#1
·
לפני 19 שנים
נושא אימון: התחלת עבודה על קרבות זוגות
נוכחים: אלון, מור, שמוליק, רמי, אלכס, בן, מוטי, גיל, שמחה, עזרא, יואל, (רז - בגרות)
מהלך האימון:
אלון העביר הרצאה על התיאוריה של קרבות זוגות. בניגוד לקרבות זוג מול יחיד שבו ראינו בספר של Shaw פתרון מוגדר עבור כל מצב, בקרבות זוגות אין ל Shaw מרשם בטוח שיכול להתאים לכל מצב. במקום זה הוא מפרט על פני 4 עמודים רק את ההסבר למצבי Over Loading שיכולים להיגרם לטייס כתוצאה מריבוי משימות של ביצוע תמרונים תוך שמירת קשר עין גם על בן הזוג שלו וגם על שניים (או יותר) אויבים. על בסיס מגבלות אלה, אלון גיבש תיאוריה שעשויה להתאים הכי טוב עבורנו כשאנחנו מטיסים מוסטנגים. התיאוריה מבוססת על האפשרות לנצל איזו שהיא הפרדה (Separation) שעלולה להיווצר בין מטוסי האויב ואז להיכנס על בן הזוג הנותר, לחסל אותו במהירות הגדולה ביותר האפשרית, וברגע שבן הזוג השני חוזר, להיכנס עליו שוב. כך נקבל פעמיים קרב של זוג מול בודד שבו ננצל את הטקטיקטות שכבר למדנו של התקפה כפולה, במקום להיכנס לקרב ארוך שמורכב משני קרבות של יחיד מול יחיד. ההפרדה המדוברת יכולה להיות הפרדה מרחבית (אופקית או אנכית), הפרדה גיאומטרית (שבירת מבנה האויב), או הפרדה אנרגטית. בכל מקרה, תמרון הפתיחה שלנו צריך להיות הפולנייה, ולפי התיאוריה של אלון, הזוג שפותח ראשון או יותר רחב נכנס לחליפה עם יתרון כי הוא מגיע מבחוץ.
מתוך ניתוח מהלך הקרב המתואר לעיל, סביר להניח שהאויב "שהוזנח" בתחילת הקרב וצפה בבן הזוג שלו מופל ראשון, ייכנס חזרה לקרב עם יתרון גובה\אנרגיה ועם מוטיבציה גבוהה מאוד "להיכנס" בנו. במצב זה נאלץ לבצע קרב של זוג מול בודד, אבל עם חסרון במקום עם יתרון או שוויון כמו שתרגלנו עד היום.
תרגול:
עדיין לא התחלנו לתרגל קרבות זוגות, אלא התמקדנו בתרגול זוג מול יחיד שבא עם יתרון גובה, כדי לכסות את האפשרות שתוארה לעיל. שוב התחלקנו לשלשות ותרגלנו זוג מוסטנגים בגובה 1000 מול 190A8 יחיד בגובה 2000.
סיכום:
בניגוד לתרגולים הקודמים שבהם תרגלנו זוג ביתרון או שוויון, ושיכולנו לנצל עובדה זו כדי לתכנן את מהלך הקרב בצורה די חלקה, גילינו (לפחות אצל יואל ואצלי) שההתעסקות הבלתי פוסקת בצורך לאזן את יתרון הגובה והצורך לשמר את האנרגיה מנעה מאיתנו לקבל מצבי ירי, ולמעשה במקום שננהל התקפה כפולה עם רצף כניסות בלתי פוסק המבוצעות בתיאום בינינו, ביצענו אוסף של התקפות בודדות עם הפרשי זמן יחסית ארוכים בין אחת לשנייה שאיפשרה למור לחזור ולקבל יתרון עלינו בלי בעייה ולהצליח להתחמק די טוב מאיתנו בפעמים שכן הגענו למצב ירי. למעשה, ב-4 הנסיונות שלנו, מור הצליח להפיל לפחות אחד מאיתנו בכל הזדמנות כשהוא סוחב פגיעות קלות בלבד.
אלון טוען שמה שחווינו זה מצב של Overloading, אבל ההרגשה שלי הייתה שאני דווקא הייתי Underloaded כי מצאתי את עצמי כמה וכמה פעמים פשוט מסתובב סביב יואל ומור ולא מצליח להיכנס חזרה לקרב בעמדת יתרון.
מור טוען שאפשרות אחרת היא שאנחנו לא משתמשים במוסטנג בצורה המיטבית של ביצוע כניסה מהירה, לקיחת ירי ויציאה החוצה (Extened) כדי לשמר יתרון מהירות, אלא נוטים יותר לנסיונות של קרב פניות עם איבוד מהירות חמור מול מטוס בעל עדיפות ענקית בתחום הזה.
אולי ההבדל הוא שעד עכשיו מי שטס בביום אויב לקח 109G10 שלא מתמרן כל-כך טוב ויכולנו להתמודד מולו כדי להיכנס לירי במצב Tracking, ואילו בפעם הזאת היינו מול מטוס שמתמרן חזק ודורש אך ורק ירי במצבי Snapshots - אבל לא הייתה לנו המשמעת הדרושה להימנע מהנסיונות להילחם כאילו שאנחנו בספיט.
הייתי רוצה לדעת מה חושבים כל השאר בנושא הזה ומה הייתה ההרגשה שלכם.
מסקנות:
* ככל הנראה ידרש תרגול נוסף על העבודה של זוג מול בודד שבא עם יתרון גובה.
* חייבים להתרגל לעבוד בצורת הקרב המתאימה יותר למוסטנג - לא להיכנס לקרב פניות, ולא לנסות להתיישב על האויב - אם לא הלך בחליפה, להוריד אף, לצבור מהירות ולחזור לקרב עם יתרון
* ללמוד לקחת ירי במצבי Snapshots.
* לא לאבד מהירות !!! זה היתרון היחידי שיש למוסטנג
שמוליק
טייסת 101 הוירטואלית
😎
נוכחים: אלון, מור, שמוליק, רמי, אלכס, בן, מוטי, גיל, שמחה, עזרא, יואל, (רז - בגרות)
מהלך האימון:
אלון העביר הרצאה על התיאוריה של קרבות זוגות. בניגוד לקרבות זוג מול יחיד שבו ראינו בספר של Shaw פתרון מוגדר עבור כל מצב, בקרבות זוגות אין ל Shaw מרשם בטוח שיכול להתאים לכל מצב. במקום זה הוא מפרט על פני 4 עמודים רק את ההסבר למצבי Over Loading שיכולים להיגרם לטייס כתוצאה מריבוי משימות של ביצוע תמרונים תוך שמירת קשר עין גם על בן הזוג שלו וגם על שניים (או יותר) אויבים. על בסיס מגבלות אלה, אלון גיבש תיאוריה שעשויה להתאים הכי טוב עבורנו כשאנחנו מטיסים מוסטנגים. התיאוריה מבוססת על האפשרות לנצל איזו שהיא הפרדה (Separation) שעלולה להיווצר בין מטוסי האויב ואז להיכנס על בן הזוג הנותר, לחסל אותו במהירות הגדולה ביותר האפשרית, וברגע שבן הזוג השני חוזר, להיכנס עליו שוב. כך נקבל פעמיים קרב של זוג מול בודד שבו ננצל את הטקטיקטות שכבר למדנו של התקפה כפולה, במקום להיכנס לקרב ארוך שמורכב משני קרבות של יחיד מול יחיד. ההפרדה המדוברת יכולה להיות הפרדה מרחבית (אופקית או אנכית), הפרדה גיאומטרית (שבירת מבנה האויב), או הפרדה אנרגטית. בכל מקרה, תמרון הפתיחה שלנו צריך להיות הפולנייה, ולפי התיאוריה של אלון, הזוג שפותח ראשון או יותר רחב נכנס לחליפה עם יתרון כי הוא מגיע מבחוץ.
מתוך ניתוח מהלך הקרב המתואר לעיל, סביר להניח שהאויב "שהוזנח" בתחילת הקרב וצפה בבן הזוג שלו מופל ראשון, ייכנס חזרה לקרב עם יתרון גובה\אנרגיה ועם מוטיבציה גבוהה מאוד "להיכנס" בנו. במצב זה נאלץ לבצע קרב של זוג מול בודד, אבל עם חסרון במקום עם יתרון או שוויון כמו שתרגלנו עד היום.
תרגול:
עדיין לא התחלנו לתרגל קרבות זוגות, אלא התמקדנו בתרגול זוג מול יחיד שבא עם יתרון גובה, כדי לכסות את האפשרות שתוארה לעיל. שוב התחלקנו לשלשות ותרגלנו זוג מוסטנגים בגובה 1000 מול 190A8 יחיד בגובה 2000.
סיכום:
בניגוד לתרגולים הקודמים שבהם תרגלנו זוג ביתרון או שוויון, ושיכולנו לנצל עובדה זו כדי לתכנן את מהלך הקרב בצורה די חלקה, גילינו (לפחות אצל יואל ואצלי) שההתעסקות הבלתי פוסקת בצורך לאזן את יתרון הגובה והצורך לשמר את האנרגיה מנעה מאיתנו לקבל מצבי ירי, ולמעשה במקום שננהל התקפה כפולה עם רצף כניסות בלתי פוסק המבוצעות בתיאום בינינו, ביצענו אוסף של התקפות בודדות עם הפרשי זמן יחסית ארוכים בין אחת לשנייה שאיפשרה למור לחזור ולקבל יתרון עלינו בלי בעייה ולהצליח להתחמק די טוב מאיתנו בפעמים שכן הגענו למצב ירי. למעשה, ב-4 הנסיונות שלנו, מור הצליח להפיל לפחות אחד מאיתנו בכל הזדמנות כשהוא סוחב פגיעות קלות בלבד.
אלון טוען שמה שחווינו זה מצב של Overloading, אבל ההרגשה שלי הייתה שאני דווקא הייתי Underloaded כי מצאתי את עצמי כמה וכמה פעמים פשוט מסתובב סביב יואל ומור ולא מצליח להיכנס חזרה לקרב בעמדת יתרון.
מור טוען שאפשרות אחרת היא שאנחנו לא משתמשים במוסטנג בצורה המיטבית של ביצוע כניסה מהירה, לקיחת ירי ויציאה החוצה (Extened) כדי לשמר יתרון מהירות, אלא נוטים יותר לנסיונות של קרב פניות עם איבוד מהירות חמור מול מטוס בעל עדיפות ענקית בתחום הזה.
אולי ההבדל הוא שעד עכשיו מי שטס בביום אויב לקח 109G10 שלא מתמרן כל-כך טוב ויכולנו להתמודד מולו כדי להיכנס לירי במצב Tracking, ואילו בפעם הזאת היינו מול מטוס שמתמרן חזק ודורש אך ורק ירי במצבי Snapshots - אבל לא הייתה לנו המשמעת הדרושה להימנע מהנסיונות להילחם כאילו שאנחנו בספיט.
הייתי רוצה לדעת מה חושבים כל השאר בנושא הזה ומה הייתה ההרגשה שלכם.
מסקנות:
* ככל הנראה ידרש תרגול נוסף על העבודה של זוג מול בודד שבא עם יתרון גובה.
* חייבים להתרגל לעבוד בצורת הקרב המתאימה יותר למוסטנג - לא להיכנס לקרב פניות, ולא לנסות להתיישב על האויב - אם לא הלך בחליפה, להוריד אף, לצבור מהירות ולחזור לקרב עם יתרון
* ללמוד לקחת ירי במצבי Snapshots.
* לא לאבד מהירות !!! זה היתרון היחידי שיש למוסטנג
שמוליק
טייסת 101 הוירטואלית
😎
נערך לאחרונה: לפני 19 שנים
