#1
·
לפני 19 שנים
לקראת האימון של היום חשבתי לנכון לפרסם את הוראות השימוש של כוונת K14 של מוסטנג (תרגום ממקור בפורום של UBI).
כוונת K14 הייתה כוונת חישוב ירי מכאנית. בעיקרון, היא השתמשה במנגנוני ג'יירו וחיבורים מכאניים לחישוב ההיסט (lead) על המטרה המיועדת. הטייס מכוון את ערך מוטת הכנפיים על הכוונת (כגון Bf109, FW190, Bf110 וכו'😉 ואז מכוונן את הטווח למטרה ע"י סיבוב הידית על המצערת (בדיוק כמו מצערת הגז של אופנוע). סיבוב הידית מכוונת את 6 היהלומים המהווים את מעגל הכוונת, ומגדיל או מקטין את קוטר המעגל.
בקרב, הטייס מסובב את ידית המצערת כדי להתאים את קוטר המעגל למוטת הכנפיים של המטרה, בכל פעם שמוטת הכנפיים של מטוס המטרה ממלאה את הפיפר (מעגל) מקצה לקצה (לידיעה: piper הוא ראשי התיבות של Predicted Impact Point – נקודת ההתנגשות החזויה), הכוונת מחשבת את ערך ההיסט (lead) וצניחת הכדור עד למגע עם המטרה – בתנאי שיש לך יד יציבה ואתה יכול להחזיק את הנקודה על המטרה למשך 2 שניות. על משטח הרפלקטור של הכוונת יש מעגל קבוע, וגם הפיפר הצף. בקרבות פניות G כל מה שעליך לעשות הוא לשים את הפיפר הצף על המטרה (בהנחה שבחרת את מטוס המטרה הנכון על הכוונת), להתאים את קוטר הפיפר (עם ידית הסיבוב של המצערת) למוטת הכנפיים של המטרה – ולירות. בגלל זה כוונת K14 כונתה בתואר "Ace Maker". רוב הטייסים כיוונו את סוג המטוס על הכוונת ל-109, מאחר וזהו המטוס שהם פגשו הכי הרבה.
חסרון אחד של הכוונת היה בכך שבעת G גבוה או בהפעלת עומס G פתאומי ומהיר הג'יירוים לא היו עומדים בזה והחלק החישובי של הכוונת לא פעול כלל.
ישנו סיפור על גנרל Robin Olds שהתקין כוונות K14 על טייסות F-4 Phantom שלו בוייטנאם. הוא טען ש-K14 הייתה כוונת טובה יותר מזו שהייתה בפנטומים בתקופה ההיא.
כוונת K14 הייתה כוונת חישוב ירי מכאנית. בעיקרון, היא השתמשה במנגנוני ג'יירו וחיבורים מכאניים לחישוב ההיסט (lead) על המטרה המיועדת. הטייס מכוון את ערך מוטת הכנפיים על הכוונת (כגון Bf109, FW190, Bf110 וכו'😉 ואז מכוונן את הטווח למטרה ע"י סיבוב הידית על המצערת (בדיוק כמו מצערת הגז של אופנוע). סיבוב הידית מכוונת את 6 היהלומים המהווים את מעגל הכוונת, ומגדיל או מקטין את קוטר המעגל.
בקרב, הטייס מסובב את ידית המצערת כדי להתאים את קוטר המעגל למוטת הכנפיים של המטרה, בכל פעם שמוטת הכנפיים של מטוס המטרה ממלאה את הפיפר (מעגל) מקצה לקצה (לידיעה: piper הוא ראשי התיבות של Predicted Impact Point – נקודת ההתנגשות החזויה), הכוונת מחשבת את ערך ההיסט (lead) וצניחת הכדור עד למגע עם המטרה – בתנאי שיש לך יד יציבה ואתה יכול להחזיק את הנקודה על המטרה למשך 2 שניות. על משטח הרפלקטור של הכוונת יש מעגל קבוע, וגם הפיפר הצף. בקרבות פניות G כל מה שעליך לעשות הוא לשים את הפיפר הצף על המטרה (בהנחה שבחרת את מטוס המטרה הנכון על הכוונת), להתאים את קוטר הפיפר (עם ידית הסיבוב של המצערת) למוטת הכנפיים של המטרה – ולירות. בגלל זה כוונת K14 כונתה בתואר "Ace Maker". רוב הטייסים כיוונו את סוג המטוס על הכוונת ל-109, מאחר וזהו המטוס שהם פגשו הכי הרבה.
חסרון אחד של הכוונת היה בכך שבעת G גבוה או בהפעלת עומס G פתאומי ומהיר הג'יירוים לא היו עומדים בזה והחלק החישובי של הכוונת לא פעול כלל.
ישנו סיפור על גנרל Robin Olds שהתקין כוונות K14 על טייסות F-4 Phantom שלו בוייטנאם. הוא טען ש-K14 הייתה כוונת טובה יותר מזו שהייתה בפנטומים בתקופה ההיא.
התייחס למטוס שלך כמו לאהובתך.... היכנס אליו חמש פעמים ביום, העלה אותו לגבהים והחזר אותו חזרה לקרקע!
IAF.Perry
IAF.Perry
