סרטון שלישי מבית מיקרוסופט על הסימולטור החדש flight

קצת קשה להאמין שזה אמיתי מבחינת הגרפיקה

http://www.microsoft.com/games/flight/

כמו כן בקרוב ייצאו משקפי מסך חדשים של VUZIX והפעם עם רזולוציה איכותית
http://www.vuzix.com/consumer/products_wrap_vr1200.html

מעניין איך ייצא השילוב בין גרפיקה כזו למשקפיים הללו.

יש תאריך למשחק הזה?

אני לא רואה מה כל כך מיוחד שם.
את כל זה אפשר לקבל כבר בFSX. חוץ מזה, אסור לשכוח שבשביל הסרטונים האלה החברים במיקרוסופט שמרו אפשרויות שהם אולי לא יאפשרו במוצר הסופי.

הVR1200 לעומת זאת- זה מוצר מעניין בהרבה. הפוטנציאל לראייה תלת מימדית נורמלית ומערכת עקיבת ראש שככל הנראה לא מסתמכת על אמצעים אופטיים...נשמע כיף 🙂
הרזולוציה נמוכה יחסית לסטנדרט היום אבל עדיין נחשבת קפיצה קדימה בשביל מסכים כאלה.

יש לי fs9 ולא fsx אבבל עדיין נראה לי שהנושא של פיזור הצמחיה נראה יותר טוב וטבעי..
אבל נחיה ונראה.. 🙂
גם x plane תצא פחות או יותר יחד איתם וגם להם יש הפתעות למינן.
http://www.x-plane.com/pg_news.html

ולגבי vr 1200 .זה החלום שלי מלפני הרבה שנים..פשוט להיות בתוך הקוקפיט ולחוות את הסימולציה כמה שיותר קרוב למציאות.
וכן..עדיין אני לא יודע כמה זה יעלה אבל זה חוסךך את נושא העקיבה של הראש וזה בלי אמצעים אופטיים...עד כמה שאני זוכר זה מבוסס על משהו מגנטי.
כלומר באותה חבילה אפשר לקבל גם עקיבה וגם את המשקפיים עצמם.

המשקפיים הללו נראים מאוד מעניינים - הרזולוציות מאוד נמוכות (כנראה בעיה טכנולוגית) וחבל. אבל המחיר נראה סביר. תודה על הלינק.

משקפי VR כאילו היו מציאות בשנות השמונים - והם הגיעו לחנויות ארקיד (לא מוד פעולה של משחק - החנות, כמו המכשירים שיש היום בז'ימבורים רק חנות שלמה שלהם).
היה אחד כזה בתל-אביב בדיזנגוף סנטר שהביא מכונות כאלה של Virtual Reality מין קסדה ענקית (ודי כבדה) שישבה על הראש עם שני מסכים LCD קטנים, כמה ג'ירויים, קצת אופטיקה ואוזניות. חפשו בגוגל VR helmet ותראו למה אני מתכוון.

הלכתי לשם עם חבר וטסנו בסימולטור שהיה שם.
זה היה אחד החוויות הכי כיפיות שעשיתי בחיים שלי!
הרזולוציה אפילו ביחס למה שהיה אז היתה נוראית (משהו כמו 200x300 VGA) אבל לא היה אכיפת לנו.
המכשיר היה בנוי בצורה של שני מושבים שלכל אחד יש שני ג'ויסטיקים (אחד בכל צד) ומסך גדול כדי שמי שיושב בחוץ יוכל לראות מה קורה לאנשים בפנים.

אחד מהם היה של סימולטור, מאוד מופשט. מטוס הריאר, סטיק אחד שולט על הכיוון וגובה כרגיל, השני הגה כיוון ומנוע. כוונת פשוטה - פיפר, מהירות, גובה ומשולשים שמכוונים איפה נמצא המטוס השני.

לקחנו את המוד של אחד נגד אחד - למרות שהמדריך לא המליץ.
התחושה הראשונה היא שזה כבד ורואים את הפיקסלים, אבל אחרי שניה מתחילים להתרגל ולהסתכל סביב. זה היה מדהים ! העולם מסתובב ביחד איתך ! זה כמו Track IR (שלא היה קיים באותה תקופה) אבל המסך צמוד לך לעיניים! אתה נשאב לגמרי לתוך זה. אתה מסתכל למטה הנה הקוקפיט והסטיק מסתכל אחורה הנה המטוס שלי - יופי. מסתכל שמואלה הנה המטוס של החבר שלי והוא מתחיל להסיע על המסלול ...
צריך לזכור, זה היה בשנת 1987, אינטרנט עוד לא הגיע לאוניברסיטאות עד לשנת 1992 שלא לדבר על טיסה של סימולטורים על PC ברשת שלא היה עד לשנת 1996 כאשר עשיתי תואר ראשון... (אכשיו תעשו חשבון בן כמה אני 😉 )

נחזור לטיסה, אני ממריא אחריו וכמו שנהוג, פונה לכיוון הנגדי מתרחק קצת ופונה חזרה לתחילת הקרב. המדריך שלא הבין עדין עכשיו מה שיש לו בידיים, עוד ניסה להנחות אותנו איפה כל אחד נמצא... אנחנו מתעלמים ממנו לחליטין.
אנחנו פונים אחד לכיוון השני ועושים חליפה וישר מתחיל הקרב, אני פונה חזק ימינה החבר שלי עולה לאנך ושומר את המבט שלו עלי. אני מתחיל לחפש אותו עם הראש ומוצא אותו בזמן לשמוע באוזן טיל שננעל ומשוגר עלי... איפה המוץ והנורים לעזלזל! אני שובר חזק את כל הסטיק ועושה גילגול חבית, הטיל מפספס. וככה ממשיך הקרב כמו בטופ-גאן...
המדריך בשלב הזה היה באסטזה - הוא התחיל לקפוץ מאחד לשני - שבור ימינה! - שבור שמואלה! הוא על הזנב שלך! הוא יורה טיל! אני מופל, מיד ממריא שוב ומתחיל לחפש את החבר שלי מוצא אותו עושים שוב חליפה ושוב הקרב מתחיל וככה זה ממשיך וממשיך....

באיזה שלב התחיל להיות קהל מסביב (יש את שני המסכים הגדולים בחוץ שרואים איתם את כל הקרב) הוא התחיל לעשות קולות של ווואו, ווואה כל פעם שהיתה הפלה או פיספוס כזה או אחר. הקרב נמשך 20 דקות (!) כאשר טיסה בדרך כלל היא של 7-9 דקות.
הקרב נגמר 1-5 לטובת החבר שלי (צפוי, למי שמכיר את החבר שלי לא סתם הכינוי שלו היה MADACE). כאשר זה נגמר עשינו נחיתה והורדנו את הקסדות ומסתכלים אחד על השני.. לכל אחד מאיתנו יש חיוך כזה משוגע על הפנים... 😄
ואז הקהל (והיו שם איזה 20 איש) מתחיל למחוא כפיים..... המדריך עזר לנו לקום (היה קשה לזוז אחרי כל זה) ולחץ לנו את היד ואמר לנו שאף אחד לא טס ככה עד אכשיו 😎

חצי שעה אחר כך אני ו-MADACE יושבים אחד מול השני באוטובוס קו 5 בדרך חזרה לתחנת מרכז לקחת את האוטובוס הביתה ולשנינו יש עדין את אותו חיוך משוגע על הפנים....

החוויה הזאת של ה- VR היא משהו משגע, לשים קסדה כזאת על הראש ושכל מה שאתה רואה מסביב זה המשחק ואתה מסובב את הראש וזה זז איתך! זו החוויה הכי קרובה להיות "שם בפנים".