#1
·
לפני 15 שנים
היי חברים,
בחודשים האחרונים חלה התעוררות בשוק התעופה האמריקאי וחברות תעופה רבות מתחילות לגייס טייסים לשורותיהן אחרי תקופה ארוכה של עצירה כמעט מוחלטת של גיוס טייסים ואפילו שליחת טייסים רבים לחופשות ללא תשלום לפרקי זמן ארוכים.
בשבילי זו הייתה הזדמנות לבחון את המשך הקריירה – אם להמשיך בחברה שבה אני עובד היום ולחכות להזדמנות לעבור למושב השמאלי כקברניט או לעבור לחברה אחרת. מצד אחד, "שעות מפקד" כקברניט הן שעות איכותיות יותר אבל מסתבר שכיום לחברות התעופה הגדולות כמו לא ממש חשוב כמה שעות קברניט יש למועמד ולמעט חברת סאות'ווסט שדורשת 1,000 שעות מפקד על סילון, כל שאר החברות לא ממש דורשות זאת. לכן, החלטתי לעבור לחברה אחרת. הקריטריון שלי היה לבחור חברה עם פוטנציאל התפתחות לשנים הקרובות. מאחר והחברות הגדולות כמו דלתה, קונטיננטל וכו' רק סיימו מיזוג, הצפי שלהן לגדול בצורה משמעותית בשנים הקרובות די מוגבל. לכן התמקדתי יותר בחיפוש חברות אחרות. חבר שעובד בחברת ספיריט אירליינס המליץ עליהם מאחר ובשנים הקרובות הם צפויים לגדול באופן משמעותי וכמו כן הבסיס הכי גדול שלהם נמצא בדרום פלורידה – לא רחוק ממקום מגורי. בנוסף, איגוד הטייסים שלהם חתם על חוזה עבודה חדש ומשופר והיעדים שהם טסים אליהם הם רבים ומגוונים – החל מטיסות פנים בכל רחבי ארה"ב, וכלה בערים רבות בדרום אמריקה. בקיצור, נשמע כמו שדרוג לא רע לקריירה. הדובדבן שבקצפת הוא המטוסים שלהם – סדרת אירבוס 319, 320 ו 321.
לכן, ארזתי את מטלטלי ואמרתי יפה להתראות לחברים מרפבליק וברוכים לקורס אירבוס בספיריט אירליינס.
הקורס עצמו נמשך כ 6 שבועות אינטנסיביים ובמהלכו לומדים כמויות עצומות של חומר. שבועיים ראשונים לומדים נהלי חברה ואת כל הדקויות של טיסה בינלאומית ליעדים מורכבים כמו גואטמלה סיטי שנמצאת בגובה של כמה אלפי רגל. לאחר מכן לומדים את מערכות המטוס ואז לאחר מבחן בכתב ומבחן בע"פ עם בוחן טיסה עוברים לסדרת טיסות בסימולטור. אם בדרך כלל הגרפיקה בסימולטורים האלה היא משנית, מאחר ורוב התרגול הוא ב IFR, להפתעתי גיליתי שהגרפיקה בסימולטור עולה על מה שיש לנו ב FSX...יש שדות תעופה עם כל מה שנלווה להם – רכבים, שרוולים, רכבי כיבוי שמגיעים למסלול לאחר נחיתת חירום ואפילו אנשים שעושים סיבוב בדיקה למטוס שחונה ליד ומכונאי שמכוון אותך לחנייה עם סימני ידיים. בתמונות להלן ניתן להתרשם.
ככה זה נראה מבחוץ:
וככה מבפנים:
אפילו פנורמה יש..שימו לב לגרפיקה מחוץ לקוקפיט שאגב נותנת תחושה של תלת מימד:
בסיום סדרת הסימולטורים יש מבחן מעשי עם בוחן טיסה ולאחריו דימוי של טיסה מנקודה לנקודה בדיוק כמו בעולם האמיתי.
לאחר מכן, יש 4 ימי טיסות ב"דבר האמיתי" עם קברניט שהוא גם בוחן טיסה שתפקידו ללמד את כל שאר הדברים הקטנים וכמובן לתת הערכה אם הטייס הטרי בשל לצאת לטיסות רגילות. למי ששואל, אז כן, 4 ימי הטיסות הללו הן טיסות רגילות לכל דבר, עם נוסעים וכל מה שנלווה לזה.
ההטסה של האירבוס היא קצת שונה ממטוסים אחרים מאחר וכל המטוס הוא FLY BY WIRE ואין בעצם יוק אלא סטיק צידי. ההבדל הוא שיוק נותן פידבק לטייס עם כל תזוזה שלו ואילו הסטיק הוא בעצם חסר תחושה למעט קפיץ שמחזיר אותו למקום. אני מניח שלוקח זמן להתרגל להטיס בצורה כזו. בנוסף, לא ממש עושים TRIM במטוס הזה מכיוון שהוא פשוט עושה את זה בעצמו. כל מה שהטייס צריך לעשות זה להחליט לאן הוא רוצה לטוס ( למשל טיפוס ב 30 מעלות או פנייה של 20 מעלות או גם וגם), לשים את האף של המטוס באותה נקודה ולשחרר את הסטיק. המטוס כבר יעשה בשבילך את כל השאר. גם לזה אני אצטרך להתרגל עם הזמן. שוני נוסף הוא שהמצערות לא ממש זזות. שמים אותן בנקודה מסוימת בהמראה ואז מזיזים אותן שוב ולא נוגעים בהן כל הטיסה עד להצפה במסלול. במהלך הטיסה הדחף של המנועים משתנה אבל המיקום של המצערות נשאר קבוע. קצת הזוי למי שרגיל למצערות קונבנציונליות אבל כמו שציינתי מקודם...גם לזה נתרגל 😉
חוץ מזה הוא מטוס לכל דבר.... 😛
אני מצרף קצת תמונות מהטיסות הללו....מקווה שנהניתם...אני כן 😄
בהמשך אני מניח שיהיו עוד תמונות מעניינות וכמובן לא אשמור אותם רק לעצמי.
פריפלייט של שש בבוקר...עדיין חושך בחוץ אחרי שהזיזו את השעון
זה אני שם מרגיש פצפון לידו...
קצת תמונות קוקפיט:
מה אתם אומרים על זה?
זהו להפעם...
שבת שלום
בחודשים האחרונים חלה התעוררות בשוק התעופה האמריקאי וחברות תעופה רבות מתחילות לגייס טייסים לשורותיהן אחרי תקופה ארוכה של עצירה כמעט מוחלטת של גיוס טייסים ואפילו שליחת טייסים רבים לחופשות ללא תשלום לפרקי זמן ארוכים.
בשבילי זו הייתה הזדמנות לבחון את המשך הקריירה – אם להמשיך בחברה שבה אני עובד היום ולחכות להזדמנות לעבור למושב השמאלי כקברניט או לעבור לחברה אחרת. מצד אחד, "שעות מפקד" כקברניט הן שעות איכותיות יותר אבל מסתבר שכיום לחברות התעופה הגדולות כמו לא ממש חשוב כמה שעות קברניט יש למועמד ולמעט חברת סאות'ווסט שדורשת 1,000 שעות מפקד על סילון, כל שאר החברות לא ממש דורשות זאת. לכן, החלטתי לעבור לחברה אחרת. הקריטריון שלי היה לבחור חברה עם פוטנציאל התפתחות לשנים הקרובות. מאחר והחברות הגדולות כמו דלתה, קונטיננטל וכו' רק סיימו מיזוג, הצפי שלהן לגדול בצורה משמעותית בשנים הקרובות די מוגבל. לכן התמקדתי יותר בחיפוש חברות אחרות. חבר שעובד בחברת ספיריט אירליינס המליץ עליהם מאחר ובשנים הקרובות הם צפויים לגדול באופן משמעותי וכמו כן הבסיס הכי גדול שלהם נמצא בדרום פלורידה – לא רחוק ממקום מגורי. בנוסף, איגוד הטייסים שלהם חתם על חוזה עבודה חדש ומשופר והיעדים שהם טסים אליהם הם רבים ומגוונים – החל מטיסות פנים בכל רחבי ארה"ב, וכלה בערים רבות בדרום אמריקה. בקיצור, נשמע כמו שדרוג לא רע לקריירה. הדובדבן שבקצפת הוא המטוסים שלהם – סדרת אירבוס 319, 320 ו 321.
לכן, ארזתי את מטלטלי ואמרתי יפה להתראות לחברים מרפבליק וברוכים לקורס אירבוס בספיריט אירליינס.
הקורס עצמו נמשך כ 6 שבועות אינטנסיביים ובמהלכו לומדים כמויות עצומות של חומר. שבועיים ראשונים לומדים נהלי חברה ואת כל הדקויות של טיסה בינלאומית ליעדים מורכבים כמו גואטמלה סיטי שנמצאת בגובה של כמה אלפי רגל. לאחר מכן לומדים את מערכות המטוס ואז לאחר מבחן בכתב ומבחן בע"פ עם בוחן טיסה עוברים לסדרת טיסות בסימולטור. אם בדרך כלל הגרפיקה בסימולטורים האלה היא משנית, מאחר ורוב התרגול הוא ב IFR, להפתעתי גיליתי שהגרפיקה בסימולטור עולה על מה שיש לנו ב FSX...יש שדות תעופה עם כל מה שנלווה להם – רכבים, שרוולים, רכבי כיבוי שמגיעים למסלול לאחר נחיתת חירום ואפילו אנשים שעושים סיבוב בדיקה למטוס שחונה ליד ומכונאי שמכוון אותך לחנייה עם סימני ידיים. בתמונות להלן ניתן להתרשם.
ככה זה נראה מבחוץ:
וככה מבפנים:
אפילו פנורמה יש..שימו לב לגרפיקה מחוץ לקוקפיט שאגב נותנת תחושה של תלת מימד:
בסיום סדרת הסימולטורים יש מבחן מעשי עם בוחן טיסה ולאחריו דימוי של טיסה מנקודה לנקודה בדיוק כמו בעולם האמיתי.
לאחר מכן, יש 4 ימי טיסות ב"דבר האמיתי" עם קברניט שהוא גם בוחן טיסה שתפקידו ללמד את כל שאר הדברים הקטנים וכמובן לתת הערכה אם הטייס הטרי בשל לצאת לטיסות רגילות. למי ששואל, אז כן, 4 ימי הטיסות הללו הן טיסות רגילות לכל דבר, עם נוסעים וכל מה שנלווה לזה.
ההטסה של האירבוס היא קצת שונה ממטוסים אחרים מאחר וכל המטוס הוא FLY BY WIRE ואין בעצם יוק אלא סטיק צידי. ההבדל הוא שיוק נותן פידבק לטייס עם כל תזוזה שלו ואילו הסטיק הוא בעצם חסר תחושה למעט קפיץ שמחזיר אותו למקום. אני מניח שלוקח זמן להתרגל להטיס בצורה כזו. בנוסף, לא ממש עושים TRIM במטוס הזה מכיוון שהוא פשוט עושה את זה בעצמו. כל מה שהטייס צריך לעשות זה להחליט לאן הוא רוצה לטוס ( למשל טיפוס ב 30 מעלות או פנייה של 20 מעלות או גם וגם), לשים את האף של המטוס באותה נקודה ולשחרר את הסטיק. המטוס כבר יעשה בשבילך את כל השאר. גם לזה אני אצטרך להתרגל עם הזמן. שוני נוסף הוא שהמצערות לא ממש זזות. שמים אותן בנקודה מסוימת בהמראה ואז מזיזים אותן שוב ולא נוגעים בהן כל הטיסה עד להצפה במסלול. במהלך הטיסה הדחף של המנועים משתנה אבל המיקום של המצערות נשאר קבוע. קצת הזוי למי שרגיל למצערות קונבנציונליות אבל כמו שציינתי מקודם...גם לזה נתרגל 😉
חוץ מזה הוא מטוס לכל דבר.... 😛
אני מצרף קצת תמונות מהטיסות הללו....מקווה שנהניתם...אני כן 😄
בהמשך אני מניח שיהיו עוד תמונות מעניינות וכמובן לא אשמור אותם רק לעצמי.
פריפלייט של שש בבוקר...עדיין חושך בחוץ אחרי שהזיזו את השעון
זה אני שם מרגיש פצפון לידו...
קצת תמונות קוקפיט:
מה אתם אומרים על זה?
זהו להפעם...
שבת שלום
