**מאמר השבוע - חיל האוויר האיראני**

מצאתי מאמר בפורום חובבי תעופה בתפוז מאמר שתורגם ע"י כהן דרור על חיל האויר האירני אז תהנו

את המאמר של היום אני מתרגם מתוך אתר חיל האוויר האירני (כן יש כזה אתר) הוא נכתב בידי מוניר פאהרד עם מספר תוספות שלי.

הגבר חנוט המדים דפק בחוזקה על השולחן. "הם אמורים להיות בני ברית לא?.. קנינו מהם חלקים לקידוחי הנפט, בכלל היחסים איתם טובים".
"ככה הם צילמו את הסודות של הישראלים. ממש באותה שיטה. גם הישראלים ניסו להפיל ולא הצליחו" נידב הצעיר בעל דרגות הכוכבים. פני השניים הוארו בתאורה המלאכותית שסופקה מהמסכים המרצדים בבונקר התת קרקעי. שעה ארוכה הלמו את קירותיו צעקות בקרי הטיסה הצעירים שישבו לפניהם כתזמורת רועשת המנסה להפיק צליל ללא הצלחה. הקרב שהתחולל בשמי המדבר עת הזריחה עורר בהם אדרנלין רב.
"טוב תגיד להם שיחזירו את כל המטס לנחיתה... זהו זה.... אבוד לנו... יותר חשוב שנבין מה קרה כאן"
"אני חושב שמה שקרה, הוא שראינו שאנחנו צריכים יכולת חדשה"
"כמה פעמים אמרתי לך. נכון יש לי ניסיון אני מכיר את כולם הרבה שנים אבל קשה מאוד לשכנע את המטומטמים בטהרן.... אנחנו צריכים לשכנע להעביר לנו כספים. המדינה הזו משפריצה נפט כמו מסננת וסופחת כסף ורק לי לא נותנים תקציב" אמר ספק צעק בעצבים רופפים. לאט לאט, עם ירידת המתח בבונקר התרכך כמעה.
"טוב. אנחנו ניסע לוושינגטון. נשמע מה יש לאמריקאים להציע. גם הם נתקלו במיג החדש כמה פעמים והוציאו לאחרונה מכרז לבניית מטוס. נבחן את ההצעות שלהם וטהרן תשלם עבור המטוסים בנפט."


כשיצא המיג 25 לאוויר העולם, הוא הוכח כמטוס עליונות אווירית שאין שני לו. לראשונה מאז סופה של מלחמת העולם היה למערב יריב שקשה להתמודד איתו. המיג 25 נתן לברית הסובייטית יכולת טיסה וצילום בגובה רב שעד אז הייתה נחלתם הכמעט בלעדית של אנשי ה CIA עם מטוסים דוגמת ה U2, וכפלטפורמת אוויר-אוויר ניחן בארסנל טילים מתקדם ובמכ"ם משוכלל. הרוסים שלחו את המיג 25 לבסיסי אוויר במצרים, סוריה, וייטנאם, סין ומדינות אחרות שקיימו איתם קשר ביטחוני. גם לחיל האוויר הישראלי הציק המיג 25 כשהייה ממריא מבסיסו קהיר מערב ופאנטומים שנחשבו שיא הקדמה והביצועים, ניסו לרדוף אחריו ללא הצלחה. צילומי האוויר הראשונים של הכור בדימונה ומקומות אסטרטגיים נוספים הם חלק ההצלחות המבצעיות הרבות שהיו לרוסים בהפעלת המטוס הזה . רואיינו בעבר מספר טייסים שהשתתפו במרדפים הללו ע"י ביטאון ח"א, ואף יצא ספר שנקרא "עטלפים בשמי דימונה" המספר את סיפורי אותם ימים במספר חזיתות לחימה עולמיות בין המזרח למערב. היכולות האמיתיות של המיג 25 נחשפו רק לאחר עריקת טייס סובייטי עם מטוסו ליפן בשנת 76, וח"א הישראלי היה הראשון שהצליח ליירט אותו מעל שמי לבנון בשנת 83 (תא"ל במיל' בני צינקר).
גם לאיראנים המיג הציק ובשנות השבעים גם הם, כמו עמיתיהם בישראל ניסו לרדוף אחרי המיג. חיל האוויר האירני פנה לאמריקאים בבקשה לקנות מטוס קרב חדש שיוכל לתת מענה, תמורת נפט פרסי. באוגוסט 1974 האיראנים בוחרים F-14 שסיים את שלבי הפיתוח שלו והצי האמריקני עדיין לא החל להצטייד בו.סיבה נוספת לבחירת הF-14 מעבר להיותו שווה משקל למיג הייתה המכירה הצרפתית של מטוסי מיראז' לעיראק, אז אויבתה הגדולה של הממלכה הפרסית, ובסופו של דבר כללה העסקה כשמונים מטוסים על טילים וחלפים, הכשרה וכ'. חלק ממימון העסקה היה סיוע כספי אמריקאי לאיראן (זה לא שבאמת חסר להם כסף – אחרי הכל הם פרסים לא?) והשאר שולם בנפט. סה"כ 200 מליון דולרים בעזרת עסקה זו ועסקאות נוספות הפך ח"א האיראני למודרני ומצוייד ב 747-100 כמטוסי תדלוק, 707-300 לתובלה כבדה, הרקולסים ופאנטומים.
ה F-14 שהגיעו לאיראן הגיעו בתצורת הצי האמריקאי ושינויים קלים באוויוניקה. הבסיס שקלט אותם היה בסיס האימפריה באיספהן (שהיום נקרא ע"ש חאתאמי ואחד הכורים הגרעיניים לידו, בעיר עצמה קבורה אסתר המלכה מהמגילה). הטייסת האחרונה מוקמה בשיראז. הטייסים האיראנים, רובם אנשי פאנטום, הגיעו להשתלמויות בבסיס "מירמאר" של הצי בקליפורניה שידוע לנו כ "טופ-גאן" מאהבה בשחקים. הקבוצה הראשונה חזרה לאיספהן והדריכה את שאר הטייסים. המטוסים נמסרו עם מנוע ה P-414 שנחשב לאמין יותר מהמנוע שהותקן במטוסי הצי. באותו זמן הרוסים עדיין מטיילים בחופשיות בשמי איראן. השאה האיראני פוקד על מפקדי חיל האוויר (אלה מהפתיח למעלה) להתחיל בניסוי טילים חי ולאמן את הטייסים על ה AIM-54 "פניקס" ברמה הגבוהה ביותר. באוגוסט 1977 האיראנים חוגגים הפלה ראשונה לטומקאט שהוריד טיל שיוט מסוג BQM-34 E (סוג של טיל ניסוי כמו האנקור השחור הישראלי ד.כ.) בעזרת טיל פניקס בגובה של חמישים אלף רגל. כמו כן זמן קצר לאחר מכן אחד המטוסים הסובייטים סופג פגיעה קלה מהמטוסים האיראנים. מעתה ועד עולם לא ייראה יותר מיג סובייטי בשמי האימפריה הפרסית.
מלחמת איראן עיראק נפתחת ב-22 בספטמבר 1980, במהלומה והתקפת פתע של שישה בסיסי אוויר איראנים ועוד ארבעה בסיסי חי"ר. המהלומה האווירית לוותה בכניסת כוחות קרקעיים בארבע נקודות עיקריות לאורך הגבול העיראקי איראני שאורכו כ-700 ק"מ. למרות מהלך הפתיחה שכלל סיוע אווירי רב, לא אופיינה המלחמה בגיחות ותקיפות רבות משני הצדדים. הסיבה לכך היא כמובן העליונות האווירית הכמעט מוחלטת שהשיגו האיראנים בעזרת הטומקאט והטילים הנלווים: AM-9 sidwindair , AIM-54 AIM 7 sparrow. הם הפילו את רוב סוגי המיגים (17,21,23,25) מיראז'ים והאנטרים. בעיה העיקרית במלחמה הייתה דווקא החלפת קצינים קודמים, בקצינים אוהדי המשטר החדש שלאחר המהפכה. אלה הגיעו ללא ניסיון ממשי כדי לפקד על ח"א במלחמה כזו, לכן הניצחון הרגעי שהושג עם תחילת הקרבות הוחלף בגמגום לאורך המשך המלחמה. קשה מאוד להעריך כמה מטוסים טסו במהלך המלחמה וכמה מהם טסים היום. להערכת הכותב האיראני, לא טסו והשתתפו בלחימה יותר מ 25- מטוסים, כמובן בגלל האמברגו והמחסור בחלפים ותחמושת. הכותב מציין שהאיראנים כמעט ולא הופלו בקרבות עקב יכולת הראדאר הטובה שלהם. הם איבדו F-14 אחד בקרב אוויר לזכותו של מיג 21, אחד נפגע ע"י אש נ"מ מעל האי "קיש" ושלישי נכנס לסחרור וטייסיו נטשו.
ב-11 בפברואר 1985 עת שכ-25 מטוסים טסו לטהרן, שם נמצא אחד הבסיסים הגדולים של ח"א האיראני הושג ניצחון נוסף משום שיכולת החלפים חודשה ע"י התעשייה האיראנית. מספר המטוסים המופעלים קפץ חזרה לאזור ה-60. המאמר טוען שחלק מהחלפים ששימשו לחיקוי נמסרו לתעשייה האיראנית ע"י סוחרי נשק ישראלים (כנראה פרשת איראנגיט?!) אבל למרות שחזרה יכולת החלפים/טיסה לחלק מהמטוסים עדיין חסר לאיראנים מאגר תחמושת בדמות הטילים שהטומקאט יכול לשגר. כיום חיל האוויר האיראניAIM-9 ו AIM-7 בלבד. ברשותם עוד טילי פניקס למקרה חרום. בשנים האחרונות ח"א האיראני התחדש ביכולות רוסיות לטילי אוויר-ים מיג 29 סוחוי 34 ועוד כמה צעצועים נחמדים.
PERFORMANCE of Grumman F-14A Tomcat
Wing span: 19,45 m. (wings forward)
Wing span: 11,65 m. (wings swept)
Length: 19,10 m.
Height: 4,88 m.
Max. speed: Mach 2.34 (2517 km/h, 1564 mph.)
Empty weight: 39,310 lbs.(17830 kg.)
Max. weight: 74,348 lbs.(33724 kg.)
Power plant: two Pratt & Whitney TF30-P-414 afterburning turbofans
Thrust: 14,000 lbs.(6350 kg.) each
With Afterburner: 20,900 lbs.(9480 kg.) each

http://www.iiaf.net/archive/aircraft.html

האתר המדובר אינו האתר הרשמי של חיל האויר האיראני.
זהו אתר המתוחזק ע"י גולים איראניים מחוץ לאיראן,והוא מתאר את חיל האויר האימפראילי האיראני (IIAF)
חיל האויר האיראני כיום נקרא IRIAF-חיל האויר של הרפובליקה האיסלמית האיראנית.

בכל אופן,לא הייתי מתייחס לאתר זה כאסמכתא אמינה מכיוון שאי אפשר להצליב את המידע המופיע בו עם מידע מהימן אחר.
ולך תדע גם מה הם מקורות המידע עליהם הם מתבססים ומי הם החוקרים עצמם.

לגבי המידע הטכני-אין פה שום דבר שאין במקורות אחרים בספרות או באינטרנט.

קיצור:
נראה נחמד,אבל זה לא מחקר באמת מהימן שיכול להוות אסמכתא למשהו.

אגב
הטענה שמיג 25 צילמו את הכור בדימונה היא קישקוש. (אני מכיר את הספר שיצא לא מזמן)

עריכה:

ממבט טיפה יותר מעמיק רק עכשיו אני מגלה כמה שטויות רשום כאן:
מנועי P-414? אין דבר כזה (המנועים של האפ-14 הם ה TF-30 של פראט אנד וויטני)
כל הסיפור של המיג 25 במדינות ערב נכון רק למצרים (אוקטובר 1971 עד מאי 1972)
בסיס איספאן הוא אכן הבסיס הראשי של מטוסי האפ 14 באיראן-אבל אין שום קשר לכור שנמצא באותה עיר (הכור נבנה רק בשנים האחרונות)
בנוגע לנותוני ההפלות-אין בכלל על מה לדבר...
אין לזה שום ביסוס והייתי מתעלם מטענות אלו עד שיוכח אחרת.

אני מת על כל סיפורי המעשיות האלו-כל כך הרבה הישגים אבל כל כך מעט סימוכין..

Dingo כתב/ה:
אגב
הטענה שמיג 25 צילמו את הכור בדימונה היא קישקוש. (אני מכיר את הספר שיצא לא מזמן)

נכון.
הרי שאולטרה לייט התקרב לאיזור הסגור לטיסה שנמצא באיזור הכור הגרעיני, מטוסי קרב הוזנקו אליו וליוו אותו לבסיס סמוך. אז שמטוס קרב מיג 25 פשוט יטוס לו מעל הכור מבלי כל פעולת תגובה של חיה"א הישראלי? 😱

מה הקשר?

לפני מלחמת ששת הימים מטוסי מיג 21 מצרים הצליחו לצלם את הכור מגובה רב.
זה גם הסיבה ששמו זוג מיראז'ים בכוננות בחצרים-שעדיין היה בתהליכי בנייה.
כמו כן גם המיג 21 העירקי שערק שנה לפני הושם בכוננות כשדני שפירא הוא הטייסץ
המיראז'ים הוזנקו כמה פעמים לעבר המיגים,אבל לא הצליחו להגיע למגע.
המיג 21 בסופו של דבר לא הוזנק אפילו פעם אחת.

אפיק אל תיהיה כל כך בטוח..
אני בטוח שיש דברים בגו.
לא סתם אומרים
יכול להיות שלא בדיוק
אל תשכחו את הסיפור במלחמה נגגד סוריה שהמיגי-25 היה פשוט טס ומצלם ולא היו רואים אותו לא במכם ולא כלום וככה זה היה דבר שבשגרה הסורים היו מצלמים אותו חופשי חודשי
עד שאחד (ברח לי שמו) שיחק עם המערכת של טיל ההוק ושיפר את הטוחח שלו ורק אז הפילו אותו.
אז לכו תידעו
הרי ידוע שמוצב בדימונה הוק
אז אולי עוד לא שיחקו במערכת של אותו הוק בדימונה ולכו תדעו אולי המיג צילם משהו
אין לדעת 🤔

דור.

הסיפור של המיג 25 בשמי ישראל הולך אחרונה עוד כשהרוסים פרסו אותם במצרים באוקטובר 1971.

היו רואים טוב מאוד את המיג 25 במכ"ם,אבל הגובה והמהירות שבו הוא טס לא איפשרו יירוט.

רק עם הגעת האפ-15 חיל האויר הצליח ליירט את המיג 25 ולהפילו.
סה"כ שלושה מיג 25 סורים הופלו ע"י מטוסי אפ 15.

דור

תקרא את הודעתי הקודמת שוב.