צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא |
מחבר |
הודעה |
שי_אלעזר תורם/ת באתר
הצטרף בתאריך: Aug 31, 2006 הודעות: 945 מיקום: אזור
|
נשלח: 1:03 ,30 נובמבר 2007, ו' כותרת הודעה: יום סיירות חורף (לפחות בשבילי) |
|
|
יום סיירות חורף 2003
חזרתי מהבית ספר, פתחתי את תיבת הדואר והופתעתי לגלות צו זימון ליום סיירות.
קראתי את העלון ונוכחתי לגלות שקיבלתי זימון ליום סיירות. יום שבו אני אמויין לאחת מהיחידות הבאות:
סיירת מטכ"ל, שייטת 13 וחובלים. (או כלום).
המשכתי לקרוא וגיליתי שיש לי 12 ימים להתכונן אליו.
הכושר שלי היה זוועתי ביותר (לא הצלחתי לרוץ קילומטר) וידעתי שתוך 10 ימים אף גוף לא מסוגל להכין את עצמו לכושר קשה שכזה.
החלטתי לוותר על הכושר שלי ובכל זאת לגשת ליום הזה.
למחרת בבית ספר גילית שעוד ילד מהכיתה שלי גם קיבל זימון לאותו יום ואח"כ גיליתי שחבר מהילדות שלי (שעדיין שומרים על קשר) גם קיבל לאותו יום.
שמחתי.
היום הגדול והמכריע הגיע.
אני אעבור?, אני לא אעבור?, אני אצליח לסיים את היום הזה?, מה יהיה שם?...... מחשבות רבות עברו בראשי ולא הספקתי לחשוב עליהם וכבר הגעתי ל"מכון וינגייט לספורט".
"כולם הגיעו?" שאל החייל.
והתחיל לספור את כולם.
אני חושב שהיו שם עוד 200 ילדים לפחות.
לקחו מאיתנו את השעונים והתחלנו.
דבר ראשון מילאנו את הפרטים וחתמנו שאנחנו בריאים (כולל אישור מהרופא) ומיד התחילו לרשום לנו מספרים על החולצות.
הכל קרה כ"כ מהר שכבר כולנו עמדנו בקו ההתחלה של ה"בר-אור".
***
בר-אור:
בוחן כושר שבוחן 3 דברים:
1. ריצת 2000 מטר.
2. שכיבות שמיכה (כמה עושים ב-2 דקות).
3. כפיפות בטן (כמה עושים ב-2 דקות).
אני לא יודע את החישוב המדוייק (זה הכל לפי זמנים וכמות).
***
התחלנו לרוץ על החול הרך וזה נראה כאילו שהריצה לא מגיעה לסופה.
ואחרי שורת העצים ראיתי חייל.
לאט לאט הוא התקרב (או אני אליו ) וכשהגעתי אליו, הוא הורה לי להתסובב ולחזור בריצה ותוך כדי זה סימן לי עם טוש, פס על החולצה.
סוף סוף סיימתי את הריצה וכבר לשכיבות שמיכה.
לא מחכים הרבה זמן ועוברים לבטן.
אחרי הבוחן נתנו לנו לנוח כ-30 דקות בזמן שהם מחשבים את התוצאות ומחלקים אותנו לקבוצות של 12-15 אנשים בכל קבוצה.
לכל קבוצה היו 3 "שופטים" (מילואימניק של מטכ"ל, מילואימניק של השייטת ומילואימניק של חובלים).
התרגילים היו הכאלו (מקווה לזכור את כולם):
ריצה עם שיפוע (הרבה סיבובים).
ריצת ספרינט עם שיפוע (עוד הרבה סיבובים).
ריצה על גבעה (בגובה של לפחות 15 מטר ובשיפוע של לפחות 30-45 מעלות).
אחרי כל זה (שלשתות הם הכריחו אותנו כל הזמן), נתנו לנו אתים ושקים ואמרו לנו למלא אותם בחול.
אחרי שסיימנו אמו לנו את הדבר הבא שהוא נחרט לי בראש בגלל האבסורד שבו:
"לתרגיל הבא אין זמן. אתם תפסיקו כשנגיד לכם להפסיק".
כששאלנו אותם בערך כמה זמן זה יקח הם אמרו לנו: "כשהשמש תיגע בים ותעשה פסססססט".
"שימו את השקים על הגב (מאחורי הראש ואסור לשנות את הצורת אחיזה), מותר לרוץ רק בעליה, אסור לרוץ בירידה, מותר לכם לנוח כמה שאתם רוצים, ואחרי כל סיבוב שאתם עושים תגידו לנו מה המספר שלכם ואיזה מספר סיבוב זה".
ה-5 סיבובים הראשונים הלכו יפה מאוד. רק שאחרי יום של ריצות ובלי אוכל אני כבר הייתי עייף, אני חושב שעשיתי לא יותר מ-9-10.
ללאחר שסיימנו את התרגיל הזה, נתנו לנו שוב את האת, נתנו לנו תרחיש מסויים ושאלו אותנו האם אנחנו יכולים לחפור בור בעומק של מטר, רוחב 1 ואורך של 2 מטר.
כולנו ענינו שכן והתחלנו.
קיבלנו 30 דקות בשביל זה ואח"כ ניכנסנו פנימה.
שאלו אותנו האם אנחנו חושבים שהצלחנו וחלקנו אמרנו שכן וחלק אמרו שלא.
כשסיימו לשאול את כולם אמרו לנו: "למה אתם חופרים כאן? זה שמורת טבע", והורו לנו לכסות מיד את הבורות.
כשסיימנו אמרו לנו את הדבר שלו חיכינו כל היום: "היום הסתיים. יש לכם אוכל (אוכל?) חם באוהל. לכו תאכלו".
כולם זחלו לאוהל ועד שהגעתי (אני והקבוצה שלי) נוכחנו לדעת שאוכל כבר לא נשאר.
התייאשתי.
ראיתי כל-כך הרבה אנשים שפרשו באמצע ואני, אני שסובל מנקעים חוזרים בשתי הקרסוליים (וגם באמצע היום הזה נקעתי את הקרסול אבל המשכתי), סיימתי אותו.
זה גרם לי לגוואה פמינית!
הושיבו אותנו והתחילו להקריא את השמות של אלה שהתקבלו לגיבוש של סיירת מטכ"ל, אלה שהתקבלו לגיבוש שייטת 13 ואלה שהתקבלו לגיבוש חובלים.
אני לא התקבלתי לשום דבר.
ממש התאכזבתי.
כל היום הזה וכלום???
בדיעבד, אני מאושר שלא הלכתי לזה.
אבל עדיין אני חושב על זה לפעמים מה היה קורה אם הייתי מתקבל לשייטת (אני אוהב לצלול ויש לי רשיון צלילה)....
חזרתי הביתה שלא יכלתי לעלות במדרגות ובקושי החזקתי את עצמי במקלחת.
.
זה יום שבהחלט נכנס לרשימת החוויות שלי ואני שמח (בדיעבד) שלקחת בו חלק.
מי יתן וכולכם תגיעו למקום שבו תחשקו!
בהצלחה לכל המתקבלים ליום סיירות~!
Windows 7 Ultimate 64bit |
|
חזור למעלה |
|
|
|
|
ilan-gu טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: Nov 14, 2007 הודעות: 63
|
נשלח: 18:08 ,30 נובמבר 2007, ו' כותרת הודעה: |
|
|
הדרך מיום ביירות לשירות בשייטת הוא מאד רחוק...
יום סיירות זה כיף....למרות שסיימתי אותו עם שבר מאמץ...
ומאד כדאי שלא לוותר כי זה ס"ה 4 שעות בערך....וזה נגמר דיי מהר...תתנו הכל..שאח"כ לא תגידו יכולתי לתת יותר. |
|
חזור למעלה |
|
|
king טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: Apr 08, 2007 הודעות: 1025
|
נשלח: 20:46 ,23 מרץ 2009, ב' כותרת הודעה: |
|
|
סליחה על ההקפצה אבל זה מעניין אותי שרשום שרק הוא ועוד כמה חברים שלו קיבלו אבל לא כולם..לפי איך זה נקבע מי מקבל מכתב ומי לא? |
|
חזור למעלה |
|
|
FreeFlight טיסות סדירות
הצטרף בתאריך: Sep 24, 2008 הודעות: 2504
|
נשלח: 20:57 ,23 מרץ 2009, ב' כותרת הודעה: |
|
|
חחחחחחחחחחחח... איזה יום קרוע, הייתי מת לעבור אחד כזה (בעצם למה לא?), דרך אגב, מה ההבדל בין זה לגיבוש?
ציטוט: |
"כשהשמש תיגע בים ותעשה פסססססט".
|
חחחחחחח... איך אני הולך לזכור את זה
עריכה:
עברתי יום מדמה סיירות לפני חצי שנה, בכלל לא כיף כמו שעלולים לחשוב. |
|
חזור למעלה |
|
|
|
|
|
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
|
|
|