קודם כל, יש פה קצת בלבול בנושא המיג 31. כדי להוסיף על התגובה של דינגו ולהעמיד כמה דברים על דיוקם:
המיג 31 הוא מטוס יירוט ארוך טווח, גירסא משופרת של המיג 25, כפי שכבר צוין פה. השיפור העיקרי הוא במכ"ם (Electronically Scanned Array) ובאוויוניקה - יכולת העסקת מטרות מרובות, look down-shoot down וסיוע למטוסים אחרים באמצעות דאטה לינק. נכתבו פה כמה הנחות מאוד שגויות על היכולות של המטוס הזה, עקב אי הבנה של הייעוד ואופן ההפעלה של המטוס. בברה"מ לשעבר ישנו פיקוד נפרד מחיל האוויר (שווה ערך לחילות האחרים), שהוא פיקוד ההגנה האווירית (PVO). הוא כולל את מערכי ההתראה, הנ"מ ומטוסי יירוט. המיג 31 הוא חלק מהפיקוד הזה. תפיסת ההפעלה שלו היא כחלק ממערך ההגנה האווירית. הוא נועד להיות מוזנק נגד חדירה של מטוסים ולטפס בזמן קצר לגובה רב, לצבור מהירות גבוהה, ולהשמיד את המטוסים החודרים באמצעות טילי R-33 בעלי טווח ארוך ביותר (דומים ל-AIM-54 Pheonix האמריקאי). המנועים המפלצתיים, המכ"ם, והטילים ארוכי הטווח מאפשרים לו לעשות את כל זה במהירות ופחות או יותר בלי מענה, אבל צריכת הדלק המטורפת מגבילה לו מאוד את הטווח ואת יכולת השהיה (אין לו כזאת). זה מטוס שעולה לגיחות קצרצרות ונשאר רוב הזמן מעל שטח ידידותי. כלומר הטענה של Somersault ש"הוא לא יוכל אם כך להחזיק מעמד לאורך זמן כנגד הנ"מ. ואם ינמיך, בטח שלא נגד המיירטים.", לא נכונה מייסודה. מדובר במטוס יירוט להגנה אווירית, הוא בכלל לא אמור להגיע למצב שבו הוא מתמודד בצורה ממשית מול נ"מ ומיירטים, בטח שלא "לאורך זמן". כמו שאמר דינגו, שמתם אותו במתאר הלא נכון.
מה שכן, אני מסכים עם דינגו לגבי הספק בצורך של סוריה במטוס כזה או ביכולת שלה לתפעל אותו. בנוסף, אין ספק שמטוסים חדישים, לא משנה מאיזה סוג, יעוררו תשומת לב רבה וימוקמו בבסיסים מעטים, כיוון שהם דורשים תשתית טכנולוגית נרחבת ואולי אף יתוחזקו על ידי צוותים זרים. ככאלה, הם יהיו ברשימת מטרות האיכות של חיל האוויר הישראלי וניתן יהיה להשמיד אותם על הקרקע, או למנוע את הפעלתם על ידי תקיפה של השדות שמהם הם פועלים, יחסית בקלות.
בעניין ההתמודדות של מטוסים רוסיים חדישים בקרב אוויר מול מטוסי F-15 ו-F-16:
1. תוצאות התרגיל ההודי-בריטי לא מהוות אינדיקציה. זה מקרה נדיר שבו אני מסכים עם Somersault - מדובר במטוסי טורנדו מול Su-30, אם הייתי הודי והטורנדו היה מנצח, הייתי מאוד מודאג.
2. מצד שני, יש לנו את תרגילי Cope India ואת הסימולציה של חיל האוויר האמריקאי שהוכחה במציאות בתרגיל אמריקאי-הודי כזה (אין לי כרגע קישור לתת אבל אני זוכר בוודאות שהרעיון הוכיח את עצמו). כמובן שיש לרעיון הזה מגבלות וחסרונות (מהירות נמוכה, אי יכולת להתמודד עם כמה איומים מכיוונים לא זהים בו זמנית), והוא לא תמיד יהיה יישים בקרב. וכמובן שאין לצאת מכאן ולקבוע משהו מוחלט על עימות בין המטוסים. בכל מקרה, ההודים יצאו מאוד מרוצים מכל תרגיל משותף עם האמריקאים עד היום.
3. בנושא הביצועים: Somersault... " אין שום סיכוי שהמטוס הזה יחזיק מעמד נגד F-15 במהירות נמוכה"... אני לא יודע באיזה סרט אתה חי, אבל לסוחוי 27 ולמיג 29, אפילו בדגמים הכי בסיסיים, יש יכולת תמרון כמעט חסרת תחרות במהירות נמוכה וזווית התקפה גבוהה. אין ספק שה-F-15 הוא יריב חזק מאוד, ולכן אני לא רואה בסיס לקבוע לכאן או לכאן. לגבי ה-F-16, להערכתי שטח הכנף הנמוך שלו מאוד מגביל אותו מול הסוחוי 27, יכול להיות שגם מול המיג.
בנוסף, Somersault, ראיתי שאתה משווה את המאך 2.5 של הבז ל-2200 קמ"ש של מטוס אחר כלשהו. זאת השוואה לא נכונה מייסודה - התרגום של מספר מאך לקמ"ש משתנה בהתאם לגובה. ככל שעולים גבוה יותר, מאך 1 שווה למהירות נמוכה יותר (מהירות הכל יורדת עם ירידת צפיפות האוויר). מאך 2.5 יכול להיות פחות מ-2200 קמ"ש (או יותר, אבל זה מאוד לא סביר). צריך גם לציין שהנתון של מהירות מקסימלית הוא בכלל לא רלוונטית ברוב המצבים של קרב אווירי מודרני.
4. אני חושב שיש נטייה להמעיט ביכולות של המטוסים הרוסיים, בייחוד החדישים יותר. אני מתייחס פה בעיקר למשפחת סוחוי 27, כי המיג 29 הוא צעד מאחוריו ברוב התחומים לדעתי.
Somersault כתב: "אני לא מבין מה עשיתם מהמטוסים הרוסיים ממשפחת ה Su-27? הם סתם מטוסים כבדים ומורכבים מאוד. קחו לדוגמא את ה S-37 שעדיין לא נכנס לפעילות מלאה. רק אם תסתכלו על מה שהרוסים הצליכו להשיג בו היום לעומת מה שהאמריקאים השיגו אם ה F-15 כבר לפני שנים עם נשיאת ה 8 טון חימוש אפשר להבין שהרוסים נחותים להם. הנשק הרוסי הוא סתם "אגדה". הקומפלקסיות שלו לא שווה את התועלת המתקבלת ממנה.".
ברור לחלוטין שאין לך שמץ של מושג על מה אתה מדבר. ה-Su-37 זו גירסא רב משימתית של ה-Su-27, שכוללת את כל המאפיינים של מטוס דור 4.5 רב משימתי, בתחום האוויוניקה והיכולות השונות. הגדלת יכולת הנשיאה זה ממש לא הרעיון של המטוס הזה שהפך אותו לחדשני עבור חיה"א הרוסי, אלא בעיקר הרב משימתיות. המטוסים מסדרת Su-27 תמיד היו בעלי כושר נשיאה גבוה שאפשר להשוות לזה של ה-F-15. מה שכן, הרוסים בפיגור אחרי האמריקאים, אבל דווקא במעבר ממה שמכונה יכולות דור 4 ליכולות דור 4.5 . בנוסף, ה-Su-37 לא "עדיין לא נכנס לפעילות מלאה" כפי שטענת, התוכנית בוטלה עקב חוסר מימון, ושני המטוסים הקיימים הומרו ל-Su-35 (הגירסא החד משימתית הכי מתקדמת של ה-Su-27).
לגבי ה-Su-27 והמטוסים הרלוונטיים יותר מהמשפחה שלו. אני לא מבין את הסיבה לזלזול. הנדסת אנוש נחותה היא בעיה רק ב-Su-27 המקורי ולא בדגמים המשופרים.
בקרב BVR, ה-F-15, עם עד שמונה טילי AMRAAM הוא יריב מאוד רציני, ולדעתי בעל עליונות על הסוחוי 27 הבסיסי. אבל, לדגמים המשופרים, שעליהם אנחנו מדברים, יש יכולת נשיאה של טילי R-27ER ו-EM, בעלי טווח ארוך משל ה-AMRAAM, ויכולת נשיאה של טילי ה-R-77 (טיל מקביל ל-AMRAAM). בנוסף הם מצוידים במכ"ם Ellectronically Scanned Array, שהוא דבר שלא קיים בשום F-15 או F-16 בעולם, למעט F-16E/F Block 60, שנמצא בשירות רק אצל איחוד האמירויות. זה קרב די שקול, כשהמטוסים האמריקאים מחזיקים בייתרון ה-AMRAAM, אבל לסוחוי יש הרבה ייתרונות אחרים בשרוול.
בקרב WVR, CAC, דוגפייט, או איך שלא תקראו לו, המטוסים הרוסיים הוכיחו עליונות די מוחלטת על המטוסים האמריקאים. הייתרונות העיקריים שעומדים לצדם הם: יכולות תמרון מעולה במהירות נמוכה וזווית התקפה גבוהה, מערכת IRST שמאפשרת נעילה שקטה, טילי R-73 בעלי יכולת לשיגור בזווית Off Boresight גבוהה וכוונת קסדה. לשילוב של ה-IRST, טילי R-73 וכוונת הקסדה אין שום מענה במטוסים האמריקאים הנוכחיים (הסתייגות בהמשך). על יכולת תמרון אפשר להתווכח קצת לפה וקצת לשם, אבל היכולות האלה הן ברורות ומוכחות. כשגרמניה התאחדה, חיל האוויר הגרמני המשיך להפעיל מטוסי מיג 29 ממזרח גרמניה במקביל למטוסים מערביים. טייסים גרמנים שהטיסו את דגם A, הדגם הכי פרימיטיבי והכי בעייתי של המיג, העידו על עליונות בטווחים הקרובים בקרבות שהם ניהלו עם מטוסים מערביים. הסוחוי 27 מקביל ואולי יותר טוב.
אבל, הנה ההסתייגות. חיה"א הישראלי מצויד בכוונות קסדה וטילי פיתון 4 ו-5 שמעניקים להם יכולות דומות ואולי עדיפות על הקומבינציה של R-73 וכוונת הקסדה הרוסית. חשוב לציין של-IRST עדיין אין מענה, ולדעתי, על הנייר, מדובר בקרב די שקול. כמובן שבהנחה שרמת ההכשרה והאימונים של רוב חיילות האוויר הערביים לא תעלה בצורה דרסטית ותאפשר להם לנצל את הייתרונות שלהם, אפשר לזרוק את הנייר לפח. אסור לשכוח שבסופו של דבר הרבה מאוד תלוי בטייס. עריכה: double_o העלה עוד נקודה נכונה, הכמות שהסורים יוכלו לרכוש מהמטוסים המתקדמים יותר היא זניחה.
אני מקווה שזה לא נראה כאילו אני מפיץ פה אגדות על המטוסים הרוסיים. אני מנסה לאזן קצת את התמונה שחלק מנסים לצייר פה, והיא לא מבוססת ולא מדויקת בכלל.
צוות ניהול ראשי -
פריפלייט
