בגבהים האלה, ובכלל במטוסים מגביהי טוס ומהירים משתמשים למהירות ביחידות מאך (אחוז ממהירות הקול), השיוט ב-767 הוא בסביבות 0.8 מאך עד כמה שאני זוכר. המהירויות ביחידות הללו נשארות(בקירוב) קבועות לשיוט בכל גובה. לא מודדים בקשר(כי כמו שכתבת המהירות המכשירית בקשרים הולכת וקטנה עם העליה בגובה בשל צפיפות האוויר ההולכת וקטנה שמשפיעה על המהירות כפי שנמדדת בצינור הפיטו).
***עריכה***
הניסוח היותר מדוייק יהייה שבגבהים גבוהים(בד"כ מעל גובה המעבר ל-Flight Level) המהירות העיקרית שאליה מתייחסים אינה מהירות כ-IAS (מהירות מכשירית) אלא המהירות כמספר מאך.
נועם הזכיר מהירות הזדקרות.
ראוי לציין שבשונה ממהירות המקסימום
המכשירית המותרת(VMO) שמשתנה עם העליה בגובה, מהירות ההזדקרות המכשירית נשארת קבועה, ואם ההזדקרות תגיע ב-120 קשר מכשירית ב-5,000 רגל, גם ב-40,000 רגל תזדקר באותה מהירות מכשירית של 120 קשר! וזה יקרה מוקדם יותר בגלל כל מה שנכתב למעלה.
לכן יש עדיין התייחסות למד המהירות בלוח השעונים. אבל לצורך קביעת מהירות השיוט בד"כ נשתמש במד המאך.
אם לא תעבור את מהירות המקסימום ביחידות מאך, לא תגיע ל-Overspeed!!
ב-767 יש לך במד המהירות מחוג עם פסים אדומים שמייצג את המהירות מקסימום המותרת, אם תטפס בגובה ותסתכל עליו תראה איך שהוא משתנה עם השינוי בגובה. בכל מקרה אם לא תעבור אותו(את המחוג עם הפסים האדומים), לא תיכנס ל-Overspeed.
אתה יכול לערוך ניסוי פשוט:
תעבור בחלון המהירות ב-MCP(הטייס האוטומטי) מ-IAS לתצוגת MACH, המהירות תופיע כשבר עשרוני קטן מ-1. תקבע מהירות לטיפוס ב-מאך(קח בחשבון שמאך 1 זה בערך 660קשר בגובה פני הים, לכן טיפוס ב 0.35-0.4 הוא סביר), ותן למטוס לטפס במהירות הזאת עד גובה 40,000.
תסתכל במד המהירות שמצד שמאל ותראה כמה דברים: קודם כל
מספר המאך בחלון העליון של השעון נשאר קבוע במספר המאך שקבעת ב-MCP לכל אורך הטיפוס. ובמקביל תראה ש
המהירות המכשירית הולכת וקטנה ככל שתטפס גבוה יותר(בגלל כל ההסבר למעלה בתשובות לשאלה שלך) ובמקביל גם המחוג עם הפסים האדומים(VMO) משתנה בהתאם בסקאלת המהירות.
דרך אגב, מה זה מהירות? דרך ביחידת זמן! נבדוק במהלך
שעה כמה דרך(במייל) עושה המטוס.
מהירות אמיתית היא הדרך שהמטוס עושה
בתוך גוש האויר(לא ביחס לקרקע). כלומר "נסמן בצבע" את נקודת ההתחלה בתוך גוש האוויר(לא ביחס לקרקע) ובסוף שעה נעצור את המטוס ונמדוד את המרחק שעבר מהנקודה ש"צבענו". המרחק במיילים הוא המהירות בקשר(מייל לשעה, ומדדנו הרי שעה).
ככל שהאוויר דליל יותר כך תהייה פחות התנגדות אוויר והמטוס יעבור יותר מרחק בשעה. לכן המהירות האמיתית תלך ותגדל ככל שנעלה בגובה. אבל במד המהירות מכיוון שהוא מודד לחץ אוויר בצינור הפיטו יקרה הדבר ההפוך->לחץ אוויר יורד(אוויר יותר דליל) פחות לחץ על הממברנה של מד המהירות ייתן מהירות קטנה יותר על המכשיר ככל שנעלה בגובה.
אבסורד לא? אנחנו מטפסים ובפועל טסים יותר ויותר מהר אבל השעון מראה שאנחנו טסים יותר ויותר לאט..
🙄 עכשיו אתה יכול להבין למה שימוש במספר מאך יותר הגיוני(בגבהים הגבוהים. ססנה שמטפסת ל-5,000 יכולה להסתדר עם IAS ואין לה מה לעשות עם מספר מאך)
מהירות קרקעית לוקחת בחשבון תנועה של כל גוש האוויר שבתוכו נמצא המטוס ע"י הרוח. לצורך כך לא נצבע את נקודת ההתחלה של המטוס בגוש האוויר אלה על הקרקע ממש מתחת למטוס ומדידת המרחק תיעשה בקרקע והמרחק שהמטוס יעשה למעשה יכלול גם את המרחק שעשה בתוך גוש האוויר וגם את המרחק שהרוח הסיעה את הגוש אוויר הזה.
מהירות מכויילת היא בסה"כ מהירות מכשירית שלוקחת בחשבון סטיות וטעויות שנגרמות בגלל הצנרת, ועוד גורמים במערכת שמשנים את התנועה החופשית של האוויר מפתח צינור הפיטו ועד הממברנה במד המהירות. יצרן המטוס מבצע ניסוי ומכין טבלת המרה שבה מול כל מהירות מכשירית כפי שמופיעה בשעון מופיעה המהירות המכשירית אם הצנרת הייתה אידאלית ולא הייתה משנה את הזרימת אוויר.
אז זהו, דור שאלת איך זה עובד, ככה זה עובד
🙂
נראה לי שזה סוגר פחות או יותר את ענייני המהירויות של המטוס.
מולי