שם משתמש:

סיסמא:

  הירשם
באתר 170 גולשים:
164 אורחים ו-6 חברים!
   לחץ כאן על מנת להפוך את פריפלייט לעמוד הבית   לחץ כאן להוסיף את פריפלייט למועדפים   צפה והשתמש ב-RSS 2.0   טימספיק סימולטורים פריפלייט
עמוד הבית פורום סימולטורים גלריה הורדות סימולטורים מדריכים סימולטורים טייסות פעילות חנות קהילתית
 

בזים
אנא עזרו לנו לשמור על השרת ובצעו תרומה
 
תפריט פלאש
 
כמה שעות טיסה מצטברות יש לך בשבוע?

1-3 שעות
3-6 שעות
6-9 שעות
9-12 שעות
15+ שעות
אין לי זמן לטיסות בכלל



תוצאות הסקר
סקרים נוספים

הצבעות 670
תגובות: 4
מה האייפי שלי
54.225.47.124
כל אחד רואה את האיפי שלו בלבד. לכן אין סכנה שמישהו יראה את האיפי שלך דרך בלוק זה.

המדריך המקיף לנחיתה - נכתב ע"י פאול ווילסון









נחיתה ב-F-16 לפי שיטת "צפע"
תורגם ע"י עמיעד



הקדמה


מאז שפאלקון 4 יצא, אחת המשימות לאנשים שחדשים לסימולטור הייתה להבין איך לנחות בצורה נכונה. מדריך זה נכתב עבור אלה שמחפשים טכניקת נחיתה שהם יוכלו לממש בפאלקון. אך למרות זאת אל תחשבו שמדריך זה הוא למתחילים בלבד. הרבה אנשים מסוגלים לנחות בצורה יפה, אבל בצורה בטוחה וקלה. לי אישית הייתה שיטה מעולה לנחיתה שבה השתמשתי קרוב לשנה לפני שלמדתי משיטה אחרת שפועלת צורה טובה יותר. ראיתי את עצמי כמחוייב ללמוד את השיטה הטובה יותר. השיטה שאליה אני מתכוון, מבוססת על הדרך שבה טייסי F-16 אמיתיים ניגשים לנחיתה עם המטוסים האמיתיים. חלקכם ימצאו כי שיטה זאת שונה בהרבה מהשיטה בה השתמשתם בעבר. אם אתם מעוניינים לדעת לנחות כמו טייסי F-16 אמיתיים, או אם מעוניינים לראות כיצד זה מבוצע, המשיכו לקרוא!

אולי רוב האנשים שניגשים לנחיתה בפאלקון, משתמשים בציפור הכיוון Flight Path Marker - FPM) ובמד המהירות מעל לכל. הגישה שאני מדגיש למטה מתעלמת מהמהירות ושמה דגש על זוית ההתקפה .(AOA) ע"י שימוש ב-FPM וב-AOA, ניתן לבצע נחיתות יפות מאוד בכל משקל מבלי לשים לב למד-המהירות בכלל. למעשה אתם תבחינו כי המהירות אינה מוצגת באף אחד מהתמונות מסך שלמטה! מרגע שאתם בגישה לנחיתה והמהירות שלכם נמוכה מספיק על מנת להוריד גלגלים, אתם יכולים להתעלם מהמהירות ולהתמקד בנחיתה ע"י ה-FPM וההקשר שלו למסלול, וסמן זוית ההתקפה. ברגע שתעקבו אחר התהליך הנכון לנחיתה, המהירות שלכם תהיה בדיוק איך שהיא צריכה להיות אוטומטית.

התמונה למטה מראה את ה-FPM ואת סמן ה-AOA. שניהם מודגשים בתוך מסגרת אדומה:



ה-FPM וה-AOA


אתם כנראה מכירים את ה-FPM אבל לא את סמן ה-AOA. סמן ה-AOA הוא סמן דמוי סוגריים על התצוגה העילית (HUD) שמציין את זוית ההתקפה (מספר המעלות בין כיוון הטיסה - ה-FPM - לבין המיקום אליו מצביע האף - צלב הירי). הוא מופיע בד"כ כאשר אתם מורידים את הגלגלים. אם ה-FPM הוא מעל סמן ה-AOA, זאת אומרת שזוית ההתקפה שלכם נמוכה מ-11 מעלות. אם הוא בחלק העליון של הסמן (כמו בתמונה למעלה), אז אתם בזוית התקפה (AOA) של 11 מעלות. אם הוא במרכז אז (AOA) העליון של הסמן(כמו בתמונה למעלה), אז אתם בזוית התקפה
אתם בזוית התקפה של 13 מעלות (הזוית האופטימלית לנחיתה), ואם הוא בתחתית אז אתם בזוית התקפה של 15 מעלות(זוית גבוהה מדי לנחיתה בטוחה).

המדריך מחולק לשני חלקים. הראשון נקרא: נחיתה ב-F-16 והשני נקרא נחיתות אונס (כאשר יש תקלה במנוע). כדאי שתדעו את הבסיס של נחיתה רגילה לפני שתיגשו ללמוד את החלק על נחיתות האונס.





נחיתה ב- F-16


עכשיו לאחר שאמרנו את כל זה, אנחנו יכולים לדבר על נחיתה. כאשר ניגשים למסלול הנחיתה ובמרחק של כמה מיילים ממנו, הפעילו את מעצורי האוויר ותעברו למהירות של מתחת 250קשר. הורידו גלגלים מתי שיהיה בטוח לעשות ככה. (מתחת 300 קשר).



לעכב את הגישה לנחיתה – גלגלים למטה ומעצורי אויר פתוחים


שנו את זוית הגישה למסלול ל- 2.5 עד 3 מעלות ולאחר מכן שימו את ציפור כיוון הטיסה (ה-FPM) על תחילת המסלול ע"י שימוש בג'ויסטיק או במקלדת. אירוע זה יכול להיראות בתמונה שלמטה.



יפה מאוד, שני דברים קרו עכשיו:

1. עכשיו אנחנו בזוית גישה לנחיתה ( 2.5 מעלות – שימו לב איך שה-FPM הוא בדיוק בין 0 ל- 5 מעלות בסולם הגובה).

2. ה-FPM יושב על תחילת המסלול.

עכשיו יש דבר שלישי שאנחנו צריכים לעשות והוא להביא את ה-FPM לחלק העליון של סמן ה-AOA. אנחנו יכולים לשלוט בזוית ההתקפה שלנו ע"י המצערת. אם ה-FPM הוא מעל סמן ה-AOA אז נצטרך להפחית כוח על מנת שהזוית תעלה. אני לרוב מוריד את המצערת עד הסוף ל-idle. אל תשכחו להשאיר את הציפור ה-FPM על תחילת המסלול בזמן שאתם מעלים את זוית ההתקפה. עם המצערת על idle, השינוי יקרה במהירות. בתמונה שלמעלה, הציפור תגיע לחלק העליון של הסמן תוך 10 עד 15 שניות. ברגע שהציפור התקרבה לחלק העליון של הסמן, תצטרכו להגביר כוח על מנת לשמור את ה-FPM על החלק העליון של הסמן.

התמונה שלמטה היא כנראה התמונה הכי חשובה במדריך הזה והיא מראה את הצג כאשר ה-F-16 מיושר נכונה לנחיתה:



שימו לב שכל שלושת התנאים כרגע מתקיימים:

1. אנחנו על הזוית הנכונה לגישה למסלול.

2. ה-FPM נמצא על תחילת המסלול.

2. ה-FPM מיושר עם החלק העליון של סמן זוית ההתקפה (AOA).

עכשיו כל מה שעליכם לעשות הוא להשאיר את זה ככה !
למטה יש ארבע תמונות שמראות בעיות ביישור הזוית לנחיתה והפתרון להן. הם פשוטות וקלות להבנה.

בתמונה הראשונה הזאת, ה-FPM הוא מתחת לתחילת המסלול. כל מה שעליך לעשות הוא למשוך אחורה עם הסטיק על מנת להחזיר אותך בחזרה למסלול. אל תשכח לוודא שאתה עדיין על זוית הגישה לנחיתה הנכונה.



התמונה הבאה מראה את ה-FPM יותר מדי גבוה ביחס למסלול. פתרון? בטח ניחשתם: סטיק קדימה!



התמונה הבאה מראה את ה-AOA כשהוא נמוך מדי (ה-FPM מעל הסמן). הפתרון הוא להפחית מהכוח קלות על מנת להעלות את ה-AOA.



התמונה האחרונה מראה את ה-FPM עמוק בתוך סמן ה-AOA. בתמונה הזאת ה-FPM אינו במיקום כל-כך גרוע אבל אולי כדאי שתוסיף נגיעה של כוח אם הוא ירד עוד יותר.



שמירה על ה-FPM בחלק העליון של סמן ה-AOA אינה משימה קשה אך היא דורשת מעט עדינות. רק מעט שינוי כוח עם המצערת יהיו דרושים על מנת לשמור על הכיוון בדיוק איך שהוא אמור להיות.

אוקיי, זה בערך כל הקטע. אם תרצה לשלוט במיקום ה-FPM, עשה זאת על ידי הסטיק ובמיקום ה-AOA על ידי המצערת. ברגע שתתרגל לזה נחיתות יהפכו להיות פשוטות. אין צורך לדאוג למהירות משום שברגע שכל התנאים הנ"ל יושגו היא תהיה בדיוק בגודל המתאים. הגישה של פיקוח סמני ה-FPM - וה-AOA היא יעילה בכך שאין לך צורך לדאוג למהירויות מתאימות במשקלים מתאימים. הרבה טייסי פאלקון 4 מוצאים את עצמם נופלים מהשמיים בגלל שהם מנסים לנחות על ידי שימוש במהירות וטועים בכך(איטי מדי). מהירות גבוהה מדי גורמת לנחיתות בעלות AOA נמוך אשר יכולות להיות בעלות תוצאות נוראיות בצורה של קפיצה או התרסקות. הישארות על המסלול עם זוית AOA מתאימה, מונעת כל דאגה למהירות.

הנה שוב התמונה שמראה גישה אופטימלית למסלול כאשר כל שלושת התנאים מושגים. היא שונה בכך שהצבתי מלבן אדום מסביב לקטע המסך שמראה את מה שתרצה להשיג ולשמור עד רגע הנגיעה בקרקע. בעקרון אתה יכול להתעלם מהמהירות, מהגובה, זרימת הדלק, מנורת ה-AOA וכו'... אבל עדיין, אין שום בעייה עם הסתכלות בתוך הקוקפיט מדי פעם. לי אישית יש הרגל עם בדיקת זרימת הדלק מדי פעם, אבל זה רק אני. הדבר הנהדר בשיטת הנחיתה באמצעות ה-FPM וסמן ה-AOA הוא שהמהירות מסתדרת בעצמה ואתה יכול לשמור על המבט שלך בחלק במודגש בתע"ל כמעט תמיד. זה עוזר להוריד את עומס הבדיקות בזמן התהליך של הנחיתה.



התמונה הבאה מראה את המצב קצת לפני סף הנחיתה. כל שלושת התנאים עדיין מושגים. ה-FPM שלי נמצא קצת אחרי נקודת הנגיעה האופטימלית:



התמונה הבאה מראה נחיתה שונה עם מטוס כבד יותר. שימו לב שה-RPM מראה 87% במקום 83% כמו בתמונה למעלה. מלבד זאת אין שום הבדל:



עכשיו אני מעל סף המסלול, ומתכונן לנחיתה:



עכשיו אני בשניות ספורות לפני הנחיתה ואני בעדינות מבעיר קצת על ידי משיכה קלה אחורה של הסטיק. זה גורם ל-FPM לנוע לאורך המסלול. הבעירה עבור מטוס ה-F-16 היא מאוד קטנה. אתם לא צריכים כמעט בכלל בעירה בגלל שאתם רק תשנו את הזוית שלכם מ 11- לזוית AOA אופטימלית של 13 מעלות. אני בנוסף גם מוריד מהכוח כאשר אני מושך אחורה ונותן למטוס להתיישב במטרים האחרונים האלה למסלול. התמונה הבאה מראה את הבעירה בשנייה האחרונה לפני הנחיתה.



נחיתה! התמונה הבאה מראה אותי בזוית AOA של 12-13 מעלות. בזוית כזאת אין לך צורך לדאוג מלקץ בחזרה לאויר. המטוס שלך ייצמד לקרקע:



שימו לב לבעירה. לפעמים קל מאוד להבעיר יותר מדי ולמצוא את עצמך מרחף מעל המסלול במקום לשבת עליו. נסו כמה שיטות בעירה ותראו מה הכי מתאים לכם. אך שוב שימו לב, זה גם קל למצוא את עצמך נוגע במסילה בזוית AOA של 15 מעלות. ברגע שתתרגל לנחות בשיטה הזאת, אתה תוכל להצמיד את הגלגלים למסלול בזוית, במהירות ובמיקום הנכונים.

אתה לא חייב להוריד את המצערת מוקדם כמו שעשיתי, אם אתה לא רוצה. אם אתה מנסה את זה בשיטה הזאת, אתה תרצה שהבעירה תהיה ממש ממש קטנה אתה תהיה בזוית AOA שבין 9 ל 11- מעלות בנחיתה. אתה תרצה להעביר את המצערת ל-idle ברגע שהגלגלים יגעו בקרקע.

לסיכום הנחיתה:

1. הורד מהירות על ידי פתיחת מעצור-אויר על מנת להוריד גלגלים.

2. הנמך למסלול בזוית של 2.5 עד 3 מעלות.

3. שמור על ה-FPM בתחילת המסלול (סטיק) ובחלק העליון של סמן ה-AOA (זוית של 11 מעלות) (מצערת).

4. כאשר אתה רק שניות מנחיתה, בצע הבערה קטנה והעבר ל-idle. אתה תרצה להבעיר אפילו פחות אם תרצה להעביר ל-idle רק ברגע נגיעת הגלגלים בקרקע. מעצורים בקרקע על ידי שמירת צלב הירי מעל 10 מעלות.

ולבסוף תמונה שמראה גישה לנחיתה בזוית של 13 מעלות בניגוד ל 11- מעלות. סוג זה של גישה משומש בדרך כלל על ידי טייסי F-16 עבור נחיתות במסלולים קצרים. לרוב לא תצטרך להבעיר בכלל. רק להוריד את המטוס למסלול!



אני מקווה שזה עזר לכם. וגם אם לא, א לפחות זה נתן לכם שיטה אלטרנטיבית לנחיתה אשר מאוד דומה לדרך האמיתית בה טייסי F-16 אמיתיים משתמשים. זכרו לא להתבאס אם אתם לא מצליחים לנחות בשיטה הזאת. כמו כל הדברים, זה דורש אימון.

נקודה אחרונה בקשר לבעירה: הגישה שציינתי למעלה היא זאת שנכתבה במדריך הפאלקון 4 ע"י פט בונאני. כל עוד אתה שומר על זוית AOA של 11 מעלות עד לסף המסלול ואז מעביר את ה-FPM לאורך המסלול, אתה תהיה במצב טוב. רק זכור למשוך את המצערת אחורה בשניות האחרונות האלה כדי לגרום למטוס לשבת על המסלול.

הנה גישה אחרת שאתם יכולים להשתמש בה גם: ברגע שאתם מגיעים לסף המסלול, אתם יכולים לתת דחיפה קלה לכוח ע"י המצערת ובכך לתת לכוח הנוסף לדחוף את ה-FPM לאורך המסלול. פעולה זאת דורשת רק כוח ממש קטן. לאחר מכן תצטרכו להוריד את המצערת ל-idle לפני רגע הנגיעה בקרקע. אני אישית לא משתמש בשיטה הזאת משום שבקלות רבה אפשר למצוא את עצמך מרחף שוב באויר מעל המסלול.


נחיתת חירום


נחיתות חירום אינן כאלה קשות. למעשה אני מצאתי אותן אפילו קלות יחסית. חלק זה של המדריך בא ללמד אותך דרכים בסיסיות כיצד לבצע אותן בהצלחה.

דבר ראשון שתצטרך לעשות במקרה כזה הוא להשליך כל דבר לא הכרחי מהמטוס(בידונים וכו'). להשליך הכל ומהר ככל הניתן.

דבר אחד שמבדיל את שיטת הנחיתה הזאת מהשיטה הרגילה הוא שתצטרך לרדת למסלול בזוית של 11 מעלות בשונה מ-2.5 עד 3, ושזוית ה-AOA שלך תהיה 6 מעלות בשונה מ-11 בשיטה הרגילה. זוית הגישה למסלול הגבוהה וזוית ה-AOA הנמוכה הכרחיות על מנת להביא את המטוס למסלול מבלי להפסיד את כל הכוח ולהתרסק על תחילת המסלול.

התמונה הראשונה הזאת מראה אותי מכוון על המסלול. מיקמתי את ה-FPM על תחילת המסלול. אל תורידו את הגלגלים ותפתחו מעצורי אוויר עדיין! כדאי שאציין שאתם יכולים להשתמש בכל זוית בין 11 ל 17- מעלות בגישה למסלול אך הזוית המתאימה ביותר היא 11 מעלות.



שני תנאים חשובים מתקיימים בתמונה שלמעלה:

1. אנחנו על זוית גישה למסלול של 11 מעלות (ה-FPM ממוקם קצת מתחת ל-10 מעלות בסולם המעלות).

2. ה-FPM ממוקם על תחילת המסלול.

עכשיו אנחנו צריכים דבר שלישי. אנחנו צריכים להעביר את ה-AOA לזוית של 6 מעלות. עבור הנחיתות הרגילות היינו צריכים להעביר את ה-AOA לזוית של 11 מעלות על ידי שימוש בסמן ה-AOA, אך עבור נחיתות החירום לא יהיה לנו סמן AOA שיעזור לנו משום שעוד לא הורדנו את הגלגלים. אך אל דאגה אנחנו לא צריכים אותו. אנחנו יכולים ויזואלית לדעת מה גודל זוית ה-AOA על ידי הסתכלות בשוני שבין ציפור ה-FPM וצב הירי. בתמונה למעלה הזוית היא בערך 4 מעלות. שים לב שהמרחק בין ה-FPM לצלב הירי הוא רק 4/5 מהמרחק בין ה-5 ל-10 מעלות בסולם המעלות.

אז אם ה-AOA שלנו נמוך מדי, איך אנחנו מעלים אותו? פשוט מפחיתים מהירות. אנחנו יכולים לעשות זאת על ידי פתיחת מעצורי האויר. אנחנו פשוט צריכים לפתוח אותם עד שהזוית מגיעה ל-6 מעלות. בנקודה הזאת אנחנו יכולים לסגור אותם. אם ה-AOA גבוה מדי, אז אנחנו צריכים קודם לבדוק שמעצורי האוויר סגורים כדי שהזוית תוכל לרדת.

שימו לב שלא הזכרתי את המהירות. כל עוד השלכת כל דבר שלא נחוץ מהמטוס, זוית הגישה שלך למסלול היא 11 מעלות וזוית ה-AOA היא 6 מעלות, אתה תהיה במהירות של 210 קשר, שזאת בדיוק המהירות המתאימה. אני אישית לוקח מדי פעם הצצה על המהירות, אבל אתה בעקרון לא תצטרך לעשות זאת. כמו בחלק הראשון של המדריך, אין שום ציון למהירות באף אחת מהתמונות. אין שום צורך לשים דגש על כך.

התמונה הבאה, היא התמונה החשובה ביותר במדריך הזה בנוגע לנחיתת חירום. היא מראה בדיוק מה אתה אמור לראות בנחיתה בזוית גישה למסלול של 11 מעלות ובזוית AOA של 6 מעלות:



ארבעת התמונות הבאות מראות פתרונות למספר בעיות בגישה לנחיתה:

התמונה הראשונה הזאת מראה את סמן ה-FPM לפני לתחילת המסלול. הפתרון מאוד פשוט. משוך את הסטיק אחורה כדי להרים את ה-FPM לסף המסלול.



התמונה השנייה מראה את ה-FPM כשהוא גבוהה מדי. דחוף את הסטיק קדימה.



התמונה הבאה מראה את זוית ה-AOA כשהיא גבוהה מדי. אנחנו נצטרך להוריד מהירות. אם מעצורי האוויר שלך פתוחים כבר, סגור אותם ואז פתח אותם שוב והזוית תרד. התמונה מראה את ה-AOA בזוית של בערך מעלות. זכור שאנחנו צריכים זוית של 6 מעלות.



התמונה האחרונה מראה מצב הפוך בו ה-AOA נמוך מדי בגלל שהמהירות שלנו גבוהה מדי. פתח את מעצורי האוויר. זה ייצור התנגדות שתאט אותנו ותגביהה את זוית ה-AOA.



אתה בטח תשים לב שההבדל הגדול בין נחיתת החירום לנחיתה הרגילה הוא שבנחיתה רגילה אנחנו משתמשים במצערת שלנו לשלוט ב-AOA, ובנחיתת חירום אנחנו משתמשים במעצורי האוויר לעשות זאת.

בדרך כלל, ברגע שאני מגיע לגובה של 2000 רגל מהקרקע (טוב, אני מודה, אני מציץ לפעמים במד הגובה) אני בודק שמעצורי האוויר סגורים ואז מוריד את הגלגלים. התמונה הבאה מראה אותי קצת לפני שאני מוריד את הגלגלים. בנקודה הזאת אני עדיין עושה את כל הדברים המתאימים לנחיתה נכונה (זוית גישה למסלול של 11 מעלות וזוית AOA של 5-6 מעלות).



הגלגלים שלי הורדו ואתם בטח תשימו לב שזוית ה-AOA שלי היא רק 4-5 מעלות. זה בוודאי נורמלי מפני שהגלגלים המורדים יפחיתו במעט את ה-AOA בגלל התוספת בהתנגדות. אני לא דואג יותר למעצורי האוויר. ברגע שהגלגלים הורדו, העבודה שלהם הסתיימה. אל תדאגו מה-AOA הנמוך של 3-4 מעלות. זאת תוצאה ישירה של הורדת הגלגלים.



בערך בגובה של 300-500 רגל (הגובה בתמונה שמעל) אנחנו נתחיל בבעירה). עכשיו אתם אולי חושבים מדוע אנחנו מתחילים להבעיר 500 רגל מהקרקע. בנחיתה הרגילה, הבערנו 100 רגל מהקרקע. תבטח בי, אתה תרצה להתחיל להבעיר בגובה של 500 רגל. הבעירה תהיה מאוד הדרגתית כאשר אתה לאט לאט תמשוך את סמן ה-FPM לאורך המסלול. התמונה הזאת שלמעלה צולמה 15 שניות מרגע הנגיעה והשקעתי את כולן בשינוי הבעירה.

הנה עוד שתי תמונות שמראות את הבעירה שלי והיחס שלי לקרקע:



הנה שתי התמונות האחרונות שלי. הראשונה מראה אותי רק שניות לפני הנגיעה בקרקע. ה-FPM שלי בדרך כלל יהיה ליד סוף המסלול ב-3-5 שניות לפני הנגיעה בקרקע. לפעמים, אם ה-AOA שלי נראה נמוך (בערך 6 מעלות) אני אמקם את ה-FPM על קו האופק וארחף מעל הקרקע מספר שניות כדי שהזוית תעלה. התמונה האחרונה למעשה מראה את הנגיעה בקרקע. ה-AOA שלי הוא 10 מעלות בערך. אל תדאג כל כך אם ה-AOA שלך קצת יותר נמוך. אתה פשוט תשים לב שתנחת יותר רחוק על המסלול מהרגיל. זה נורמלי לנחיתות חירום. אל תגזימו עם המרחק אבל אם אתם לא מצליחים להשתלט עליו.



לפני הנגיעה במסלול אולי תרצה להפעיל את המעצורים על מנת לעזור לך להאט. הגדל את זוית ה-AOA מעל 10 מעלות על מנת לעזור בעצירה של המטוס ע"י התנגדות מרבית.

זהו זה! הנה סיכום לתהליך נחיתת החירום:

1. השלך מטען עודף!

2. הנמך למסלול בזוית של 11 מעלות.

3. שמור על ה-FPM בתחילת המסלול (סטיק) ועל AOA של 6 מעלות (מעצורי אוייר).

4. בגובה של 2000 רגל, סגור מעצורים (אם הם פתוחים) והורד גלגלים. התעלם מהמעצורים מעתה ואילך וטוס לפי ה-FPM.

5. התחל בבעירה בין 300-500 רגל מעל הקרקע. הבעירה צריכה להיות הדרגתית ומתוזמנת כך שה-FPM יהיה בסוף המסלול קצת לפני הנגיעה בקרקע.

6. בנגיעה בקרקע, האט על ידי החזקת אף המטוס בזוית של 10 מעלות לפחות ופתח את מעצורי האויר.

הנה מספר הצעות מהספר של פאלקון 4.0 בנוגע לנחיתת החירום. האם להבעיר מתחת או מעל הגישה למסלול:

1. אם המסלול נמצא לכם על התע"ל והמהירות שלכם אובדת, אתם לא תספיקו להגיע למסלול.

2. זה ייקח לכם 7000 רגל של גובה כדי לבצע פנייה של 360 מעלות. אם אתם גבוהים מדי ויש לכם עודף של 7000 רגל, בצעו פנייה מנמיכה של 360 מעלות.

3. אם אתה גבוה (מעל לזוית גישה למסלול של 11-17 מעלות) אבל לא מספיק גבוה לבצע פניה של 360 מעלות, פתח מעצורי אוויר ובצע שורה של פניות S הלוך ושוב כדי לרדת לזוית גישה מתאימה.

אני ציינתי כבר שאני חושב שנחיתות חירום קלות. הם קלות. אבל אם יש לך בעיות,
תתאמן, תתאמן, תתאמן!


תודה מיוחדת ל-SPARROW שסיפק את המדריך



כל הזכויות שמורות לאתר פריפלייט ©
פורסם בתאריך: 2007-04-08 20:28:24
(4552 צפיות)


Options

Printer Friendly Page Send to a Friend


ניווט מהיר
דף הבית
פורומים
גלריית התמונות
גלריית הסרטונים
הורדות
מדריך טיסה
טייסות
משחקי אונליין
סיפורי טייסים
חנות קהילתית
עשרת הגדולים
דירוג ההורדות
סקרים באתר
אינדקס אתרים
זיכרון והנצחה
הודעות פרטיות
החשבון שלי
פורום סימולטורים
תעופה וביטחון
הצעות לשיפור
מועדון הטייסים
קנה ומכור
סקינרים
חומרה / חומרה ביתית
מתגייסים
פאלקון 4.0
פאלקון אלייד פורס
לומאק / בלק שארק
אחר / נוסטלגיה
אי אל 2
בית ספר לטיסה
פלייט סימולטור
תעופה קלה
טיסנים
ארמד אסולט
רד אורקסטרה
סימולטורים מרכזיים
פלייט סימולטור
פאלקון אלייד פורס
פאלקון 4.0
סטרייק פייטרס
לומאק
כוכב כחול
חיל האוויר האמריקני
חומרה ביתית
בלק שארק
ארמד אסולט
אי אל 2
צור קשר ומידע נוסף
צור קשר
המלץ עלינו
רשימת חברים
קשר אלינו
נושאים באתר
מפת האתר
חיפוש
RSS 2.0
פרסם באתר
תרומה לאתר



© כל הזכויות שמורות לאתר פריפלייט - אתר הסימולטורים מספר 1 בישראל! ©
זמן טעינת הדף: 0.17 שניות