמקנית - שידור שקט במיוחד - היכולת לצבוע ולהנעל במכ"ם על מטרות ללא ידיעתן או באופן קרוב לכך.
המכ"ם הוא גם אמצעי שידור הלוחמה האלקטרונית העיקרי של המטוס.

יתכן ולמטוס יש או יהיה, נשק האנרגיה גדולה מסוג קרינת מיקרוגל, כאשר מכ"ם המטוס הוא אמצעי שיגור אנרגיה זו, אך אין מידע האם נשק כזה על מטוס קרב מספיק אפקטיבי כיום כנשק התקפי או לפחות כהגנתי.


מכ"ם המטוס


גרפיקה המתארת את פעולת המכ"ם - עקיבה אחר מספר רב של מטרות, וזיהוי סוג המטרות


רזולוציה גדולה מבעבר


שוב, רזולוציה גדולה מבעבר

לוחמה אלקטרונית - למטוס מערכת שיבוש מתקדמת מאוד, הדומה למערכות שיש במטוסי שיבוש ייעודיים לכך, מכ"ם המטוס הוא אנטנת השיבוש הראשית שממנה המטוס משדר את שדרי המשבש.
בנוסף, כנראה שלמטוס יש או תהיה יכולת לוחמת סייבר. ומבחינה הגנתית, המטוס מצויד בהגנה מרשימה מפני מתקפות סייבר, והוא עובר בדיקות רבות לניסיון לפרוץ אליו.

תכנון השידרוג - להביל מבמטוסים קודמים, אשר נבנו ללא, או עם מעט התחשבות לשידרוגים עתידיים, ב-F-35, המטוס תוכנן מלחתחילה להיות פתוח לשידרוגים וכבר בזמן פיתוחו נכתבו חלק ממאפייני בלוקי הפיתוח העתידיים.
יכולת השידרוג כוללת גם את הפן הפיזי של המטוס וגם את הפן התוכנתי של המטוס.
הבדל נוסף הוא, שלהבדיל מבעבר, שבשלב מסויים, נבנתה גרסא חדשה של אותו מטוס, למשל, F-16A ו-F-16C, מכוון שנאלצו לבנות מטוס שונה פיזית כל כמה שנים, למשל, מנוע חזק יותר שתואם לגרסא החדשה, אבל לא תואם לגרסא המקורית של המטוס. ב-F-35 השידרוגים נעשים על אותו המטוס הקיים, כך שכנראה שמטוס F-35 שנוצר בשנת 2014 יהיה תואם למטוס F-35 שנוצר בשנת 2030, ויהיה אפשר לשדרג אותו לאותו הבלוק.
לדוגמא, המנוע הבסיסי של ה-F-35 (כיום, בשנת 2020) מסוגל לייצר דחף של כ-51,000 ליברות כוח(לא מותקן) במבער מלא, אך אותו מנוע נבנה כבר בשביל להפיק בעתיד יותר כוח, ע"י 2 שידרוגים עתידיים למנוע הקיים.
כמו שדחף המנוע ישודרג, כך גם צריכת הדלק תופחת בשידרוגים הבאים.
מעבר לשידרוגים למנוע הקיים, כבר מתכננים מראש את המנוע החדש שיפותח למטוס בעתיד.

בסוף שנת 2017 המטוס קיבל מעטה חמקני חדש, שעיקרו הוא חיסכון של כ-49 מיליון דולר לפרויקט, זאת ע"י טכנולוגיה חדשה למעטה החמקני שדורשת פחות עבודת תחזוקה, שפותחה כ-5 שנים. בנוסף, המעטה החדש נותן למטוס צביעה אחידה יותר. הגוון של המעטה החדש הוא כמו הגוון של חיפויי הפנלים והברגים, כך שפנלים אלו נראים פחות במעטה החדש. המעטה החדש נקרא Z13.

מנוע - פראט אנד ווית'ני F135 - הוא המנוע הכי חזק שנבנה אי פעם למטוס קרב, והוא מסוגל לספק דחף של כ-51,000 ליברות כוח. פיתוח המנוע התבסס על המנוע של ה-F-22 - ה-F119, וכמוהו מדובר במנוע בעל חתימות נמוכות, הן בחומרים שהוא בנוי ,הן בתכנון עצמו, כך גם בחתימת החום של צנ"פ המנוע וכך גם בחתימה האקוסטית, שלמרות שהוא חזק פי 1.5 מהמנוע של דגם מתקדם של F-16, הוא שקט יותר.

ל-F135 יש במשותף עם המנועים של המפציץ האסטרטגי הבא של ארה"ב, ה-B-21, דבר אשר מוריד עוד יותר את עלות המנוע.

השידרוגים העתידיים של ה-F135 מהווים בסיס לקונספ מנוע של דור 6 של מטוסי הקרב של "נורת'ופ גרפן"


מנוע המטוס לפני התקנתו במטוס בפס הייצור

מערכת ה-IPP - מערכת זו היא למעשה מנוע העזר של ה-F-35, המשמש כ-APU שבעזרתו מקבלים כוח עזר, ובעזרתו מתניעים את המנוע הראשי של המטוס. בנוסף, ה-IPP משמש גם כמקור כוח במצב חירום (EPU), הוא מספק למטוס כוח כאשר המנוע הראשי לא עובד בזמן טיסה, ובעזרתו ניתן להתניע את המנוע מחדש. כלומר, אין יותר הידרזין רעיל, כמו שהיה ב-F-16.
תפקיד נוסף של ה-IPP הוא לספק אוויר ונוזל קירור למערכות המטוס.


הדמיה של מערכת ה-IPP


מערכת פליטה - כיסא המפלט של המטוס הוא גרסה מותאמת של הכיסא מארטין בייקר סימן 16 (אותו כסא כמו ביורופייטר טייפון למשל). תהליך הפליטה ב-F-35 הוא מהבטוחים בעולם, וזה בגלל מספר דברים, ראשית, להבדיל ממטוסים קודמים אשר בהם קודם כל החופה הייתה נפלטת ורק לאחר זמן בטיחות מסוים, הכיסא מפלט היה משוגר, ב-F-35 הכיסא מפלט משוגר מידית, דרך החופה, דבר שמאיץ את התהליך ובכך משפר משמעותית את הישרדותו של הטייס. המערכת פועלת כך, שכשנוטשים, החלק הנפיץ של החופה מנופץ ע"י כבל נפץ ל-2 חלקים במרכז אורכו, ולאחר מכן, שני חלקים אלו מנופצים מבסיסם ע"י המשך כבל הנפץ, 2 רומחי הדחיפה בכיסא המפלט נפגשים ראשונים עם חלקי החופה ודוחפים אותם לצידי המטוס ומפנים את הדרך להמשך כיסא המפלט.


מערכת הנטישה של ה-F-35

בנוסף, להבדיל מבעבר, שטייסים בעלי משקלי גוף מסוימים היו בעלי סיכון גבוה יותר לנזק צווארי בעת נטישה, ב-F-35, הטייס בוחר במתג, את משקלו, וכך מערכת הפליטה מכוונת את תזמון תהליכי הנטישה, כך שתהליך הפליטה בטוח בהרבה מבעבר.
כך גם, סרבל הטיסה באפ-35 מושך ומצמיד את גפי הטייס לגופו, באופן אוטומטי בעת נטישה.
קסדת המטוס גם משתתפת בבטיחות הנטישה, כאשר זו קסדת התק"ע הכי מתקדמת בעולם, אבל שוקלת פחות מקסדות תק"ע קודמות.


המשך בעמוד הבא ->

> המשך מהעמוד הראשון


תחזוקה:

בעבר, החזקת מטוסים חמקניים הייתה נושא לא פשוט, במטוס החמקני הראשון, ה-F-117, לפני כל טיסה המטוס נדרש לעבור שיפוץ למעטה החמקני, בכדי שהוא יהיה חמקני בטיסה. במטוסים החמקניים שבאו לאחר מכן(בי-2, אפ-22), המצב השתפר, אך עדיין תחזוקת חמקנים דרשה עבודה ארוכה ויקרה בכדי להבטיח שהמטוס יהיה חמקני בטיסה. כחלק מהקונספט של ה-JSF - מטוס זול, גם בנושא התחזוקה לוקהיד מארטין השקיע משאבים וזמן בכדי לפתח טכנולוגיות חדשות אשר יהפכו את ה-F-35(וגם מטוסים עתידיים נוספים) לקל ולזול תחזוקתית. והם פיתחו מעטה חמקני עמיד יותר מבעבר, שדורש פחות תחזוקה והוא נועד לעמוד בתנאים הכי קשים, כמו למשל, הפעלה בתוך בטן נושאת מטוסים, שבהם המטוס יכול להישרט ולהיפגע מעצמים שונים.
בנוסף, פותחה טכנולוגיה חדשה של חיפויים חמקניים אשר מסתירים את חיבורי הפנלים והברגים במטוס.

מערכת ALIS - היא מערכת החזקת ה-F-35. מערכת זו עוקבת ומנתרת את מצב תחזוקתו של המטוס ע"י כך שכ-3,000 חלקים ורכיבים בכל מטוס F-35 נבדקים ע"י חיישנים באופן אוטומטי וממוחשב. וכך המטוס שולח למערכת הקרקעית את המידע אודות מצב תחזוקתו, מודיע על תקלות וכו..המערכת הקרקעית עוקבת אחר מצב תחזוקת צי המטוסים, מה שמאפשר למשל, הכנת חלפים וצוות קרקע מראש, אפילו למטוס שעוד לא נחת למשל.
את מצב התחזוקה וזמינות המטוסים המפקדים יכולים לראות מרחוק, למשל מבינין פיקוד הטייסת. לצוות הטכנאים הקרקעי ישנם מחשבים ניידים עמידים, שהם מחברים למטוס וכך עובדים מול המערכת.
בנוסף, מערכת ALIS היא זו שמחברת את המטוס לבינין הטייסת, כך שדרכה נשלחת תוכנית הטיסה(מה שפעם היה דרך קלטת). כך גם היא מנהלת את התדרוכים והתחקורים, שעות טיסה של כל טייס, לו"ז טיסות ועוד..ומעבירה אותם אוטומטית בין המטוס ובינין הטייסת.



טכנאים עובדים על המטוס


צוות נומ"ט מתפעל את המערכת


עקיבה אחר מערכת ALIS בפיקוד

ההחזקה השוטפת נעשת כמובן בבסיס שבו המטוס מופעל, אך, פעולות ההחזקה הפחות שכיחות נעשות במתקנים ייעודים לכך אשר פרוסים במספר מקומות בעולם, במדינות השותפות לפרויקט. ומדינה אשר בוחרת לשתף את מערכת ALIS ברשת העולמית של המטוס, הופכת את תהליך ההחזקה ליותר פשוט ומהיר.

מערכת ODIN תהיה המערכת העתידית שתחליף את מערכת ALIS.

למדינת ישראל ישנה דרישה לעצמאיות וחשאיות, לכן היא פעולת לכמה שיותר מתקנים בארץ, ופחות להסתמך על תיקונים באירופה.

גם בנושא התחזוקה ישנו שימוש בסימולטורים ב-F-35, אלו סימולטורים פיזיים, מעין דגמי מוקאפ בגודל מלא, אשר בעזרתם מכשירים צוותי קרקע מבלי הצורך בלהשתמש במטוס האמיתי לכך.


נשקים:

המטוס מסוגל לשאת מגוון רחב של נשקים, כאלו שכבר קיימים, כך גם חימושים חדשים שנבנו במיוחד לו, וכמובן שחימושים עתידיים.

להלן רשימה של רוב הנשקים שהמטוס נושא:

טילי הא"א שהמטוס נושא הם: טיל מונחה מכ"ם אקטיבי AIM-120C-D.
טיל מונחה חום לטווח קצר - AIM-9X
טיל מונחה חום לטווח קצר - ASRAAM
טיל מונחה מכ"ם אקטיבי METEOR
בעתיד טיל SACM-T שבפיתוח
בחיל האוויר הישראלי מתכוונים להשתמש גם בטילי א"א תוצרת ישראל, כמו למשל הפיתון 5 ועוד..

א"ק - פצצות שהמטוס נושא:
פצצות SDB
משפחת Paveway
פצצות JDAM
פצצה דואה AGM-154
פצצות מצרר CBU
פצצת אטום B61
פצצות MK 82, MK 84 וגם פצצות אחרות המבוססות עליהן
בחיל האוויר הישראלי מתכוונים להשתמש גם בפצצות תוצרת ישראל, כמו למשל משפחת הפצצות Spice ועוד..

טילי א"ק שהמטוס נושא:
טיל JAGM
טיל SPEAR 3
טיל SOM
AGM-88
טיל AGM-158
טיל Brimstone
טיל JSM
טיל LRASM
טיל AARGM-ER


מספר נשקים אופיינים למטוס


תותח: GAU-22/A 25mm

הרעיון של מערכת התותח של ה-F-35 הוא מערכת קטנה וקלה, אך, מבלי התפשרות בדיוק ובחוזק הירי.



בכדי להשיג יעדים אלו, התותח מבוסס על התותח GAU-12 שמצוי במטוס ה"הרייר" הבעל 5 קנים, אך ה-GAU-22 בעל 4 קנים, דבר שהפחית את משקל התותח ב-40 ליברות, והפחית את נפח מערכת התותח ב-20 אחוז.
למרות שהתותח קטן מה-GAU-8 של ה-A-10, הדיוק של שניהם זהה.
התותח ניזון בתחמושת ייחודית ל-F-35, אלו פגזי APEX PGU-47/U קוטר 25מ"מ, תוצרת NAMMO הנורבגית\פינית, אשר כל אחד מהם משלב פגז חודר שיריון ונפיץ יחדיו, כך מתאפשר הצורך בפחות תחמושת מבעבר, והמטוס נושא פנימית 182 פגזים, ובפוד החמקני החיצוני ישנם 220 פגזים.

נשקים מסוגים חדשים בדור 5+:
נשקים אלו חדשים למטוסי קרב, היכולות מסווגות ואנחנו יודעים מעט עליהם.

נשקי אנרגיה גדולה - יתכן ויכולות אלו כבר קיימות במטוס כיום במידה הגנתית. בכל מקרה, בשנים הקרובות הכוונה להתקדם עם נשקים אלו יותר ויותר, במיוחד בהתקדמות ופריצות הדרך בתחום הלייזר כנשק בשנים האחרונות.

לייזר רב עצמה - תחילה, עצמה של יותר מ-10 קילו-ואט, לשיבוש טילי אויב. לאחר מכן, עצמה של יותר מ-100 קילו-ואט להשמדת מטרות בטווח בינוני. ולבסוף, עצמה של יותר מ-300 קילו-ואט להשמדת מטרות אוויר בטווח גדול ולהשמדת מטרות קרקע משוריינות.


הדמיה של נשק לייזר המשבש טילי אויב

נשק קרינת מיקרוגל - זהו תחום שמעט המידע עליו. הרעיון הוא להשתמש במכ"ם כנשק. השאלה היא האם מכ"ם של מטוס קרב כיום, מספיק חזק ואפקטיבי להשמדת כלי טיס, טילים וכלי קרקע, ובאילו טווחים.

התקפת סייבר - היום כאשר מערכות הנשק פועלות ברשתיות, התפתחו יכולות הגנת סייבר, אך גם יכולות תקיפת סייבר. היעד הוא שיבוש מערכות התקשורת והמחשוב של האויב. למשל, לצייר להם תמונה קרב שקרית, לשבש להם את מערכות המטוסים ועוד..

אפיון דור 5:

דורות מטוסי הקרב מתייחסים למטוסי הקרב הסילוניים מסוף מלחמת העולם השנייה ועד היום.
כאשר ישנה כמובן חפיפה מסוימת בין הדורות וישנם גם דורות ביניים. ישנם גם מקרים של מטוסי קרב מדור מסוים ששודרגו ובסופו של דבר הגיעו להיות בדור הבא אחריו, למשל המיג-21.
במקרה של מטוסי דור 5, המטוס חייב להבנות לכך מלחתחילה, כך שאפילו מטוס דור 4 וחצי פלוס לא יכול להיות משודרג לכך שיהיה אפשר להגדיר אותו כדור 5.

הדור הראשון של מטוסי הסילון הוא מסוף מלחמת העולם השנייה ועד אמצע שנות ה-50, והמאפיינים העיקריים של דור זה הם מהירות גדולה יותר מאשר מטוסי הבוכנה, אך עדיין, תת קולית, חימוש מקלעים\תותחים ופצצות\רקטות "טיפשות".


דוגמאות לדור 1

הדור השני של מטוסי הקרב הסילוניים הוא מאמצע שנות ה-50 עד תחילת שנות ה-60, והמאפיינים העיקריים של דור זה הם מהירות על קולית, מכ"ם מובנה במטוס(פרמיטיבי שנועד בעיקר להערכת מרחקים לירי), טילי א"א ראשונים, אשר היו פרמיטיביים ולא מאוד אפקטיביים, כך שהתותחים היו עדיין החימוש העיקרי בדור זה.


דוגמאות לדור 2

הדור השלישי של מטוסי הקרב הסילוניים הוא מתחילת שנות ה-60 עד תחילת שנות ה-70, והמאפיינים העיקריים של דור זה הם שיפור באוויוניקה, במכ"ם אשר בעזרתו ניתן למצוא מטוסים אחרים, וצעד קדימה אל עבר מטוס קרב רב-תכליתי, עקב כושר הנשיאה הגדול יותר וראשית החימוש המונחה.


דוגמאות לדור 3

הדור הרביעי של מטוסי הקרב הסילוניים הוא מתחילת שנות ה-70 ובשירות עד לשנים הקרובות, והמאפיינים העיקריים של דור זה הם אוויוניקה מתקדמת, חימוש מונחה מדוייק, מכ"מ מתקדם לטווחים גדולים, תמרון בג'י גבוה, מנועים חזקים, טווח טיסה גדול יותר משמעותית, שיתוף מטרות ראשוני, ובהקשר של חמקנים, מטוס חמקני ראשון, ה-F-117A "נייטהוק" של חברת "לוקהיד" מחטיבת "סקאנקס וורקס", אומנם לא כל כך מטוס א"א, למרות הציון F בשמו, עקב צורתו החמקנית, ביצועי הטיסה שלו היו כמו של מטוס תקיפה, יכולת תמרון דומה לשל A-7 "קרוסאיר" 2 ומהירות תת קולית, וכך הוחלט בסופו של דבר לא לחמש אותו בתותח, נוסף לכך, היו לו 2 תאי חימוש המסוגלים לשאת רק 2 פצצות בלבד. לכן השתמשו בו רק לתקיפת מטרות קרקע, והוא היה הצלחה גדולה מאוד, כאשר מערכות המכ"ם של האויב לא זיהו אותו. רק "נייטהוק" אחד הופל וזה קרה במלחמת יוגוסלביה, וזאת בעיקר מכוון שחוץ מחתימת מכ"ם נמוכה, המטוס היה מוגבל.


דוגמאות לדור 4 וה-F-117A מאותה התקופה


במהלך דור 4, נבנה מטוס חמקני נוסף - ה-B-2 "ספיריט" של חברת "נורת'ופ גראמאן", אומנם מדובר עדיין במפציץ, אבל התקדמות משמעותית בטכנולוגיות החמקנות, כאשר הוא בעל צורות אווירודינמיות יותר, עקב התקדמות במעטים החמקניים.

כבר ממלחמת העולם הראשונה, דרך מלחמת העולם השנייה ועד שנות ה-70, מטוסי הקרב היו מסוגלים לשאת חימוש א"ק, אבל הם היו מהירים מידי, לא משוריינים מספיק ולא מדויקים בהטלת החימוש, כך שאת רוב תפקיד התקיפה עשו מטוסי תקיפה ייעודים לכך, שטסו במהירות נמוכה, היו משוריינים בשביל להגדיל את סיכוי שרידותם מירי נ"מ ומטוסי קרב אויבים, ויחסית, היו להם מכשירים מדויקים יותר להטלת החימוש מאשר למטוסי הקרב של אז, הרב-תכליתיות של מטוסי הקרב השתפרה עם השנים, אבל, רק לאחר תחילתו של דור 4, נבנו גרסאות חדשות ומתקדמות יותר של אותם מטוסי עליונות אווירית(F-15/6), ביחד עם לידתו של הפוד האלקטרו-אופטי לזיהוי, נעילה ועקיבת מטרות(TGP), כך גם מצב א"ק במכ"ם ועוד פיתוחים..שהגדירו מחדש את המושג - "מטוס קרב רב-תכליתי", אשר עושה את תפקיד ה-א"א ואת תפקיד ה-א"ק באופן שווה וביעילות. כך גם הפיתוח והשימוש במטוסי תקיפה פחת משמעותית מתקופה זו.

דור 4 וחצי - מטוסי הקרב שמתחילת שנות ה-2000 נחשבים כמטוסי דור 4 וחצי, וכשמם הם מאופיינים ביכולות דור 4 משופרות מאוד, ואף במאפיינים חלקיים של דור 5.


דוגמאות לדור 4.5

הדור החמישי הוא משנת 2005(כניסה למבצעיות התחלתית של ה-F-22) וצפוי להיות עד שנת 2070(יציאה משירות של ה-F-35), דור זה מאופיין קודם כל, בכך, שהוא משלב לראשונה את הביצועים הטיסתיים של מטוסי קרב ביחד עם חמקנות מלאה.
מאפיין שני הוא, "היתוך החיישנים" - היכולת של המטוס באופן עצמאי ואוטומטי לאסוף את כל המידע של שדה הקרב, ולעבד אותו כך שהטייס מקבל תמונת קרב ברורה ומלאה, יכולת שהפכה את הטייס למקבל החלטות, ולא כמו בעבר שהטייס נאלץ גם להטיס את המטוס וגם להיות זה שמחפש ומעבד את המידע שהגיע ממספר מקורות שונים.
בנוסף, העובדה שהחימוש, הדלק והחיישנים נישאים בתוך המטוס, בכדי לשמור על המטוס חמקני, מוסיפה גם יתרונות טיסתיים נלווים, כמו מהירות גדולה יותר, שיוט-על, האצה גדולה יותר ועוד..
גם יכולת התמרון התקדמה בדור זה, ומטוסים אלו בעלי יכולות לטוס ולתמרן באופן נשלט כאשר הם בהזדקרות.



מטוסי דור 5

ה-F-35 הוא למעשה דור 5+, וחוץ מהמאפיינים של דור 5, הוא בעל מאפיינים נוספים, שהעיקריים מביניהם הם: הרשתיות - "מערכת של מערכות", בעקבות היתוך החיישנים ושיתופם העוצמתי והאוטומטי, אופן הפעולה של דור זה שונה, הטקטיקות, מרחב ההחלטות ומספר אפשרויות הפעולה גדלו בהרבה.
ל-F-35 יכולות התקשרות עם כל סוגי האלמנטים הנלחמים בשדה הקרב, כאשר התקשורת בין מטוסי ה-F-35 היא ברוחב פס עצום ביותר. זהו מרכיב מרכזי ביותר ביעילותו ושרידותו של המטוס, כלי הטיס האחרים, ושאר הכלים והחיילים בשדה הקרב.
בנוסף, ה-F-35 הגדיר מחדש את המושג "רב-תכליתי", כאשר המטוס עושה את תפקידי הא"א, א"ק, סיוע אווירי, ל"א, שליטה ובקרה, ביון ועוד..מה שנותן לו את היכולת להסתדר לבד, ללא תמיכה של כלים אחרים.

צריך להבין שדור 5, כמו כל דור קודם, מכיל את היכולות של הדורות הקודמים. לדוגמא, הנשק העיקרי של דור 1, שהוא התותחים\מקלעים, זו יכולת שיש גם במטוסי דור 4 בתור נשק משני, כך גם ביכולות תמרון, אוויוניקה וכו..

אפשר לסכם זאת כך: בדורות הראשונים מה שהיה הכי חשוב זו יכולת התמרון-אנרגיה של המטוס - Speed is" Life".

בדור 4 הדבר הכי חשוב היה מי מנהל את מערכות הנשק בצורה הטובה ביותר ומי מצליח לבנות את המודעות המצבית הכי טובה. לאחר מכן, למי יש את הטילים הכי מתקדמים, ל"א וכו..כאשר התמרון-אנרגיה עדיין חשוב מאוד בדור זה.

בדור 5, ובמיוחד דור 5+, הדבר הכי חשוב זה איך לנהל, ולקבל את ההחלטות הכי חכמות מהמידע העצום שהפלטפורמה נותנת לך. וזה אפשרי ע"י כך שאתה למעשה, בלתי נראה, ורואה את שדה הקרב ברמה יוצאת דופן.
והממשק אדם-מכונה, האוויוניקה המתקדמת, ושאר כל הכלים האלו מתחברים ביחד ויוצרים את היתרון הגדול כל כך לעומת מטוסי העבר. עם זאת, למטוס ישנם כל יכולות העבר, כגון התותח, התמרון-אנרגיה וכו..בתור גיבוי, וגם יכולות אלו אף משודרגות.

המרחק בין דור זה לדור 4 הוא הרבה יותר גדול מאשר המרחקים בין הדורות הקודמים. והפעם אתה מחליט הרבה יותר איך יראה הקרב, ולא הקרב שמכתיב לך מה לעשות.


לדור ה-6 של מטוסי הקרב יש חשיבות וחפיפה עם הדור ה-5. בנוסף, ממנו אפשר להבין עוד את אפיון הדור ה-5 ומה שמשותף לשני דורות אלו. הדור השישי של מטוסי הקרב תוכנן במקור להיות בשנות ה-40/30 של המאה ה-21, אך כרגע חיל האוויר האמריקאי עוד רחוק מהדור ה-6, עקב עדיפות לנושאים של השנים הקרובות, כמו דור 5+, ה-F-35, ה-B-21 ועוד.. אחת האמרות הפופולריות בעבר הייתה שה-F-35 יהיה מטוס הקרב המאויש האחרון, והדור ה-6 יהיה לא מאויש, מכוון שעם התפתחות האינטליגנציה המלאכותית ושאר הטכנולוגיות הרלוונטיות יהיה ניתן לבנות מטוס שכזה, בנוסף לזה ישנה העובדה שהטייס מגביל את המטוס מבחינת עמידה במעמסת הג'י ועדיף מטוס נשלט מרחוק. בשנים האחרונות החשיבה היא שהדור ה-6 יוכל להיות מאויש מרחוק, אבל כחלק משמירת יכולות העבר, הוא יוכל להיות גם מאויש, כלומר, שתי גרסאות לאותו המטוס, האחת מאוישת והשניה לא.

בשנים האחרונות החשיבה בנושא מטוס הקרב של הדור ה-6 השתנתה בכך שבעבר חשבו על המטוס בחשיבה מיושנת של מטוס בודד. ובעקבות הרשתיות של מערכות הנשק הצבאיות בשנים האחרונות, ובמיוחד מערכת הרשתיות של ה-F-35, הקונספציה השתנתה לכיוון של מערכת רשתיות שלמה, ורק לאחריה איך יאופיין ויתוכנן המטוס עצמו שיהיה חלק ממערכת זו.

המנוע המשודרג של ה-F-35, מהווה בסיס לקונספט המנוע לדור ה-6 של פרת' אנד וויטני.


אופן הפעולה של דור 5 ושל ה-F-35(דור 5+) בפרט:


אופן השימוש ב-F-35 שונה מאוד מאופן הפעלת מטוסי העבר.
ראשית, ה-F-35 מגדיר מחדש את המושג "רב-תכליתי". מכוון שהמטוס נועד לפעול לבדו, הוא מכיל את היכולות של מטוס קרב רב תכליתי, כלומר, א"א, א"ק וסיוע אווירי (CAS), אבל גם את יכולות הלוחמה האלקטרונית של פלטפורמת ל"א, גם יכולות בקרה ושליטה בדומה למטוס AWACS, יכולות ביון ועוד. כך שמטוס F-35 אחד שקול למספר מטוסי עבר מסוגים שונים. למשל, משימה שבעבר דרשה כ-20 כלי טיס שונים, עם ה-F-35 היא אפשרית עם 4 מטוסים למשל, כך גם ישנו עוד היבט בחיסכון תקציבי.
אופן הטיסה והטקטיקות שונים, וההבדל העיקרי הראשון הוא שלהבדיל ממטוסי עבר שלא יכלו לפעול באזורים מוגני טק"א מתקדמים, או שפעולה כזו דרשה מספר רב של מטוסים מסוגים שונים, ואף אבדות, בדור ה- 5 ישנו חופש פעולה יותר גדול וניתן לפעול גם באזורים אלו.

כך גם מול איומי אוויר, בעבר, נאלצו להתמודד מול מטוסי אויב, גם אם המשימה הייתה תקיפת מטרות קרקע, וכאמור, בדור ה-5 יש חופש פעולה והחלטה הרבה יותר גדולים, כך שאתה יכול להימנע בכלל מלהיכנס לקרב אוויר, ולהמשיך ליעדים שלך. בעוד שבעבר נאלצו לעיתים אפילו להטיל את החימוש א"ק בכדי להיכנס לקרב אוויר, וכך סיכויי הצלחת המשימה ירדו משמעותית.



גרפיקה שהכנתי, המתארת באופן מאוד כללי את ההבדל בין אופן הפעולה של דור 5 מול דור 4

בעקבות החיישנים והיתוכם, קישורם ועיבודם ע"י המטוס, הוא זה שמחפש את המטרות באופן אוטומטי ומפענח אותן, זאת להבדיל מבעבר שהטייס היה צריך להסתכל לחפש מטרות במכ"ם ולנסות להבין מה הן, או להסתכל החוצה ולהסתכל בעזרת עיניו. גם בקרבות אוויר צמודים, ה-F-35 מוצא את האיומים, מפענח מה סוגם, מי יותר מאיים וכו..ומציין לטייס אותם על תצוגת הקסדה העילית באופן אוטומטי.

ה-F-35 עובדים כמערכת אחת, כל הטייסים רואים את אותה תמונת הקרב, מיקומם של כל אחד מהם, לאן החיישנים שלהם מופנים, מה המטרה של כל אחד, ועוד. כך גם המערכות פועלות ביחד, לדוגמא, אם טייס אחד משגר חימוש, לאו דווקא שמהמטוס שלו ישוגר החימוש, אלא, המערכת תשגר את החימוש מאיפה שהכי כדאי. ולא רק מול F-35 אחר, אלא גם מול מערכות אחרות, כמו הגנות אוויריות ועוד.
בעבר טסו במבנים, ב-F-35 ניתן לטוס גם אחרת, הטייסים טסים בנפרד ובמרחק אחד מן השני, זאת בכדי לסרוק שטחים גדולים יותר של שדה הקרב, לאגף את האויב מכיוונים שונים, ובאופן כללי בעקבות החמקנות יש חופש החלטה גדול יותר איך ניגשים לאיזור המטרות.

בעקבות כך שהמטוס רואה את כל האיומים שמסביבו, באוויר ובקרקע, באופן אוטומטי, הטייסים מפלסים את דרכם בין האיומים, תוך כדי הבנת חתימותיהם מול כל איום, כלומר, למרות שהמטוס חמקני מכל צדדיו, הוא הכי חמקני מהחזית(חתימת מכ"ם, חום וכו..), כך שאידיאלי להפנות את אף המטוס לכיוון האויב, כך גם יש להחליט באיזה גובה טסים, עוצמת מנוע ועוד משתנים שמשפרים את החמקנות אף עוד יותר. כאמור למטוס מספר רב של חיישנים מכל הסוגים האפשריים, ומספר חיישנים שהם פסיביים, אבל גם המכ"ם משדר אותות מאוד שקטים וחכמים שלאויב קשה להבין מה הם. כך שהאויב לא מודה בכלל לנוכחות ה-F-35, וגם אם עולה החשד בעקבות תקיפה או זיהוי מסוים, מאוד קשה להבין מאיפה בדיוק.
גם במקרה שהמטוס כן זוהה, ושוגר לעברו חימוש, המטוס מזהיר את הטייס על כך ששוגר לעברו חימוש ממרחק גדול יחסית, מציין לו את מיקומו במסך ובתק"ע, מפענח את סוג האיום, מנתר את נתוניו, מבצע שיבוש לאותו איום בכדי להביסו, ונוקט בעוד אמצעים בכדי לעזור לטייס לשרוד.
כאשר פועלים עם מספר מטוסים, הראיה המרחבית של כל המטוסים משלימה את התמונה בצורה אפקטיבית יותר, ע"י אימות האיומים והבנת המרחקים והכיוונים שלהם בצורה יותר מדוייקת.
המטוס מסוגל לזהות ולעקוב אחר טילים בליסטיים למרחק של יותר מ-800 מיילים.
בנוסף, המטוס יכול לעבוד מול מערכות הגנה אווירית, וכאשר הוא מזהה טיל אויב, הוא משדר את נתוניו למערכת הגנה אווירית וכך היא מסוגלת לשגר טיל הגנתי למטרה אותה ה-F-35 מציין.


גרפיקה המתארת את הניסוי שנערך כאשר מטוס F-35B ציין למערכת הגנה אווירת מטרה.

ה-F-35 משמש גם כפלטפורמת בקרה ושליטה, והוא מצויד בכל סוגי שיתוף המטרות הקיימות, כך שהוא מתקשר גם מול מטוסים אחרים וגם מול כלי קרקע למשל, וכך יעילות מטוסי דור 4 והצבא בכלל משתפרת משמעותית. - מכפיל כוח, ובעיקר ע"י כך שתמונת הקרב של מטוסי דור 4 משתפרת משמעותית.
בנוסף, המטוס מסוגל לשלוח למפקדה תמונות, וידאו ונתונים אחרים בכדי שלמפקדים תהיה תמונה ברורה של הקרב, אימות המטרה ועוד..

יש לציין שה-F-35 יכול לפעול גם כמו מטוסי העבר, כל היכולות עבר נשמרו ושופרו. למשל, במשימות שחתימות נמוכות פחות חשובות, אפשר להתקין למטוס מתלי חימוש חיצוניים בנוסף לתאים הפנימיים, וכושר הנשיאה שלו גדול במיוחד. כך גם, המטוס בעל יכולות התמרון ואנרגיה לקרבות אוויר צמודים, בדומה ל-F-22. זאת בנוסף לשאר יכולות העבר שאנחנו מכירים.


השפעה על תכניות עתידיות:

הרבה נלמד מהתכנית המשותפת הראשונה, ה-JSF. ועיקרי ההבנה היום לגבי התכניות המשותפות הבאות הם שצריך להבין מראש טוב יותר מה יכול להיות משותף ומה לא. למשל, בתכנית ה-FVL(הנבנת ממש כיום), כלי הטיס הרוטורים העתידיים, רכיבי אוויוניקה, מנועים, מערכת בקרת טיסה ועוד מספר דברים, משותפים לכל הגרסאות, אבל מובן טוב יותר, מהי כמות הרכיבים המשותפים ואכן שזה אפשרי.


שינויים ואתגרים בפרוייקט:

כאמור הפרויקט עבר מספר גלגולים עד תכנית ה-JSF, אך, גם לאחר זכיית לוקהיד מארטין במכרז ותחילת הפיתוח, התכנית עברה עוד מספר שינויים ושכתובים משמעותיים ע"י הפנטגון ומשרד ההגנה האמריקאי.

מכוון שזו התכנית המשותפת, הראשונה מסוגה ובסדר גודל שאפתני שכזה, למרות שתוכננה מראש, הערכות המקוריות של התקציב הדרוש וכמות ההשקעה היו אופטימיים מידי. האתגר הבעייתי ביותר בפיתוח מטוס שכזה הוא שהפיתוח לוקח כ-20 שנה, כאשר בתקופת זמן כזו ישנם הרבה חידושים טכנולוגיים, ואיומים חדשים, ולהבדיל מבעבר שהפיתוח הראשוני היה פשוט בהרבה ולקח מספר שנים בודדות, דור +5 מורכב הרבה יותר מכל מטוס עבר. כך שתוך כדי פיתוח המטוס, המפתחים נאלצו להכניס דברים חדשים שלא היו קיימים כאשר הפרויקט התחיל. וגם היו מקרים של דברים שכן תוכננו במקור, אבל התיישנו תוך כדי והיה צריך להחליף אותם לחדשים.

במקור, המטוס הראשון היה צריך לצאת מהמפעל בשנת 2008, ובשנת 2009 להישלח לקליטת החילות, כאשר הוא היה צריך להיכנס לשירות מבצעי התחלתי בחיל הנחתים בשנת 2010, לחיל האוויר בשנת 2011 ולחיל הים ולשותפה המקורית והיחידה בפרויקט דאז, בריטניה, בשנת 2012.

הדרישה המקורית הייתה שכ-70 אחוז מחלקי המטוס יהיו משותפים לכל הגרסאות.

ההבנה שישנה דרישה של מדינות בעלות ברית במטוס קרב שיחליף את המטוסים הקיימים שלהם(F-16,F/A-18..), גרמה לפנטגון להחליט על הוספת מערכות נגד הנדסה הפוכה, בעלות של יותר ממיליארד דולר וכך גם זמן עבודה, בכדי שיהיה ניתן לייצא את המטוס למדינות אחרות.
יעד התקציב המקורי לכל הפרויקט היה כ-200+ מיליארד דולר(ע"פ הערכת הדולר של שנת 2040) משנת 2001 עד שנת 2040. כאשר ארה"ב תקנה 3,002 מטוסי F-35, ובעלות בריתה עוד כ-3,000.
מחיר מטוס אחד תוכנן במקור לעלות 40-50 מיליון דולר(ערך שנת 2040).
כך גם הדרישות למטוס היו פשוטות יותר במקור, כאשר הדרישה הייתה למידה מסוימת של חמקנות ולא לחמקנות מלאה.
מחיר F-35A כיום(שנת 2020) הוא 77.9 מיליון דולר.

בסוף שנת 2003 הובן שישנה חריגה במשקל גרסאת B של המטוס, של כ-3,000 ליברות, כאשר ענין המשקל בגרסא זו שונה משער הגרסאות, בגלל יכולת הריחוף, והחלה תכנית ה-SWAT, "צוות תקיפת המשקל ל-STOVL", שבה תכננו בעיקר את תאי החימוש ופנים המטוס מחדש, ועוד מספר שינויים והגדרה מחדש למשקלי החימושים שגרסאת B מסוגלת לשאת. כך שבסופו של דבר הם הצליחו להפחית את משקל המטוס בכ-3,400 ליברות. גרסאת B נושאת את הפצצות הקטנות יותר, מבוססות MK 82 למשל, של 1000 ליברות ולא את הפצצות של ה-2000 ליברות המבוססות MK-84 למשל.

גם בגרסאת C של חיל הים היו בעיות ושינויים, כאשר נדרש היה לתכנן את וו העצירה מחדש, ואת קצות הכנפיים.

בפועל, המטוס הראשון יצא דווקא מהמפעל מוקדם מהיעד המקורי, בשנת 2006, אך, המשיך להיות מפותח, לדרישות ששונו למטוס חמקני ביותר, בדומה ל-F-22, ואף חמקני מעט יותר, כך גם הדרישה למטוס רב-תכליתי מלא שעושה את כל המשימות ברמה הכי גבוהה - א"א, א"ק, ל"א, מפקדה מוטסת, ביון ועוד..
כך, עם הזמן התווספו עוד ועוד טכנולוגיות ושינויים רלוונטיים, בכדי להבטיח שהמטוס יהיה הכי מתקדם בעולם.

בשנת 2012 הפנטגון עדכן ושיכתב את תאריכי היעד, התקציב והביצועים של המטוס לשינויים שהוא עבר, ואלו היעדים הסופיים סוף סוף. יש לציין שהמשרד המשותף של הפרויקט ובראשו, בעיקר, את גנרל בוגדון שהיה ראש המשרד משנת 2012 עד שנת 2017, התעשייה והחברות שעבדו על המטוס ניהלו ועמדו בצורה יחסית טובה ביעדים שהוצבו, שכאמור, היו אתגרים ושינויים רבים, כמו בכל פרויקט, אך עקב גודלו הגדול ועצם היותו ראשון מסוגו, הם היו גדולים במיוחד.

ה-F-35B נכנס לשירות מבצעי התחלתי בשנת 2015, ה-F-35A נכנס לשירות מבצעי התחלתי בשנת 2016, וה-F-35C מתוכנן להיכנס לשירות בשנת 2018.
הערכה האחרונה של עלות כל הפרויקט היא כ-379 מיליארד דולר(הערכת הדולר של שנת 2060+).

שינוי נוסף הוא שאורך חייו של הפרויקט הוארך מהיעד המקורי. היעד המעודכן היה עד שנת 2064, ובשנת 2016, תאריך היעד שונה לעד שנת 2070.

בפועל מה שהיה אפשרי זה 20 ומשהו אחוז רכיבים משותפים בין הגרסאות, 30-40 אחוז רכיבים דומים בין הגרסאות והשאר חלקים ייחודיים לכל גרסא.

למעשה, פיתוח המטוס החל כפרויקט מטוס דור 5, ומסתיים במטוס דור 5.5.

ולמרות השינויים, אתגרי הפיתוח והעובדה שזה הפרויקט המשותף הראשון מסוגו, פרויקט משותף משתלם כלכלית יותר מאשר מטוסים שונים לחלוטין, והתוצר הסופי הוא לא רק הרבה יותר טוב מהתכנון המקורי, הוא עבר את תלאות אלו בכדי להגיע למה שהוא, מטוס הקרב המתקדם בעולם.

ביקורת על הפרויקט:

אופיו וגודלו של הפרויקט שונים ממה שהיה נהוג בעבר בכמה היבטים, דבר שמעלה ביקורת גדולה בהרבה מבעבר, בנוסף, שקיפות הפרויקט, וחשיפת דעת הקהל באמצעי התקשורת המודרניים כמו האינטרנט, גרמו לביקורת יוצאת דופן בגודלה לפרויקט.

ראשית, הקונספציה של דגם מטוס אחד לעומת מספר דגמים שונים של מטוסים של חברות שונות, היא שונה ממה שהיה מוכר עד כה, והיא מעלה תעיות על מונופוליזם, והסתמכות על מטוס אחד - "לשים את כל הביצים בסל אחד".

למרות שהפרויקט זול יחסית, ישנם ביקורות רבות על כך שהפרויקט יקר, וזאת בעיקר משתי סיבות, האחת היא שבעבר היו מספר מטוסים שונים, כך התקציב התחלק ביניהם, וכאן זה מטוס אחד. סיבה שניה היא שלהבדיל מבעבר, בפרויקט ה-F-35, הפרויקט מתוכנן מלכתחילה, אנחנו יודעים כמה יעלה כל הפרויקט, וכמה שנים הוא יטוס וכו..בעוד שבעבר, כאשר התחיל פרויקט, הוא לא תוכנן כל כך רחוק, כך שלא ידעו מה יהיה מחיר כל הפרויקט 30 שנה לאחר מכן.

מכוון שהפרויקט עבר מספר שינויים ושכתובים תוך כדי הפיתוח, מחירו גדל יחסית להערכת המחיר המקורית(לפי הערכת ערך הדולר של שנות ה-60 של המאה ה-21), מהערכה של כ-230 מיליארד דולר בשנת 2001, לערכה מעודכנת של כ-379 מיליארד דולר. ומחיר של מטוס בודד מכ-50 מיליון דולר למטוס אחד בתכנון המקורי למחיר של כ-77 מיליון דולר למטוס אחד.

שינויים אלו גם גרמו לפנטגון לעדכן את תאריכי היעד של הפרויקט, כאשר במקור, המטוס הראשון תוכנן לצאת מהמפעל בשנת 2008, ולהיכנס לשירות מבצעי התחלתי בשנת 2010, כאשר היעדים שונו לאחר מכן למטוס ראשון בשנת 2006, וכניסה למבצעיות התחלתית בשנת 2010-12, ולאחר שכתוב התכנית מחדש בשנת 2012, היעדים עודכנו למה שאנחנו מכירים היום.

בנוסף לביקורת לגבי התקציב ויעדי הזמנים, ביקורות רבות נשמעו גם בנוגע לביצועי המטוס, כגון, תמרון לא מספיק טוב, שהמטוס כבד מידי, שהכנפיים שלו קטנות מידי, שהוא נושא מעט מידי חימוש ועוד. אך, במקרה הזה, טענות אלו נובעות בחלק מהמקרים מבורות, ובחלק מהמקרים להתייחסות ליכולות של המטוס כאשר הוא היה בפיתוח.

ישנה גם ביקורת לכך שהמטוס חד מנועי, כאשר היתרון של מטוס דו מנועי הוא גיבוי למנוע שנפגע או תקול, אך המנועים של השנים האחרונות אמינים ביותר, דבר שהפחית את מספר המנועים במטוסים באופן כללי. בנוסף, מנוע אחד מוזיל את מחיר המטוס.


תעמולה נגד הפרויקט:


כאמור, עקב גודלו ואפיוניו של הפרויקט הוא נמצא תחת אור הזרקורים, דבר שגרם לביקורות רבות, בעוד שביקורת היא דבר חשוב מאוד בכדי שהמטוס יהיה מוצלח, בפרק זה נדבר על מסע התעמולה נגד המטוס, דבר שבמקרים רבים נראה כמו ביקורת, אך מדובר בתעמולה נגדית שלעתים, מטרתה פגיעה בפרויקט, וזאת, משלל סיבות.

תעמולה נגדית נובעת בחלקה מאינטרסים של מדינות מסוימות, אשר משתמשות בתעמולה בכדי לפגוע בפרויקט. שנית, אינטרסים של חברות מתחרות. כך גם אינטרסים של ערוצי תקשורת שונים בעולם.
אך, ישנה תעמולה נגד המטוס גם מאנשים פרטיים, מכל רחבי הגלובוס.
הבעיה העיקרית שנוצרה היא שהאדם הממוצע לא יודע להבדיל בין מהי ביקורת לבין תעמולה, כך שדעת הקהל מציירת בהרבה מקרים תמונה שלילית על המטוס, וזאת בדיוק להפך ממה שקורה בפועל, כאשר המטוס מוצלח ביותר.

אחד מאבות התעמולה נגד ה-F-35, הוא פייר ספריי, אנליסט צבאי לשעבר, שהיה חלק מקבוצת "פייטר מאפיה" שהשפיעה על פרויקטים כמו מטוס ה-F-16, בכך שהם דגלו בתאוריית ה-"תמרון-אנרגיה".
ספריי דוגל באידיאולוגיה שנשקים צריכים להיות כמה שיותר פשוטים וזולים, והוא מתנגד להתקדמות טכנולוגית במערכות נשק. וכך, הוא תוקף פרויקטים רבים, ביניהם, ה-F-22, ה"יורופייטר טייפון" ועוד..בעזרת מידע כוזב, והוא טוען שהם יקרים מידי, לא טובים, מלאים ב"זבל"(מערכות) ועוד..

ספריי השתתף בשנת 2012, בפרק 38 של התוכנית "The Fifth Estate" של רשת CBC הקנדית שנקרא "Runway Fighter". ובפרק זה, מציגים למה ה-F-35 הוא עסקה גרועה כביכול. ספריי הוא אחד המרואיינים בפרק זה, ובו, כרגיל, הוא משמיץ את הפרויקט כולו, כפי שהוא נוהג לעשות ע"י שימוש במידע כוזב.
סרטון זה הפך לפופולרי ב"יוטיוב" והחל להשפיע על דעת הקהל העולמית. ובהרבה מקרים מידע כוזב אחר מבוסס על מילותיו של ספריי.

ספריי מכנה את המטוס "לימון" ו-תרנגול הודו", והוא טוען של-F-35 כנפיים קטנות מידי, שהוא כבד מידי, ומביא את הטענה שהמטוס שהוא היה מעורב בתיכנונו, ה-F-16 הוא הדוגמא למטוס הקרב האידיאלי, כאשר ל-F-35 יש בדיוק את אותו היחס שטח כנף(לא כולל עילוי גוף) למשקל, ודחף המנוע כמו של ה-F-16, ולא רק שה-F35 מכיל את מעטפת הטיסה של F-16 בלוק 50 נקי, הוא גם בעל מעטפת הטיסה של F/A-18, וקרוב ל-F-22.
בנוסף, ספריי טוען שלבנות מטוס רב תכליתי זו טעות והוא לא יהיה טוב בכל אחד מהתפקידים, כאשר בפועל זה המטוס קרב הכי מתקדם, אפקטיבי וזול שיש כיום, בכל היבט - א"א, א"ק, בקרה ושליטה וכו..
הוא גם טוען שחמקנות היא הונאה, כאשר בפועל חמקנות היא אפקטיבית ביותר, כבר כ-30 שנה, והיום היא מתקדמת וטובה מאי פעם. בנוסף, הוא טוען שבעזרת מכ"מים ישנים בעלי אורך גל ארוך ניתן לגלות מטוסים חמקניים. כאשר בפועל, יכול להיות שתראה מטווח מסוים, משהו במכ"ם, אך, המידע אודות העצם יהיה כל כך כללי שיהיה קשה לדעת מה זה, מה המרחק שלו, מהי המהירות שלו וכו..כך שלא יהיה ניתן לעקוב אחריו ולכוון חימוש נגדו.
אפילו מדינות אחרות החלו בניסיון לבנות מטוסים חמקניים בשנים האחרונות.
כך, הוא טוען עוד דברים רבים כנגד המטוס, הוא גם מתראיין הרבה לתקשורת בנושא ועושה הרצאות נגד המטוס. ודבריו הם הבסיס שעליו המשיכה התעמולה נגד המטוס להתגלגל.

בנוסף , הוא גם טוען שהמטוס נושא מעט חימוש, מכוון שהחימוש צריך להיות פנימי בשביל לשמור על החמקנות. וכאמור, מדובר במטוס קרב עם התאי חימוש הכי גדולים שיש בנמצא, ולמטוסי עבר אין בכלל את היכולת לשאת חימוש פנימי, כך שאין בכלל מה להשוות, חוץ מזה, ה-F-35 יכול לשאת גם חימוש חיצוני אם רוצים, ובמשקלים גדולים מאוד.

ישנה המיסקונספציה שאם יפתחו מערכות שמגלות מטוסים חמקניים, אז ה-F-35 יהיה מיותר. כאשר, ראשית, כמו שטכנולוגיות נגד חמקנות מתפתחות כך גם החמקנות מתפתחת, כך שהשאלה היא בכלל מי מקדים את מי, כמו כל נשק בהיסטוריה שהומצא משהו כנגדו, ואז ניתנה תשובה כנגד השני וכך חוזר חלילה. ושוב, חמקנות זה לא "פיצ'ר", פועל או לא, "שחור ולבן", חמקנות לא אומרת שהמטוס לא ניתן לגילוי לחלוטין, אלא, זהו תכנון המטוס בהתחשבות והפחתת חתימותיו, כך שיהיה מאוד קשה לזהותו, לעקוב אחריו ולכוון מולו נשק.

דיויד אקס מהאתר War is Boring הוא גם אחד המתנגדים הידועים ל-F-35, והוא כותב כתבות נגד המטוס ע"י שימוש במידע כוזב בכוונה, אחד המקרים הכי מפורסמים של תעמולתו היה כאשר הוא השיג מסמכי סיכום של טייס ניסוי על טיסת ניסוי שלו באב טיפוס של המטוס, בזוויות התקפה גדולות בכדי לבדוק את מערכת בקרת הטיסה אשר הייתה אז בפיתוח, ומטוס F-16 היה הרפרנס הויז'ואלי של הטייס בניסויים אלו. דיויד אקס חיבר למסמך זה את הכותרת "טייס ניסוי מודה שה-F-35 לא יכול לעשות קרות אוויר צמודים", כאשר מדובר בכלל בניסוי של פיתוח מערכת בקרת הטיסה של המטוס, באבטיפוס ישן של המטוס, וכלל לא מדובר בקרב אוויר.
זאת כאשר בפועל ה-F-35 הוא מטוס מעולה לקרבות אוויר, ואף יותר מאשר F-16.

ישנה אמירה שיש למטוס המון תקלות ועקב כך הוא מטוס גרוע, כאשר, זה ברור שלמטוס שבפיתוח, ואפילו בסוף הפיתוח יש עוד הרבה בעיות, כמו בכל מטוס קרב אחר, וזה בדיוק הזמן למצוא כמה שיותר תקלות בכדי לתקנן כמה שיותר מוקדם, כאשר ישנם עוד יחסית מעט מטוסים שכבר בנויים, וניתן להחיל את התיקון לכולם בקלות יחסית. בנוסף, דווקא במטוסים כאלו חדשים, עם הניסיון של הדורות הקודמים, והתכנון המקיף יותר מבעבר, המצב של ה-F-35 עוד לפני שיצא מפיתוח, הוא הרבה יותר טוב ממטוסי דור 4 כאשר יצאו מפיתוח. כאשר היו ל-F-15 ול-F-16 בעיות הרבה יותר קשות ולא בטיחותיות, מאשר הבעיות שצצו בפיתוח ה-F-35.


נעשה גם הקישור בין הסרט הסטירי "מלחמות הפנטגון" לבין ה-F-35, שכביכול הוא מקרה דומה לפרויקט של הנגמ"ש הלוחם "ברדלי". ראשית כל, האדם הממוצע לא תמיד מבין שזהו סרט סטירי המבוסס באופן קלוש על ספר באותו השם, המבקר את התנהלות הפנטגון. כאשר במציאות ה-"ברדלי" היה נגמ"ש לוחם מוצלח.

בהרבה מקרים המידע הכוזב מבוסס על נתון אמיתי, אך בהוצאה מהקשר, בעיוות ובבורות.
למשל, מחיר המטוס, שבהרבה מקרים משתמשים בנתון אמיתי, 200-400 מיליון דולר למטוס אחד, אבל זה המחיר של אבות הטיפוס והמטוסים הראשונים שנבנו באופן ידני, עוד לפני שקם פס הייצור. כאשר המחיר של המטוס הוא כ-77 מיליון דולר בשנת 2020.

מידע כוזב נוסף, והמאוד פופולרי, הוא, הנתון של הטריליון\הטריליון וחצי דולר שהפרויקט עולה.
ראשית, הערכה הכי עדכנית שפורסמה לגבי עלות הפרויקט היא משנת 2015, והיא עומדת על כ-379 מיליארד דולר שיעלה כל הפרויקט בסופו בשנת 2070 (ערך הדולר של אותה השנה). כאשר, ערך הדולר של שנת 2070 הוא הערכה.

והטריליון הנוסף הייתה הערכה גסה מאוד בנוגע לעלות תפעול המטוס עד שנת 2070, שמתבססת על עלות ההחזקה של מטוסי דור 4. שלא לוקחת בחשבון את החיסכון שבפרויקט ה-JSF. כאמור, ערך הדולר של שנת 2070 הוא השארה, ובטח שלא ניתן לדעת את עלות הדלק ושאר הדברים בעוד 20-50 שנה.

וכאמור, כך גם בביצועי המטוס, שימוש כיום בנתונים לא אקטואליים, של אבות טיפוס מתהליך הפיתוח של המטוס.

עוד מקרה נפוץ באותו הסגנון, הוא הטענה שהמהירות המקסימלית של המטוס(1.6 מאך) נמוכה לעומת מטוסי עבר שמסוגלים להגיע ל-2 מאך למשל, כאשר זוהי רק דרישת היעד המינימלי שמשרד ההגנה האמריקאי דרש במכרז, שהמטוס יוכל להגיע לפחות למהירות הזו בתצורה א"ק פנימית מלאה, שהיא אפילו מעבר למה שמטוסי קרב דור 4 בכלל מסוגלים להגיע בתצורה מבצעית. כלומר, העובדה ש-F-16 למשל, מגיע עד ל-2 מאך, זה כאשר הוא לא חמוש, כאשר הוא לא בתצורה מבצעית, וכאשר מטוס כזה נושא חימוש, דלק ופודים המקסימום שמגיעים אליו הוא קצת מעל מאך אחד.
המהירות המקסימלית של ה-F-35 היא כ-2 מאך. והעבודה שהוא יכול להגיע ללפחות 1.6 מאך כאשר הוא בתצורת א"ק מלאה זה מרשים ביותר.


עוד מידע כוזב הוא שהמטוס לא מתאים למשימות CAS. עינין זה מורכב ממספר היבטים, הראשון הוא שוב עיוות של המציאות, כאשר שהמטוס עוד לא סיים את הפיתוח לחלוטין, הוא לא יכל להשתמש בכל סוגי הנשקים עדיין, כך שיכולת התמיכה האווירית של המטוס היתה חלקית, וכאשר המטוס יצא מפיתוח, הוא יכל לשאת את כל סוגי החימושים שהוא נועד להפעיל, וכך גם את התותח. אך התעמולה משתמשת במצב נוכחי של המטוס כאילו כך הוא יהיה תמיד.

בנוסף, ישנה המיסקונספציה שה-A-10 צריך להשאר בשירות מכוון שהוא יותר טוב ל-CAS, זול יותר ועוד..כאשר ה-F-35 נבנה בכדי להחליף אותו, והוא כמובן מטוס הרבה הרבה יותר מתקדם, יעיל וורסטילי.

יש פה גם אינטרסים נוספים ופוליטיקה שמעורבים, כאשר הלובי של ה-A-10 נלחם בכדי לשמור את המטוס בשירות, למרות שהוא ממזמן סיים את אורך חייו, כך גם פולטיקיים, כמו למשל, ג'ון מקיין, אשר פעל להמשך שימוש ב-A-10.
ה-A-10 ממזמן עבר את שעות הטיסה שהוא נבנה להם, וגם שודרג ושופר מעבר לשעות אלו, ובשנים האחרונות מצב מטוסי ה-A-10 הוא כזה בלוי, שנפתח פס ייצור חדש לבניית כנפיים חדשות למטוס, ועוד שיפורים בכדי שהוא יוכל לטוס עוד מספר שנים, וזאת עקב הלחצים להשאירו בשירות.
בנוסף, ישנם קולות בחיל האוויר האמריקאי שקוראים לבנות מטוס פשוט שיחליף את ה-A-10, מכוון שהם מתנגדים לזניחת הקונספט של מטוס תקיפה ייעודי. כאשר את רוב משימות ה-CAS עושים בכלל מטוסים רב-תכלתיים, שיש להם יתרון בכך שהם יכולים להתמודד מול איומים אחרים, וב-F-35 במיוחד, כאשר הוא יכול לבצע משימת CAS ותוך כדי לבצע משימת SEAD, בקרה ושליטה וכו..כאשר השרידות שלו גדולה בהרבה ממטוס תקיפה איטי שטס נמוך.


ישנו אפילו אתר שנקרא "F-35 עסקה גרוע", וכך ישנם עוד מקרים רבים של מידע שגוי, כוזב, בורות ושימוש במידע זה כאילו הוא אמין, אפילו בעיתונות ובחדשות, בכמות שיצאה מפרופורציה ממזמן.

קנדה שהיא מהשותפות הראשונות והחשובות ב-JSF, נמצאת במצב שהמפלגה הליברלית, ובראשה ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, אשר התנגדו ל-F-35, מכוון שהוא "יקר" ע"פ דעת הקהל, ואפילו אחד מההבטחות שלו לאם הוא יזכה בבחירות היא שהוא לא ירכוש את ה-65 מטוסים שקנדה הייתה אמורה לרכוש בכדי להחליף את מטוסי ה-CF-18 הישנים שלה, והוא ילך על אופציה "יותר זולה", והם לאחרונה הודיעו שהם מתכוונים לרכוש 18 מטוסי סופר הורנט, אבל הם לא יוצאים מפרויקט ה-JSF, שמספק להם מקומות עבודה בקנדה, ושומרים את האופציה לרכישה בעתיד.
הטענות של המפלגה הליברלית היא שהמטוס יקר, ועדיין רחוק מלהיות מוכן, כאשר בפועל ה-F-35 יותר זול
מהסופר הורנט, והוא כבר בשירות מבצעי מספר שנים.

מדהים!!!

תודה

באמת מדהים!!

תודה

כל הכבוד על ההשקעה!

תודה

כל הכבוד!! מאוד מעניין, תודה!

היי, עידכנתי מספר חלקים, ואני ממשיך לאט לאט להוסיף עוד פרקים. בנוסף, איחדתי את כל הפוסטים לפוסט הראשון והשני.

Or כתב/ה:היי, עידכנתי מספר חלקים, ואני ממשיך לאט לאט להוסיף עוד פרקים. בנוסף, איחדתי את כל הפוסטים לפוסט הראשון והשני.

אם זה אפשרי לחלק את הפוסט לנושאים ולרשום תוכן עניינים, וזאת על מנת לדעת אם התעדכן משהו חדש (תוכל גם לציין אם התעדכן משהו בתוך נושאים קיימים) וכך נוכל לעקוב מבלי לנסות לעבור על כל פריטי המידע בתקווה למצוא פריט מידע חדש.

היי,
אין בעיה, אני אוסיף הודעה על כל שינוי, כדי שידעו באיזה פרק העידכון.
אני עוד צריך ליצור תוכן עינינים, פשוט כל הערך עוד בבניה

תודה

הוספתי עוד חומר - על הדור ה-6 והקשר שלו לדור ה-5, וגם הוספתי מספר שורות בחלק שמדבר על המנוע של ה-F-35.

היי, עידכנתי היום את החלק שנוגע לתצורות המטוס - דלק, חימוש ועוד...בנוסף עוד כמה תיקונים קטנים במספר מקומות.

רק מוסיף,
במקרה הצורך ניתן לתלות עלע הF35 שני בידוני 600 גאלון. פוגעים בחמקנות, אבל ניתן להשליך אותם כמובן.