#1
·
לפני 19 שנים
השעה היא 13:00 כאשר ניגשנו לחדר התדריכים. אני, ועוד שני טייסים מן השורה.
האיזור הבעייתי היה כ 120 מיילים צפוניתמן הבסיס שלנו, חתיכת מרחק. הבעיה באותו איזור הייתה
שמטוסים אשר יוצאים לפעולות מסויימות, תמיד נופלים ע"י ירי של SAM מסוגים שונים.
חיל האוויר החליט לצאת למבצע נרחב, אשר יסכל את כוחות ה SAM הפרוסים באיזור, ויאפשר
ביצוע משימות בטוח ורגוע יותר.
יש זמן, לכן נחים, יושבים קצת על כוס קפה, ואז מתחילים להתארגן.
מתלבשים, לוקחים את כל האביזרים הנחוצים, ויוצאים החוצה למטוסים שלנו.
עולים למטוס, צוות הקרקע עוזר לנו להתארגן. בדיקות ראשוניות ו... הצתה.
"אלפא 1 למגדל מבקש רשות חנייה למסלול 11"
"-מגדל לאלפא 1 תסיע למסלול 11 והמתן"
מסיעים למסלול כל אחד בתורו, וממריאים. כולם מצטרפים למבנה חץ אחיד.
כבר מהרגע שעלינו לגובה 3000 רגל הבנתי מדוע המבצע הזה נקרא "עקיצה באפילה".
השמיים נראו אפלוליים ושחורים מאוד, והיה נראה כי כל רגע מתקרבת לכיווננו סופה.
מזג האוויר היה גרוע והמטוס נטה 7 מעלות לערך לכיוון ימין כל הזמן. ידעתי שהולכת להיות
לנו טיסה לא קלה, ובפרט משימה קשה. התחלנו בגובה שיוט של 20000 רגל, כאשר השמיים
נקיים מאיומים. לאחר טיסה של 80 מיילים (המון זמן לחשוב עם עצמך מה הולך לקרות) הגענו
לנ"צ 3, הנ"צ שלפני המטרה.
לפתע נשמע צפצוף מכיוון ה RWR, מייד זיהיתי שמדובר ב SAM6.
שמרתי על גובה נמוך ועירנות גבוהה, תוך כדי תידרוך המבנה שלי והדלקת ה ECM.
כיוונתי את התוכנית של הנורים/מוץ ל 2. מתקרבים לנ"צ TG, זהו זה אני חושב לעצמי, נעלתי
על הSAM הארור הזה סוף סוף! שעטתי לכיוון ה SAM בעוד אני מחמש
את המאסטר ארם, ומכין את הטילים לירי. מדובר בטילים מתבייתי מכ"ם, מהסוג המשובח.
המטרה נכנסת לטווח, וירי! זהו זה חשבתי לעצמי, אבל לא ידעתי שהיום שלי רק מתחיל.....
לפתע נשמע עוד צליל מכיוון ה RWR, אותו צליל מחריד שמודיע לך ש...טיל שוגר עליך!
מייד אני משליך את שני הבידונים, ומתחיל בסידרת תימרונים חדים תוך כדי הוצאת נורים ומוץ.
לאחר כמה שניות התעשתתי, והבנתי מה בעצם קורה פה. שני מיגים מסוג 29 מיירטים אותי,
בעוד שמאחורי נמצא ה SA6. לאחר חצי דקה של תימרונים, הטילים פספסו. עכשיו הגיע תורי.
הסתובבתי לכיוון המיגים, ושלחתי טיל אחד לכיוון אחד מהם. פיספסתי, לעזאזל. שלחתי טיל נוסף,
פגיעה מדוייקת במנוע שלו גרמה לו לנטוש. נשארתי בלי טילים, רק אני והמיג השני- קרב תותחים
התפתח במהירות. עידכנתי את הווינגמן שלי והוראתי לו להעסיק את ה SA6. קרב הפנייה לא נמשך זמן רב, המיג ישב לי על הזנב וירה. הוא גם פגע, הישר במערכות ההידרואליות שלי.
פתחתי ברקסי אוויר, ומשכתי מצערת אחורה במהירות, בתיקווה שהטריק הזה יעבוד.
זה אכן עבד, תוך שניות ספורות המיג היה בתוך התע"ל שלי. לאחר עוד כמה שניות, הוא זכה להכיר
את הקרקע מקרוב :] . הווינגמן שלי בנתיים השמיד את הSA6, ולאחר יעף ווידוי שהוא ערך,
הוא מסר לי כי המטרה הושמדה.
מתחילים בחזרה הביתה, הווינגמן שלי מלווה אותי מאחור.
בעיה נוספת צצה אצלי... מכיוון שזרקתי את המיכלים והטיסה ארוכה, ולאחר קרב עם שימוש
במבער פתוח, הדלק כמעט ואזל. 400 גלון, זה כל מה שנותר. לקחתי במהירות וקטור למתדלק,
והתחלתי לטוס לכיוונו בתיקווה שאני אצליח לתדלק. טסתי לפי הנהלים, ונסיתי לחסוך בדלק.
לפתע ראיתי אותו! המתדלק נמצא הישר לפני, 2 מיילים. כאשר כבר הייתי ממש קרוב אליו,
כל מה שנשאר זה 210 גלון של דלק. ידעתי שאני חייב להצליח לתדלק, ומהר. אחרת אני יהיה
כמו דאון שטס הישר אל המים. בניסיון השני הצלחתי לתדלק.
מה עוד עלול להשתבש, שאלתי את עצמי. כשהגענו לנחיתה, התברר לי מה עוד יכול להשתבש.. אני והפה הגדול שלי. בדיוק בפיינל, המנוע התחיל לקרטע. בטאצ' דאון, כבר הייתי ללא מנוע. אבל נחתתי בשלום, למרות המערכת ההידראולית והמנוע.
המשימה הוכרזה כהצלחה. :]
לאחר בדיקה שנערכה ע"י צוות טכנאים, התגלה שהבעיה במנוע נבעה כתוצאה מגרגרי חול
שנכנסו למנוע בזמן הטיסה הנמוכה. הם הגיעו ללהבי המנוע רק מאוחר יותר, וטוב שכך.
אני מצטער שאין תמונות, בפעם הבאה יהיו גם תמונות.
האיזור הבעייתי היה כ 120 מיילים צפוניתמן הבסיס שלנו, חתיכת מרחק. הבעיה באותו איזור הייתה
שמטוסים אשר יוצאים לפעולות מסויימות, תמיד נופלים ע"י ירי של SAM מסוגים שונים.
חיל האוויר החליט לצאת למבצע נרחב, אשר יסכל את כוחות ה SAM הפרוסים באיזור, ויאפשר
ביצוע משימות בטוח ורגוע יותר.
יש זמן, לכן נחים, יושבים קצת על כוס קפה, ואז מתחילים להתארגן.
מתלבשים, לוקחים את כל האביזרים הנחוצים, ויוצאים החוצה למטוסים שלנו.
עולים למטוס, צוות הקרקע עוזר לנו להתארגן. בדיקות ראשוניות ו... הצתה.
"אלפא 1 למגדל מבקש רשות חנייה למסלול 11"
"-מגדל לאלפא 1 תסיע למסלול 11 והמתן"
מסיעים למסלול כל אחד בתורו, וממריאים. כולם מצטרפים למבנה חץ אחיד.
כבר מהרגע שעלינו לגובה 3000 רגל הבנתי מדוע המבצע הזה נקרא "עקיצה באפילה".
השמיים נראו אפלוליים ושחורים מאוד, והיה נראה כי כל רגע מתקרבת לכיווננו סופה.
מזג האוויר היה גרוע והמטוס נטה 7 מעלות לערך לכיוון ימין כל הזמן. ידעתי שהולכת להיות
לנו טיסה לא קלה, ובפרט משימה קשה. התחלנו בגובה שיוט של 20000 רגל, כאשר השמיים
נקיים מאיומים. לאחר טיסה של 80 מיילים (המון זמן לחשוב עם עצמך מה הולך לקרות) הגענו
לנ"צ 3, הנ"צ שלפני המטרה.
לפתע נשמע צפצוף מכיוון ה RWR, מייד זיהיתי שמדובר ב SAM6.
שמרתי על גובה נמוך ועירנות גבוהה, תוך כדי תידרוך המבנה שלי והדלקת ה ECM.
כיוונתי את התוכנית של הנורים/מוץ ל 2. מתקרבים לנ"צ TG, זהו זה אני חושב לעצמי, נעלתי
על הSAM הארור הזה סוף סוף! שעטתי לכיוון ה SAM בעוד אני מחמש
את המאסטר ארם, ומכין את הטילים לירי. מדובר בטילים מתבייתי מכ"ם, מהסוג המשובח.
המטרה נכנסת לטווח, וירי! זהו זה חשבתי לעצמי, אבל לא ידעתי שהיום שלי רק מתחיל.....
לפתע נשמע עוד צליל מכיוון ה RWR, אותו צליל מחריד שמודיע לך ש...טיל שוגר עליך!
מייד אני משליך את שני הבידונים, ומתחיל בסידרת תימרונים חדים תוך כדי הוצאת נורים ומוץ.
לאחר כמה שניות התעשתתי, והבנתי מה בעצם קורה פה. שני מיגים מסוג 29 מיירטים אותי,
בעוד שמאחורי נמצא ה SA6. לאחר חצי דקה של תימרונים, הטילים פספסו. עכשיו הגיע תורי.
הסתובבתי לכיוון המיגים, ושלחתי טיל אחד לכיוון אחד מהם. פיספסתי, לעזאזל. שלחתי טיל נוסף,
פגיעה מדוייקת במנוע שלו גרמה לו לנטוש. נשארתי בלי טילים, רק אני והמיג השני- קרב תותחים
התפתח במהירות. עידכנתי את הווינגמן שלי והוראתי לו להעסיק את ה SA6. קרב הפנייה לא נמשך זמן רב, המיג ישב לי על הזנב וירה. הוא גם פגע, הישר במערכות ההידרואליות שלי.
פתחתי ברקסי אוויר, ומשכתי מצערת אחורה במהירות, בתיקווה שהטריק הזה יעבוד.
זה אכן עבד, תוך שניות ספורות המיג היה בתוך התע"ל שלי. לאחר עוד כמה שניות, הוא זכה להכיר
את הקרקע מקרוב :] . הווינגמן שלי בנתיים השמיד את הSA6, ולאחר יעף ווידוי שהוא ערך,
הוא מסר לי כי המטרה הושמדה.
מתחילים בחזרה הביתה, הווינגמן שלי מלווה אותי מאחור.
בעיה נוספת צצה אצלי... מכיוון שזרקתי את המיכלים והטיסה ארוכה, ולאחר קרב עם שימוש
במבער פתוח, הדלק כמעט ואזל. 400 גלון, זה כל מה שנותר. לקחתי במהירות וקטור למתדלק,
והתחלתי לטוס לכיוונו בתיקווה שאני אצליח לתדלק. טסתי לפי הנהלים, ונסיתי לחסוך בדלק.
לפתע ראיתי אותו! המתדלק נמצא הישר לפני, 2 מיילים. כאשר כבר הייתי ממש קרוב אליו,
כל מה שנשאר זה 210 גלון של דלק. ידעתי שאני חייב להצליח לתדלק, ומהר. אחרת אני יהיה
כמו דאון שטס הישר אל המים. בניסיון השני הצלחתי לתדלק.
מה עוד עלול להשתבש, שאלתי את עצמי. כשהגענו לנחיתה, התברר לי מה עוד יכול להשתבש.. אני והפה הגדול שלי. בדיוק בפיינל, המנוע התחיל לקרטע. בטאצ' דאון, כבר הייתי ללא מנוע. אבל נחתתי בשלום, למרות המערכת ההידראולית והמנוע.
המשימה הוכרזה כהצלחה. :]
לאחר בדיקה שנערכה ע"י צוות טכנאים, התגלה שהבעיה במנוע נבעה כתוצאה מגרגרי חול
שנכנסו למנוע בזמן הטיסה הנמוכה. הם הגיעו ללהבי המנוע רק מאוחר יותר, וטוב שכך.
אני מצטער שאין תמונות, בפעם הבאה יהיו גם תמונות.
