פירטיות, מה דעתכם?

F-14, אני יכול להבין את הגישה הזו אבל נקודה מאד בעייתית בנושא. הרי גם האמנים הכי מצליחים היום שוחים בהררי כסף, האם זו סיבה מספקת לא לתמוך בהם?

חוץ מזה, שמחירים של 400 ש"ח לאוסף של הנדריקס זה באמת יותר מדיי אבל האם אנחנו לא צריכים לשלם על שום מוזיקה שהאמן שיצר אותה כבר לא בחיים? הרי בזמנו אותה חברת תקליטים שילמה די הרבה כסף ולקחה סיכון. לא חסרים פרויקטים של חברות תקליטים שנכשלו והודות לפרויקטים מוצלחים הם ממשיכים לתמוך גם באמנים צעירים וחדשים (גם אם בתנאים דרקוניים, הם מעודדים את תעשיית המוזיקה).

בנוסף הטעיון שלך בנושא תקליטי הוניל מוכיח בדיוק את זה. אתה קונה אותם פשוט כי אתה לא יכול להוריד אותם. הרי רב האמנים שאת התקליטים שלהם אתה שומע כבר לא ממש מרוויחים מהסיפור אם הם כבר חיים.

F-14 כתב/ה:אישית לגבי משחקים אני לא מוריד פרוצים כי אני מכיר את הסיוט של לבנות מודלים וכדומה וכמה זמן לוקח לבנות מודל וליצור טקסטורות למשחקים ועוד לתכנת את כל המשחק המנוע הגרפי וכדומה...

אבל לגבי שירים יש לי דעה שונה בגלל שרוב השירים שאני שומע הם של זמרים שהלכו לעולמם לפניי הרבה זמן ומי שמרוויח מהמכירות של הדיסקים שלהם הם רק בעלי חברות גדולות שצורבים את שהיר שמים מדבקה והופה זה נמכר כאלבום של הנדריקס ב400 ש"ח שאתה משלם על דיסק של פחות מ10 ש"ח ומדבקה של שקל והזמר מת אז הוא לא מרוויח כלום וכל המחיר הגדול זה תשלום על זכויות יוצרים לחברות המקוריות (שלרוב גם הן נסגרות ואז גם זה לא נדרש לתשלום) אבל שירים של להקות של היום שאני אוהב אני קונה.
(אבל למרות הכל אני קונה את האוספים הישנים שהם עד רקורדים מווינל כי יש לי פטיפון ישן של אמא שלי שכל עוד הוא קיים אני נהנה לשמוע שירים דרכו ללא כל העריכה והשינויי סאונד של הדיסקים שמוכרים שלהם עושים אוטוטיון שלדעתי הורס את הסאונד)

אז שוב זה עיניין של לשלם למי שמגיע כי מתכנת של משחק בחברה צריך לשכורת ולהקות וזמרים ויוצרי סרטים באמת צריכים להרוויח בגלל שההשקעה של ההפקה של סרט היא יקרה מאוד אבל מנהלי חברות שמרוויחים המון על השקעה של כלום ועל חשבונם של זמרים שהלכו לעולמם ושאין יותר זכויות יוצרים ולסרטים ישנים שכבר מזמן ירדו מהקולנוע והרוחים שעליהם הם רק של חברות הפצה לא מפריע לי להוריד.

אז לפי גישתך אין בכלל מושג של זכויות יוצרים. זה לא משהו ששווה כסף. מה לגבי פטנטים של מישהו שכבר מת? סטיב ג'ובס נניח? (רק אל תגיד שהם של אפל.. כי תסתור את עצמך)
אגב, זכויות היוצרים של הזמרים המתים בד"כ הן של חברות התקליטים שבהם הם חתמו חוזים שהסדירו את הזכויות באותן חוזים.

מה זה לשלם למי שמגיע? זה חוק יפה וסוציאלי. רק שאנחנו כבר אחרי העידן הקדום שכל אחד מכר את מה שצד או גידל בשדה.
אומנים מכל הסוגים כבר לא מוכרים ישירות את היצירות שלהם, היום יש כבר גופים מתווכים, סוכנים, חברות הפקה וכד' שחלק ממבנה החוזים איתם הוא בסגנון קניית מניות ביצירה שזה למעשה קניית או קבלת בעלות על זכויות היוצרים ואם הם המשקיעים היחידים אז את כל הבעלות(הפקת תקליט היא לא חינמית והסיכון אינו אפס). זו השקעה ככל ההשקעות זה לא חריג שמשקיע מקבל זכויות(מניות) בחברה שבה הוא משקיע, ואם הוא המשקיע היחיד והיזם לא מביא כלום מהבית אז הוא הבעלים בפועל ויחס הבעלות מול היזם נתון למו"מ. נכס מוחשי ונכס לא מוחשי שניהם נכסים בעלי ערך.

F-14 כתב/ה:
אבל לגבי שירים יש לי דעה שונה בגלל שרוב השירים שאני שומע הם של זמרים שהלכו לעולמם לפניי הרבה זמן ומי שמרוויח מהמכירות של הדיסקים שלהם הם רק בעלי חברות גדולות שצורבים את שהיר שמים מדבקה והופה זה נמכר כאלבום של הנדריקס ב400 ש"ח שאתה משלם על דיסק של פחות מ10 ש"ח ומדבקה של שקל והזמר מת אז הוא לא מרוויח כלום וכל המחיר הגדול זה תשלום על זכויות יוצרים לחברות המקוריות (שלרוב גם הן נסגרות ואז גם זה לא נדרש לתשלום) אבל שירים של להקות של היום שאני אוהב אני קונה.

תכל'ס מעט מאוד זמרים מקבלים כסף על קניית אלבומים. הרוב חותמים על חוזה לככה וככה אלבומים, ככה וככה סיבובי הופעות ולא יותר, אין להם זכויות על שירהם ברגע שהם עוזבים את הלייבל בשבירת חוזה.

בגלל זה גם אני מעט מתוסבך בנושא. כל הכסף האלך לליבל, האמן מקבל מקדמה על היצירה שלו ותו לא. בגלל זה הרבה מאד אמנים מבטיחים לא מצליחים כי הלייבלים לא מאמינים בהם ולא נותנים להם חוזים. אני רואה בתעשיית האינדי את המודל הכי טוב לאיך התעשייה צריכה לעבוד, רק שלרוב המוזיקה שהם יוצרים לא לטעמי.

אף אחד לא מונע מהזמרים להביא את כל הכסף מהבית ולהפיק בעצמם את האלבום ולהפיץ אותו בעצמם ולשמור את הרווחים והזכויות לעצמם. למה הם הולכים ללייבלים העריצים? כי אין להם את הכסף, הם מחפשים את מי שיביא את הכסף וייקח את הסיכון עליו. אין כאן רק רעים וטובים יש כאן מפגש אינטרסים וחוזים אולי לא הכי הוגנים, אבל אף אחד לא מכריח אף אחד לחתום. זה לא משחק של טובים ורעים.

Muli כתב/ה:אף אחד לא מונע מהזמרים להביא את כל הכסף מהבית ולהפיק בעצמם את האלבום ולהפיץ אותו בעצמם ולשמור את הרווחים והזכויות לעצמם. למה הם הולכים ללייבלים העריצים?

כי הלייבל מספק משהו שהזמר לא יצתרך לדאוג לגביו: הוא מפרסם את האמן עם השמעות, והצגת קליפים, הוא דואג לאמרגן שידאג לכל הבעיות של הזמר, הוא ממן את הפצת האלבום ומקדם אותו, הוא ממן את הקלטת האלבום, הוא דואג ליחסי ציבור וכדומה.
הלייבל זאת הדרך להתעשר, אני לא מאמין שיש אמנים עשירים בהווה שעשו את כספם בצורה עצמאית, היו כאלה שהתחילו לייבלים בעצמם בשביל לייצר את הכף והמוזיקה שלהם, אבל אז המושיע הופך לרשע שמנצל אמנים אחרים בשביל רווח.

מה שנכון נכון, אף אחד לא מכריח אף אחד לחתום, אבל אותן החברות מחזיקות ביותר מדי כוח, ובעצם מעצבות את תעשיית המוזיקה. לא תם כבר עשרות שנים אנשים מבקשים מהחברות להוריד את מחירי האלבומים, הם אפילו מוכנים לחזור לקלטות הישנות, רק שיבואו במחיר מוזל, אבל הלייבלים מתרצים הכל בפירטיות, לפני זה הם האשימו את הקלטות שבעזרת מיקרופון אפשר להקליט כל דבר, לפני זה הם האשימו את הרדיו שמשמיע את המוזיקה שיש עליה זכויות יוצרים.

בסופו של יום הרבה פעמים שוכחים את חברות התקליטים שלוקחות סיכונים די גדולים. אמנם יש קבוצות ביקורת וסקרי דעת קהל וג'סטה לגלגלץ אבל בסופו של יום החברות האלו מסתכנות כל פעם שהן לוקחות אמן חדש.

לירון, אני מסכים שמודל זמרי האינדי יכול להיות מעולה. גם הזמרים יהנו מעיקר ההכנסות וגם זה ידרבן אותם לעבוד קשה כי בהתחלה הם בקושי מספיק כסף כדי להרים את הפרויקט שלהם ולא תהיה להם הזדמנות שנייה.

מנגד, הבעיה בכל נושא הpublic funding היא שהכסף יכול ללכת לטמיון והאמן יבזבז אותו על שתייה וסמים (מקרה קיצוני להמחשת הדוגמה) במקום על לעשות אלבום או משחק מחשב או שפשוט ייכשל כי לא תהיה לו יד מכוונת. חברות התקליטים מחזיקות מקצוענים שעבדו המון שנים במקצוע ויודעים דבר או שניים. הרבה פעמים חבר'ה צעירים פשוט לא יודעים את זה ובלי הכוונה מתאימה לא יצליחו בשוק

RF כתב/ה:

מנגד, הבעיה בכל נושא הpublic funding היא שהכסף יכול ללכת לטמיון והאמן יבזבז אותו על שתייה וסמים (מקרה קיצוני להמחשת הדוגמה) במקום על לעשות אלבום או משחק מחשב או שפשוט ייכשל כי לא תהיה לו יד מכוונת. חברות התקליטים מחזיקות מקצוענים שעבדו המון שנים במקצוע ויודעים דבר או שניים. הרבה פעמים חבר'ה צעירים פשוט לא יודעים את זה ובלי הכוונה מתאימה לא יצליחו בשוק

זה לא שאמנים שחתומים בלייבל לא משתמשים בסמים ראה דוגמת קורט קוביין...

אני גם לא מצליח להבין את כל האידיאולוגיה שבונים כדי להצדיק את הגניבה? (לשלם רק למי שמגיע, וכו'😉
ראבק לילדים שאין להם כסף לא מגיע פלייסטיישן כמו לכל החברים בבי"ס? מה יותר מוצדק מזה שיגנבו מבאג זוג לחדר שלהם. מבאג, היקרנים והגנבים-עוד יותר מצדיק את העניין. לא?
שלא לדבר על לפלח iPhone שהרבה יותר קל לבצע.

Muli כתב/ה:אני גם לא מצליח להבין את כל האידיאולוגיה שבונים כדי להצדיק את הגניבה?
ראבק לילדים שאין להם כסף לא מגיע פלייסטיישן כמו לכל החברים בבי"ס? מה יותר מוצדק מזה שיגנבו מבאג זוג לחדר שלהם. מבאג, היקרנים והגנבים-עוד יותר מצדיק את העניין. לא?
שלא לדבר על לפלח iPhone שהרבה יותר קל לבצע.

כמו לפלח לצבא גם יש גישה כזאת... אנשים בשירות סדיר/קבע שגונבים פריטים אין להם אפילו נקיפת מצפון אחת.

רק בצבא? ומה עם ברזים ממלונות? 😄

זה מאוד תלוי השקפה וחינוך.
מישהו יכול להיות צמחוני ולא להבין איך אנשים משתפים פעולה עם מליארד חיות שמתות בשנה (יש קצת יותר מזה) לטובת מאכל. מבלי להזכיר עורות, הנאה ונוי.

הורדות פירטיות נובעות משתי סיבות עקריות
1. הרגל של תפיסה (בדומה לעובדה שרובנו לא צמחוניים)
2. מוצרי המדיה פשוט מאוד מאוד יקרים, ולא באשמת היוצרים אלה משווקים, אחוזים של החנויות ופער חו"ל ארץ. משחק ב400 בארץ 100 בחו"ל.