07/06/2004
רמת דוד, 2200

השעה עשר וחצי בערב, כבר משעות הבוקר נשמעו הדיווחים על האירוע הלא שגרתי אשר התרחש בגבול הצפון: ארגון "החזית העממית" ירה רקטות לעבר ספינת דבור של חיל הים הישראלי, האירוע הסתיים ללא נפגעים לשמחתינו, אך ברור היה לכולם שתגובה לא תאחר לבוא. לאחר תקופה של שקט יחסי נראה היה כי האירוע האחרון בא במטרה ישירה לחמם את הגזרה הצפונית. אני שומע צלצול טלפון והמ"ט בעבר השני של הקו מודיע לי על תקיפה. מבין תכניות המגירה נבחרת תכנית המגירה לתקיפת מחנה אימונים של ארגון הטרור של ג'יבריל רג'וב אשר סייע לתקיפה על ספינת חיל הים. כקצין המבצעים אני מחליט על השיבוץ. המשימה היא לשני מטוסים ואני משבץ את עצמי כמוביל ואת איתי המ"ט כמספר 2. בעוד חצי שעה נצא למטוסים ואני מנצל את הזמן להדפיס את התדריך למשימה וללמידה מדוקדקת של פרטי המשימה, חלוקת המטרות ונתיב הטיסה.

אני מתחיל לעבור על התדריך. החימוש אותו ישא כל מטוס למשימה:
שני טילי פיתון 4
שתי פצצות גרר BSU-50
בידון גחון של 2000 לברות.

המטרות בבסיס האימונים מחולקות בין שני המטוסים. המוביל, שזה אני, לוקח את חמשת מבני המגורים של הטרוריסטים בבסיס (BARRACKS) ומספר 2 לוקח את ארבעת מחסני התחמושת (AMMO DUMPS).

פרופיל התקיפה שנבחר היה הפצצת CCIP באמצעות פצצות גרר מגובה 500 רגל. במצב כזה לא יחשפו המטוסים לירי נ"מ לגובה בינוני וגבוה ויהיו חשופים בעיקר לירי נק"ל מאזור הבסיס. כמובן שהיה גם איום של טילי כתף, בעיקר סטרלות, אך היה זה איום בסבירות נמוכה. המטוסים יטוסו אל עבר המטרה במבנה מכונס צמוד ויגיעו למטרה כך שהמוביל יהיה מיושר עם חמשת המטרות שלו כשורה מולו, ועל כן יטיל את זוג פצצותיו בשתי לחיצות פיקל, ומספר 2 יגיע בניצב לשורת מטרותיו ולכן יטיל את פצצותיו בזוג ובלחיצת פיקל אחת, כאשר הוא מכוון אל מרכז ארבעת מחסני התחמושת. חרף העובדה שפצצות גרר נועדו לתקיפות מגובה נמוך, חשוב שהפרש שחרור הפצצות בין המטוסים יהיה מינימלי כדי לשבור בו זמנית ולהמנע מסכנת ההדף. יש לשים לב לכך שבסמוך למחנה נמצא מחנה צבאי אחר של צבא לבנון ועל כן יש לוודא זיהוי מכסימלי על פי מאפייני המטרה ולא לשחרר חימוש אם אין זיהוי מכסימלי שכזה.

תדריך אחרון לפני היציאה למטוסים - אני מבקש ממספר 2 למשוך מיד לאחר שיחרור פצצותיו, זאת עקב החשש שהדף הפצצות שלי, אשר יוטלו ככל הנראה ראשונות, עלול לפגוע בו. מבטים אחרונים על אזור המטרה, קביעה של BINGO, גבהי טיסה מינימלים ותדרי חירום ואנחנו יוצאים למטוסים.

אנחנו במטוסים ואני מודיע על התחלת ההתנעה. אני מדליק את כל מערכות המטוס ורואה את הסל"ד מתחיל לטפס. לאחר צבירת מספיק כח המערכות החשמליות נדלקות בקוקפיט ואני מודיע על העברת UHF לתדר הטיסה ו-VHF לתדר המגדל. בדיקת קשר עם 2, עד עכשיו הכל תקין. אני מבצע בדיקת דלק - גם כאן הכל לפי התכנית, 9100 לברות בכללי ו-2000 בבידון. אני מחכה לכיול מערת ה-INS ומנצל את הזמן לקביעת פרופיל תקיפה ומוודא בשנית שאכן שמתי את הפצצות על 1 SGL כדי למוע מצב של שחרור שתי הפצצות בזוג. וידוא פרטים אחרונים עם 2 בקשר ומערכת ה-INS מסיימת את התכילותה. אני מבקש רשות הסעה ומתחיל להסיע אל עבר מסלול 15.

אני מוציא ראש מהדת"ק ו-2 אחריי. מנוע ב-75 אחוז ומתחילים להסיע בכ-15 קשר קרקעי אל עבר המסלול. אני בודק בדרך שמעצורי האוויר שלי נפתחים ונסגרים עד הסוף, בודק תקינות מאזנות והגה כיוון - הכל ויזואלי וע"פ המכשירים לכל מקרה. יש עוד שתי דקות לשעת הש"ין, אני מודיע על עלייה למסלול ולוקח שמאל קדמי, 2 מאשר ולוקח ימין אחורי שלי. רשות ההמראה ניתנת ואני מודיע על פתיחת מנוע.

הסל"ד מזנק והמטוס מתחיל לצבור תאוצה, ב-180 קשר אני מנתק ובו בזמן 2 פותח מנוע. אני מודיע על פניה לנ"צ 2 ומתחיל בטיפוס לגובה של 5000 רגל. 2 מודיע שהוא באוויר, אני יוצר איתו קשר עין ואנחנו מסתדרים במבנה קצת לפני הכינרת כשהוא בשעה 8 שלי. נ"צ חולפת וטסים אל עבר נ"צ 3 - היא נ"צ חדירה לגבול הלבנוני. אני מודיע על ירידה לגובה 300 רגל ומעכשיו טס ב-450 קשר. עם ההגעה לנ"צ אנחנו מעבירים את הנשק לחמוש, פותחים משבשי מכ"ם וסוגרים אורות. אני מחלק גבהי סריקה במכ"ם כך שאני ו-2 ביחד מכסים מגובה 0 עד לגובה 31 אלף רגל.

מעכשיו הטיסה הופכת להיות מהירה מאוד - נ"צ 4 עוברת במהירות ואנחנו עוברים לנ"צ 5, נ"צ מטרה. אני מודיע על מעבר למבנה מכונס צמוד ומטפס לגובה 500 רגל מעל פני הקרקע. אנחנו שומרים על 450 קשר ומגיבים היטב לפני הקרקע המשתנים שמקשים עלינו לשמור על הגובה, אך הכרחי לעבור בהם כדי להיות מיושרים עם המטרה. אנחנו מזהים את בסיס צבא לבנון הסמוך מאוד למטרה, ולאחר שאנחנו חולפים גבעה במהירות 450 קשר אנחנו מזהים את המטרה שלנו, ממש מאחורי אותה גבעה.

אני מחפש את מגדל המים שנמצא בצמוד למטרות שלי ומוצא אותו, קצת לשמאלו ומאחוריו ניצבת שורת המטרות שלי. אני מודיע על זיהוי מטרות וכך גם 2. אני שומר על 450 קשר ו-500 רגל ומשחרר אמצעי הטעיה, חשיכת הערב בלבנון מפנה את מקומה למופע אור קולי של נורים לבנים אשר ביחד עם המוצים יוצרים מסך בינינו לבין אזור המטרה. אני שם את הפיפר על תחילת שורת מבני המגורים ומודיע על שחרור - לוחץ לחיצה אחת, לאחר כחצי שניה לוחץ לחיצה שנייה ופונה בחריפות אל עבר נ"צ המילוט תוך ירידה חזרה לגובה 300 רגל. מספר 2 משחרר ושובר למעלה כדי לחמוק מהדף הפצצות שלי, ברקע נשמעים קולות פיצוצי המשנה של אמצעי התחמושת במחסנים שמספר 2 השמיד זה עתה.

אנחנו מסתדרים חזרה במבנה, מתחילים לחפש שיגורים ומסתכלים לראות האם מופיעות מטרות במכ"ם - הכל נקי. בדיקת דלק לראות שאף אחד לא סובל מדליפה, גם כאן הכל תואם את תכנית הטיסה. אנחנו מגיעים לנ"צ יציאה מלבנון, ומטפסים מעל החרמון חזרה לארץ ישראל - הפעם חשוכה לחלוטין. נצירת חימוש, סגירת משבשים והפעלת אורות ואנחנו בדרך הביתה לרמת דוד.

אנחנו בודקים נזקים לראות שהכל בסדר וממשיכים אל עבר נחיתה. מספר 2 נוחת ראשון, ואני אחריו. הסעה אל עבר הדת"קים וכיבוי מטוסים, אני כולי מזיע מטיסה של לא יותר מ-20 דקות נטו, אבל יותר מרוצה ממני לא יכול להיות. תפקדנו באופן מושלם, ממש כמו באימונים למתאר תקיפה זה. אנחנו יוצאים מהמטוסים וכבר לא יכולים להתאפק לדעת האם המטרות הושמדו.

עם היציאה אנחנו רואים שאזור הבסיס נפגע קשות. מתוך חמשת מבני המגורים שלי, 4 הושמדו כליל ועוד אחד ניזוק. מספר 2 השמיד עם שני טון חומר נפץ את 4 מחסני התחמושת כליל, אשר הסבו נזק רב למבנים נוספים במקור. הבסיס לא מתפקד ביותר מ-10 אחוז לעומת לפני התקיפה. הדיוק היה מקסימלי הן בפגיעות והן בביצוע הטיסה: הפצצות פגעו כ- 20 שניות לאחר הזמ"מ המתוכנן והפרש השחרור בין המטוסים היה חצי שניה. המשימה בוצעה בהצלחה מלאה, ומבצע סירנה הושלם.