#1
·
לפני 18 שנים
נושא אימון:
קרבות מרובי משתתפים בלובי - סביבה לא סטרילית.
קרבות מרובי משתתפים ב VPN - סביבה סטרילית עם ביום אויב.
נוכחים:
אלון, מור, שמוליק, אלכס, גיל, יואל, לידור, מוטי, רון, רז, שמחה.
מהלך האימון:
בחלק הראשון נכנסנו לשרת CZ_AH ונלחמנו LaGG מול 109.
בחלק השני התחלקנו לרביעיית FW190 מול 6-7 מוסטנגים עם תקרת שיוט 15000 רגל עד המפגש.
סיכום:
החלק הראשון היה קצת לא מאורגן. היו כאלה שבכלל לא הצליחו להיכנס לשרת או שנזרקו ממנו פעם אחר פעם בגלל פינגים גבוהים. אלה שנכנסו והמריאו מההתחלה כבר היו מעורבים בקרבות, בעוד אלה שהצטרפו אח"כ לא ממש ידעו פרטים על המשימה, כגון סוג מטוס, דלק, חימוש ומיקום. היו מספר נסיונות המראה מאורגנת שנכשלו בגלל בעיות קשות בתקשורת ועומס על הערוצים. לאחר מספר נסיונות לא מוצלחים ולאור זה שחלק נאלצו לשבת בחוץ, הוחלט לבטל ולחזור ל VPN כדי לאפשר מהלך אימון יותר מסודר.
החלק השני היה מאורגן יותר אך היו מספר חריקות. היה קצר בתקשורת לגבי המפגש, כך שכאשר המוסטנגים כבר היו במקום בגובה הרצוי, ה 190 רק התחילו להמריא ולאסוף גובה, כך שהסיבוב הראשון התחיל ביתרון לא הוגן לטובת המוסטנגים. בנוסף, כמות המוסטנגים הגדולה יצרה חלוקה אסימטרית למבנים ובעוד שמבנה אחד בהובלתו של אלון הגיע מאורגן, הצוות השני בהובלתי הגיע מבולגן ומרוחק מהצוות השני.
בסיבוב השני החלפנו צדדים והגענו למפגש כמו שצריך, אבל עומס בערוצי התקשורת מנע עבודת צוות יעילה אצל המוסטנגים.
מסקנות:
* ההרגשה האישית שלי שעוד פעם עשינו מעין קפיצת מדרגה גדולה מדי. מהלך האימונים בתקופה האחרונה היה התמקדות על נושא אחד או שניים בכל אימון והקניית הידע הדרוש לכל המשתתפים עפ"י המסקנות מהאימון הקודם. משהו כמו חיזוק הדרגתי של הדברים האלמנטרים עד קבלת קו-בסיס אחיד אצל רובנו - אתמול היה מעין מעבר מבריכת אימונים סגורה הישר לקפיצת ראש למעמקי האוקיינוס.
* ויתרנו לחלוטין על תכנון האימון שערך מור וקפצנו ישר ללובי, בלי חימום, בלי מעבר על נקודות לחיזוק ובלי לוודא בכלל שכולם בכלל מצליחים להתחבר. אנשים ישבו בחוץ והתייבשו.
* לא הייתה חלוקת עבודה מסודרת בשרת בלובי, אלא כל אחד המריא בזמנו, לפי מה שנראה לו שצריך לקחת, ולא הייתה עבודת צוות מאורגנת. אנשים נקלעו למצים קשים מול אויבים, כשהם למעשה לבדם, וללא יכולת לתאם בגלל העומס בקשר.
* בחזרה ל VPN, לא ניסינו לעבוד לפי תוכנית האימונים השגרתית אלא קפצנו מיד לקרבות מרובי משתתפים. לא עבדנו לפי המסקנות מהפעמים הקודמות שדווקא הוכיחו את עצמן לאחרונה של חלוקת לצוותים, עלייה מסודרת למסלול, התארגנות לטיפוס בטור, התייצבות בגובה הרצוי ורק אז התארגנות למבנה - למעשה סדר העלייה האקראי למסלול קבע בפועל את סדר ההמראה והמבנים.
* לא הייתה חלוקה למבנים אלא רק לכמות האנשים בכל צוות, בלי הוראות. לא הייתה הגדרה מראש של מסלול הטיסה ומיקום המפגש הצפוי. לא הייתה חלוקת הוראות תפעול מנוע, וגם לא הייתה המתנה של מוביל המבנה שכל הצוות יצליח להתמקם, אלא נסיקה מקסימלית שפתחה פערים.
* הגדרות האייקונים שוב הלכו לקושי המקסימלי למרות שבאימונים קודמים ניסינו למצוא איזה מצב ביניים שיאפשר לכולם לעבוד ביעילות ולהתרגל בהדרגה - אי אפשר לעשות מעבר חד מאייקונים מלאים לשום דבר בכלל בקפיצה אחת. צריך לעשות את המעבר יותר מתון שיאפשר לאנשים שמתקשים לפתח הרגלים. אני למשל במשך רוב המשימה מצאתי את עצמי משוטט באקראי פעם אחר פעם ומאבד קשר עין עם אנשי המבנה שלי, ובמקום להוביל מצאתי את עצמי למעשה מובל ע"י מוטי. בשום אופן לא הצלחתי להשאר צמוד לאנשי המבנה שלי ופשוט הפכתי לטייס בודד שמחפש כל הזמן איפה כל האחרים. אני לא חושב שנשאר לי עוד משהו שלא ניסיתי כדי לשפר את היכולת לזהות עצמים, חוץ מהשתלת עיניים חדשות. אם לא דרך אייקונים, חייבים למצוא דרך נורמאלית להבדלה בין אנשי המבנה כמו צבעים של המטוס או משהו אחר. כדאי גם שהטוח שבו מבחינים במספרי זנב יהיה יותר גדול כדי למנוע את המצבים האלה של התקרבות קריטית רק כדי לזהות האם זה מישהו שאני טס איתו.
* הייתה מסקנה אחת שהועלתה בתחקור וזה שמוביל לא יכול להיות גם סטינגר כי הוא לא יכול להיות בודד וגם לנהל את הקרב. צריך גם לשים לב שרק במקרה של טייס עילאי ניתן להשאיר את הסטינגר כבודד. בכל מקרה אחר חייבים להיות מסוגלים להגן עליו כי הוא הופך ליעד הראשון של ההתקפות די במהירות.
שמוליק
טייסת 101 הוירטואלית
😎
קרבות מרובי משתתפים בלובי - סביבה לא סטרילית.
קרבות מרובי משתתפים ב VPN - סביבה סטרילית עם ביום אויב.
נוכחים:
אלון, מור, שמוליק, אלכס, גיל, יואל, לידור, מוטי, רון, רז, שמחה.
מהלך האימון:
בחלק הראשון נכנסנו לשרת CZ_AH ונלחמנו LaGG מול 109.
בחלק השני התחלקנו לרביעיית FW190 מול 6-7 מוסטנגים עם תקרת שיוט 15000 רגל עד המפגש.
סיכום:
החלק הראשון היה קצת לא מאורגן. היו כאלה שבכלל לא הצליחו להיכנס לשרת או שנזרקו ממנו פעם אחר פעם בגלל פינגים גבוהים. אלה שנכנסו והמריאו מההתחלה כבר היו מעורבים בקרבות, בעוד אלה שהצטרפו אח"כ לא ממש ידעו פרטים על המשימה, כגון סוג מטוס, דלק, חימוש ומיקום. היו מספר נסיונות המראה מאורגנת שנכשלו בגלל בעיות קשות בתקשורת ועומס על הערוצים. לאחר מספר נסיונות לא מוצלחים ולאור זה שחלק נאלצו לשבת בחוץ, הוחלט לבטל ולחזור ל VPN כדי לאפשר מהלך אימון יותר מסודר.
החלק השני היה מאורגן יותר אך היו מספר חריקות. היה קצר בתקשורת לגבי המפגש, כך שכאשר המוסטנגים כבר היו במקום בגובה הרצוי, ה 190 רק התחילו להמריא ולאסוף גובה, כך שהסיבוב הראשון התחיל ביתרון לא הוגן לטובת המוסטנגים. בנוסף, כמות המוסטנגים הגדולה יצרה חלוקה אסימטרית למבנים ובעוד שמבנה אחד בהובלתו של אלון הגיע מאורגן, הצוות השני בהובלתי הגיע מבולגן ומרוחק מהצוות השני.
בסיבוב השני החלפנו צדדים והגענו למפגש כמו שצריך, אבל עומס בערוצי התקשורת מנע עבודת צוות יעילה אצל המוסטנגים.
מסקנות:
* ההרגשה האישית שלי שעוד פעם עשינו מעין קפיצת מדרגה גדולה מדי. מהלך האימונים בתקופה האחרונה היה התמקדות על נושא אחד או שניים בכל אימון והקניית הידע הדרוש לכל המשתתפים עפ"י המסקנות מהאימון הקודם. משהו כמו חיזוק הדרגתי של הדברים האלמנטרים עד קבלת קו-בסיס אחיד אצל רובנו - אתמול היה מעין מעבר מבריכת אימונים סגורה הישר לקפיצת ראש למעמקי האוקיינוס.
* ויתרנו לחלוטין על תכנון האימון שערך מור וקפצנו ישר ללובי, בלי חימום, בלי מעבר על נקודות לחיזוק ובלי לוודא בכלל שכולם בכלל מצליחים להתחבר. אנשים ישבו בחוץ והתייבשו.
* לא הייתה חלוקת עבודה מסודרת בשרת בלובי, אלא כל אחד המריא בזמנו, לפי מה שנראה לו שצריך לקחת, ולא הייתה עבודת צוות מאורגנת. אנשים נקלעו למצים קשים מול אויבים, כשהם למעשה לבדם, וללא יכולת לתאם בגלל העומס בקשר.
* בחזרה ל VPN, לא ניסינו לעבוד לפי תוכנית האימונים השגרתית אלא קפצנו מיד לקרבות מרובי משתתפים. לא עבדנו לפי המסקנות מהפעמים הקודמות שדווקא הוכיחו את עצמן לאחרונה של חלוקת לצוותים, עלייה מסודרת למסלול, התארגנות לטיפוס בטור, התייצבות בגובה הרצוי ורק אז התארגנות למבנה - למעשה סדר העלייה האקראי למסלול קבע בפועל את סדר ההמראה והמבנים.
* לא הייתה חלוקה למבנים אלא רק לכמות האנשים בכל צוות, בלי הוראות. לא הייתה הגדרה מראש של מסלול הטיסה ומיקום המפגש הצפוי. לא הייתה חלוקת הוראות תפעול מנוע, וגם לא הייתה המתנה של מוביל המבנה שכל הצוות יצליח להתמקם, אלא נסיקה מקסימלית שפתחה פערים.
* הגדרות האייקונים שוב הלכו לקושי המקסימלי למרות שבאימונים קודמים ניסינו למצוא איזה מצב ביניים שיאפשר לכולם לעבוד ביעילות ולהתרגל בהדרגה - אי אפשר לעשות מעבר חד מאייקונים מלאים לשום דבר בכלל בקפיצה אחת. צריך לעשות את המעבר יותר מתון שיאפשר לאנשים שמתקשים לפתח הרגלים. אני למשל במשך רוב המשימה מצאתי את עצמי משוטט באקראי פעם אחר פעם ומאבד קשר עין עם אנשי המבנה שלי, ובמקום להוביל מצאתי את עצמי למעשה מובל ע"י מוטי. בשום אופן לא הצלחתי להשאר צמוד לאנשי המבנה שלי ופשוט הפכתי לטייס בודד שמחפש כל הזמן איפה כל האחרים. אני לא חושב שנשאר לי עוד משהו שלא ניסיתי כדי לשפר את היכולת לזהות עצמים, חוץ מהשתלת עיניים חדשות. אם לא דרך אייקונים, חייבים למצוא דרך נורמאלית להבדלה בין אנשי המבנה כמו צבעים של המטוס או משהו אחר. כדאי גם שהטוח שבו מבחינים במספרי זנב יהיה יותר גדול כדי למנוע את המצבים האלה של התקרבות קריטית רק כדי לזהות האם זה מישהו שאני טס איתו.
* הייתה מסקנה אחת שהועלתה בתחקור וזה שמוביל לא יכול להיות גם סטינגר כי הוא לא יכול להיות בודד וגם לנהל את הקרב. צריך גם לשים לב שרק במקרה של טייס עילאי ניתן להשאיר את הסטינגר כבודד. בכל מקרה אחר חייבים להיות מסוגלים להגן עליו כי הוא הופך ליעד הראשון של ההתקפות די במהירות.
שמוליק
טייסת 101 הוירטואלית
😎