נשלח: 19:31 ,26 05 2011, ה' כותרת הודעה:
--------------------------------------------------------------------------------
סיפור הקרב שלי:
לפני שהתחברנו לשרת ביצענו תדריך, ובדיקות קשר וכיולי whisper ב-TS3.
חשוב לי להזכיר את זה כי זאת הכנה חשובה שדורשת זמן לבצע כמו שצריך כדי שנוכל לתקשר בין המבנים, וראינו שהתעסקות עם זה תוך כדי טיסה זה לא בריא במיוחד....
לפני שהתחילה המשימה ראיתי שאנחנו למעשה 10 טייסים, אך הוקצו לנו רק 8 מטוסי P-51C מוסטאנג , אז ביקשתי מטייסת DD אם אפשר לקבל את מטוסי ה P-38J המיותרים שלהם בשבילי ובשביל ניר.
כך התארגנו ל 8 מטוסי P-51C מוסטאנג, והתחלקנו לשתי רביעיות: האחת בהובלתו של אלי עם סאשה מס' 2 שלו, ושמחה, ויוחאי הם מספרי 3 ו-4, ורביעייה שנייה בהובלתו של מיכה עם אריאל כמספר 2 שלו, ומור ויעל הם מספרי 3 ו-4. וכאמור אני וניר היינו זוג נוסף במטוסי P-38J שלווינו מטייסת DD עקב חוסר שלהם בטייסים. סה"כ 10 מטוסים לחיל האוויר הישראלי. נוכחות מכובדת ביותר!
לשאר טייסות הליווי היו כ-10 מטוסי P-47D של טייסת 102, ועוד 4 מטוסי P-38J מטייסת EAF. היו כ-20 מטוסי B-24J שאוישו ע"י טייסות מהקהילה האיטלקית. מולנו היו כ 30 טייסים גרמנים במטוסי Bf109, Fw190, ו- Me410.
סה"כ 73 טייסים השתתפו במשימה הזאת של הקמפיין.
ההמראה עברה חלק לרובנו והתחלנו טיפוס לעבר חבירה עם המפציצים לקראת חציית קו חוף וכניסה לים פתוח. לצערי איבדנו את יעל, אריאל וניר עקב בעיות טכניות (כל אחד מסיבות אחרות), ונשארנו 7 מטוסים מתוך 10. החבירה עם המפציצים ובין המבנים שלנו התבצעה ללא תקלות והתיישרנו בגובה 25 אלף רגל מעל המפציצים כמתוכנן. לא עבר הרבה זמן וכבר היינו מעל החוף הצפוני של הולנד בנתיב המתכונן.
גם הגרמנים לא איחרו להגיע, ראשונים להיכנס איתנו למגע היו שתי רביעיות של מסרשמיט 109 ואולי גם עוד כמה מטוסי פוקה וולף 190 שהגיעו בגובה שנראה לי כמו 30 אלף רגל לפחות. יתרון גובה משמעותי ביותר, שאפשר להם לבצע יעף ראשון ממצב של יתרון גובה, כאשר הם עוברים מעלינו, הופכים, וצוללים עלינו מלמעלה עם יתרון גדול של אנרגיה.
בנקודת זמן הזאת נדהמתי לגלות שבמקום לצלול לעבר המפציצים כפי שתמיד עשו עד היום, הגרמנים צללו לתקוף אך ורק את מטוסי הליווי, ועשו זאת בצורה מאד נחושה, תוך התעלמות מאד מופגנת מהמפציצים שבינתיים מתקדמים לעבר המטרה בתוך אירופה. מיד הבנתי שיש כאן שינוי טקטיקה משמעותי ביותר מבחינת החברים שמשחקים בצד הגרמני.
למבנה של אלי לא הייתה ברירה והם התחילו להילחם. כולם מעיפים מיכלי דלק נתיקים ונותנים כוח מלא+WEP!! אני זוכר שאני רואה 109 מתחיל להיכנס על שמחה, אשר מיד שבר חזק אחרי שיוחאי הזהיר אותו, ה-109 מוותר, ואני שנמצא מגמה אחת מאחוריהם מבשר לשמחה שהוא נקי ויכול למשוך חזרה למעלה, לחזור לתוך הקרב. יוחאי בינתיים מנהל מרדף אחרי ה-109 שניסה לתקוף, אבל גם הוא חייב לשבור כיוון שבן הזוג של ה-109 מסכן את יוחאי. אלי וסאשה בינתיים מתמרנים עם שאר המסרשמיטים, ואני שומע בקשר שגם מור ומיכה מסובכים עם לפחות 4 מסרשמיטים. אני נכנס לנקות את יוחאי, ונותן כמה פגיעות יפות על ה-109, אך הוא שובר חזק למטה ואני מוותר, מעדיף לשמור על הגובה ומהירות שצברתי עד כה.
כך ממשיך להתפתח לו קרב אווירי מתיש, כמו משחק שח-מט תלת מימדי של הכוח שלנו עם מטוסי 109 ו-190. יש צעקות בקשר, שבירות, ירי, נותבים, הכל נראה כמו חלום רע כי המפציצים בינתיים ממשיכים הלאה והאויב מצליח לרתק אותנו במקום. ייאמר לזכותו של אלי שהצליח להעיר אותנו וברגע שיכולנו ניתקנו מגע בכוח מלא כדי לחזור אל המפציצים. המוסטאנג לא מאכזב, יש לו מעטפת טיסה עם ביצועים מצוינים בגובה 25 אלף רגל והוא משאיר כל מטוס מאחור.
למעשה רק אני אלי ויוחאי הצלחנו לנתק מגע בגובה. סאשה ושמחה איבדו די הרבה גובה בתמרונים שלהם במהלך הקרב, ועל אף שהקרב כבר התפזר והם יחסית נקיים, סאשה פגוע ומנסה לחזור מערבה לכיוון בריטניה, ושמחה לא מצליח לאתר את המיקום שלו. לפי מה שאני שומע בקשר מור ומיכה עדיין מסובכים עם מטוסי אויב.
אין מה לעשות, "דבקות במשימה לאור המטרה". המטרה היא שהמפציצים יגיעו בחיים למטרה בתוך גרמניה, ומשימתנו היא להגן עליהם מפני מיירטים. חייבים לטוס מזרחה ולחבור מחדש אל המפציצים, זאת המשימה שלנו! שמחה, מור, ומיכה יסתדרו... המוסטאנג שלהם מספיק מהיר כדי לברוח אם צריך.
טסנו במלוא המהירות מזרחה ותוך זמן קצר אנחנו מזהים מרחוק את המפציצים. אנחנו כמעט מגיעים אל המפציצים ושוב נכנסים אלינו מטוסי קרב של האויב הפעם מטוסי פוקה וולף 190! מתחיל להתפתח אותו תרחיש כמו מקודם. מטוסי קרב של האויב תוקפים אותנו, מרתקים אותנו למקום ומונעים מאיתנו להגיע למפציצים. אלי ויוחאי נלחמים, אני שובר ויורה קצת על אחד ומפספס, הוא שובר למטה ואני שוב מוותר, נשאר בגובה ומחליט "הפעם אני מגיע למפציצים – לא מעניין אותי!!!" עזבתי אותו והמשכתי להתקרב למפציצים.
אני מתקרב למפציצים ואז נתגלה לעיני מחזה מצמרר: אין ולו מטוס ליווי אחד משלנו מעל המפציצים, ושני מטוסי מסרשמיט Me410 דו מנועיים עם תותחי 30 מ"מ אימתניים מבצעים יעפים על המפציצים ללא הפרעה! אני רואה את הנותבים הצהובים השמנים של פגזי ה-30 מ"מ פוגעים במפציצים ועושים במבנה שמות. הטייסים הגרמנים מקצוענים, מבצעים יעפי חיתוך בסגנון Slashing Attacks שקשה מאד למקלענים של המפציצים להגן מפניהם. בכל חליפה של Me410 אני רואה חלקים עפים ממפציץ כזה או אחר... אחד מאבד מנוע, שני מאבד קצה כנף ומתחיל הטיה בלתי נשלטת, אחר מאבד חלקים גדולים מהזנב... אט אט המפציצים הפגועים לא יכולים לשמור על מבנה ונזרקים החוצה להיות טרף קל לשאר מטוסי הקרב הגרמנים. אני קורא לאלי ויוחאי בקשר – מודיע להם ולשאר הטייסות ליווי שהמפציצים תחת מתקפה של מטוסי מסרשמיט Me410 דו מנועיים קטלניים במיוחד ושיגיעו מהר.
במקביל אני מיד נכנס לפעולה! אני עדיין במנוע מלא, סוגר רדיאטורים למזעור הגרר ,מוריד אף ומבצע האצת "אפס G" קצרה כדי לאסוף עוד מהירות ע"מ לסגור את הטווח למסרשמיט Me410 הראשון. הוא בדיוק יוצא מיעף מוצלח מבחינתו על מפציץ, מושך למעלה אחרי ירי בעוד המפציץ הפגוע מתמודד עכשיו עם מנוע בוער. המסרשמיט מושך למעלה ולשמאל כדי להתארגן ליעף הבא, אבל זה בדיוק מה שרציתי, התזמון הוא מושלם, אני סוגר את הטווח ומתיישב לו על הזנב כמו בסרטים. דפקתי בו כמה פגיעות טובות לתוך הקוקפיט ולכנף שמאל, הוא שובר וצולל למטה, מעשן ומאבד דלק מכנף שמאל.
קלטתי את המסרשמיט Me410 השני מצד שמאל, גם הוא מתארגן ליעף הבא, גם עליו סוגר מהר את הטווח, ומיד כבר עם האף עליו יורה עליו עם כל הכלים שיש לי, נותן לו Slashing Attack מימין לשמאל שירגיש מה זה... איך שאני יוצא ממנו אני מושך חזק למעלה ליו-יו גבוהה לשרוף עודף אנרגיה, הופך וחוזר ליעף נוסף לחסל אותו סופית. אני מביא פגיעות טובות על הכנפיים ושני המנועים, הוא מושך חזק, נכנס להזדקרות מואצת ומסתחרר למטה עם שני מנועיו פגועים, מעשנים כבד. לפי הסטטיסטיקות אני רואה שהם שניהם התרסקו, אך משום מה לא קיבלתי את ה-Kill Credit עליהם.
אני ממשיך לטוס ואז אני עושה את טעות חיי מס' 1: אני חושב שהשטח נקי ומוריד את הראש לתוך הקוקפיט לפתוח מפה כדי להבין איפה אני נמצא ולקרוא לאלי ויוחאי בקשר, להחביר אותם אלי. לא עוברת שניה, איך שאני לוחץ על ה-PTT כדי לדבר בקשר והכל מתפוצץ סביבי עם אלומת אור של נותבים כחולים. חטפתי מכת אש איומה! המטוס כולו רועד מפגיעות של פגזי 20 מ"מ, מעוצמת הפגיעות ה P-38 שלי מתהפך שמאלה ומתחיל להסתחרר, G מטורף ומאבד הכרה... הכל נהיה חשוך!!!
לעזאזל!!! חטפתי חזק מפוקה וולף 190!!! לפוקה הזה יש2 מקלעי 12 מ"מ ועוד 4 תותחי 20 מ"מ קטלניים במיוחד! ההכרה בינתיים חוזרת, אני מודיע בקשר שנפגעתי חזק, ואני מוצא את עצמי בסחרור שטוח הפוך עם הרבה עשן שחור מצד של כנף שמאל. אני מצליח איכשהו לייצב את המטוס לצלילה קלה, ומסתכל מסביב כדי להעריך את הנזק. אני רואה שמנוע שמאל כבה, מקבל חיווי אש במנוע שמאל אך האש נכבית כי אני מספיק מהיר כדי לחנוק את האש. איזה מזל!!! אני עדיין בחיים!!! אני מיד מניץ את פרופלור שמאל, מוריד כח ממנוע ימין כדי לא להגיע ל-overspeed ומנסה לייצב את המטוס, להוציא אותו מהצלילה...
אני מושך בהגה גובה – כלום לא קורה...
בועט בהגה כיוון – כלום לא קורה...
אני מסתכל סביבי ומגלה: אין לי הגה גובה - רק המייצב נשאר מחובר לבומים האחוריים.
אבדו לי גם שני הגאי הכיוון (ל P-38 יש שניהגאי כיוון בקצוות של שני הבומים האחוריים).
וגם חסר לי מייצב כיוון שמאל. למעשה כל הצד השמאלי של המטוס שלי פגוע אנושות, מחורר ככברה, כולל כנף שמאל ומנוע שמאל. אני יכול לראות את האדמה הולכת ומתקרבת דרך החורים הגדולים בכנף שמאל.
מזיז את הסטיק שמאלה בכל הכוח כדי ליישר כנפיים – יש תגובה!!!
המשטח היגוי היחיד שנשאר לי במטוס זה מאזנת של כנף ימין!
אט אט המטוס מרים את האף אך לא מצליח להעלות מעל האופק, ועדיין מאבד גובה לאיטו.
אני מנסה בכל יכולתי לשחק עם המקזזים כדי להרים את האף, אך הסיוט נמשך: אם אני כבר מצליח להרים את האף אז המהירות נופלת, וכשהמהירות נופלת אני נותן עוד כוח במנוע ימין, אבל אז המטוס נכנס לחוסר איזון בציר האנכי: מקבל הטיה דיפרנציאלית חזקה שמאלה לתוך המנוע המת והכנף הפגועה, ושוב מאיים להיכנס לסחרור!
ככה אני נלחם למשך כמה דקות, מאבד גובה לאיטי בעודי מנסה למצוא את האיזון המיוחל בין המקזזים, מנוע ימין היחיד שעובד, ומשטח ההיגוי היחיד שנותר לי: מאזנת ימין.
זה לא קורה.
עכשיו אני כבר בגובה די נמוך, וצריך להחליט: לקפוץ או לנסות משהו לא קונבנציונאלי.
בנקודה זו אני עושה את טעות חיי מס' 2: פותח מדפים למצב Combat.
חשבתי אולי איכשהו זה יעזור להרים את האף (זה בד"כ עובד), אבל הייתי צריך לחשוב על זה: אם כל הצד השמאלי של המטוס שלך כולל הכנף מחורר ומרותש, אז מן הסתם גם המדפים בצד הזה פגועים!
המדפים מתחילים לרדת ולהשפיע על האווירודינמיקה של המטוס, ושוב מתעוררת אותה בעיה של חוסר איזון דיפרנציאלי: מדף ימין תקין מייצר המון עילוי, מדף שמאל מחורר/מרותש/ אולי בכלל לא קיים. המטוס עכשיו מקבל הטייה חזקה שמאלה שמהר מאד הולכת ומתגברת עד לאובדן שליטה מלאה, ואני נמוך מדי מכדי לנטוש.
זהו. כך זה נגמר. בחריץ שחור, מפיוח ובוער אי שם באיזה יער ליד הריין.
...Dear Mrs. ViFF, we are sorry to inform you
VIFF
"ציפור היושבת על ענף, לעולם לא פוחדת שהענף ישבר, כי האמון שלה הוא לא בענף עצמו, אלא בכנפיים."
