שאלה טכנית על קרבות אויר.

שלום לכולם,

באחד מסיפורי הקרב מתואר משהו כזה: "הרחבתי את מעגל הפניה הרמתי את האף ונכנסתי לתוך מרכז מעגל הפניה שלו" - כל זה קורה בשעה שהמיג סוגר מעלות מאחורה ועל ידי המהלך הזה נוצר יתרון למיראז
אולי משהו יכול להסביר את התהליך הזה? הרי המיראז אמור לאבד פוטנציאל עד שהוא מגיע אל מעל המיג. האם זה ניצול של טעות של המיג או של יתרון של המיראז?

זה נשמע לי קצת כמו יויו גבוה.

המיג הספציפי הזה (מיג 17?) פונה יותר טוב מהמיראז'.

כלומר בקרב פניות המיג היה מצליח להיכנס לעמדת ירי.
כאשר אתה מרחיב את מעגל הפניה, אתה בעצם מוריד עומס מהכנף מוריד מזוית ההתקפה ולמעשה "משחרר את האוירון".

בשלב הזה אתה מרים את האף, המהירות שלך יורדת, אבל הגובה עולה, אתה בעצם צובר פוטנציאל.
לסיום, כאשר אתה במהירות נמוכה יחסית ורדיוס הפניה שלך קטן אתה מוריד את האף מהר מאוד ובצורה אגרסיבית למרכז רדיוס הפניה. בשלב הזה אתה משחרר את האוירון ונותן לו לאסוף אנרגיה בצלילה תלולה. כל מה שנשאר לך לעשות זה בתזמון הנכון, לגלגל ולהרים את האף כדי לשים כוונת. סוג של אימלמן למעשה.

הבעיה היא שאתה יכול לעשות את התרגיל הזה רק מול מטוסים שפונים הדוק יותר ממך, אבל שאין להם מספיק כוח כדי להרים את האף אחריך.

כמו שאמרתי, נשמע כמו מיג 17 מול מיראז'

זה נושא שאפשר ללכת איתו בפירוט של הרבה דפים אבל אני אשתדל בקצרה..
שלושה דברים:
זוית, מהירות, וגובה

זוית מבטאת את הבחירה שלך תכוון למטה תצבור מהירות, למעלה גובה ותוור על מהירות. היא גם מה שיאפשר לך בסוף יעף ירי.
מהירות היא הכסף לבצע מה שאתה בוחר לבצע, ככל שתרצה לקנות משהו יקר יותר תצטרף יותר כסף, לגובה גבוה יותר צריך מהירות גבוהה יותר.
וגובה הוא פוטנציאל שאיתו אפשר לקבל מהירות, או למנוע ממטוס איטי יותר להגיע אליך ולאיים.

הבחור נכנס למעגל הפניה של המיג, והפך קרב אופקי לקרב אנכי, המיראג' ניצל את המנוע שלו וצבר פוטנציאל, בעוד שהמיג שיודע שהסיכוי היחיד שלו הוא להשיג זוית ומהר! מחדד כל עוד הוא יכול.
המיג גם אם ישיג זוית על המיראג' יעשה את זה ויזדקר אחרי זמן קצר, מה שיאפשר למיראג' לבוא בשקט מאחורי המיג, עם יתרון של גובה מהירות וזוית.

בקרב של ספקטור- המיג באמת ויתר על המשך הפניה וברח ישר.
מתואר בספר שלו.