#1
·
לפני 18 שנים
נושא האימון:
א"א זוגות - נחיתות אנרגטית.
א"ק - תקיפת שהיה.
ביצוע:
1) קרבות זוג נגד בודד וזוג נגד זוג בהפרש אנרגיה לטובת הבודד או אחד הזוגות.
2) תקיפת שהיה על בסיס מוגן בנ"מ בריכוז בינוני-גבוה.
מסקנות:
1) שיטת העבודה להשוואת נחיתות אנרגטית:
1vs1:
המצב הקיים - פגשנו מטוס אויב עם ייתרון גובה משמעותי, לא ניתן לנתק מגע או לקרוא לעזרה, והוא מתמרן כדי להגיע בדיוק מעלינו, משום ששם הצלילה תהיה אנכית והכי יעילה. סדר העדיפויות שלנו הוא: להגן על עצמנו מירי, להשוות מבצי אנרגיה עם האויב, להגיע לפתרון ירי. על מנת לבצע זאת חשוב לשמור עם האויב קשר עין מתמיד ולזהות את תחילת הצלילה שלו. הצעד הראשון שעלינו לנקוט כשאנחנו בקרב בנחיתות אנרגטית, הוא לשמור על מהירות גבוהה יחסית. מהירות זו נוכל להמיר בהמשך לגובה או ליכולת תמרון. בכל מצב, אסור לצלול ולאבד גובה. בצורה זו אנחנו רק מגדילים את החסרון האנרגטי ולרוב הצלילה גם לא תשרת אותנו מבחינה זוויתית כמהלך התחמקות. צלילה תשמש רק לניתוק מגע מהקרב.
לאחר שזיהינו את האויב מנסה לתמרן מעלינו, בניגוד לאינסטינקט הראשוני, נפנה לו את הזנב וננסה להתרחק כמה שיותר (כל זה בתנאי שהוא לא נכנס לצלילה עלינו). הסיבה לכך היא שככל שהמרחק האופקי בינינו לאויב יהיה גדול יותר, זווית הצלילה שלו תהיה רדודה יותר ולכן הצלילה תהיה פחות אפקטבית מבחינת אנרגטית. האויב ישמר פחות אנרגיה במהלך התמרון ונוכל לצמצם את הפער. ככל שנפתח מרחק, במקרים רבים האויב ינסה לצלול ולתפוס אותנו. במקרה של יעף תוך כדי ההתרחקות נבצע תמרונים הגנתיים בצורה הבאה: בטווח של כ-400 מטרים, לפני טווח ירי, נדחוף סטיק כדי לנסות לברוח מתחת לכוונת של האויב ומיד נפנה בצורה חדה לאחד הכיוונים. אם האויב לא ממשיך את היעף ועולה לאנך, ניישר כנפיים ונפתח מרחק פעם שניה. אם האויב ממשיך את הצלילה אחרי הפניה שלנו, נמשיך את ההתחמקות דרך האנך וביצוע גלגול חבית רחב סביב האויב.
במידה והצלחנו לפתוח מרחק בצורה משמעותית והאויב לא צולל, נתחיל טיפוס תוך שמירה על מהירות וננסה להשוות מצבי אנרגיה. בשלב זה, רוב האויבים יצללו בניסיון לשבור את הטיפוס, ואז ניתן יהיה להגיע ל-Head On או לבצע שוב תמרוני התחמקות, ולהעיף את האויב ל-12 במצב אנרגטי שווה.
אם הופתענו, או שלא הספקנו לבצע את פתיחת המרחק לפני הצלילה של האויב, יש להשתמש במקסימום יכולת תמרון כדי למנוע פגיעה, ולאחר היעף של האויב להתחיל בתמרון פתיחת המרחק.
2vs1:
המצב הקיים זהה לקרב יחידים, אלא שהפעם יש איתנו בן זוג. המפתח לניצחון כזוג מול בודד עם חיסרון אנרגיה הוא בשימוש הנכון בייתרון המספרי. המפתח הוא לדאוג שלאורך הקרב האויב יוכל לאיים באופן מובהק רק על אחד מבני הזוג, כך שבן הזוג השני יהיה חופשי לטפס ולהשוות אנרגיה. האויב ירצה תמיד להתייחס ולצלול על המטוס הגבוה יותר מבין השניים ולכן תפקידים אלו צפויים להתחלף. הדרך ליצור מצב כזה, שבו האויב יוכל לאיים רק על אחד מבני הזוג בכל רגע נתון, היא ליצור הפרדה אופקית; אם הזוג נמצא במבנה צמוד, האויב יוכל לצלול ולאלץ את שניהם לפנות, ואולי אפילו לתקוף את שניהם. חשוב מאוד לשמור על ההפרדה בין בני הזוג, וניתן להתחיל את הקרב בפתיחת פולניה. הדגש פה הוא בכיסוי ויזואלי של שני בני הזוג - אויב מתוחכם יוכל לבצע התקפה מטעה ולצלול אל אחד מבני הזוג אך לתקוף את השני, או את שניהם. מרגע שמזהים מיהו בן הזוג המאוים, הוא יתמרן כדי למנוע פגיעה בדומה ל-1vs1 (ניתן להשתמש בצלילה עדינה כדי לשמור על המהירות ולמשוך את האויב למטה), בזמן שבן הזוג יטפס וינסה להשוות אנרגיה. חשוב מאוד - על אף הניסיון להפריד, לאחר כל התקפה של האויב בן הזוג שהותקף ינסה לתמרן קלות לכיוון בן הזוג החופשי, כדי לשמור לעל כידות ואולי לאפשר כניסה מידית על האויב בטיפוס שלו. לזכור תמיד להעריך טוב את מצב האנרגיה של האויב, ולא להכנס אחריו לטיפוס אנכי אם הוא נמצא בייתרון.
2vs2:
כמו שאמרנו כשלמדנו קרבות זוגות, ברוב המקרים ניתן להתייחס לקרב בין שני זוגות כמו לקרב 2vs1 עם רמה גבוהה של איומים חיצוניים. שיטה זו תקפה גם למצב של נחיתות אנרגטית. ברוב המקרים האויבים ינסו לא לצלול שניהם על שני המטוסים הידידותיים, אלא יצללו בנפרד עם חיפוי הדדי. בכל צלילה נתייחס לאיום הרלוונטי כמו במצב 2vs1. הדגשים הם לשמור על הפרדה מספקת וקשר עין מתמיד כדי לזהות התקפה. מסקנות נוספות יפותחו בהמשך.
נמשיך להתאמן בשיטות אלו, בייחוד 2vs1 ו-2vs2 באימונים הקרובים.
2) ההקלטה של ניקוי שש - לא שכחנו, קצת עסוקים.
א"א זוגות - נחיתות אנרגטית.
א"ק - תקיפת שהיה.
ביצוע:
1) קרבות זוג נגד בודד וזוג נגד זוג בהפרש אנרגיה לטובת הבודד או אחד הזוגות.
2) תקיפת שהיה על בסיס מוגן בנ"מ בריכוז בינוני-גבוה.
מסקנות:
1) שיטת העבודה להשוואת נחיתות אנרגטית:
1vs1:
המצב הקיים - פגשנו מטוס אויב עם ייתרון גובה משמעותי, לא ניתן לנתק מגע או לקרוא לעזרה, והוא מתמרן כדי להגיע בדיוק מעלינו, משום ששם הצלילה תהיה אנכית והכי יעילה. סדר העדיפויות שלנו הוא: להגן על עצמנו מירי, להשוות מבצי אנרגיה עם האויב, להגיע לפתרון ירי. על מנת לבצע זאת חשוב לשמור עם האויב קשר עין מתמיד ולזהות את תחילת הצלילה שלו. הצעד הראשון שעלינו לנקוט כשאנחנו בקרב בנחיתות אנרגטית, הוא לשמור על מהירות גבוהה יחסית. מהירות זו נוכל להמיר בהמשך לגובה או ליכולת תמרון. בכל מצב, אסור לצלול ולאבד גובה. בצורה זו אנחנו רק מגדילים את החסרון האנרגטי ולרוב הצלילה גם לא תשרת אותנו מבחינה זוויתית כמהלך התחמקות. צלילה תשמש רק לניתוק מגע מהקרב.
לאחר שזיהינו את האויב מנסה לתמרן מעלינו, בניגוד לאינסטינקט הראשוני, נפנה לו את הזנב וננסה להתרחק כמה שיותר (כל זה בתנאי שהוא לא נכנס לצלילה עלינו). הסיבה לכך היא שככל שהמרחק האופקי בינינו לאויב יהיה גדול יותר, זווית הצלילה שלו תהיה רדודה יותר ולכן הצלילה תהיה פחות אפקטבית מבחינת אנרגטית. האויב ישמר פחות אנרגיה במהלך התמרון ונוכל לצמצם את הפער. ככל שנפתח מרחק, במקרים רבים האויב ינסה לצלול ולתפוס אותנו. במקרה של יעף תוך כדי ההתרחקות נבצע תמרונים הגנתיים בצורה הבאה: בטווח של כ-400 מטרים, לפני טווח ירי, נדחוף סטיק כדי לנסות לברוח מתחת לכוונת של האויב ומיד נפנה בצורה חדה לאחד הכיוונים. אם האויב לא ממשיך את היעף ועולה לאנך, ניישר כנפיים ונפתח מרחק פעם שניה. אם האויב ממשיך את הצלילה אחרי הפניה שלנו, נמשיך את ההתחמקות דרך האנך וביצוע גלגול חבית רחב סביב האויב.
במידה והצלחנו לפתוח מרחק בצורה משמעותית והאויב לא צולל, נתחיל טיפוס תוך שמירה על מהירות וננסה להשוות מצבי אנרגיה. בשלב זה, רוב האויבים יצללו בניסיון לשבור את הטיפוס, ואז ניתן יהיה להגיע ל-Head On או לבצע שוב תמרוני התחמקות, ולהעיף את האויב ל-12 במצב אנרגטי שווה.
אם הופתענו, או שלא הספקנו לבצע את פתיחת המרחק לפני הצלילה של האויב, יש להשתמש במקסימום יכולת תמרון כדי למנוע פגיעה, ולאחר היעף של האויב להתחיל בתמרון פתיחת המרחק.
2vs1:
המצב הקיים זהה לקרב יחידים, אלא שהפעם יש איתנו בן זוג. המפתח לניצחון כזוג מול בודד עם חיסרון אנרגיה הוא בשימוש הנכון בייתרון המספרי. המפתח הוא לדאוג שלאורך הקרב האויב יוכל לאיים באופן מובהק רק על אחד מבני הזוג, כך שבן הזוג השני יהיה חופשי לטפס ולהשוות אנרגיה. האויב ירצה תמיד להתייחס ולצלול על המטוס הגבוה יותר מבין השניים ולכן תפקידים אלו צפויים להתחלף. הדרך ליצור מצב כזה, שבו האויב יוכל לאיים רק על אחד מבני הזוג בכל רגע נתון, היא ליצור הפרדה אופקית; אם הזוג נמצא במבנה צמוד, האויב יוכל לצלול ולאלץ את שניהם לפנות, ואולי אפילו לתקוף את שניהם. חשוב מאוד לשמור על ההפרדה בין בני הזוג, וניתן להתחיל את הקרב בפתיחת פולניה. הדגש פה הוא בכיסוי ויזואלי של שני בני הזוג - אויב מתוחכם יוכל לבצע התקפה מטעה ולצלול אל אחד מבני הזוג אך לתקוף את השני, או את שניהם. מרגע שמזהים מיהו בן הזוג המאוים, הוא יתמרן כדי למנוע פגיעה בדומה ל-1vs1 (ניתן להשתמש בצלילה עדינה כדי לשמור על המהירות ולמשוך את האויב למטה), בזמן שבן הזוג יטפס וינסה להשוות אנרגיה. חשוב מאוד - על אף הניסיון להפריד, לאחר כל התקפה של האויב בן הזוג שהותקף ינסה לתמרן קלות לכיוון בן הזוג החופשי, כדי לשמור לעל כידות ואולי לאפשר כניסה מידית על האויב בטיפוס שלו. לזכור תמיד להעריך טוב את מצב האנרגיה של האויב, ולא להכנס אחריו לטיפוס אנכי אם הוא נמצא בייתרון.
2vs2:
כמו שאמרנו כשלמדנו קרבות זוגות, ברוב המקרים ניתן להתייחס לקרב בין שני זוגות כמו לקרב 2vs1 עם רמה גבוהה של איומים חיצוניים. שיטה זו תקפה גם למצב של נחיתות אנרגטית. ברוב המקרים האויבים ינסו לא לצלול שניהם על שני המטוסים הידידותיים, אלא יצללו בנפרד עם חיפוי הדדי. בכל צלילה נתייחס לאיום הרלוונטי כמו במצב 2vs1. הדגשים הם לשמור על הפרדה מספקת וקשר עין מתמיד כדי לזהות התקפה. מסקנות נוספות יפותחו בהמשך.
נמשיך להתאמן בשיטות אלו, בייחוד 2vs1 ו-2vs2 באימונים הקרובים.
2) ההקלטה של ניקוי שש - לא שכחנו, קצת עסוקים.
