#1
·
לפני 18 שנים
נושא אימון: חזרה לשגרה - טיסה בהיפר לובי
נוכחים: אלון, מור, שמוליק, רמי, מוטי, רון, יואל
אורחים: גיא, אור, ניר, רועי, יעל, לידור
מהלך האימון:
נכנסנו ל WarClouds וטסנו ברביעיות תוך נסיון להגיע לעליונות אוירית בגובה גבוה (6.5 ק"מ) ומתוך מטרה לצבור הפלות ולחזור כולנו בשלום לבסיס.
סיכום:
למרות שלא עמדנו ביעד של לחזור כולם לבסיס בשלום (כמעט בכל הגיחות חלקנו או רובנו הופלו), האימון הזה נחשב למוצלח. האימונים הקודמים נותנים פה ביטוי כי בעצם הטיסה עצמה והתפקוד במהלך הקרב תפקדנו יותר טוב מבעבר. ההטסה, שמירת המבנים, חלוקת העבודה והדיבור בקשר היו טובים מאוד. מה שהיה חסר זה הגדרה ברורה של המטרות וחוסר תיאום בין המבנים. בגיחה השנייה טסנו במסלול מלבני מאורך ללא ידיעה ברורה של איפה לחפש אויבים עד להיתקלות אקראית בהם. היו שני מקרים שכאשר מבנה אחד דיווח על מגע לא נוצר קשר עם המבנה השני במשך שניות ארוכות - יכול להיות בעיית קשר או בעייה בהתמצאות עד לחבירה שבאה מאוחר מדי.
מסקנות:
* בזמן התדרוך, כל המובילים צריכים להיות מודעים למטרות ומיקומן כך שאם מוביל המטס כולו מנוטרל כל אחד מהם יכול להחליף אותו - צריך לשים לב למיקום בסיסי האויב במסך הראשי כי לפעמים לא ניתן לראות אותם על המפה בזמן הטיסה. מה שקרה אתמול שאחרי שאלון יצא ואני לקחתי הובלה ניחשתי פחות או יותר לאן היינו אמורים לטוס וזה גרם להארכת המסלול ללא צורך.
* להגדיר את תוואי הטיסה מראש - נ"צ לכל פנייה ובניית המסלול בפירוט כדי שלכולם יהיה ברור איך ולאן טסים. מה שקרה אתמול זה שאנשים שהצטרפו מאוחר או המריאו מחדש התקשו מאוד לחבור אלינו וכל פעם טסו לכיוון שעליו דיווחנו קודם במקום לטוס למקום שאליו אנחנו אמורים להגיע.
* חלוקת עבודה בין המבנים - למרות שכל המטוסים זהים (או דומים) כדאי ליצור מראש חלוקת עבודה בין הרביעיות כך שלפחות אחת תטוס בגובה ותהיה אחראית על החיפוי במקרה התקלות והשנייה או שתטוס גם גבוה או שתטוס בגובה בינוני כדי להקל על זיהוי המטרות. מה שקרה אתמול זה שאחרי שאלון נאלץ לצאת ואור לקח את מקומו, הם החליטו להיפרד מאיתנו ולחפש אויבים עצמאית, ואז כשהיינו צריכים את עזרתם לקח להם מלא זמן למצוא אותנו ולחבור.
* חלוקה לגזרות - במקרה שלא רוצים להקצות רביעייה רק למטרות חיפוי אלא שכולם יהיו התקפיים, כדאי לבצע חלוקה לגזרות כך שכל מבנה יקבל איזור לעצמו - זה ימנע את הבלאגן שהיה אתמול כאשר מספר רב של פעמים המבנים זיהו אחד את השני בתור אויבים פוטנציאלים ושברו לכיוונם למטרת יצירת מגע (במקרה אחד גם הייתה השלכת נתיקים מוקדמת מיותרת שגרמה למבנה אחד לטוס על אדים לקראת הסוף). בכל מקרה כדאי שהמרחק בין המבנים לא יהיה גדול מדי כדי שיוכלו לעזור אחד לשני.
* חלוקת הצוותים - להגדיר מראש את החלוקה ולשמור עליה לאורך כל האימון במקום לחלק בזמן ההמראה לפי סדר ההגעה לקצ"מ. במקרה של המראה נוספת, עדיף לחכות שכולם ינחתו ולהמריא שוב באותה צורה מאשר להמציא חלוקה חדשה למבנים לפי מי שבאויר\עומד לנחות\עומד להמריא - זה פשוט יצר בלבול רב כשלא לכולם היה ברור מי טס עם מי.
* חלוקת ערוצי תקשורת - אתמול שוב נוצר עומס רב על הקשר כשהיו 4 ומעלה אנשים באותו תדר. המסקנות מ-3 האימונים הקודמים הוכיח שעדיף להקצות תדר לכל זוג ולאפשר פריצה ל Channel Family כשרק המובילים מדברים בו ורק על דברים חשובים כגון הוראות הטסה, חלוקת משימות, הודעות על התקלות וקריאות לעזרה + אזהרות מפני אויבים שפתוח לכולם.
כדאי לייצר באופן זמני מספר מספיק של ערוצים עבור כל הזוגות ולבצע בדיקת קשר בין כל תתי הערוצים לפני התחלת הגיחה (ניתן אח"כ למחוק את הערוצים המיותרים כדי למנוע עומס על שרת ה TS).
*** ושוב, רק לתזכורת - להשתמש במוסטנג בהתאם למה שהוא טוב בו - טיסה מהירה ואנרגטית בגובה רב ולא קרבות פנייה איטיים בגובה נמוך - לא להתפתות ולהכנס כולם ביחד לתקיפה של מטרות אקראיות שטסות בגובה הרצפה. זה מה שגרם להפלות אצלנו - הכל הלך טוב עד לרגע שנתקלנו בקן צרעות של 109\190 בדיוק מעל הבסיס שלהם ובהדרגה התפתנו לרדת איתם נמוך ונלכדנו במלכודת שלהם. הפסקנו לעבוד בחלוקה טובה בין הזוגות ועבודת צוות של כל זוג אלא כל אחד בחר לעצמו מטרה פוטנציאלית והלך עליה בלי לתת דיווח ובלי לוודא שיש לו חיפוי טוב אלא סמך על זה שיש מספיק מאיתנו באיזור ומישהו אולי יצליח לעזור.
הקטע הזה של אובדן המשמעת העצמית\קבוצתית לקראת הסוף הוא זה שמביא לכך שאנחנו לא עומדים בדרישות המשימה. אנחנו לא יודעים מראש כמה מטרות נפגוש שם, ובד"כ יש מהם הרבה יותר ממה שתיארנו.
שמוליק
טייסת 101 הוירטואלית
😎
נוכחים: אלון, מור, שמוליק, רמי, מוטי, רון, יואל
אורחים: גיא, אור, ניר, רועי, יעל, לידור
מהלך האימון:
נכנסנו ל WarClouds וטסנו ברביעיות תוך נסיון להגיע לעליונות אוירית בגובה גבוה (6.5 ק"מ) ומתוך מטרה לצבור הפלות ולחזור כולנו בשלום לבסיס.
סיכום:
למרות שלא עמדנו ביעד של לחזור כולם לבסיס בשלום (כמעט בכל הגיחות חלקנו או רובנו הופלו), האימון הזה נחשב למוצלח. האימונים הקודמים נותנים פה ביטוי כי בעצם הטיסה עצמה והתפקוד במהלך הקרב תפקדנו יותר טוב מבעבר. ההטסה, שמירת המבנים, חלוקת העבודה והדיבור בקשר היו טובים מאוד. מה שהיה חסר זה הגדרה ברורה של המטרות וחוסר תיאום בין המבנים. בגיחה השנייה טסנו במסלול מלבני מאורך ללא ידיעה ברורה של איפה לחפש אויבים עד להיתקלות אקראית בהם. היו שני מקרים שכאשר מבנה אחד דיווח על מגע לא נוצר קשר עם המבנה השני במשך שניות ארוכות - יכול להיות בעיית קשר או בעייה בהתמצאות עד לחבירה שבאה מאוחר מדי.
מסקנות:
* בזמן התדרוך, כל המובילים צריכים להיות מודעים למטרות ומיקומן כך שאם מוביל המטס כולו מנוטרל כל אחד מהם יכול להחליף אותו - צריך לשים לב למיקום בסיסי האויב במסך הראשי כי לפעמים לא ניתן לראות אותם על המפה בזמן הטיסה. מה שקרה אתמול שאחרי שאלון יצא ואני לקחתי הובלה ניחשתי פחות או יותר לאן היינו אמורים לטוס וזה גרם להארכת המסלול ללא צורך.
* להגדיר את תוואי הטיסה מראש - נ"צ לכל פנייה ובניית המסלול בפירוט כדי שלכולם יהיה ברור איך ולאן טסים. מה שקרה אתמול זה שאנשים שהצטרפו מאוחר או המריאו מחדש התקשו מאוד לחבור אלינו וכל פעם טסו לכיוון שעליו דיווחנו קודם במקום לטוס למקום שאליו אנחנו אמורים להגיע.
* חלוקת עבודה בין המבנים - למרות שכל המטוסים זהים (או דומים) כדאי ליצור מראש חלוקת עבודה בין הרביעיות כך שלפחות אחת תטוס בגובה ותהיה אחראית על החיפוי במקרה התקלות והשנייה או שתטוס גם גבוה או שתטוס בגובה בינוני כדי להקל על זיהוי המטרות. מה שקרה אתמול זה שאחרי שאלון נאלץ לצאת ואור לקח את מקומו, הם החליטו להיפרד מאיתנו ולחפש אויבים עצמאית, ואז כשהיינו צריכים את עזרתם לקח להם מלא זמן למצוא אותנו ולחבור.
* חלוקה לגזרות - במקרה שלא רוצים להקצות רביעייה רק למטרות חיפוי אלא שכולם יהיו התקפיים, כדאי לבצע חלוקה לגזרות כך שכל מבנה יקבל איזור לעצמו - זה ימנע את הבלאגן שהיה אתמול כאשר מספר רב של פעמים המבנים זיהו אחד את השני בתור אויבים פוטנציאלים ושברו לכיוונם למטרת יצירת מגע (במקרה אחד גם הייתה השלכת נתיקים מוקדמת מיותרת שגרמה למבנה אחד לטוס על אדים לקראת הסוף). בכל מקרה כדאי שהמרחק בין המבנים לא יהיה גדול מדי כדי שיוכלו לעזור אחד לשני.
* חלוקת הצוותים - להגדיר מראש את החלוקה ולשמור עליה לאורך כל האימון במקום לחלק בזמן ההמראה לפי סדר ההגעה לקצ"מ. במקרה של המראה נוספת, עדיף לחכות שכולם ינחתו ולהמריא שוב באותה צורה מאשר להמציא חלוקה חדשה למבנים לפי מי שבאויר\עומד לנחות\עומד להמריא - זה פשוט יצר בלבול רב כשלא לכולם היה ברור מי טס עם מי.
* חלוקת ערוצי תקשורת - אתמול שוב נוצר עומס רב על הקשר כשהיו 4 ומעלה אנשים באותו תדר. המסקנות מ-3 האימונים הקודמים הוכיח שעדיף להקצות תדר לכל זוג ולאפשר פריצה ל Channel Family כשרק המובילים מדברים בו ורק על דברים חשובים כגון הוראות הטסה, חלוקת משימות, הודעות על התקלות וקריאות לעזרה + אזהרות מפני אויבים שפתוח לכולם.
כדאי לייצר באופן זמני מספר מספיק של ערוצים עבור כל הזוגות ולבצע בדיקת קשר בין כל תתי הערוצים לפני התחלת הגיחה (ניתן אח"כ למחוק את הערוצים המיותרים כדי למנוע עומס על שרת ה TS).
*** ושוב, רק לתזכורת - להשתמש במוסטנג בהתאם למה שהוא טוב בו - טיסה מהירה ואנרגטית בגובה רב ולא קרבות פנייה איטיים בגובה נמוך - לא להתפתות ולהכנס כולם ביחד לתקיפה של מטרות אקראיות שטסות בגובה הרצפה. זה מה שגרם להפלות אצלנו - הכל הלך טוב עד לרגע שנתקלנו בקן צרעות של 109\190 בדיוק מעל הבסיס שלהם ובהדרגה התפתנו לרדת איתם נמוך ונלכדנו במלכודת שלהם. הפסקנו לעבוד בחלוקה טובה בין הזוגות ועבודת צוות של כל זוג אלא כל אחד בחר לעצמו מטרה פוטנציאלית והלך עליה בלי לתת דיווח ובלי לוודא שיש לו חיפוי טוב אלא סמך על זה שיש מספיק מאיתנו באיזור ומישהו אולי יצליח לעזור.
הקטע הזה של אובדן המשמעת העצמית\קבוצתית לקראת הסוף הוא זה שמביא לכך שאנחנו לא עומדים בדרישות המשימה. אנחנו לא יודעים מראש כמה מטרות נפגוש שם, ובד"כ יש מהם הרבה יותר ממה שתיארנו.
שמוליק
טייסת 101 הוירטואלית
😎
