נחיתה

למהירות בנחיתה יש 2 משמעויות. קודם כל לפי נוסחאת העילוי: L(עילוי)=V^2(מהירות בחזקת 2)*CL(מקדם עילוי שבעיקר מושפע מזווית התקפה)*R/2(צפיפות אוויר חלקי 2)*S (שטח הכנף)
ככל שממהירות נמוכה צריכה זווית התקפה הרבה יותר גבוהה כדי לשמור על עילוי משקל בשביל לשמור שיעור הנמכה תקין. זווית התקפה גבוהה זה דבר מסוכן בגישה לנחיתה כי מדובר בגובה נמוך ואם מזקרים בגלל חיתחות/תפעול הגה כיוון לא תקין/משיכה קיצונית מידי- הדרך לקרקע קצרה וכואבת ואין ממש סיכוי להתאושש.
לכן חשוב לשמור על מהירות גישה שהגדיר היצרן (מהירות ההזדקרות של המטוס*1.3)

דבר נוסף, גישה במהירות גבוהה מידי יכולה להביא לפגיעה בכן נסע ובגוף המטוס- לא מומלץ כאשר כל מטוס עולה איזה 50 מיליון דולר...

ניקוס הכל נכון, אבל השאלה שעלתה כאן בפורום היא איך נדע מה המהירות לנחיתה בתנאים המשתנים? והתשובה היא שהמהירות היא לא המדד הקובע (שהטייס קובע בגישה עצמה), אלא הנקבע - וזה נקבע נכון ברגע ששומרים על זווית התקפה וגלישה בהתאם למדריך הנ"ל. זה כל מה שצריך כדי להשאר בנתונים נכונים ובטוחים.

ניקוס, זה החישוב של מטוסים אזרחיים..
מהירות הזדקרות*1.3 + חצי ממשבי הרוח.

uri_ba- נכון, זה "חוק האצבע" שמשתמשים בו בתעופה אזרחית וידוע שבחיל האוויר לכל דבר יש יהלום בקצה ככה שיש מצב טוב שלאפ-16 יהיו חוקים משלו 🙂 לומרות שנראה לי שהם משתמשים באותו הדבר. אני בטוח שיש כאן חבר'ה שיש להם חברים טייסים- תשאלו אותם.
בעיקרון מטוס אזרחי וצבאי מצתיים ל2 ארכאות- בקרה אווירית וחוקי הפיזיקה. הפיזיקה לא משתנה עבור מטוסים צבאים כך אין הרבה סיבות שינחתו במהירות אחרת. לכן, לפי דעתי ,ECHO, הטייס שמכיר היטב את ספר המטוס יודע את מהירות ההזדקרות כפונקציה ממשקל המטוס ומגיע לנחיתה בהתאם למצב הקיים (סביר להניח שכדי לא לעשות את החיים קשים מידי מתייחסים ל2~3 מצבים של משקל- קל -ריק ממטען, בינוני- בידונים/דלק מלא או משהו בסגנון ומלא- משקל נחיתה מקסימלי) ולפי המצב בגדול בוחרים את מהירות הגישה והנחיתה.