mordi כתב/ה:אם הקב"א תלוי בראיון האישי, ובראיון האישי שלי שאלו אותי כמה פעמים אני יוצא בשבוע ומתי לאחרונה רבתי עם חברים שלי (WTF??), אז הקב"א זה חרטה ושצה"ל יהיה בריא אם זה איך הוא מתרגם אנשים למספרים.
אני לא מומחה גדול בענייני המיון לצה"ל(גם אצלי עבר קצת זמן), אבל ממה שהבנתי הצד"כ(ציון דירוג ראשוני כללי) שמוערך ע"י המאבחנים בראיון האישי תפקידו להעריך באופן כללי את מידת ואופי ההתאמה לצבא. למשל לסוציומאט ומיזנטרופ שלא יוצא מהבית סביר להניח שתהייה בעייה להשתלב בצבא באופן כללי ובתפקידים בעלי אופי חברתי וציוותי(כמעט כל מה שעושים בצבא כרוך בעבודה בצוות או באינטראקציה עם אנשים) אז הציון שלו לא יהייה גבוה במיוחד בקריטריון הזה.
אז איזו דרך יעילה נוספת קיימת(חוץ מדינמיקה קבוצתית שתחייב ימים רק לצד"כ) להעריך את המימד הזה במלש"ב חוץ מלראיין ולשאול את אותם שאלות שהביאו למסקנה שהקב"א זה חארטה? אני חושב שכבר הופרכה האגדה האורבנית לגבי השפעת מוצא, מקום מגורים, מספר חדרים בבית, צבע שיער ומספר נעליים על הקב"א[יש לא מעט טייסים וקצינים לא אשכנזים ומהרחק מכפר שמריהו, שבהכרח קיבלו קב"א גבוהה], אולי בתקופה שמופז התגייס[שנות ה-60](למופז שהיה רמטכ"ל לא הייתה קב"א קצונה..., והוא התאים לסטיגמה)ייתכן שזה היה נכון מעצלנות, סטיגמות וחוסר ידע של המאבחנים ושל ממד"ה. אבל זו הסטוריה רחוקה.
(אדם פעיל וחברותי במיוחד, שמשחק כדורסל בקבוצה והיה רשג"ד בצופים כנראה שיקבל ציון גבוה במיוחד בקריטריון הזה[בצד"כ]:חברותי, פעיל, יודע לעבוד בצוות, כושר התמדה ומשמעת עצמית[ספורטאי], אחראי, פוטנציאל מנהיגותי ופיקודי, ואת הפרטים וההתרשמות אפשר לברר בעיקר ע"י ראיון מאבחן, אין מה לעשות).
חוץ מזה הקב"א מורכבת משקלול של עוד גורמים כמו הדפ"ר, ועוד. אז, מורדי, לא צריך להתרגש יתר על המידה מהשאלות שנשאלת בראיון. יש מאחוריהן הגיון. וכעיקרון עדיף להתרכז בעיקר ופחות בטפל.
ושיהייה בהצלחה באופן כללי במבדקים שעברת ושעוד תעבור.
מולי
