אנחנו חייבים להפנים שזה רק ימשיך ויגדל, אם לא יעקרו את הבעיה מהשורש.
יש שתי בעיות עיקריות בנושא התאונה המחרידה הזאת. הראשונה - היא חינוך לזהירות בדרכים.
ההתבכיינות לנהג ברדיו לא רק שלא עוזרת, אלא מפריעה. היא מייצרת אנטי, כי מעטים התשדירים האלה שהם באמת מעניינים. רובם בנויים בסגנון "אוי נהגוש נהגוש יהיה רע אם לא תחגור!", שזה לא מעניין, חופר, ומייצר אנטי. החינוך גם מתחיל מאוחר מדי - לאלה שנוהגים כבר. לא יעיל. צריך לתת לפחות שעה שבועית על זהירות בדרכים עוד מהילדות. כי מה שקורה הוא כזה
ילד לא מחונך בעליל לזה"ב[מעבר לחציית כביש בטוחה שגם זה כבר לא עובד], מגיע לכיתה י'\י'א, שם מתחילים לחנך אותו[לקראת הרישיון] לזהירות בדרכים. אבל אז, הוא כבר לא ממש שם על זה, כי הוא זוכר איך אבא נוהג מהר וכמה מגניב וזה שלאבא לא קורה כלום[ואני מכיר אישית אידיוט כזה שמתלהב שאבא שלו לא יורד מה100 קמ"ש...]. אם יתחילו לחנך מגיל צעיר לזהירות בדרכים, כולל להסביר שנסיעה מהירה זה לא מגניב כמו בסרטים, זה מסוכן וטיפשי, ויחדירו את זה לראש, אז נגיע למצב כבר יותר טוב, שנסיעה מהירה היא לא בסדר מבחינת הילדים.
צריך גם להסביר כמה זה מסוכן. להראות לכל הגילאים[מעל כיתה ה' נניח כדי שלא יחטפו טראומה] תאונות כמו זו, להסביר למה היא קרתה, להדגיש שהנהג יכל למנוע את זה.
הבעיה השניה היא, שאנשים היום חיים מהר. הכל משתדלים כמה שיותר מהר, לחסוך כמה שיותר זמן
הרי זה הגורם מספר 1 לתאונות. הולך רגל שלא חיכה לרמזור ירוק, רץ, ונכנס בו אוטובוס, או נהג שניסה לעקוף כי 80 קמ"ש זה איטי מדי, ונכנס במכונית בנתיב ממול.
נהג משאית שלא לוקח זמן לישון, כדי להספיק עוד עבודה,
וגם, נהג מיניבוס שכדי לחסוך חצי דקה, נכנס במחסומים של הרכבת ונכנסת בו רכבת.
תאונה מחרידה,
יהי זכר הנספים ברוך, והחלמה מהירה לפצועים.
יהונתן
