לקראת שלב II בקמפיין

Twister

כידוע לכם, שלב I של הקמפיין (משימות 1-5) נגמר, וכרגע אנחנו בהפוגה.

השלב הבא הוא שלב II, אורכו 3 משימות. לאחר מכן (עם לא מעט מזל נשרוד עד אז) נצא להפוגה נוספת, לפני שלב III, השלב הסופי של הקמפיין שימשך עד הכרעה.

זו נקודה טובה לעצור ולהעריך את האסטרטגיה שלנו להמשך.

סיכום שלב I:

דו"ח סדרי כוחות של כל הצדדים הלוחמים מאת מיכה:
http://spreadsheets.google.com/pub?key=pRtLL9sKu-zIP049HzlWEEA&output=html

הצלחנו להאט במידה רבה את התנופה הראשונית של צבאות ערב באמצעות תקיפת קרקע מוצלחת. צבאות ערב איבדו 122 יחידות תמורת 58 שלנו, מה שכמעט מאזן את הכוחות אך בהתחשב בתגבורות שמגיעות בהפוגה אפשר לומר שאנחנו שוב במצב המוכר של נחיתות פחות או יותר.

הנקודה העיקרית היא שכוחות מצריים הגיעו עד לפאתי חצור, וכוחות ירדניים צרים כרגע על ירושלים. האיום המשני שיתגבר עם קבלת כוחות נוספים הוא הצבא העירקי הצולע שדחף לכיוון בית שאן. כוחות אלו במצב לא כל כך טוב וקצרים באספקה, אך יש לצפות שיוכלו לשפר את מצבם וסביר שגם עמדותיהם במהלך הפסקת האש.

באוויר המצב סביר. האויב איבד 16 ספיטים, 8 אנסונים, 3 מגיסטרים, 10 הארוורדים ו-3 מטוסים קלים. אנחנו איבדנו 12 אוויות, 2 אנסונים, 1 דקוטה חמושה ו-20 מטוסים קלים. בהתחשב בתגבורות של האויב צפויה לנו תקופה לא פשוטה. שלב II יהיה הכי מסוכן לנו מבחינת מאזן הכוחות באוויר. חיל האוויר המצרי יקבל כמות גדולה של ספיטים נוספים ויוכל להפעיל עד 8 בכל משימה (במקום 6 כפי שהיה עד עתה). כמו כן חיל האוויר העירקי יפעיל 4 מטוסי פיורי (Ki-84 בסימולטור). כלומר - חוזרים לשחק איתם מחבואים באופן די גורף. כמו כן חילות האוויר של האויב יתוגברו במפציצים נוספים.

היערכותנו בהפוגה:

על פי סדרי הכוחות של הקמפיין צבאות ישראל, סוריה, מצרים, ועירק (ללא ירדן) מקבלים תגבורות במהלך ההפוגה. התגבורות שלנו יתחילו בחיפה ובתל אביב ויקבלו "פור" בהתקדמות לעומת צבאות ערב. תגבורות האויב יתחילו בנקודות הזינוק של צבאות ערב בתחילת הקמפיין.

התגבורת היא די משמעותית, וכוללת 19 שריוניות (בהן 6 שריוניות M16 הנושאות רביעיית מקלעי 0.50 ומאוד יעילות כנ"מ) ו-25 משאיות, וכן כוחות נוספים. אולי התוספת הבולטת ביותר היא חטיבה 8, עם 4 טנקי שרמן M4A2 ו-4 טנקי Valentine. השרמנים הם יעילים נגד השריון של האויב והוולנטיינים יעילים רק נגד מטרות רכות יותר. שני הסוגים די רגישים לכלים הארטילריים של האויב, אם כי ה-Valentine הרבה יותר פגיע.

האויב זוכה לתגבורות די משמעותיות גם כן, בדמות של כ-80 משאיות, 15 שריוניות וכלים רבים נוספים. תגבורות מעניינות הם 12 תותחי שדה 37 מ"מ ו-12 מקלעי 0.50 עבור המצרים, 8 תותחי 37 מ"מ עבור הסורים ו-12 שריוניות חדשות עבור העירקים.

כפי שאתם רואים הכוחות העומדים מולנו הם רציניים למדי ובמידה מסויימת מוחים את ההישגים של שלב I (רק תחשבו איפה היינו אם לא היינו משמידים כל כך הרבה מטרות קרקעיות...). אי לכך דרושה היערכות רצינית בהתאם לתגבורות שאנחנו מקבלים. אתם מוזמנים להציע הצעות. בהמשך מפורטת התוכנית הכללית שלי לפרישת התגבורות.

נניע את חטיבת העתודה לכיוון מגידו/ג'נין, כדי לחסום את האגף הזה מפני התקדמות אפשרית על ידי הכוחות שהתקדמו עד בית שאן. בנוסף, הכוחות צפונה יותר יעובו בהיקף של 1-2 חטיבות כדי להכין אפשרות של הדיפת מתקפה לכיוון חיפה או אפשרות של כיבוש בסיס אל-אל. בין התגבורות יהיו 4 טנקי וולנטיין קלים.

בחזית העירקית הכל תלוי במה הם יעשו עם התגבורות שלהם. אנחנו צריכים להיות מוכנים למקרה שיווצר כוח התקפי שיוכל ללכת לכיוון מרכז הארץ, ולחזק את הכוחות המחזיקים בשדה לוד. ביחד עם חיזוק איזור מגידו נהיה בעמדת מגננה לא רעה באיזור הזה.

אנחנו לא יכולים לקדם כוחות לתוך ירושלים הנצורה אך נביא כוחות בהיקף של 1-2 חטיבות שיותר קרוב לעיר במטרה להדוף את הכוחות הירדניים עם תחילת שלב II.

נוסיף עוד חטיבה במקום חטיבת העתודה בקרבת תל אביב. כמו כן ניערך מחדש באיזור שדרומית לתל אביב עד חצור ואפילו מעט דרומה ממנה, עם תוספת של כוחות בהיקף של 1-2 חטיבות.המטרה לנסות לראות אם אפשר להקשות על תנועת אספקה לחזית גם מהקרקע. אם לא ניתן אז לפחות למקם את הכוחות ככה שיהיו רלוונטיים למגננה ולא מטרות קלות מדי מהאוויר. כמו כן נפרוש בחזית הדרום ארבעה שרמנים על מנת להשתמש בהם להדיפת השריון המצרי.

יעדים ראשוניים לשלב II:

1) הסרת האיום העירקי המתוגבר והאיום הסורי המחודש, שאולי יפעלו במשולב. כדאי יהיה לפגוע בכמה שיותר מהארטילריה של צבאות אלו.

2) להסיר את המצור על ירושלים ולחסל את הכוחות סביב העיר.

3) לעצור את התקדמות השריון המצרי, שבינתיים מתבטאת על ידי נוכחות של 8 טנקי M3A1 דרומית לחצור.

4) דרושה פגיעה מחודשת במשאיות של האויב, בייחוד הצבא המצרי, כיוון שהן חיוניות להעברת אספקה ומשפיעות על תנאי הניצחון.

אתם מוזמנים לפתח דיון, בייחוד בשאלת ההתמודדות האווירית מול מטוסי הקרב הרבים בשלב II.

דן.

צוות ניהול ראשי - פריפלייט

**IAF_Phantom**

הנוכחות עד כמה שאני הצלחתי לראות מתוך הטראק (מזג אויר גרוע...) היא של 15-16 יחידות מתוכם:
לפחות 8 (לדעתי יותר בין 10-12) טנקים ולפחות 3 זחלמים רובם בתוך העיריה מדרום לחצור. לפחות אחד חצה את הגשר צפונה (charlie התנגש בו אבל הוא לא הושמד לפי הסטטיטיקות).

watch your six, i'm behind you

**IAF_Phantom**

ירושלים -
צמוד לעיר בטווח שלושה ק"מ ארבעה זחלמים ותותח 75ממ.
חייבים להשמיד אותם על מנת למנוע את השמדת כוחותינו בעיר !
כל שאר הכוחות הירדניים אינם נמצאים בטווח קרוב לעיר - ההנחה היא שהם יותר קרוב לעמדות המוצא שלהם.

watch your six, i'm behind you

Maverik

דעתי על המאבק האווירי פורסמה בדיון נפרד.

לדעתי צריך לעשות מעט הפוגה (לא להפסיק לגמרי אלא להחליש את הכמות והמאבק ) בתקיפה הקרקעית וטיפה יותר לשים דגש על החלק האווירי (בלי נטישת הא"ק כמובן ).

IAF.101~Maverik

[img:746acf7302]http://img78.imageshack.us/img78/4672/sig3cb1.gif[/img:746acf7302]

סמ"ט א' בטייסת 101- טייסת הקרב הראשונה

גיא יוגב- מנהל פורומים ראשי-פריפלייט

**IAF_Phantom**

Maverik

אני מתכוון ברמה של תקיפת הכוחות שלהם שאנו עושים במהלך המשימות האחרונות. הייתי מציע שבמקום לתקוף 3-4 אזורי מטרות בו זמנית להפחית את זה ל-1-2 איזורי מטרות ולהקדיש קצת יותר תשומת לב לא"א לפחות עד שהספיטים יגיעו או למהלך ה-3-4 משימות הקרובות

IAF.101~Maverik

[img:746acf7302]http://img78.imageshack.us/img78/4672/sig3cb1.gif[/img:746acf7302]

סמ"ט א' בטייסת 101- טייסת הקרב הראשונה

גיא יוגב- מנהל פורומים ראשי-פריפלייט

**IAF_Phantom**

השאלה היא איך לארגן את הכוחות להתקפת אויר-קרקע עד השספיטים מגיעים ומה עושים כאשר הם מגיעים.

קח לדוגמא את המשימה הקודמת כאשר האוויות נשלחו להשמיד את הזחלמים בירושלים. איך היית מארגן אותם לפי הקווים שציירת?

watch your six, i'm behind you

Maverik

שים לב שזה בכלל לא מה שאמרתי.

בוא נניח שבמשימה כלשהי אנחנו שולחים שני מבנים של אוויות לשני איזורי מטרה שונים. הווה אומר ששני המבנים די מופרדים אחד מהשני. מה שאני מציע (אפשר לקרוא על זה בהרחבה בדיון השני) הוא להיכנס כ"כנף גדולה" ולתקוף מטרה אחת בעיתה. כלומר, מבנה גדול של 8 אוויות תוקף מטרה אחת. ברגע שמסיים עובר למטרה נוספת. ככה אתה משיג יותר נזק למטרה וגם מטרייה אווירית גדולה יותר.

אני לא הייתי במשימה הקודמת אז אני לא יכול לשפוט בדיוק איך ומה, אבל בדרך הזאת המבנה הגדול של האוויות הרבה יותר מאורגן להגעתם של הספיטים ולא נמצא בחוסר אונים מול ערבים שרוצים לחסלו.

IAF.101~Maverik

[img:746acf7302]http://img78.imageshack.us/img78/4672/sig3cb1.gif[/img:746acf7302]

סמ"ט א' בטייסת 101- טייסת הקרב הראשונה

גיא יוגב- מנהל פורומים ראשי-פריפלייט

Twister

Maverik

**IAF_Phantom**

טוב עירבבנו את הדיון האסטרטגי עם הדין הטקטי. נשמיך בדיון השני

watch your six, i'm behind you

RF

הצעה למשימה הבאה: להרים כח של אנסונים כדי לחסום את הטנקים המתקדמים. ולהרים כנף גדולה כדי להגן עליהם. לאחר שהאנסונים יחזרו הביתה לאחר התקיפה הכנף הגדולה תתפצל למבנים קטנים ותמשיך לא"ק כך שיהייה סיכוי שנצליח לבלום את המצריים וגם צבא אחר. זה העיקרון מה דעתכם?

RifleFighter
רמי וייברמן

**IAF_Phantom**