תחקיר אימון - יום שישי ה07\11\16 שעה 21:30

נוכחים:
אורן
שוהם
מייק
ניר
טייסים נוספים

חסרים:
עמי


לקחים

1) תכנון מוקדם של מתאר המשימה. הגדרת האימון, הגדרת המשימה, חלוקה לכוחות בצורה מסודרת, בניית מפות מתאימות למתאר המשימה.

2) בעיית קשר - חלוקה לחדרים בTS

3) יישור קו לגבי נדב"ר

4) קביעת נוהל לגבי אימונים פנימיים ואימונים משותפים.

בתוך פרופיל המשימה - הייתה בעיה של הגדרת מטוסים לאנשים שלא מאומנים לטוס עליהם.

מבחינת הטיסה עצמה:
לאחר צפייה ב ACMI של הטיסה צורך בחידוד לגבי פעילות במבנה(לאחר מפגש,למשל-ביצוע של Bracket אמנם בוצע בצורה אוטומטית ללא יידוע- אך לכן לא היה יעיל), המראות (2 מקרים של כמעט התנגשות ב 5 שניות שלאחר המראה).

חלוקת מטרות לפני מפגש לא תמיד היתה יעילה, או לא התבצעה. פספסנו הזדמנויות לסיים קרב מאוד מהר ככה, למשל אני ואורן ביצענו בדיוק את אותו תמרון בחליפה, ובסופו של דבר התעלמנו ממטרה שחלפה אותנו וכעת יושב לנו על השש. יש לציין שאפשר וצריך לבצע חילוף מטרות במקרה ואפשר, במקרה זה היה מצב שאפשר זאת.

הטיסה נערכה בקוקפיט נעול, ללא מבטים חיצוניים. מודעות למצב מסביב אומרת שחייבים להסתכל מסביב כמה שיותר, ולשאוף לקשר עין עם כל מי שמסביב- ובעיקר לחבר למבנה, להזהיר ולתאם.
עושהרושם שמקרים מסויימים ללא מודעות למצב שמסביב גרמו לטייסים (לא בהכרח שלנו) לטוס ללא מטרה מסויימת ופשוט לבזבז אנרגיה וזמן בהסתובבות סתמית במקום או בטיסה ישרה בנסיון להתאפס.

למדתי שעם ההכרה שלנו של המטוס, להביט בתע"ל רק כאשר עומדים לירות. שאר הזמן יוקדש להתבוננות מסביב ואיסוף מידע.


במספר מקרים התעלמנו מאיומים אפשריים ואף חשפנו להם את ה6 שלנו.

בקשר לנת"ב בהמראה - אני פחות מעדיף את הפתרון של ריצה משותפת וסיבוב 180 לאחר הניתוק.
לדעתי עדיף לתזמן את ההמראות בהפרש של-5 3 שניות בין מטוס למטוס ולקבוע נקודת מפגש לחבירה למבנה.

ניהול הקרב - מהצד שלי ושל מייק היה מאוד לא מסודר בהתחלה והתחיל להשתפר לקראת הסוף.
אני הייתי עסוק רוב הזמן בהיאבקות במטוס ובמערכות שאני לא מכיר, מה שגרם לפגם חמור במודעות המצבית שלי וחוסר ריכוז בתמונת הקרב.
בהמשך מייק לקח את הפיקוד על המבנה, מה שהקל עלי והכניס קצת יותר סדר בניהול.
ופה נכנס נוהל:
הטייס בעל הנסיון הרלוונטי הגדול ביותר, לוקח פיקוד על המבנה.

ההרגשה שלי לפחות היא שבכל הטיסות, הצדדים חתרו למגע ללא שום שיקול טקטי משמעותי והסתפקו בחלוקת מטרות חפוזה ואקראית.

יש צורך לעבוד על המודעות המצבית שלנו כבודדים וכמבנה.
לחתור למגע רק לאחר שיקולים טקטיים הנוגעים למצבנו יחסית לאויב מבחינת יחס מיקומי, כמותי ואיכותי (סוג מטוס ומצבו).


לסיום, לדעתי אימון מ"ס 1 היה יעיל ומוצלח מאוד כי הוא הצביע לנו במפורש על הנקודות החלשות שלנו ומכין אותנו לסדרת אימונים ארוכה.

מסכים עם כל מה שנאמר.
בקשר למה שערכנו [בערך] ביום שבת, אני מעוניין שיהיה גם תחקיר בכתב לזה לצורך התיעוד.

לפני הסופ"ש\אימון הבא כבר יהיה לנו נוהל בנוי, או, לחילופין, מתי ואיפה אנחנו חושבים על זה?


אגב, במקום לקרוא לזה אימון מס' 1 [זה קצת לא מדוייק.. בלשון המעטה] או למספר את האימונים בכלל, לא עדיף פשוט לתייג אותם לפי תאריכים ושעות?