#1
·
לפני 12 שנים
שלום לכולם,
ראיתי שמדברים כאן מדי פעם על משחקי איני אז הנה אחד חדש - Paper's Please. ראשית אני אפנה אתכם לבטא הפתוחה http://dukope.com/ אם תרצו, הגרסה המלאה בSTEAM.
זהו משחק שבו אתם משחקים פקח גבול במדינה קומוניסטית דמיונית כביכול בשנות ה80. הגרפיקה של המשחק מזכירה מאד את משחקי שנות ה90. ולמרות זאת, מוסיפה המון. המכניקה דיי פשוטה אבל דורשת המון ריכוז מהשחקן על מנת לא להכניס את מי שלא אמור היה.
היופי לדעתי במשחק הוא הביקורת המובלאת בו. ראשית כל, מהר מאד אתה בתור שחקן מתחיל לחשוד בכל האנושות בגלל כל החוקים והתקנות שמטילים עלייך. שמתי לב שאני לא ביקרתי יותר מדיי את החוקים למרות שהם מייגעים ובירוקרטיים במקרה הטוב ובמקרה הרע פוגעניים ופולשניים, נורא מזכיר את הניסוי של מילגרם שבו אם דמות סמכותית מורה לך לעשות משהו רב האנשים הנורמטיביים יעשו גם אם זה יפגע באנשים סביבים (לקריאה נוספת - http://en.wikipedia.org/wiki/Milgram_experiment) בנוסף , יש שימוש בביקורת פולשנית (סריקה) של האנשים. וכדי לגרום לך להרגיש עוד יותר רע, זה מונע כניסה של חלק מהמפגעים.
לעיתים אתם נדרשים לסוגיות אנושיות כמו האם להכניס אנשים שבורחים ממדינה למרות שאין להם אשרת כניסה? אולי הם עבריינים?
על הדרך אתם מתעסקים גם עם המחתרת, ובגלל המחסור בכ"א אתם גם מוסמכים (בשלב מאוחר יחסית) לירות בטרוריסטים שהחליטו שנק' הגבול שלכם זה המקום הכי טוב לבצע בו פיגועים נגד המשטר.
ואם כל זה לא מספיק, בבית יש לכם אישה, ילד , סבתא בסלון ודוד מובטל שאתם צריכים להאכיל, לחמם ולדאוג שאם הם חולים אז לקנות תרופות. הצרה היא שאתם מקבלים תשלום ע"פ כמה אנשים שבדקתם באותו היום. ולכן, חייבים לעבוד מהר. מצד שני, אם טעיתם (הכנסתם מי שלא הייתם אמורים / לא הכנסתם מי שכן) תקבלו 2 הזהרות שלאחריהן קנס על כל שגיאה.
אני ממליץ לכם מאד לחוות את המשחק, אני גם רוצה לציין שלמרות כל זאת הוא מעניין כשלעצמו עם האספקטיים הבלשיים בו. כמו כן, הוא גורם להרהר על טבע האדם.
RF
ראיתי שמדברים כאן מדי פעם על משחקי איני אז הנה אחד חדש - Paper's Please. ראשית אני אפנה אתכם לבטא הפתוחה http://dukope.com/ אם תרצו, הגרסה המלאה בSTEAM.
זהו משחק שבו אתם משחקים פקח גבול במדינה קומוניסטית דמיונית כביכול בשנות ה80. הגרפיקה של המשחק מזכירה מאד את משחקי שנות ה90. ולמרות זאת, מוסיפה המון. המכניקה דיי פשוטה אבל דורשת המון ריכוז מהשחקן על מנת לא להכניס את מי שלא אמור היה.
היופי לדעתי במשחק הוא הביקורת המובלאת בו. ראשית כל, מהר מאד אתה בתור שחקן מתחיל לחשוד בכל האנושות בגלל כל החוקים והתקנות שמטילים עלייך. שמתי לב שאני לא ביקרתי יותר מדיי את החוקים למרות שהם מייגעים ובירוקרטיים במקרה הטוב ובמקרה הרע פוגעניים ופולשניים, נורא מזכיר את הניסוי של מילגרם שבו אם דמות סמכותית מורה לך לעשות משהו רב האנשים הנורמטיביים יעשו גם אם זה יפגע באנשים סביבים (לקריאה נוספת - http://en.wikipedia.org/wiki/Milgram_experiment) בנוסף , יש שימוש בביקורת פולשנית (סריקה) של האנשים. וכדי לגרום לך להרגיש עוד יותר רע, זה מונע כניסה של חלק מהמפגעים.
לעיתים אתם נדרשים לסוגיות אנושיות כמו האם להכניס אנשים שבורחים ממדינה למרות שאין להם אשרת כניסה? אולי הם עבריינים?
על הדרך אתם מתעסקים גם עם המחתרת, ובגלל המחסור בכ"א אתם גם מוסמכים (בשלב מאוחר יחסית) לירות בטרוריסטים שהחליטו שנק' הגבול שלכם זה המקום הכי טוב לבצע בו פיגועים נגד המשטר.
ואם כל זה לא מספיק, בבית יש לכם אישה, ילד , סבתא בסלון ודוד מובטל שאתם צריכים להאכיל, לחמם ולדאוג שאם הם חולים אז לקנות תרופות. הצרה היא שאתם מקבלים תשלום ע"פ כמה אנשים שבדקתם באותו היום. ולכן, חייבים לעבוד מהר. מצד שני, אם טעיתם (הכנסתם מי שלא הייתם אמורים / לא הכנסתם מי שכן) תקבלו 2 הזהרות שלאחריהן קנס על כל שגיאה.
אני ממליץ לכם מאד לחוות את המשחק, אני גם רוצה לציין שלמרות כל זאת הוא מעניין כשלעצמו עם האספקטיים הבלשיים בו. כמו כן, הוא גורם להרהר על טבע האדם.
RF
RifleFighter
רמי וייברמן
רמי וייברמן
