WOW תחקיר של 67 דקות... כמה זמן ביזבזתם שם, תהיו בריאים
💡
Achtung - Long Post Ahead
הנה ההערות שלי, פחות או יותר בסדר שבו הנושאים עלו בתחקיר:
1) נושא ה-262 - רק כדי להבהיר, שום תלונה, טענה או שות', היה קצר בתקשורת בין ViFF לביני. הייתי משוכנע שה-262 עושים מה שבא להם בגיחה הראשונה אבל מקורקעים מבחינה המראה חוזרת ולכן הקבוצה האדומה תודרכה, כמובן, בהתאם. הנושא הזה זניח, כי הם השפיעו רק על ניר. רוב הקבוצה האדומה ראתה אותם רק ב-Scoreboard
😉
2) לאגים/פריזים - בעיה, חייבים להוריד הגדרות גרפיות והרבה גם עשו את זה, עם תוצאות.
3) איזון - לדעתי היה איזון מצוין במטוסים.לכל מטוס ב-Plane Set של Das Boot 2 היה לפחות תחום אחד שבו הוא היה יכול להתחרות ביעילות מול שאר המטוסים. אני חושב שלאף אחד מהצדדים לא היה מה להתלונן, בטח שלא לכחולים על ה-G-10, הערה שעלתה בתרחיש ואני חייב להתייחס אליה; ה-G-10 עליון על הקורסאיר ברוב התחומים, אולי חוץ מצלילה, טווח ומהירות בגובה נמוך. יש פה מקום לקרבות מאוד מעניין שאכן התרחשו בכמה מקרים.
התלונות בשני הצדדים נובעות, לדעתי, מבעיה בטקטיקה/הכנה מראש/הכרות עם המטוס ברמה האישית ו/או הקבוצתית. אני יכול להעיד על הקבוצה שלי, שהיו לנו טייסים שהתקשו עם הקורסאיר והגורם היחיד שאני יכול ליחס לזה הוא חוסר הכנה והכרות מוקדמת עם המטוס, שהיו מאפשרים לנו לרוץ בלי חריקות מיותרות. כמו כן, חלק מהמשתתפים העלו בעיות של עבודה קבוצתית, בעיקר בצד הכחול, שיכולות להיות גורם נוסף לחוסר תפקוד, ששויך דווקא לחוסר איזון במטוסים.
4) נחיתות על נומ"ט - בעיה שהועלתה על ידי אלי ורלוונטית לטייסים חדשים שהצטרפו לקבוצה שלנו, או שאפו להצטרף ולא קיבלו הזדמנות (מצטער יניב, שאגב הצליח לבצע שתי נחיתות רצופות 5 דקות לפני התרחיש - כפיים
😎 ). לדעתי, עדיף להמנע מהקלות בנחיתות מתוך התחשבות בטייסים החדשים, כי מדובר פה באחוז קטן יחסית, שלהערכתי ידביק את הקצב מאוד מהר. הפתרון הכי טוב הוא להעביר אותם לבסיסים יבשתיים, במקרה שיש כאלו (בד"כ בצד שלא פועל מנושאות מטוסים).
5) סדר ותיאום לאחר כניסה לקרב - נושא שהיה בעייתי לשתי הקבוצות. לאור מה שנאמר על ידי xcom ו-ViFF בתחקיר ותואם מה שראיתי בטיסה, הקבוצה האדומה אספה את עצמה מהר יותר אחרי ההתפזרות הראשונית וגם הפיקה לקחים לגיחות הבאות וכך הצליחה להשיג ייתרון משמעותי על הליווי של המפציצים שלכם שהתבטא במשפך שתואר על ידי ViFF. עצה אחידה לכולם, שצריך להדביק מעל למסך באותיות ענקיות -
לא עוזבים בני זוג!!!.
6) נ"מ והתמודדות איתו מנקודת הראיה של המפציצים - אם נניח את הפריזים והלאגים בצד, הנ"מ אכן היה קשה. בלתי אפשרי? ממש לא. אם הייתי במקומכם, הייתי משתמש בהפצצה שטוחה מגובה בינוני - 4000 מטרים ומעלה, או בהפצצת צלילה בעזרת ה-Ju-88 מגובה דומה (מעט נמוך יותר). טירפוד של ספינות כבדות מתבררת כשיטה מאוד בעייתית וגוזלת זמן. המפציצים, שהם כלים איטיים, לא מתמרנים ומוגבלים במעטפת הטיסה שלהם נחשפים להמון נ,מ, קל וכבד. בקצה השני עומדת הפצצת צלילה בעזרת ה-Ju-88, שהיא בטוחה יותר למפציצים (חשיפה ארוכה יותר לנ"מ כבד אבל קצרה בהרבה ופחות קריטית לנ"מ קל), נוחה יותר למחפים ויעילה יותר נגד הספינות (2 פצצות של 1000 ק"ג, להזכירכם, הם יותר מפי 2 מהמטען שנשאו ה-SBD שלנו בתרחיש הקודם
👿 ) . הפצצה שטוחה עומדת בין שתיהן בגלל שהיא דורשת היערכות ארוכה וידע טכני לגבי כוונת ההפצצה, כך שהיא לא ממש מתאימה לתרחיש מהסוג הזה, כשאזור המטרה אינו ידוע מראש.
7) עניין ספינות המשא - רק כדי להבהיר - הספינות האחרות שהיו ברדיוס של כ-40 ק"מ מסביב לנושאות המטוסים היו אך ורק ספינות הליווי שהיו צמודות לנומ"ט או 5-6 ספינות משא שפוזרו מסביב. במבט לאחור, כל עניין ספינות המשא באמת נראה לא ריאליסטי מבחינת צפיפות התנועה הימית, אבל בכל מקרה, היה צורך ליידע את מטוסי הסיור מראש, כך שהם יבדקו פעמיים לפני שהם מדווחים.
8 ) בעייתיות תקיפת קרקע בשרת נגד ספינות - משני התרחשים האחרונים אני יכול לזרוק לאוויר מסקנה מסויימת שהאנשים הטכניים יוכלו להפריך או לאשר. אני משאר שעם נוכחות כבדה של נ"מ, אובייקטים ומטוסים באוויר בשני איזורי המטרה (טירפיץ וה-Carrier Battlegroup הבריטית) מתרחש אובדן נתונים גם לגבי חימוש שמוטל ממטוסים. זה נראה בבירור בטראקים שצולמו מעל הטירפיץ, בהם הפצצות שלנו עושות כל מיני תמרונים מעניינים באוויר. מי שהשתתף בטיסות הבדיקה שעשינו לפני Das Boot הראשון, זוכר את התופעה המוזרה שבה חלק מהטייסים ראו טורפדו שהוטל וחלק לא. אני חושד שהבעיות האלה תרמו לחוסר היכולת להגיע להטבעה בשני התרחישים, אבל לא פוסל את העובדה שהטבעת נומ"ט בעזרת טורפדו היא, כמו במציאות, תוצאה שקשה מאוד להשיג.
9) טווח טיסה מוגזם - כן, בהחלט הייתה בעיה. אם אנחנו רוצים לשמור בכל זאת על טווח טיסה כזה, הפתרון הוא Airstart למפציצים או תוספת זמן. Airstart, לדעתי הוא רעיון מצוין, כי הוא זורק את המפציץ ישר לסוף החלק הארוך והמייגע בגיחת הפצצה - הגעה מגובה 0 ל-2000 וממהירות 200 ל-300. ברגע שנתונים אלו מושגים, השאר לא גוזל הרבה מאוד זמן. זה רף מינימלי שבלעדיו אי אפשר להמשיך.
תוספת זמן - גם פיתרון מצוין, עוד יותר טוב מה-Airstart. אני רוצה לחזק את העמדה של אור לגבי התחלה מוקדמת יותר - מאוד מקל, בעיקר אם התרחיש יהיה ארוך יותר. כשמתחילים את התרחיש ב-9 יוצרים בעיה ל-25% אחוז מהטייסים ופותרים בעיה ל-10%. עניין העייפות הוא משהו שמשפיע על 100% מהטייסים, אז אני לא מתכוון בכלל להתייחס לטיעון הזה. בתרחיש הזה לא היה לנו כמעט אף אחד (או אף אחד בכלל?) שהצטרף אחרי שהתחלנו ו-80% מהמבוגרים יותר ש-ViFF הזכיר בתחקיר, שמבחינתם שעה מוקדמת היא כביכול בעיה, הגיעו או לפחות היו בסביבה אפילו שעה לפני התרחיש. אם נקדים את התרחישים בחצי שעה - שעה ונוסיף עוד חצי שעה-שעה לזמן טיסה נטו, נפתור בעיות של טווח בלי לקבל גרף השתתפות שיורד בצורה מאוד דרסטית לקראת סוף התרחיש וגם נקל על חלק גדול מהמשתתפים בלי לפגוע בקבוצה האחרת.
10) Airstart ובעיותיו - כידעו לכם, בתרחיש הזה השתמשנו ב-5 בסיסי Airstart שהיו ברדיוס של כ-40 ק"מ סביב הנומ"ט. כתואצה מכך נוצרו שתי בעיות:
א. דמיינו את האפשרות הבאה: מטוס כחול מגיע לאזור המטרה, נכנס לקרב עם מטוס אדום, הקרב יורד עד לגובה 1000 שם המטוס האדום מופל על ידי הכחול (כן, אני יודע, תרחיש בלתי אפשרי, לא קרה עד כה, תתאמצו לדמיין!
😛 ). המטוס האדום יכול עכשיו לבצע Airstart ממש מעל הראש של הכחול או בכל מקרה עד 10 ק"מ ממנו, כשה-Airstart מציב אותו ב-2000 מטרים עם מהירות של 300 קמ"ש!
ב. אפקט מאוד מבלבל של אובייקט ה-Airstart שמשאיר נקודה מאוד בולטת ודומה למטוס על רקע המים, בעיקר כשמסתכלים מגובה רב. היו לנו כמה מרדפי שווא מעטים, אבל הבעיה האמיתית הייתה כמות הקשקשת ברשת שהבלבול הזה יצר.
11) טקטיקת המלווים הכחולים - אני חושב שהבעיה העיקרית בתפקוד שלכם נעוצה בחוסר תיאום עם המפציצים. יש לי תחושה שהגעתם לאיזור מוקדם מדי או לחלופין מאוחר מדי ביחס למפציצים, ברוב המקרים, והוגבלתם מהר מאוד ע"י המטוסים שלנו מבחינת יכולת החיפוי שלכם. יותר שיתוף פעולה הן בתוך המלווים והן בתוך המפציצים היה עוזר לכם, אולי גם תוכנית מגובשת יותר. התרשמות שלי מעיניים אדומות וכצופה מהצד.
12) מיתוס המקלענים האוטומטיים - כן, הם צלפים. לא הם, לא יעילים. אם תשימו לב, בטראקים או בזמן טיסה מתוך עמדת תותחן כשהוא על טייס אוטומטי ויורה בעצמו, התותחנים יורים המון צרורות מיותרים בלי קשר למיקום של המיירטים בלבד. לכן, אני ממליץ לכל מי שמטיס מפציצים מכל הגדלים והסוגים לאייש אותם בעצמו ולהתאמן על זה. אבל צריך לזכור - איוש של תותחנים רלוונטי בעיקר אחרי הטלת פצצות - כי במהלך היעף אפשר לפספס את המטרה אם לא מתעמקים עם הראש בכוונת.
אגב - הטענות שהועלו (על ידי ViFF, נדמה לי), לגבי Auto Gunner שנראה צולף במנוע של Bf-109 מה-SBD שלי בתרחיש הקודם, פשוט לא נכונות. ברגע שיצאתי מהטרה השתמשתי בתותחנים האוטומטיים כאזהרה בלבד - ברגע ששמעתי צרור אחד מהתותחן פשוט קפצתי אחורה ולקחתי שליטה, כך הפלתי שני Bf-109 ופגעתי אנושות בשלישי. שימו לב שניתן לתמרן ולכוון בו זמנית - זה מה שהציל אותי, כי מזווית הראיה של התותחן קל יותר להתחמק מירי (אבל גם קשה הרבה יותר להתמצא ביחס לקרקע).
צוות ניהול ראשי -
פריפלייט
