כוונת ג'יירוסקופית K14 של המוסטנג P51-D20

ההסבר להלן על הכוונת הופיע בפורום של טייסת 116, אך מאחר ולא כולם יכולים להיכנס לפורום הזה, ובעקבות המפגש האחרון של החברה', אני מפרסם את זה כאן. מנסיוני הרב באימונים עם הכוונת הזו: הפגיעות הן משמעותית יותר טובות - לפחות אצלי.

תודה לשמוליק "קיפוד" על התוספות המועילות.
===============================================
כוונת K14 הייתה כוונת חישוב ירי מכאנית. בעיקרון, היא השתמשה במנגנוני ג'יירו וחיבורים מכאניים לחישוב ההיסט (lead) על המטרה המיועדת. הטייס מכוון את ערך מוטת הכנפיים על הכוונת (כגון Bf109, FW190, Bf110 וכו'😉 ואז מכוונן את הטווח למטרה ע"י סיבוב הידית על המצערת (בדיוק כמו מצערת הגז של אופנוע). סיבוב הידית מכוונת את 6 היהלומים המהווים את מעגל הכוונת, ומגדיל או מקטין את קוטר המעגל.
בקרב, הטייס מסובב את ידית המצערת כדי להתאים את קוטר המעגל למוטת הכנפיים של המטרה, בכל פעם שמוטת הכנפיים של מטוס המטרה ממלאה את הפיפר (מעגל) מקצה לקצה (לידיעה: piper הוא ראשי התיבות של Predicted Impact Point – נקודת ההתנגשות החזויה), הכוונת מחשבת את ערך ההיסט (lead) וצניחת הכדור עד למגע עם המטרה – בתנאי שיש לך יד יציבה ואתה יכול להחזיק את הנקודה על המטרה למשך 2 שניות. על משטח הרפלקטור של הכוונת יש מעגל קבוע, וגם הפיפר הצף. בקרבות פניות G כל מה שעליך לעשות הוא לשים את הפיפר הצף על המטרה (בהנחה שבחרת את מטוס המטרה הנכון על הכוונת), להתאים את קוטר הפיפר (עם ידית הסיבוב של המצערת) למוטת הכנפיים של המטרה – ולירות. בגלל זה כוונת K14 כונתה בתואר "Ace Maker". רוב הטייסים כיוונו את סוג המטוס על הכוונת ל-109, מאחר וזהו המטוס שהם פגשו הכי הרבה.
חסרון אחד של הכוונת היה בכך שבעת G גבוה או בהפעלת עומס G פתאומי ומהיר הג'יירוים לא היו עומדים בזה והחלק החישובי של הכוונת לא פעול כלל.
ישנו סיפור על גנרל Robin Olds שהתקין כוונות K14 על טייסות F-4 Phantom שלו בוייטנאם. הוא טען ש-K14 הייתה כוונת טובה יותר מזו שהייתה בפנטומים בתקופה ההיא.

הגדרת מקשים:
צריך מקש אחד בשביל Toggle Gunsight Automation - זה יחליף בין המודים של כוונת קבועה, ג'ירו או קבועה+ג'ירו.
צריך שני מקשים בשביל Increase/Decrease sight Distance - זה נותן לשלוט בטווח שאליו מחושב ההיסט.
צריך שני מקשים בשביל Adjust sight Left/Right - זה נותן לשלוט בסוג המטוס של המטרה לפי מוטת כנף של הסוגים השונים (bf109, fw190, etc).

בנוסף, בגלל שבהגדרות דיפולטיות הכוונת תהיה על bf109 בטווח מינימלי, זה יוצא בין 170 ל 200 מטר כאשר מוטת הכנף של המטרה ממלאת את הכוונת מצד אל צד, ולכן כדאי לכוון את טווח הנפ"מ לטווח זה.

המלצה: לעשות נסיונות מול 109 ו 190 שטס ישרה ואופקית ולראות מתי בדיוק הם ממלאים את הכוונת מקצה כנף לקצה ואז לראות מה הטווח שמופיע בלייבלים. כך ניתן יהיה לדעת מה שאר הטווחים שניתן להשתמש בהם.

מעולה 😎

תודה

gprr aka Ronin

זה מצויין תודה, משפר משמועתית פגיעות בYP80... תתחילו להתכונן

לי אישית זה מפריע , בגלל זה אני בדרך כלל לא טס בדגם D-20 אלא ב D-5 NT , אבל אם זה עוזר אז זה מצוין...

מטרת הכוונת היא ליידע את הטייס על המיקום האמיתי במרחב שאליו יגיעו הקליעים. לפי מה שאני מבין - זה מחשב את ההיסט עפ"י ה G שאני מבצע אבל לא לפי מה שהאויב מבצע יחסית אלי - כלומר שעבור זוויות סגירה נמוכות מספיק לשים את נקודת המרכז יציב על המטרה ולירות.

אבל האם עבור זוויות סגירה גבוהות יותר זה עדיין תקף, או שצריך להוסיף היסט נוסף או לבצע ירי מוקדם?

הכוונה כאן בזוויות הסגירה זה ההבדל בין ירי מאחור במצב עקיבה רציפה לעומת ירי על אויב שחוצה לי מול האף מצד אל צד. זה נהיה חשוב מיוחד עקב העובדה שהמוסטנג עם הכוונת הזאת הוא ממש לא מטוס לתמרונים אלא בעיקר ל B&Z, ובתור שכזה רוב מצבי הירי איתו הם של Snapshots ולא של Tracking.

הסבר מעולה לחובבי מוסטאנגים!

Hedgehog כתב/ה:מטרת הכוונת היא ליידע את הטייס על המיקום האמיתי במרחב שאליו יגיעו הקליעים. לפי מה שאני מבין - זה מחשב את ההיסט עפ"י ה G שאני מבצע אבל לא לפי מה שהאויב מבצע יחסית אלי - כלומר שעבור זוויות סגירה נמוכות מספיק לשים את נקודת המרכז יציב על המטרה ולירות.

אבל האם עבור זוויות סגירה גבוהות יותר זה עדיין תקף, או שצריך להוסיף היסט נוסף או לבצע ירי מוקדם?

הכוונה כאן בזוויות הסגירה זה ההבדל בין ירי מאחור במצב עקיבה רציפה לעומת ירי על אויב שחוצה לי מול האף מצד אל צד. זה נהיה חשוב מיוחד עקב העובדה שהמוסטנג עם הכוונת הזאת הוא ממש לא מטוס לתמרונים אלא בעיקר ל B&Z, ובתור שכזה רוב מצבי הירי איתו הם של Snapshots ולא של Tracking.

חלק נכון וחלק לא נכון.
נכון שמה שהסברת שפחות או יותר הכוונת אפקטיבית רק אם אתה משווה עם המטוס השני תנועה וג'י ובעצם פונה בדיוק את אותה פניה שהוא פונה ורק אז הסיכויים לפגוע באמת גדולים מאוד אם מכוונים ע"פ הכוונת. נכון שכוונת כזותי הייתה הרבה יותר עוזרת לטייסי ספיטפייר שיותר פונים מאשר טייסי מוסטנג שמתמרנים במישור האנכי , מה שלא נכון זה שבמוסטנג כן יש ירי מסוג Tracking משום שגם בתמרון B&Z יש לך מספר שניות מאוד מצומצם של ירי (שתי שניות במקרה הטוב) , זה מאוד תלוי במצב , אם אתה מפתיע אותו מאחור בלי שהוא שם לב , אני בטוח במאה אחוז שתתן ירי של כמה שניות עם Tracking במיוחד עם האויב יקח את התמרון ההגנתי שלו למעלה או למעטה לעומת זאת , אם האויב כן רואה אותך ונותן פניה , יהיה לך Snap shot מאוד ברור ואם המוסטנג הסיכויים לעשות נזק רציני הם אפסיים.

Hedgehog כתב/ה:מטרת הכוונת היא ליידע את הטייס על המיקום האמיתי במרחב שאליו יגיעו הקליעים. לפי מה שאני מבין - זה מחשב את ההיסט עפ"י ה G שאני מבצע אבל לא לפי מה שהאויב מבצע יחסית אלי - כלומר שעבור זוויות סגירה נמוכות מספיק לשים את נקודת המרכז יציב על המטרה ולירות.

אבל האם עבור זוויות סגירה גבוהות יותר זה עדיין תקף, או שצריך להוסיף היסט נוסף או לבצע ירי מוקדם?

הכוונה כאן בזוויות הסגירה זה ההבדל בין ירי מאחור במצב עקיבה רציפה לעומת ירי על אויב שחוצה לי מול האף מצד אל צד. זה נהיה חשוב מיוחד עקב העובדה שהמוסטנג עם הכוונת הזאת הוא ממש לא מטוס לתמרונים אלא בעיקר ל B&Z, ובתור שכזה רוב מצבי הירי איתו הם של Snapshots ולא של Tracking.

זו הסיבה שבמצב תיאורטי יש להחזיק את המטרה בכוונת הג'יירו במשך 2 שניות באופן יציב.