#1
·
לפני 18 שנים
לאחר כשלוש משימות לא מוצלחות (יחס הפלות לאבידות שלילי בכולן!), נערך תחקור מקיף. הגענו למספר מסקנות.
השיטה שבה פעלנו עד עכשיו הייתה מבנה נמוך של La-5 ב-3000-4500 מטרים ומבנה גבוה של P-39 ב-5000 מטרים ואף יותר. המבנה הנמוך זכה לראות טובה יותר מול מטוסים נמוכים של האויב ואפילו שימש כסוג של פתיון, והמבנה הגבוה תמך בו מלמעלה בצורה מאוד יעילה. שיטה זו מאוד יעילה והוכיחה את עצמה, אך היא גם מאוד התקפית ולא זהירה, מכיוון שהמבנה הנמוך לא נמצא בייתרון על האויב וחשוף לסיכון מסוים. לכן, ניתן ליישמה רק כאשר מתקיימים מספר תנאים:
1) לפחות שוויון באיכות המטוסים הזמינים - מה שלא מתקיים בשלב הזה בקמפיין, רוב המבנה שלנו הם במקרה הטוב Yak-1B.
2) כמות טובה של טייסים זמינים, לפחות קרובה לשוויון עם האויב, אחרת הייתרון המספרי של האויב ינטרל כל ייתרון טקטי אחר כשמשתמשים בשיטה הזאת, שהיא כאמור מאוד התקפית.
3) מבנה מאורגן ומסודר ומרווח נשימה שמאפשר להגיע למצב כזה - מה שלא מתקיים כל עוד אנחנו ממהרים למטרה כדי ליצור אפקט סיוע למטוסים תוקפים.
4) יש להוציא את הטקטיקה לפועל בצורה טובה. זה מתחיל בסעיף 3, מבנה מאורגן, אבל גם ממשיך לשיתוף פעולה מאוד יעיל בין שני המבנים.
במשימות האחרונות רוב התנאים הללו לא מתקיימים, והנסיבות הן לרעתנו כל עוד אנחנו ממשיכים עם הטקטיקה הזו.
הפתרון שהוחלט עליו הוא לחזור לתפקיד מנותק לחלוטין של מבנה א"א יעיל, ולאו דווקא להתעניין בהאם אנחנו תומכים ישירות במטוסי התקיפה שלנו. בשלב הזה התמיכה שאנחנו יכולים לספק היא לא רבה, לכן עדיף שלא נבזבז מטוסים סתם. בתוך כך אנחנו נשאף ליצור מגע רק בתנאי ייתרון אנרגטי, נקפיד על טקטיקות מאורגנות ונלך יותר לכיוון גישת פגע וברח. בקיצור - כבר אין לנו את הפריבילגיה להכנס לקרב גם בתנאים לא אידיאלים ולהסתמך על שילוב הטייס-מטוס שלנו שינצח. מעכשיו - הרבה יותר זהיר, הרבה יותר מסודר.
אתם מוזמנים להביע את דעתכם... 💡
השיטה שבה פעלנו עד עכשיו הייתה מבנה נמוך של La-5 ב-3000-4500 מטרים ומבנה גבוה של P-39 ב-5000 מטרים ואף יותר. המבנה הנמוך זכה לראות טובה יותר מול מטוסים נמוכים של האויב ואפילו שימש כסוג של פתיון, והמבנה הגבוה תמך בו מלמעלה בצורה מאוד יעילה. שיטה זו מאוד יעילה והוכיחה את עצמה, אך היא גם מאוד התקפית ולא זהירה, מכיוון שהמבנה הנמוך לא נמצא בייתרון על האויב וחשוף לסיכון מסוים. לכן, ניתן ליישמה רק כאשר מתקיימים מספר תנאים:
1) לפחות שוויון באיכות המטוסים הזמינים - מה שלא מתקיים בשלב הזה בקמפיין, רוב המבנה שלנו הם במקרה הטוב Yak-1B.
2) כמות טובה של טייסים זמינים, לפחות קרובה לשוויון עם האויב, אחרת הייתרון המספרי של האויב ינטרל כל ייתרון טקטי אחר כשמשתמשים בשיטה הזאת, שהיא כאמור מאוד התקפית.
3) מבנה מאורגן ומסודר ומרווח נשימה שמאפשר להגיע למצב כזה - מה שלא מתקיים כל עוד אנחנו ממהרים למטרה כדי ליצור אפקט סיוע למטוסים תוקפים.
4) יש להוציא את הטקטיקה לפועל בצורה טובה. זה מתחיל בסעיף 3, מבנה מאורגן, אבל גם ממשיך לשיתוף פעולה מאוד יעיל בין שני המבנים.
במשימות האחרונות רוב התנאים הללו לא מתקיימים, והנסיבות הן לרעתנו כל עוד אנחנו ממשיכים עם הטקטיקה הזו.
הפתרון שהוחלט עליו הוא לחזור לתפקיד מנותק לחלוטין של מבנה א"א יעיל, ולאו דווקא להתעניין בהאם אנחנו תומכים ישירות במטוסי התקיפה שלנו. בשלב הזה התמיכה שאנחנו יכולים לספק היא לא רבה, לכן עדיף שלא נבזבז מטוסים סתם. בתוך כך אנחנו נשאף ליצור מגע רק בתנאי ייתרון אנרגטי, נקפיד על טקטיקות מאורגנות ונלך יותר לכיוון גישת פגע וברח. בקיצור - כבר אין לנו את הפריבילגיה להכנס לקרב גם בתנאים לא אידיאלים ולהסתמך על שילוב הטייס-מטוס שלנו שינצח. מעכשיו - הרבה יותר זהיר, הרבה יותר מסודר.
אתם מוזמנים להביע את דעתכם... 💡
נערך לאחרונה: לפני 18 שנים
