הרבה פעמים אני כותב שאני רוצה להרוג את כולם וכו'.
אני ממש אכול שנאה...רשע נאצי ומה שיגידו. אבל...
אני לא מגדיר את עצמי כימני. אני לא חושב ש"ימני" זו הגדרה ראויה. כמו כן "שמאלני".
ההגדרות שלי למונחים אלו הן:
ימני:אדם שאינו מוכן לוותר על זכויות יסוד. קודם בשבילנו.קודם אנחנו. אח"כ הם...
שמאלני: אדם המאמין בגלובליציה. בשיתוף. במחיה משותפת ואנושית.
לפי ההגדרות האלה אני יכול לומר שאני חי לאור ההגדרה השמאלנית.
אני לא אדם רע וצמא דם ומאמין בתקשורת טובה להשגת מטרות ולשיתוף פעולה ככלי לחיים טובים יותר.
אך יש כאן בעיה. בשביל להיות אדם שמאלני . אדם שמוכן לדבר. לתת. לחלוק. לשתף,לטוב ולרע - צריכה להיות אותה מוכנות בצד השני.
"שמאלני: אדם המאמין בגלובליציה. בשיתוף. במחיה משותפת ואנושית."
"אנושית" - - אנושיות. בצד השני - אין דבר כזה. לא כלפינו ואפילו לא כלפי האוכלוסיה המקומית שם.
אנחנו. בצד שלנו מנסים לשמור על אנושיות כבר די הרבה זמן. ולא משנה עד כמה נאבד אותה. לא ניתן לעולם שיקרה לאחרים מה שעשו לנו. ולא משנה באילו נסיבות.
המצב בעזה ובכלל דוחף אותנו לכיוון הימין בשל הצורך הטבעי והאינסטינקט הברור להשרדות.
נוצר מצב שרובו המוחלט של העם הבין שאין עם מי לדבר שם...
אפילו בעולם כבר מבינים. חלק מהמנהיגות הערבית כבר מבינה... בעזה חצו את הגבול האדום מזמן...
המצב בעזה הוא מצב לחימתי. בלחימה ישנם הרוגים. פושעים כזכאים.
עזה היא מעין ישות עצמאית שמוצצת את משאבנו ומחזירה אותם כפגע רע.
המטרה פה היא ליצור מצב שיהיה מרד פנימי בעזה. שהאנשים שם יבינו בצורה הקשה שבדרך הזו הם לא ישיגו דבר מלבד קרב התחבטויות שבו הם כל הזמן יפסידו.
כשילד נהרג,וכשאדם נהרג זה פשוט נורא. ועצוב.
כשנהרגים 200 מחבלים אנחנו מגיבים בתחושת סיפוק מסויימת, אבל אנחנו לא יוצאים לעשות חפלה של ריקודים ברחוב.
וזה ההבדל ביננו לבינם. אנחנו אנושיים. הם - רחוקים מכך אלפי שנים.
אף אחד לא אמר שאסור להם לחיות בעזה בשקט. אף אחד לא רצה שום קשר איתם...
כזהחזירו את סיני - בשום פנים ואופן לא היתה מוכנות מצד המצרים לספח אליהם את עזה. הם ידעו כבר אז... זו פצצת זמן מתקתקת.
אין לי צל של ספק לו הייתה עזה חלק ממצרים - הם היו עושים את אותו הדבר - שם.
הכי חשוב להבהיר לעולם ולכל אחד שיש בו צל של ספק.
המטרה היא לא להרוג ולקטול את האנשים בעזה. המטרה היא לחיות בשלום. בשקט. פה. במדינת ישראל. בשביל זה המנהיגים שלנו צריכים להתאמץ.
בשביל שהם יקבלו את מה שהם רוצים - שיבחרו מנהיגים שישקיעו בחינוך,בתשתיות,בתרבות וכו' ולא במטעני נפץ.
בסופו של יום הכל מסתכם בכסף. תראו מה קורה במדינות ערב העשירות בכסף (רובן ככולן כאלה- אבל לא לכולן יש מנהיגים שיודעים מה לעשות איתו) הם לא רוצים לריב עם אף אחד.
מישהו פעם ראה איזה דברים מדהימים בונים בדובאי ?!
המטרה שלנו היא שקט. אמרו שתהליך ההתנתקות הוא יציאה מעזה. אני חושב שבמילה התנתקות יש יותר מהנראה. להתנתק לחלוטין ! לא תקבלו מים. לא תקבלו חשמל. לא תרופות ולא כספי מסים. תדאגו לעצמכם. אנחנו מתנתקים מכם סופית ומצפים לאותו דבר מכם.
תתנהלו באופן עצמאי.
המציאות הקיימת היא שכדי להשיג את השקט הזה. אחרי מיצוי כל האופציות ומעבר. הרבה מעבר למה שמצופה או שנראה כסובלנות הגובלת באיפוק של מזוכיזם של שתיקה אחרי מכאובים רבים שינינו את הדבך להשגת המטרה. בשביל השקט צריך לעשות הרבה, אבל הרבה רעש.
כולי תקווה שיהיו כמה שפחות הרוגים חפים מפשע בצד הפלסטיני , אך אם יהיו - אני אשן בשקט ביודעין שהדם על הידיים של אותם מחבלים.
כלי תקווה שכל גורם במדינה שלנו יעשה את הדבר הנכון.
תושבי הדרום ועוטף עזה. כולנו עמכם. עם מאוחד בשעת צרה. זו הגדלות שלנו !
צה"ל - חזק ואמץ ! מי ייתן ולא יהיו נפגעים אצלנו וכל החיילים יחזרו בשלום לביתם...
ושבו בנים לגבולם.
אני ממש לא דתי. ממש להיפך. ובכל זאת הייתי מבקש מכל אחד שרואה וקורא את זה לקרוא פרק אחד מספרי תהילים. לא בשביל התפילה. אלא בשביל ההכרה והבנת המהות של להיות יהודי.
בשבילך,
בשביל צה"ל
ובשביל גלעד שליט והוריו האמיצים.
ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי
