בקשר לדילמה אם לברוח או לא לספיט , אני רוצה להפריד לשני מצבים שהיו :
1. כשהספיט היה בטווח מסכן
2.כשהספיט היה ב 6-10 ק"מ מאיתנו
כשהספיט היה בטווח מסכן , אין ספק שגיא צודק , אי אפשר סתם ככה לברוח , ובחיים לא להקריב סתם ככה "חיים" של מישהו אחד כדי שהאחרים יספיקו לברוח. כל הספיט נמצא לנו על השש , וסוגר , אין סיבה שנברח , זה נגד ההגיון (לפחות שלי) אני ממש נגד פחדנות מסוג זה , מעבר לזה , הספיט סגר , ולכן לא היה הרבה מה לעשות חוץ מלהלחם .במקרה הזה אני חושב שמה שכן היינו צריכים לעשות זה לעבוד בצורה יותר יעילה ויותר טובה , סך הכל , מעבר לזה שההחלטה להתחיל להלחם מולו הייתה קצת מאוחרת , גם ככה יכלנו לבצע את העבודה יותר טוב , אני בטוח ב 100% שאנחנו באימונים ובכלליות , פועלים בצוות הרבה יותר טוב ממה שעשינו מול הספיט הבודד ההוא.
סה"כ , במצב שבו היינו , אני חושב שכן , היינו צריכים להכנס על הספיט , אבל כל זה היה צריך להעשות עוד לפני שהספיט היה כבר על השש של גיא.
2.אני חושב שכשהספיט היה בטווח הזה פחות או יותר , והתחיל להצביע עלינו , זה היה הזמן הכי טוב להתחיל לברוח , ובמקום לעשות את זה , המשכנו לחפש את עצמו בתוך הבלאגן של הטנקים , ה SBD וההתארגנות העצמית שגם הייתה נוראית .המשכנו לתקוף וברמת העקרון לשהות בשטח המטרה , למרות שדווח (ע"י) על נקודה גבוהה ובודדת , אני חושב שבפועל היינו צריכים להתארגן ליציאה כשראינו את הנקודה הזו ובמקביל ה SBD , למרות שבתכל'ס רק ההתארגנות ליציאה התחילה כשאורי נפל (האמת שגם אז הודעתי על ספיט שנכנס לתקיפה והוראתי לאורי לשבור.)
בכלליות , אני חושב שכל ההחלטות שנעשו , היה נכונות כשלעצמן , מה שלא היה נכון זה העיתוי והביצוע , ההחלטה לצאת הייתה צריכה להעשות מוקדם יותר , עוד כשהספיט וה SBD היו בטווח ראייה (3-5 ק"מ +-)
ולאחר שיצאנו באיחור , והספיט כבר הספיק לתפוס אותנו , היינו צריכים להתחיל לפעול נגדו , עוד לפני שהוא נכנס על גיא , אלא עוד כשהוא סגר .
שוב , ההחלטות היו בסדר גמור (לא מעולות - כשהספיט היה על גיא , היה אפשר לדוגמא לשלוח בודד החוצה לטיפוס בזמן שזוג דואגים לספיט) אבל הבעיה העיקרית אני חושב שמה שגרם לנו ליפול , זו העובדה שהכל נעשה מאוחר מדי ולא על הצד הכי טוב שיכל להיות גם מצד המוביל אבל בעיקר מצד התפקוד של המבנה בכלליות.
!No Shnizel?No B&Z
Pilot that counts on missiles will die by the gun
