אגב, עכשיו שמתי לב:הערה כללית לגבי הריתוק, שמתי לב שנכנסת לריתוק בנתונים של השיוט(קרוב ל-120 קשר), לא יודע מה הסטינג(setting) המדוייק של המנוע(לחץ/סל"ד) ולכן אני לא מבקר את מה שעשית רק מחדד את הנקודה.
התפקיד של הריתוק הוא בין השאר "לבזבז זמן" ובו זמנית לא לבזבז דלק.
לכן בד"כ נקטין סטינג מנוע לסטינג מנוע חסכוני של 45% מכוח מלא(במקום ה-75% הסטנדרטיים לשיוט), כדי להאיט[לבזבז זמן] ולהקטין צריכת דלק[לא לבזבז דלק]:
עבור מטוס(C206) במשקל 3,600 פאונד(משקל מקסימאלי) ובגובה 6,000 רגל וטמפרטורה סטנדרטית(3 מעלות צלזיוס), הסטינג לריתוק יהייה:
לחץ סעפת: 19 אינצ' כספית.
סל"ד: 2,200 סל"ד.
צריכת הדלק בסטינג הזה תהייה:
9.7 גלון לשעה (כשבסטינג לשיוט רגיל של 75% כוח היא 15.8 גלון לשעה-60% יותר בזבזני בדלק).
מהירות:
113 קשר.
כלומר התוצאה הסופית היא ירידה למהירות בין 110 ל-115 וירידה משמעותית בצריכת הדלק.
צריך לזכור שבמצב עומס קיצוני על שדה התעופה[אירוע גדול?] אפשר למצוא עצמינו בריתוק 15 דקות ואפילו חצי שעה(בטח דגיגון כמו C206 כשלוויתנים כבדים ובנוניים עומדים בתור לנחות), לכן דלק יכול להיות גורם חשוב, גם למטוס קל, בטח אם טסנו טווח ארוך ואין לנו הרבה רזרבה כי אנחנו כבר בסוף הטיסה וצרכנו את רובו.
אחרי שאתה שולט כבר בטכניקה של הריתוק, כדאי שתכניס גם את הפעולה הזאת של שינוי סטנינג מנוע והמודעות למטרות האלו של הריתוק לאימון הריתוק, כי שינוי הסטינג והמהירות יחייבו סריקת מכשירים קפדנית יותר ושינוי קיזוז, וזה תוך כדי מדידת זמן, שינוי ה-OBS של ה-HSI לכיוון של צלע הריתוק ובכלל ביצוע הריתוק שמחייב ריכוז. ועוד במטוס עם טייס אוטומטי די מוגבל.
את הסטינג של המנוע לקחתי מטבלאות הביצועים של המטוס(נדמה לי שקרנאדו מצרפים חלק מהם), אני השתמשתי באלה של המטוס האמיתי(מה-POH):
אפשר לראות שהטבלה היא עבור גובה 6,000 רגל(הגובה שבו אתה טס), לשם הפשטות ניקח טמפרטורה סטנדרטית(עמודה אמצעית-מוקפת באדום), ויורדים בעמודת ה-%BHP(אחוז כוח מנוע) למשהו שקרוב ל-45%, מצאתי 44%, סימנתי בכתום וחץ כחול:
באותה שורה ניתן לראות מימין ל-44 את נתוני המהירות(113) ואת נתוני צריכת הדלק(9.7).
כשאת נתוני הסטינג אפשר למצוא בעמודות השמאליות ביותר(סימנתי במארקר אדום): סל"ד 2,200 ולחץ 19.
מקווה שלא סיבכתי אותך, רציתי לתת לך את מלוא המידע.
אם אין את טבלאות השיוט (Cruise Performance) בטבלאות הנתונים של קארנדו, שלח לי פרטי ואשלח לך קישור להוריד את ה-POH המלא של C206. ואם תרצה עזרה להבין שם את הדברים, או מה עושים עם הטבלאות, אשמח לעזור.
טבלאות הביצועים ישמשו אותך גם אם תרצה לעבוד באופן יותר רציני ומציאותי לחישובי דלק שמאד חשובים בטיסת IFR, וזה הרגל טוב לתכנן טיסה כבר מהחד מנועיים הקלים ואח"כ בדו-מנועיים קלים, במיוחד אם טסים לטווחים ארוכים (במטוסי הסילון בד"כ יש כבר תוכנות שמבצעות את חישובי הדלק, כי בד"כ לא מקבלים את הטבלאות, וגם החישובים מורכבים יותר).
ואם ידעת כבר את כל זה. אז זה לדורות הבאים..
🙂
מולי