דוקא רוחות רום הולכות הפוך ממה שכתבת, הרוחות בסביבת כדור הארץ(שכבות נמוכות, לא בהכרח ממש פני הכדור) הולכות כמו שכתבת בגלל הפרשי הלחצים של משקל האטמוספירה מעל, אבל חייב להיות מנגנון משלים שמונע מהיווצרות ואקום בקטבים כי לפי אותו עיקרון כל האוויר משם הרי זורם לכיוון קו המשווה.
המנגנון המשלים הוא אוויר חם מתרומם מעל קו המשווה עד שמגיע לשכבת הגבול הטרופופוזה ומשם הוא זורם לכיוון הקוטב("הוואקום" המתהווה) מתקרר ושוקע שם וכשהוא מגיע לשכבות הנמוכות הוא זורם כאמור בחזרה לכיוון קו המשווה, וכך מתקיימת הצירקולציה הכללית.
זה מודל מופשט כי בפועל לא כל האוויר ברום מצליח להגיע עד הסוף אל הקטבים בשל קוריוליס ומפגשים בין אוויר חם וקר בדרך(חם מקו המשווה, קר מהקטבים) נוצרים 3 תאים שבתוכם מתקיימת צירקולציה מקומית (ולא בהכרח בכיוון המקורי, והתרשים מדגים את כיווני הרוחות השונים בתאים שנוצרים) ולא רק צירקולציה אחת בין קו המשווה לקטבים. קח את זה כעובדה או חפש באינטרנט/ספר כי כדי להסביר את המנגנון אצטרך לכתוב פרק בספר
אם לא נסבך את העניינים וניצמד להגיון המפושט שהתחלת בו(אחרי תיקון הכיוון) אז האוויר ברום זורם מקו המשווה לכיוון הקטבים ובהמיספירה הצפונית בגלל קוריוליס הוא אכן מתכופף ימינה וזה יוצא מערב->מזרח(רוחות מערביות) באופן כללי אבל אם תסתכל במפות רוח רום בגבהים שונים בשעות שונות(יום, לילה) ואיזורים שונים(קווי אורך שונים) תראה שהכיוון הוא לא אחיד.
יש גם חיכוך בין השכבות וחיכוך עם פני כדור הארץ, הפרשי חום ים-יבשה ועוד ועוד משתנים שנכנסים למודל. ואני לא מטאורולוג אז אני יעצור כאן. כדי לא להשאיר את הכל סתום, אני רק יבהיר למה אני מתכוון בגלל קוריוליס לא מגיע כל האוויר מקו המשווה אל הקוטב כי בגלל קוריוליס חלק גדול ממנו מצטופף באיזור קו רוחב 30[חוג הסרטן] (לכן שם בד"כ שוררת חגורת לחץ ברומטרי גבוה). והתופעה הזאת מגדירה את תא הצירקולציה הקרוב לקו המשווה.
כמו שאתה רואה עוד לא התחלתי לכתוב ואני כבר מתקדם לכיוון פרק בספר..
מקווה שפחות או יותר נתתי לך כיוון מחשבה כי זה נושא גדול ונרחב ואתה רק במבוא..
מולי
